ניירות ערך מגובי נכסים (ABS)
כשהלוואות לרכב, חובות כרטיסי אשראי ושכר דירה הופכים לנייר ערך סחיר
דמיינו שחברת ליסינג ישראלית העניקה 10,000 הלוואות לרכישת רכב בסכום כולל של 2 מיליארד ₪. במקום לחכות 5 שנים עד שכל הלווים ישלמו, היא יכולה למכור את הזכות לתזרימי המזומנים האלה כבר היום. ניירות ערך מגובי נכסים (Asset-Backed Securities, ABS) הם מכשירים פיננסיים שנוצרים על ידי איגוח (Securitization) של תיקי הלוואות או תזרימי מזומנים מנכסים מגוונים, כאשר התשלומים מהנכסים הבסיסיים משמשים כמקור ההכנסה למשקיעים.1 בניגוד ל-MBS שמתמקד רק במשכנתאות, ABS מכסה כל סוג אחר של נכס.
דוגמה: ABS של הלוואות רכב
חברת ליסינג ישראלית אוגחה 5,000 חוזי ליסינג בסכום כולל של 1.2 מיליארד ₪. היא מעבירה את הזכויות ל-SPV (ישות משפטית ייעודית), שמנפיקה אג"ח למשקיעים בשלוש שכבות: שכבה A (700 מיליון ₪, דירוג AA, ריבית 3.5%), שכבה B (350 מיליון ₪, דירוג BBB, ריבית 5.5%), ושכבה C ("שכבת הון", 150 מיליון ₪, ללא דירוג, ריבית 9%). אם 5% מהלווים לא ישלמו, שכבה C תספוג את ההפסד. שכבה A בטוחה כל עוד שיעור הכשל לא עולה על כ-40%.
סוגי נכסים שמאגחים
- הלוואות רכב (Auto Loan ABS): הסוג הנפוץ ביותר. חברות ליסינג וחברות מימון מאגחות תיקי הלוואות רכב. המכונית עצמה משמשת כבטוחה.
- חובות כרטיסי אשראי (Credit Card ABS): חברות אשראי מאגחות את תשלומי הלקוחות. הסיכון גבוה יותר כי אין בטוחה פיזית, אך המחזוריות מהירה.
- הלוואות סטודנטים: נפוץ בארה"ב. הלוואות לימודים מאוגחות ומוכרות למשקיעים.
- תזרימי שכר דירה: חברות נדל"ן מניב מאגחות את תשלומי השכירות העתידיים. נפוץ יותר בשם CMBS (Commercial Mortgage-Backed Securities).
- תמלוגים: אפילו תמלוגי מוזיקה, פטנטים והכנסות מזכיינות עברו איגוח. דייוויד בואי הנפיק "Bowie Bonds" מגובי תמלוגי מוזיקה.
מבנה האיגוח: מהנכס ועד המשקיע
- 1. יוצר הנכסים (Originator): הבנק או חברת המימון שהעניקה את ההלוואות. הוא מוכר את תיק ההלוואות לישות ייעודית.
- 2. SPV (Special Purpose Vehicle): ישות משפטית נפרדת שקונה את הנכסים ומנפיקה את ה-ABS. ההפרדה המשפטית מגנה על המשקיעים: גם אם חברת המימון פושטת רגל, הנכסים ב-SPV מוגנים.2
- 3. שיפור אשראי (Credit Enhancement): מנגנונים שמגדילים את הביטחון למשקיעים: חלוקה לשכבות (tranching), חשבון רזרבה (סכום כסף "גיבוי"), ו-overcollateralization (הכנסת נכסים בשווי גבוה מסכום ההנפקה).
- 4. שירות (Servicer): הגוף שגובה את התשלומים מהלווים ומעביר למשקיעים. לרוב זהו יוצר הנכסים עצמו.
ABS בישראל
שוק ה-ABS בישראל קטן יחסית, אך הולך וגדל. חברות כמו כאל, ישראכרט ולאומי קארד ביצעו הנפקות ABS של תיקי כרטיסי אשראי. חברות ליסינג (אלדן, שלמה SIXT) אגחו חוזי ליסינג. הרגולטור הישראלי (רשות ניירות ערך ובנק ישראל) מפקח על הנפקות ABS כדי למנוע את הבעיות שהתגלו במשבר 2008. עם זאת, המשקיע הישראלי חשוף ל-ABS בעיקר דרך קרנות אג"ח גלובליות.
יתרונות וסיכונים
- יתרון למלווה: משחרר הון ומאפשר להלוות שוב. מפנה סיכון מהמאזן.
- יתרון למשקיע: גישה לתזרימי מזומנים מנכסים מגוונים, בחירת רמת סיכון (שכבה בכירה מול נחותה), ותשואה אטרקטיבית ביחס לדירוג.
- סיכון מוסרי: כשהמלווה יודע שהוא ימכור את ההלוואות, התמריץ שלו לבדוק את הלווה פוחת (Moral Hazard).
- סיכון מורכבות: מבני ABS מורכבים עלולים להסתיר סיכונים. המשבר של 2008 הוכיח שגם דירוגי אשראי לא תמיד משקפים את הסיכון האמיתי.
סיכום
ABS הם מנוע חשוב של המערכת הפיננסית המודרנית. הם מאפשרים לבנקים ולחברות מימון להעניק יותר אשראי, ולמשקיעים לגשת לנכסים שאחרת לא היו נגישים. המפתח הוא להבין את המבנה, לבדוק את איכות הנכסים הבסיסיים (לא להסתמך רק על דירוג), ולבחור את השכבה שמתאימה לפרופיל הסיכון שלכם.
מקורות
- SEC. "Asset-Backed Securities" sec.gov ↗ ↩
- Investopedia. "Asset-Backed Security (ABS): Definition and Types" investopedia.com ↗ ↩
- Fabozzi, F.J. & Kothari, V. "Introduction to Securitization." Wiley (2008) ↩
מושגי מפתח
SPV (Special Purpose Vehicle)
ישות משפטית ייעודית שנוצרת לצורך האיגוח. מבודדת את הנכסים המאוגחים מהמאזן של החברה היוצרת ומגנה על המשקיעים במקרה של פשיטת רגל.
שיפור אשראי (Credit Enhancement)
מנגנון שמגדיל את הביטחון של ה-ABS: חלוקה לשכבות, חשבון רזרבה, ביטוח, או overcollateralization (הכנסת נכסים בשווי העולה על ההנפקה).
Waterfall (מפל תשלומים)
סדר העדיפויות לחלוקת תזרימי המזומנים. השכבה הבכירה מקבלת ראשונה, לאחריה השכבות הנמוכות. הפסדים נספגים בסדר הפוך, מהשכבה הנחותה ומעלה.
Moral Hazard (סיכון מוסרי)
מצב שבו צד אחד נוטל סיכונים מוגברים כי הוא יודע שמישהו אחר יישא בתוצאות. באיגוח: המלווה פחות זהיר בהערכת הלווה כשהוא יודע שימכור את ההלוואה.