דמי חוסר פעילות

דמי חוסר פעילות

בנקאות ומשכנתאותדמי חוסר פעילות

דמי חוסר פעילות הם אחד החיובים הבודדים שנגבים מכם דווקא משום שלא עשיתם כלום, ובישראל שלוש הזירות שבהן הם מופיעים מוסדרות בשלוש דרכים שונות לגמרי.

מה זה דמי חוסר פעילות, ולמה הם חומקים מכל טבלת השוואה?

החיוב הזה נגבה מכם על עצם ההימנעות מפעולה, ולא על פעולה שביצעתם. זו בדיוק הסיבה שהם חומקים מהשוואות: טבלת עמלות בנויה סביב מחיר לפעולה, ומי שלא מבצע פעולה מניח שהוא לא משלם. ההנחה הזו נכונה בחלק מהמקרים ושגויה לחלוטין באחרים, וההבדל אינו נעוץ בגובה החיוב אלא בשאלה מי מסדיר אותו.

איך זה עובד בזירת סוחר, ולמה "אפס עמלה" אינו אפס?

בזירת סוחר החיוב הוא עניין חוזי, והמקום היחיד שבו הוא מופיע הוא המסמכים שחתמתם עליהם. זירת סוחר היא פלטפורמה שפועלת ברישיון מרשות ניירות ערך והיא עצמה הצד הנגדי לעסקה שלכם, ורק עליה חלים הכללים שלהלן. ¹ ברוקר ישראלי (חבר בורסה) או ברוקר זר אינם זירת סוחר, ואצלם המקור היחיד לחיוב כזה הוא ההסכם שחתמתם עליו. את מבנה העלויות בזירה מנסחת רשות ניירות ערך במפורש: למסחר בחוזה הפרשים (CFD), חוזה שבו אתם והזירה מתחשבנים על ההפרש בשער של נכס בלי שתחזיקו בו בפועל, נלוות עמלות המפורטות בתקנון המסחר של הזירה, והן עשויות להצטבר לסכומים ניכרים ובכך להקטין את רווחי הלקוח או להגדיל את הפסדיו. ¹ הרשות גם מזהירה שחלק מהעמלות נקבעות לפי נוסחה מורכבת, ומביאה כדוגמה את עמלת החזקת עסקה פתוחה במשך לילה, שגובהה נגזר משערי הריבית בשוק, מתוספות מרווח שגובה הזירה ומשווי העסקה הממונפת.¹

כאן נמצא הפרט שמסביר למה פרסומת שמבטיחה "אפס עמלה" אינה אומרת אפס עלות. בתקנות שמסדירות את זירות הסוחר ההגדרה של "עמלה" רחבה בכוונה. היא כוללת גם עמלת גלגול חוזה, מרווחי ריבית ומרווחי ציטוט, כלומר גם עלות שמובלעת במחיר המצוטט ואינה נגבית כשורה נפרדת. ² הנוסח שאנחנו מפנים אליו כאן הוא זה שהוכן בלשכה המשפטית של הכנסת לקראת הדיון בוועדת הכספים, והנוסח המחייב הוא נוסח התקנות כפי שפורסמו.

אותו נוסח קובע שתי חובות גילוי שכדאי להכיר. בכל תקשורת עם לקוחות שמוצגים בה הנחות והטבות בתעריפים, ולא רק בפרסומת, יש לציין שקיימות עמלות נוספות החלות על הלקוח ושהן מפורטות בהסכם ההתקשרות. לצידה נקבעה חובה שנייה: להציג את מועד פקיעת התוקף של אותה הנחה או הטבה. זו השורה שהופכת הבטחה של "ללא עמלה" למוגבלת בזמן. ² בנוסף, הסכם המסגרת נדרש לתאר את האופן שבו מחושב המחיר הכולל של המכשיר הפיננסי, לרבות העלויות הנלוות. ² במילים אחרות: הרגולציה הישראלית כאן היא רגולציה של גילוי. היא מחייבת שתוכלו לקרוא את המחיר, ואינה קובעת מה יהיה.

משמעות המבנה הזה לחיוב על חוסר פעילות היא ישירה. בתקנות אין זכר לחיוב על חוסר פעילות, ואין בהן תקרה לשיעור העמלות. מה שיש בהן הוא הדרישה שכל עמלה תפורט בתקנון המסחר ובהסכם המסגרת, ולכן זה המקום היחיד שבו תגלו אם קיים חיוב כזה בחשבון בזירת סוחר. ² להמחשה אריתמטית בלבד: על יתרה של 300 דולר, חיוב חודשי קבוע של 10 דולר הוא 3.3% מהיתרה בחודש הראשון, והשיעור הזה רק גדל ככל שהיתרה נשחקת. שלושים חיובים כאלה מוחקים אותה לגמרי. שיעור כזה בלתי אפשרי לכסות בתשואה, ולכן על יתרה קטנה החיוב הזה אינו עוד שורה בטבלה אלא העלות הדומיננטית.

שימו לב גם שהמונח "לקוח פעיל" אינו מונח אחיד אפילו בתוך אותו נוסח. לצורך דוח הלקוחות המפסידים והמרוויחים הוא מוגדר כלקוח שמימש עסקה פתוחה אחת לפחות במהלך החודש, ולצורך הדוח על הפעילות הוא מוגדר פשוט כלקוח המחזיק בעסקה פתוחה. ² שתי ההגדרות נועדו לדיווח לרשות, ואף אחת מהן אינה קובעת מתי החוזה שלכם מתחיל לחייב אתכם. את זה קובע רק ההסכם.

בחיסכון ארוך טווח, על מה בדיוק הרגולציה מגינה?

בקופות גמל, בקרנות פנסיה ובקרנות השתלמות הדין הישראלי אכן מגביל את דמי הניהול, אבל לא בכל חשבון שנשכח. הציר שסביבו נבנה המנגנון אינו הפסקת מסחר ואינו הפסקת הפקדות, אלא ניתוק קשר. עמית נכנס למעמד של מנותק קשר אם דואר שנשלח אליו חזר לפחות פעמיים בשלוש השנים האחרונות, או אם חשבונו מוגדר חשבון רדום. ³ חשבון נעשה רדום בשני מצבים:

• עברו עשר שנים מהמועד האחרון שבו ביצעתם פעולה או נתתם הוראה לגוף המוסדי. אותו סף חל גם על קופת גמל לחיסכון שיש בה כספים נזילים ועל עמית שעבר את גיל הפרישה בקרן פנסיה או בפוליסת ביטוח.

• המקרה שקל להיקלע אליו: אתם נמצאים בסמוך לגיל פרישה ולא ביצעתם פעולה ולא נתתם הוראה שישה חודשים לפני גיל הפרישה או אחריו.

  ³

היציאה מהמעמד הזה פשוטה באותה מידה: כל הוראה שאתם נותנים לגוף המוסדי מוציאה אתכם ממנו, וכך גם עדכון כתובת לפי מרשם האוכלוסין ודואר רשום שהתקבל אצלכם.³

ההגנה עצמה בנויה כתמריץ לגוף המוסדי, לא כאיסור. רשות שוק ההון מתארת שנקבעה בתקנות דמי הניהול תקרה בשיעור של 0.3% מהצבירה לדמי הניהול שניתן לגבות מחשבון של עמית מנותק קשר, לאחר ניתוק קשר שנמשך שנה לפחות.³ הצד השני של אותו מטבע חשוב לא פחות. ברגע שהגוף המוסדי הצליח ליצור איתכם קשר, החשבון יוצא ממעמד מנותק הקשר, והגוף רשאי להעלות את דמי הניהול חזרה לשיעורם המקורי. ³ ההפחתה נמשכת רק כל עוד הקשר מנותק, ולכן היא זמנית ומותנית ולא זכות קבועה.

סדר הגודל של התופעה מסביר למה יש לה רגולציה משלה. לפי אותה סקירה, בסוף 2016 ניהלו גופי החיסכון הפנסיוני בישראל כ-15.2 מיליארד ש״ח שהוגדרו ככספים שהקשר עם בעליהם נותק, בכ-1,220,000 חשבונות, בסכום ממוצע של כ-12,500 ש״ח לחשבון. ³ אלה נתונים ותיקים, והם מובאים כאן כסדר גודל ולא כמצב עדכני.

למה החיוב הזה מסוכן דווקא כאן, זו כבר שאלה של גודל החשבון. כדי לאפיין את האוכלוסייה הזו נלקחו באותה סקירה נתונים מגוף מוסדי גדול אחד על כל עמיתיו מנותקי הקשר, נכון לרבעון השלישי של 2017. בספרי אותו גוף כ-48% מחשבונות מנותקי הקשר עמדו על סכום הנמוך מ-1,000 ש״ח, וכ-18% נוספים על סכום שבין 1,000 ל-5,000 ש״ח. ³ מדובר במדגם מגוף אחד ולא בתמונה של השוק כולו, אבל הוא מסביר למה חיוב קבוע קטן מסוגל לשחוק חשבון כזה עד הסוף.

ובבנק? למה שם אין עמלת חוסר פעילות אלא חובת איתור?

בבנקאות הישראלית התגובה לחוסר פעילות אינה חיוב אלא חובה שמוטלת על הבנק, ולזה יש סיבה מבנית. התאגיד הבנקאי אינו כותב בעצמו את רשימת העמלות שהוא רשאי לגבות. כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות) קובעים שהתעריפון המלא ללקוחות המקבלים שירות מתאגיד בנקאי הוא כמפורט בתוספת הראשונה לכללים, ולצידו נקבעו תעריפונים מצומצמים: לחשבון עובר ושב, להלוואה לדיור, לכרטיס חיוב ולשירות סליקה. ⁵ התעריפון הזה בנוי סביב שירותים ופעולות, ופריט של חיוב על היעדר פעילות אינו נמנה בו.⁵

מה שהדין כן מטיל הוא חובה. פקודת הבנקאות מגדירה פיקדון ללא תנועה כפיקדון שלגביו עברו עשרה חודשים מהיום שהתקבלה ההוראה האחרונה מבעל הפיקדון. ⁴ ובחשבון עובר ושב מועד הפירעון עצמו הוא בתום אותם עשרה חודשים מההוראה האחרונה שלכם. ⁶ הפיקוח על הבנקים קבע הוראת ניהול בנקאי תקין מלאה שמפרטת מה על הבנק לעשות מרגע זה. ⁴ כדאי לדייק בנקודה אחת שמבלבלת: בנק ישראל פרסם באוגוסט 2020 טיוטה של הוראה חדשה בנושא, ⁷ אבל ההוראה עצמה כבר אינה טיוטה. הוראה 443 נקבעה בחוזר מנובמבר 2020 ועודכנה בחוזר מספטמבר 2021, והיא מתפרסמת בקובץ הוראות ניהול בנקאי תקין של המפקח על הבנקים.⁴

מה שההוראה דורשת הוא רצף פעולות ולא גבייה, והרצף הזה מדורג. הבנק בודק קודם אם הייתה פעילות בחשבון בעשרת החודשים האחרונים. אם לא הייתה, הוא פונה אליכם לפי פרטי ההתקשרות שכבר יש לו. רק אם גם זה נכשל מתחילות החובות המורחבות: הבנק בודק אם יש אצלו חשבונות נוספים שהרכב הבעלים בהם זהה, מוודא את תקינות מספר תעודת הזהות, ומאמת את הכתובת מול מרשם האוכלוסין. אם המרשם מחזיר מען אחר מזה שרשום בחשבון, ההודעה נשלחת לשם. ⁴ הפעולות חוזרות כעבור שנה, כעבור שנתיים וכעבור חמש שנים ממועד הפירעון, וגם סמוך למועד הדיווח לאפוטרופוס הכללי, שמגיע בפיקדון שלא נוצר קשר עם בעליו מעל עשר שנים.⁴

לשני סייגים בהוראה יש משמעות מעשית. בפיקדון בסכום הנמוך מ-5,000 ש״ח חובות האיתור המורחבות אינן חלות, והבנק יסתפק בפרטי ההתקשרות הרשומים בחשבון. ההוראה מתירה לו במפורש לפעול לפיהן גם בפיקדון קטן מזה, לרבות פנייה למרשם האוכלוסין, אבל אינה מחייבת אותו. ⁴ הסייג השני נוגע לכספות: אם חלפו חמש שנים מהפעילות האחרונה שלכם בכספת ולא אותרה פעילות בחשבון, הבנק נדרש לפעול כדי ליצור איתכם קשר.⁴

סדר הגודל בצד הבנקאי גדול מכפי שנדמה. לפי הודעת בנק ישראל מאוגוסט 2020, נכון ל-30 ביוני 2020 היו במערכת הבנקאית כ-539,000 חשבונות בנק ופיקדונות ללא תנועה של יחידים, בסך מצטבר של כ-6.8 מיליארד ש״ח, ומתוכם כ-90,000 חשבונות של נפטרים בסך של כ-1.7 מיליארד ש״ח. ⁷ במקביל מפעיל בנק ישראל את מנוע החיפוש "הר הכסף 2". המנוע מאתר בקלות וללא עלות חשבונות ופיקדונות ללא תנועה שהבנק לא הצליח ליצור קשר עם בעליהם, וכן חשבונות של נפטרים. ⁶ שני פרטים שכדאי להכיר לפניו. הראשון: תוצאות החיפוש מציגות רשימת בנקים בלבד ולא את סוג החשבון, מספרו או היתרה בו, כך שאת הסכום מבררים מול הבנק עצמו. השני: השירות ניתן ללא עלות, כך שאין שום סיבה לשלם למי שמציע לבצע עבורכם את החיפוש. ⁶ בצד הפנסיוני, רשות שוק ההון הקימה ממשק אינטרנטי מקביל לאיתור חשבונות עמיתים ומוטבים בשם "הר הכסף".³

שאלות נפוצות

דמי חוסר פעילות הם חיוב שנגבה מחשבון בשל היעדר פעילות בו, ולא בשל פעולה שבוצעה. בישראל אין לו הסדר אחיד: בזירת סוחר, כלומר פלטפורמה שהיא עצמה הצד הנגדי לעסקה שלכם, זהו תנאי חוזי, והתקנות, לפי הנוסח שהוכן בלשכה המשפטית של הכנסת לקראת אישורן, מחייבות שהעמלות יפורטו בתקנון המסחר ובהסכם המסגרת, אך אינן קובעות את שיעורן ואינן מזכירות חיוב על חוסר פעילות. ברוקר ישראלי או זר אינו זירת סוחר, ואצלו המקור היחיד לחיוב כזה הוא ההסכם עצמו. בחיסכון ארוך טווח קיים הסדר רגולטורי, אך הוא בנוי סביב ניתוק קשר ולא סביב הפסקת הפקדות: רשות שוק ההון מתארת תקרת דמי ניהול של 0.3% מהצבירה בחשבון של עמית מנותק קשר, לאחר ניתוק שנמשך שנה לפחות, והשיעור חוזר למקורי ברגע שהקשר מתחדש. בבנק אין בתעריפון עמלת חוסר פעילות כלל, ומה שהדין קובע הוא חובת איתור על התאגיד הבנקאי לצד מנוע חיפוש ציבורי חינמי. על יתרה קטנה, חיוב קבוע כזה הופך במהירות לעלות הדומיננטית בחשבון.

מושגים קשורים

מאתעידו וייס

מייסד

נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון

השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.

תחומי מומחיות

השקעותפנסיהביטוחיםמשכנתאות

נבדק לאחרונה: ספטמבר 2026