השאלת ניירות ערך
המנגנון שמאפשר מכירה בחסר ומייצר הכנסה נוספת למשקיעים לטווח ארוך
כשמישהו מוכר מניה בשורט (מכירה בחסר), הוא מוכר מניה שלא שייכת לו. אבל הקונה צריך לקבל מניה אמיתית. אז מאיפה היא מגיעה? השאלת ניירות ערך (Securities Lending) היא תהליך שבו מחזיק נייר ערך (המשאיל) מעביר זמנית את נייר הערך לצד אחר (השואל) תמורת עמלה, כאשר השואל מתחייב להחזיר נייר ערך זהה במועד מוסכם.1 המשאיל שומר על הבעלות הכלכלית (כולל זכות לדיבידנדים) ומקבל תשלום עבור ההשאלה. השואל, שהוא לרוב מוכר בשורט, משתמש בנייר הערך כדי לבצע את המכירה.
דוגמה: מכירה בשורט של מניה ישראלית
קרן גידור רוצה לבצע שורט על מניית חברת נדל"ן ישראלית שנסחרת ב-50 ₪ למניה. הקרן שואלת 10,000 מניות מקרן פנסיה (שמחזיקה במניה לטווח ארוך) ומוכרת אותן בשוק תמורת 500,000 ₪. אם המניה יורדת ל-40 ₪, הקרן קונה חזרה 10,000 מניות ב-400,000 ₪, מחזירה אותן לקרן הפנסיה, ומרוויחה 100,000 ₪ (בניכוי עמלת ההשאלה). קרן הפנסיה קיבלה עמלת השאלה של כ-0.5%-2% שנתי על השווי, מה שמגדיל את התשואה שלה ללא מכירת המניות.
איך זה עובד בבורסת תל אביב
בורסת תל אביב מפעילה מערכת מסודרת להשאלת ניירות ערך שפועלת דרך מסלקת הבורסה:2
- מאגר ההשאלה (Lending Pool): גופים מוסדיים (קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קרנות נאמנות) מעמידים ניירות ערך להשאלה דרך הבורסה. המאגר כולל מניות מובילות מת"א-35 ומת"א-125.
- בטוחות: השואל חייב להפקיד בטוחות (מזומן או ניירות ערך) בשווי גבוה מנייר הערך המושאל (בדרך כלל 105%-110%). הבטוחות מוחזקות במסלקת הבורסה.
- תקופת השאלה: לרוב עסקאות לטווח קצר (ימים עד חודשים). המשאיל יכול לדרוש את נייר הערך חזרה בכל עת (recall).
- עמלת השאלה: נעה בין 0.25% ל-5% שנתי, תלוי בביקוש ובהיצע. מניה "קשה להשאלה" (Hard to Borrow) תגבה עמלה גבוהה יותר.
מי משאיל ומי שואל
- משאילים (Lenders): קרנות פנסיה, קרנות נאמנות, חברות ביטוח, ותיקי השקעות מוסדיים. הם מחזיקים מניות לטווח ארוך בלאו הכי, ועמלת ההשאלה היא הכנסה "חינמית".
- שואלים (Borrowers): קרנות גידור שמוכרות בשורט, עושי שוק (Market Makers) שצריכים ניירות ערך לסליקה, ומוסדות שמבצעים ארביטראז' או אסטרטגיות מסחר מורכבות.
- מתווכים: בנקים וברוקרים שמתווכים בין משאילים לשואלים ומקבלים חלק מהעמלה.
הסיכונים
סיכון נגד צד (Counterparty Risk): אם השואל פושט רגל, המשאיל עלול לא לקבל את נייר הערך חזרה. לכן נדרשות בטוחות.
סיכון שוק: אם ערך הבטוחות יורד, המשאיל חשוף. לכן הבטוחות מוערכות מחדש יומית (Mark to Market).
סיכון נזילות: בתקופות משבר, שואלים עלולים להתקשות להחזיר ניירות, מה שיוצר "Short Squeeze".
השפעה על שוק ההון
- שיפור יעילות השוק: מכירה בחסר מאפשרת למשקיעים "להצביע" גם נגד מניות מתומחרות ביתר. ללא מנגנון השאלה, המחירים עלולים להיות מנופחים.
- הגדלת נזילות: עושי שוק שואלים ניירות ערך כדי לספק נזילות. יותר נזילות = מרווחי קנייה-מכירה (Spreads) צרים יותר = עלויות מסחר נמוכות לכולם.
- Short Squeeze: כשמניה עם שורט גבוה עולה, המוכרים בשורט נאלצים לקנות בחזרה (כיסוי), מה שדוחף את המחיר עוד יותר. תופעת GameStop של 2021 היא דוגמה קיצונית.
סיכום
השאלת ניירות ערך היא תשתית חיונית לתפקוד תקין של שוק ההון. היא מאפשרת מכירה בחסר, משפרת גילוי מחירים ומוסיפה נזילות. אם אתם מחזיקים מניות דרך קרן פנסיה או קרן נאמנות, סביר שחלק מהמניות שלכם מושאלות ברגע זה ומייצרות עבורכם הכנסה נוספת. זהו מנגנון שפועל ברקע אך תורם לכל המשתתפים בשוק.
מקורות
- TASE. "השאלת ניירות ערך בבורסה לניירות ערך בתל אביב" tase.co.il ↗ ↩
- Bank for International Settlements (BIS). "Securities Lending and Repos" (2021) bis.org ↗ ↩
- Investopedia. "Securities Lending: Definition, How It Works" investopedia.com ↗ ↩
מושגי מפתח
מכירה בחסר (Short Selling)
מכירת נייר ערך שלא שייך למוכר, בציפייה שהמחיר ירד. המוכר שואל את הנייר, מוכר במחיר גבוה, ומקווה לקנות חזרה במחיר נמוך ולהחזיר.
Short Squeeze
מצב שבו מחיר מניה עולה בחדות, מאלץ מוכרי שורט לקנות בחזרה (כיסוי), מה שמגביר את העלייה. נוצר כשיש אחוז שורט גבוה ועלייה לא צפויה.
Hard to Borrow
מניה שקשה למצוא להשאלה כי ההיצע מוגבל או שהביקוש לשורט גבוה. עמלת ההשאלה עליה גבוהה יותר ולעיתים אי אפשר לבצע שורט בכלל.
Mark to Market
הערכה יומית של שווי הבטוחות והנכסים המושאלים לפי מחירי שוק נוכחיים. אם שווי הבטוחות ירד, השואל נדרש להפקיד בטוחות נוספות (Margin Call).