ריבית שלילית
ריבית שלילית היא ריבית מדיניות שבנק מרכזי קובע מתחת לאפס, כך שגוף שמחזיק אצלו כסף משלם על ההחזקה במקום לקבל עליה ריבית.
בקצרה
ריבית שלילית היא ריבית מדיניות מתחת לאפס: הבנק המרכזי גובה תשלום מהבנקים המסחריים על יתרות שהם מחזיקים אצלו, במקום לשלם להם ריבית. הכלי הופעל באזור האירו, בשווייץ, בשוודיה וביפן, והוסר בכולם. בנק ישראל מעולם לא נקט בו, ומה שהישראלים חוו נקרא ריבית ריאלית שלילית, מצב אחר לגמרי.
איך עובדת ריבית שלילית?
ריבית שלילית עובדת הפוך מריבית רגילה:
במקום שהבנק המרכזי ישלם ריבית לבנקים המסחריים על היתרות שהם מחזיקים אצלו, הוא גובה מהם תשלום על כל יחידת מטבע שנשארת מונחת
. ההיגיון הוא שאם החזקת כסף אצל הבנק המרכזי עולה כסף, לבנקים משתלם יותר להלוות אותו למשק, וזרימת האשראי אמורה לדחוף את הביקוש ואת האינפלציה כלפי מעלה. הבנק המרכזי האירופי הפעיל את הכלי בהחלטה מ-5 ביוני 2014, כשהאינפלציה באזור האירו נותרה זמן ממושך הרבה מתחת ליעד.
1חשוב להבין על מה בדיוק חלה הריבית השלילית. היא אינה מוטלת על חשבון העובר ושב של הציבור, אלא על היתרות שהבנקים המסחריים מחזיקים בבנק המרכזי עצמו: חלון הפיקדונות באזור האירו, יתרות העובר ושב של הבנקים בבנק המרכזי ביפן ובשווייץ. משם היא מחלחלת לשוק הכספים, לתשואות אגרות החוב ולריביות על אשראי, אבל לא בהכרח לפיקדון של משק בית.
מתי בנקים מרכזיים באמת הפעילו ריבית שלילית?
| בנק מרכזי | מתי ירד מתחת לאפס | השפל שנקבע | על מה חלה הריבית | מתי חזר לאפס או מעליו |
|---|---|---|---|---|
| הבנק המרכזי האירופי | 11 ביוני 2014 | מינוס 0.50% מ-18 בספטמבר 2019 | ריבית חלון הפיקדונות | 0.00% ב-27 ביולי 2022 2 |
| בנק יפן | הודעה ב-29 בינואר 2016 | מינוס 0.10% | שכבה מוגדרת בלבד מיתרות הבנקים אצלו 3 | 19 במרץ 2024, לטווח שבין 0% ל-0.1% 4 |
| הבנק הלאומי השווייצרי | ינואר 2015 | מינוס 0.75% | יתרות עובר ושב של בנקים, בין היתר כדי לרסן את התחזקות הפרנק 5 | ספטמבר 2022 6 |
| הריקסבנק השוודי | פברואר 2015 | מינוס 0.50% | ריבית הריפו | החלטה בדצמבר 2019, בתוקף מ-8 בינואר 2020 7 |
למה חוסכים פרטיים כמעט לא ראו ריבית שלילית בחשבון?
כי הריבית השלילית נעצרה כמעט תמיד לפני הפיקדון הקמעונאי. סקירת הבנק לסילוקין בינלאומיים על הבנקים המרכזיים האירופיים הראשונים שיישמו את הכלי מצאה שרוב הריביות במשק הגיבו לירידה מתחת לאפס בדיוק כפי שהן מגיבות לירידה בטווח החיובי, אך ריביות הפיקדונות הקמעונאיים נותרו מבודדות, ובחלק מהמקרים ריביות המשכנתה דווקא עלו.
8הסיבה מעשית לגמרי. מזומן פיזי נושא ריבית של אפס. אם בנק יגבה מלקוח פרטי מינוס 0.5% על היתרה, הלקוח יכול פשוט למשוך שטרות ולהחזיק אותם בכספת, וזו רצפה טבעית שמונעת מהבנקים לגלגל את העלות הלאה. התוצאה הייתה שהבנקים ספגו חלק מההפרש ברווחיות, גלגלו אותו על לקוחות עסקיים ומוסדיים גדולים שעבורם החזקת מזומן פיזי אינה מעשית, והרחיבו הכנסות מעמלות. הבנקים המרכזיים מצדם ריככו את הנטל בעזרת שכבות פטור, כמו המבנה התלת-שכבתי שקבע בנק יפן ב-2016, שהחיל את הריבית השלילית רק על השכבה העודפת.
3האם בנק ישראל קבע אי פעם ריבית שלילית?
לא. בנק ישראל מעולם לא הוריד את ריבית המדיניות מתחת לאפס. השפל ההיסטורי שלה הוא 0.1%, רמה שנקבעה בפברואר 2015 ונשמרה עד נובמבר 2018, ואז נקבעה שוב באפריל 2020 ונשמרה עד אפריל 2022. 9 גם בשיא משבר הקורונה, כשבנקים מרכזיים אחרים כבר פעלו מתחת לאפס שנים, בנק ישראל עצר ב-0.1% ולא ירד מתחת לכך. ביולי 2026 עומדת ריבית בנק ישראל על 3.5%, רחוק מאוד מטריטוריה שלילית.
10מה החוסך הישראלי באמת חווה
נניח פיקדון שקלי לא צמוד של 100,000 ₪ שנפתח בתחילת 2021. ריבית בנק ישראל עמדה אז על 0.1%, 9 והבנק שילם על הפיקדון ריבית נומינלית זניחה, נניח 0.2% לשנה. בתום השנה עמדה היתרה על 100,200 ₪, כלומר 200 ₪ יותר. אלא שמדד המחירים לצרכן עלה באותה שנה ב-2.8%, 11 כך שכדי לקנות את אותו סל מוצרים היה צריך 102,800 ₪. במונחי כוח קנייה הפיקדון הפסיד כ-2,600 ₪, וזאת עוד לפני מס על הריבית. הריבית הנומינלית נשארה חיובית, אבל הריבית הריאלית הייתה שלילית. זה מה שקרה בישראל, ולא ריבית שלילית של הבנק המרכזי.
מה ההבדל בין ריבית שלילית לריבית ריאלית שלילית?
ההבדל הוא בין החלטה לבין תוצאה.
ריבית שלילית היא מספר שבנק מרכזי קובע במפורש מתחת לאפס. ריבית ריאלית שלילית היא תוצאה חשבונית: ריבית נומינלית חיובית שנמוכה משיעור האינפלציה
, כך שכוח הקנייה של הכסף נשחק למרות שהיתרה בחשבון גדלה. שני המצבים נשמעים דומה בעברית, והם אינם אותו דבר.
מי קובע: ריבית שלילית נקבעת בהחלטת מדיניות מפורשת. ריבית ריאלית שלילית אינה נקבעת על ידי איש, היא נגזרת מהפער בין הריבית הנומינלית לאינפלציה בפועל.
מה רואים בחשבון: בריבית שלילית על יתרה, המספר בחשבון קטן. בריבית ריאלית שלילית המספר בחשבון דווקא גדל, ורק כוח הקנייה שמאחוריו מצטמק.
מי חשוף: לריבית מדיניות שלילית נחשפו כמעט רק בנקים וגופים מוסדיים גדולים. לריבית ריאלית שלילית חשוף כל מי שמחזיק כסף בפיקדון או בעובר ושב.
בישראל: ריבית מדיניות שלילית מעולם לא הייתה. 9 ריבית ריאלית שלילית הייתה ועוד איך, במיוחד בשנים שבהן ריבית בנק ישראל עמדה על 0.1% והאינפלציה עלתה.
11
מה היתרונות והחסרונות של ריבית מדיניות שלילית?
יתרונות
חסרונות
- שוחקת את רווחיות הבנקים, שאינם יכולים לגלגל ריבית שלילית על פיקדונות קמעונאיים.
- מקשה על גופים שמתחייבים לתשלום ארוך טווח, כמו קרנות פנסיה וחברות ביטוח.
- מעודדת בריחה למזומן פיזי אם הריבית יורדת עמוק מדי מתחת לאפס.
ההשפעה בפועל על האינפלציה נותרה שנויה במחלוקת, וכל הבנקים המרכזיים שנקטו בכלי חזרו בסופו של דבר לטריטוריה חיובית.
הבלבול הנפוץ ביותר
כשכותרת בעברית מדברת על "ריבית שלילית בישראל", היא כמעט תמיד מתכוונת לריבית ריאלית שלילית, לא לריבית מדיניות מתחת לאפס. הבלבול אינו סמנטי בלבד: ריבית ריאלית שלילית שוחקת חיסכון בשקט, כי היתרה בחשבון ממשיכה לעלות בזמן שכוח הקנייה יורד, ולכן אין שום התראה ויזואלית. הבדיקה המעשית היא להשוות תמיד את הריבית הנומינלית המוצעת על פיקדון לשיעור האינפלציה באותה תקופה, ולא להסתפק במספר שמוצג בדף התנאים.
מושגים קשורים
הריבית לאחר ניכוי האינפלציה. זהו המצב שישראלים חוו בפועל כשהוא היה שלילי, בשונה מריבית מדיניות מתחת לאפס.
המספר המוצהר על פיקדון או הלוואה, לפני ניכוי אינפלציה. רק כשהוא עצמו יורד מתחת לאפס מדובר בריבית שלילית ממש.
ריבית המדיניות בישראל, שהשפל ההיסטורי שלה עומד על 0.1% ומעולם לא ירדה מתחת לאפס.
כלי מוניטרי לא שגרתי נוסף, שבו הבנק המרכזי רוכש אגרות חוב. שימש לצד הריבית השלילית באזור האירו וביפן.
שאלות נפוצות
ריבית שלילית היא ריבית מדיניות שבנק מרכזי קובע מתחת לאפס, כך שבנקים מסחריים משלמים על יתרות שהם מחזיקים אצלו במקום לקבל עליהן ריבית. המטרה היא לדחוף אשראי אל המשק ולהעלות אינפלציה נמוכה מדי לעבר היעד. הכלי הופעל באזור האירו מ-2014, בשווייץ ובשוודיה מ-2015 וביפן מ-2016, והוסר בכל המקרים עד מרץ 2024. בנק ישראל מעולם לא קבע ריבית שלילית, והשפל ההיסטורי של ריבית בנק ישראל הוא 0.1%. מה שהישראלים חוו הוא ריבית ריאלית שלילית, כלומר ריבית נומינלית חיובית שנמוכה משיעור האינפלציה.
ריבית שלילית היא החלטת מדיניות: בנק מרכזי קובע במפורש שיעור מתחת לאפס, והמחזיק ביתרה משלם על ההחזקה. ריבית ריאלית שלילית היא תוצאה חשבונית: הריבית הנומינלית נשארת חיובית אך נמוכה משיעור האינפלציה, כך שהיתרה בחשבון גדלה בעוד כוח הקנייה יורד. הראשונה כמעט לא נגעה בחוסך הפרטי. השנייה נוגעת בכל מי שמחזיק כסף בפיקדון או בעובר ושב.
לא. בנק ישראל מעולם לא הוריד את ריבית המדיניות מתחת לאפס. השפל ההיסטורי הוא 0.1%, רמה שנקבעה בפברואר 2015 ונשמרה עד נובמבר 2018, ונקבעה שוב באפריל 2020 עד אפריל 2022. גם בתקופות שבהן הבנק המרכזי האירופי, בנק יפן והבנק הלאומי השווייצרי כבר פעלו מתחת לאפס, ישראל עצרה ב-0.1%. כותרות על "ריבית שלילית בישראל" מתייחסות כמעט תמיד לריבית ריאלית שלילית.
בפועל זה כמעט לא קרה ללקוחות פרטיים. סקירת הבנק לסילוקין בינלאומיים מצאה שריביות הפיקדונות הקמעונאיים נותרו מבודדות מהריבית השלילית, כי מזומן פיזי נושא ריבית של אפס ולקוח שנגבה ממנו תשלום יכול פשוט למשוך שטרות. הנטל התגלגל בעיקר על לקוחות עסקיים ומוסדיים גדולים ועל רווחיות הבנקים עצמם, ובחלקו דרך עמלות.
לוקחים את הריבית הנומינלית השנתית שהבנק מציג על הפיקדון ומחסירים ממנה את שיעור עליית מדד המחירים לצרכן באותה תקופה. אם התוצאה שלילית, כוח הקנייה של הכסף נשחק גם אם היתרה בחשבון גדלה. חישוב מדויק יותר מנכה גם את המס על הריבית לפני ההשוואה לאינפלציה.
בהדרגה. הריקסבנק השוודי החליט בדצמבר 2019 להחזיר את ריבית הריפו לאפס, והשינוי נכנס לתוקף ב-8 בינואר 2020. הבנק המרכזי האירופי החזיר את ריבית חלון הפיקדונות ל-0.00% ביולי 2022, והבנק הלאומי השווייצרי יצא מהטריטוריה השלילית בספטמבר 2022. האחרון שנותר היה בנק יפן, שסיים את המדיניות במרץ 2024 והעלה את הריבית לטווח שבין 0% ל-0.1%.
- European Central Bank. "ECB introduces a negative deposit facility interest rate" (press release, 5 June 2014)(2014) ecb.europa.eu ↗ ↩
- European Central Bank. "Key ECB interest rates" (deposit facility series) ecb.europa.eu ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- Bank of Japan. "Introduction of Quantitative and Qualitative Monetary Easing with a Negative Interest Rate" (29 January 2016)(2016) boj.or.jp ↗ ↩
- Bank of Japan. "Changes in the Monetary Policy Framework" (19 March 2024)(2024) boj.or.jp ↗ ↩
- Thomas J. Jordan, Swiss National Bank. "Monetary policy using negative interest rates: a status report" (24 October 2016)(2016) snb.ch ↗ ↩
- Swiss National Bank. "The SNB's monetary policy decisions" snb.ch ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- Sveriges Riksbank. "The Riksbank's experiences of a negative repo rate", Account of Monetary Policy 2019(2020) riksbank.se ↗ ↩
- Morten L. Bech and Aytek Malkhozov. "How have central banks implemented negative policy rates?", BIS Quarterly Review, March 2016(2016) bis.org ↗ ↩
- בנק ישראל. "הריבית והכלים המוניטריים" (סדרת ריבית בנק ישראל) boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- בנק ישראל. "הוועדה המוניטרית החליטה ב-6 ביולי 2026 להוריד את הריבית ל-3.5%"(2026) boi.org.il ↗ ↩
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "מדדי המחירים לצרכן, דצמבר 2022 וסיכום שנת 2022"(2023) cbs.gov.il ↗ ↩
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות