ISM Manufacturing PMI (מדד מנהלי הרכש בייצור)


איור: מדד מנהלי הרכש בתעשייה האמריקאית - הסף הקריטי של 50 בין התרחבות להתכווצות
הקפיטן של מחזור התעשייה האמריקאי - מדד שמניע את שווקי האג"ח, הדולר והסחורות
בקצרה
ISM Manufacturing PMI הוא סקר חודשי של כ-300 עד 400 מנהלי רכש בכירים במפעלי התעשייה האמריקאית, שמופק על ידי Institute for Supply Management - ארגון מקצועי שהוקם ב-1915 בשם NAPM ושינה שמו ל-ISM ב-2002. הסקר עצמו פועל מאז 1948, מה שהופך אותו לאחת הסדרות הוותיקות והאמינות ביותר בכלכלת ארה"ב1.
בניגוד למדדים "קשיחים" שמודדים נתון כספי או כמותי ישיר (כמו תוצר מקומי גולמי או יצור תעשייתי), ה-PMI הוא מדד דיפוזיה (diffusion index). למנהלי הרכש מוצגות שאלות איכותיות - האם פעילות חברתכם החודש הייתה גבוהה, זהה, או נמוכה לעומת החודש שקדם? התשובות מצטרפות לערך מספרי לפי הנוסחה: אחוז המדווחים על שיפור פלוס מחצית מאחוז המדווחים על "ללא שינוי".
הסף הקריטי של 50 ומה הוא אומר באמת
למה דווקא 50?
ב-diffusion index, 50 הוא נקודת האיזון - חצי מהמשיבים מדווחים על שיפור וחצי על הרעה. הנתון לא מודד "כמה" הכלכלה גדלה אלא "כמה רחבה" ההתרחבות. הדפסה של 52 משמעותה שיותר מנהלי רכש רואים שיפור, לאו דווקא ששיפור חזק. הדפסה של 48 לעומת זאת היא איתות להתכווצות במרבית מפעלי התעשייה - תופעה שמקדימה לעיתים מיתון של 6 עד 9 חודשים, אם כי המתאם רחוק מלהיות מושלם.
חשוב להבדיל בין שתי סדרות שונות שמכונות כולן "Manufacturing PMI". ה-ISM PMI שמתפרסם ביום העסקים הראשון של החודש מתבסס על סקר של מנהלי רכש בכל המדינות, ומתפרסם בערך בשעה 17:00 לפי שעון ישראל. בנפרד מתפרסם ה-S&P Global US Manufacturing PMI (לשעבר Markit), שמתפרסם יום קודם ומבוסס על מדגם רחב יותר אך קצר יותר בהיסטוריה. בישראל ובאירופה השוק קורא בעיקר את גרסת ISM, אך השניים יכולים להתבדל חודש או שניים2.
תתי-המדדים: מה צריך לקרוא מתחת לכותרת
מתחת לכותרת המספר הראשי מתפרסמים עשרה תתי-מדדים שכל אחד מהם נושא מידע אחר על תמונת התעשייה. חמישה מהם נכללים בחישוב הראשי במשקל שווה (20% כל אחד):
- הזמנות חדשות (New Orders): תת-המדד הצופה פני עתיד החזק ביותר. הזמנות חדשות הן הביקוש שעוד לא הפך לייצור, ולכן הן מקדימות את שאר תתי-המדדים בכשני חודשים.
- ייצור (Production): הפעילות בפועל החודש - כמה זרמו על הפס.
- תעסוקה (Employment): אינדיקטור מקדים ל-NFP במגזר התעשייה.
- זמני אספקה (Supplier Deliveries): מדד הפוך - אספקה איטית יותר נחשבת לחיובית כי משמעותה לחץ ביקוש. בתקופות שיבושי שרשרת אספקה (2021-2022) הוא קפץ לרמות קיצוניות.
- מלאים (Inventories): מלאים גבוהים אצל יצרנים = ייתכן עודף ייצור עתידי.
חמישה תתי-מדדים נוספים מתפרסמים מחוץ לחישוב הראשי, ושלושה מהם זוכים לתשומת לב מיוחדת: מחירים ששולמו (Prices Paid) הוא אינדיקטור מוקדם של אינפלציה ביצרנים - הוא קופץ בתגובה למכסי מסחר, שיבושי שרשרת אספקה ועליות מחירי סחורות, וגלים שלו זולגים בסופו של דבר ל-PPI ובהמשך ל-CPI.צבר הזמנות (Backlog) ו-הזמנות יצוא חדשות (New Export Orders) מספקים תמונה על הביקוש העתידי ועל החשיפה למחזור הגלובלי3.
למה זה מזיז את השווקים אם תעשייה היא רק 10% מהתוצר?
המקדים הציקלי הקלאסי
התעשייה אמנם תרמה רק כ-10% עד 12% לתוצר האמריקאי בעשור האחרון, אבל היא מקדמת באופן ציקלי את שאר הכלכלה. כשמפעלים מקצצים בייצור הם גם מקטינים הזמנות מספקים, מפטרים עובדים ושלוחות, וכל זה זולג לשירותי תחבורה, ביטוח ופיננסים. לכן ההשקה לשוקי האג"ח, הדולר והסחורות גדולה הרבה יותר ממשקל הסקטור בתוצר. כשה-PMI חוצה את 50 כלפי מטה, התשואות ל-10 שנים נוטות לרדת, הדולר נחלש, וזהב מתחזק - כל זה במהלך 30 הדקות הראשונות אחרי הפרסום.
מה זה אומר למשקיע הישראלי
משקיעים ישראלים אמורים לעקוב אחרי ISM PMI משלוש סיבות. ראשית, יצואני ישראל לתעשייה האמריקאית (ציוד שבבים, רכיבים תעופתיים, ציוד רפואי, מכונאות עדינה) רגישים מאוד לקצב ההזמנות החדשות באמריקה. שנית, התנודה במדד מניעה את הפד - הדפסה חלשה מורידה תשואות ומחזקת את שווי האג"ח הממשלתי הישראלי הסחיר. שלישית, תת-מדד מחירים ששולמו הוא הקריאה הראשונה והמהירה ביותר על אינפלציית סחורות שתגיע גם לישראל בתוך רבעון.
סיכום
ISM Manufacturing PMI הוא הטרמומטר החודשי של מחזור התעשייה האמריקאי. הוא לא מודד גודל אלא רוחב - כמה ממנהלי הרכש רואים שיפור או הרעה. הסף 50 הוא קו הגבול בין צמיחה להתכווצות, ושלושת תתי-המדדים החשובים שצריך לבחון מתחת לכותרת הם הזמנות חדשות, מחירים ששולמו, ותעסוקה. למרות שתעשיית ארה"ב היא רק כ-10% מהתוצר, התנודה במדד מזיזה אג"ח, מטבעות וסחורות בצורה חזקה.
שאלות נפוצות
המדד מתפרסם ביום העסקים הראשון של כל חודש בשעה 10:00 לפי שעון החוף המזרחי של ארה"ב, שזה 17:00 בישראל בחורף ו-17:00 בקיץ (השעון הישראלי והאמריקאי לא תמיד מתואמים סביב מועדי המעבר). הפרסום מתייחס לחודש שחלף. הנתון זמין באתר ISM (ismworld.org), בלוח המאקרו של רויטרס ובלומברג, ובאתרים כמו investing.com. בישראל הוא מתפרסם בזמן אמת כי 17:00 הוא אחרי סגירת ת"א, אבל הוא מזיז את החוזים העתידיים על תל-אביב 35 שייפתחו ביום שלמחרת.
PMI הוא diffusion index - הוא לא מודד עוצמת שינוי אלא רוחב. הנוסחה היא: אחוז המדווחים על שיפור פלוס מחצית מאחוז המדווחים על "ללא שינוי". כאשר אותו מספר מנהלים מדווחים על שיפור ועל הרעה, התוצאה היא בדיוק 50. מעל 50 = רוב המנהלים רואים שיפור = התרחבות. מתחת ל-50 = רוב רואים הרעה = התכווצות. שווה לזכור שגם הדפסה של 49 איננה קטסטרופה - היא רק אומרת שכמעט חצי מהמנהלים עדיין רואים שיפור. הדפסה שמתחת ל-46 לאורך כמה חודשים היא יותר משמעותית סטטיסטית כסימן מקדים למיתון.
שני המדדים מודדים בערך את אותה תעשייה, אבל הם משתמשים בשני סקרים נפרדים. ISM הוא הוותיק (1948), עם 300-400 מנהלי רכש מארגון Institute for Supply Management. S&P Global (לשעבר Markit) הוא יותר חדש - מדגם רחב יותר של מפעלים, מתפרסם כיום-יומיים לפני ISM. בכלכלות מתקדמות כמו אירופה הגרסה של S&P Global היא הדומיננטית; בארה"ב השוק קורא בעיקר את ISM. השניים יכולים להתבדל חודש או שניים, ובדרך כלל ISM יותר תנודתי. כאשר אתם רואים "Manufacturing PMI 49" בלוח המקרו, ודאו איזה מהשניים זה.
תלוי מה שואלים. אם רוצים אינדיקטור מוביל למחזור התעשייה - "New Orders" (הזמנות חדשות) הוא החזק ביותר, כי הוא מקדים את הייצור בכ-2 חודשים. אם רוצים אינדיקטור מוקדם לאינפלציה - "Prices Paid" (מחירים ששולמו). אם רוצים אינדיקטור מקדים לדוח התעסוקה החודשי (NFP) - "Employment". משקיעים בסחורות עוקבים אחרי "Supplier Deliveries" כי הוא מגלה לחצי שרשרת אספקה. הפד עצמו מסתכל על "Prices Paid" בשנים האחרונות יותר מבעבר בגלל חשש מאינפלציה דביקה.
דרך שלוש נקודות חיבור. ראשית, הדפסה חלשה (מתחת ל-50) מורידה תשואות אמריקאיות ל-10 שנים, ועקום התשואות הישראלי נע במתאם חזק עם זה - לכן אג"ח ממשלתי שקלי במח"מ ארוך מתחזק. שנית, הדפסה חזקה משאירה את הפד עם פחות לחץ להוריד ריבית, מה שלוחץ את הדולר למעלה ויכול לסחוט פוזיציות שורט על שקל - לכן המט"ח שלכם מתנהג ביום פרסום ISM. שלישית, אם תת-מדד "Prices Paid" קופץ חזק, זה מסמן שלחצי אינפלציית סחורות יתחילו לזלוג לישראל בעוד רבעון, מה שמשפיע על ציפיות בנק ישראל.
באופן חלקי. סדרת ISM Manufacturing PMI מתחת ל-46 או 47 לאורך 3-4 חודשים רצופים הקדימה היסטורית את רוב המיתונים בארה"ב, כולל 2008 ו-1990. עם זאת, היו "אזעקות שווא" משמעותיות - למשל 2015-2016 (שבהן המדד ירד מתחת ל-50 בלי שהמשק נכנס למיתון), וגם 2024-2025. בגלל שתעשייה היא רק כ-10% מהתוצר וכלכלת ארה"ב נשענת על שירותים, ISM Services PMI הפך לסיגנל המקדים החשוב יותר. הקריאה הקלאסית של ISM Mfg כ"חזאי מיתון" נחלשה במאה ה-21.
- Institute for Supply Management. "Manufacturing ISM Report On Business" ismworld.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 14/05/2026
- Institute for Supply Management. "Report On Business Calendar" ismworld.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 14/05/2026
- Federal Reserve Bank of St. Louis (FRED). "ISM Manufacturing: PMI Composite Index" fred.stlouisfed.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 14/05/2026
מושגי מפתח
Diffusion Index (מדד דיפוזיה)
מתודולוגיה שמודדת רוחב התרחבות (אחוז מדווחים על שיפור) ולא עוצמתה. הסף 50 הוא נקודת האיזון בין התרחבות להתכווצות, ו-PMI הוא הדוגמה הקלאסית.
New Orders (הזמנות חדשות)
תת-המדד הצופה פני עתיד החזק ביותר ב-ISM. הזמנות חדשות מקדימות את הייצור בכשני חודשים, ומשמשות כקריאה מוקדמת על מחזור התעשייה הבא.
Prices Paid (מחירים ששולמו)
תת-מדד שמודד את שיעור מנהלי הרכש שדיווחו על עליית מחירי תשומות. נחשב לאינדיקטור המוקדם ביותר לאינפלציית סחורות ומחירי יצרן, ולכן הפד עוקב אחריו מקרוב.

מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות