מחיר עתידי
איך השוק מתמחר ציפיות: המחיר שנקבע היום עבור מחר
בקצרה
מחיר עתידי (Futures Price) הוא המחיר שנקבע בחוזה עתידי עבור קנייה או מכירה של סחורה בתאריך עתידי מוגדר. בניגוד למחיר הספוט שמשקף את המציאות הנוכחית, המחיר העתידי מגלם את ציפיות השוק לגבי מחיר הסחורה בעתיד, בשילוב עם עלויות נשיאה (Cost of Carry).
הנוסחה הבסיסית למחיר עתידי היא: מחיר ספוט + עלויות אחסון + ביטוח + עלות מימון (ריבית) – תשואת נוחות (Convenience Yield). כאשר עלויות הנשיאה גבוהות, המחיר העתידי יהיה גבוה מהספוט (קונטנגו). כאשר תשואת הנוחות גבוהה (ביקוש דחוף לסחורה פיזית), המחיר העתידי עשוי להיות נמוך מהספוט (בקוורדיישן).1
הפער אינו מופשט: הוא נשען על העובדה שהחוזה מייצג כמות פיזית מוגדרת שיש להחזיק, לאחסן ולבטח. חוזה עתידי סטנדרטי על נפט גולמי מסוג ברנט, למשל, מייצג 1,000 חביות לחוזה, וזו הכמות שמישהו יצטרך למצוא לה מקום עד מועד המסירה.5 הרקע שמזין את הפער, כלומר מחירי הנפט לצד נתוני המלאים והייצור, מתפרסם באופן שוטף על ידי מנהל המידע האנרגטי האמריקאי (EIA), ומבנה הטווחים עצמו נקרא מלוחות המסחר של הבורסה שבה נסחרים החוזים.4
עבור המשקיע הישראלי, הבנת מבנה המחירים העתידיים חיונית בעת השקעה בקרנות סל על סחורות. קרנות אלו "מגלגלות" חוזים באופן שוטף, ובשוק בקונטנגו הן מפסידות מהגלגול, מוכרות חוזה זול וקונות יקר יותר. זו הסיבה שקרנות סל על סחורות לעיתים מפגרות אחרי מחיר הספוט.2 מחקר אקדמי על הערך האסטרטגי והטקטי של חוזים עתידיים על סחורות מפרק בדיוק את התשואה הזו לשני רכיבים נפרדים, שינוי במחיר הספוט מצד אחד ותשואת הגלגול (Roll Return) מצד שני, ומראה שהתשואה מהשקעה בחוזים אינה זהה לשינוי במחיר הסחורה עצמה.3
רכיבי המחיר העתידי
- עלויות אחסון (Storage Costs): עלות אחסון הסחורה הפיזית עד למועד המסירה. רלוונטי במיוחד לנפט, גז טבעי ומתכות.
- עלות מימון (Cost of Capital): הריבית שמשלמים על ההון הכלוא בהחזקת הסחורה. כשהריבית עולה, המחיר העתידי עולה יחסית לספוט.
- תשואת נוחות (Convenience Yield): הערך של החזקת סחורה פיזית בפועל (למשל, מלאי חירום). כשההיצע דל, תשואת הנוחות עולה והמחיר העתידי יורד ביחס לספוט.
| היבט | קונטנגו (Contango) | בקוורדיישן (Backwardation) |
|---|---|---|
| יחס מחיר עתידי לספוט | עתידי גבוה מהספוט | עתידי נמוך מהספוט |
| מתי מתרחש | עלויות אחסון ומימון גבוהות, היצע שופע | ביקוש מיידי דחוף, מחסור פיזי |
| Roll Yield בגלגול חוזים | שלילי, שוחק את התשואה | חיובי, מוסיף לתשואה |
| השפעה על קרן סל סחורות | נטייה לפגר אחרי מחיר הספוט | עקיבה טובה יותר אחרי הספוט |
| שכיחות בשווקים | המצב הרגיל ברוב הזמן | פחות שכיח, בעיקר בתקופות מתח |
אותו היגיון, בשוק המט"ח ובבורסה בתל אביב
העיקרון אינו ייחודי לסחורות. בשוק המטבע, המחיר העתידי (פורוורד) נגזר מהשער בהווה ומפער הריביות בין שני המטבעות, כי "עלות הנשיאה" של מטבע היא הריבית עליו. בנק ישראל מפרסם בכל יום עסקים את שערי החליפין היציגים של השקל מול מטבעות זרים, ולפי סעיף 4(3) לחוק הוא גם אמון על תמיכה בפעילות הסדירה של שוק מטבע החוץ בישראל.6 מי שקונה או מוכר מטבע לתאריך עתידי נתקל בהיגיון הזה גם בלי לסחור בסחורות מעולם.
גם בישראל אפשר לראות מבנה טווחים בפועל: הבורסה לניירות ערך בתל אביב מפרסמת את נתוני שוק הנגזרים לפי נכס בסיס, מועד פקיעה וגודל יחידת החוזה, כך שההפרש בין סדרה קרובה לסדרה רחוקה גלוי לכל.7
רוצים להבין לעומק איך מבנה הטווחים משפיע על תשואת קרנות הסחורות לאורך זמן? קראו את המדריך המלא שלנו על קונטנגו ובקוורדיישן.
שאלות נפוצות
ההפרש נובע מעלויות נשיאה (Cost of Carry): אחסון, ביטוח, מימון (ריבית) ותשואת נוחות. אם עולה לכם 3 דולר לאחסן חבית נפט לחודש ולממן את הרכישה, המחיר העתידי יהיה גבוה ב-3 דולר מהספוט. כשהביקוש לסחורה פיזית מיידית גבוה מאוד (למשל, חוסר אנרגיה בחורף), תשואת הנוחות עולה והמחיר העתידי יכול להיות נמוך מהספוט. זה לא "ניחוש" לגבי העתיד, אלא שיקוף מתמטי של עלויות ותנאי שוק.
קרנות סל על סחורות מחזיקות חוזים עתידיים ומגלגלות אותם לפני הפקיעה. בשוק בקונטנגו (מצב נפוץ), החוזה הקרוב זול מהחוזה הבא. כשהקרן מגלגלת, היא מוכרת חוזה זול וקונה חוזה יקר יותר, ומפסידה מהפרש המחירים. לאורך שנים, ההפסד הזה (Negative Roll Yield) מצטבר ומשחיק את תשואת הקרן. מחקר על תשואת חוזים עתידיים על סחורות מפריד בין רכיב הספוט לרכיב הגלגול בדיוק מהסיבה הזו: שני הרכיבים יכולים לנוע בכיוונים הפוכים.
לא בהכרח. מחיר עתידי משקף בראש ובראשונה את עלויות הנשיאה ואת תנאי ההיצע והביקוש הנוכחיים, ולא תחזית לכיוון המחיר. בשוק בקונטנגו, המחיר העתידי גבוה מהספוט, אבל זה לא אומר שמחיר הספוט יעלה. בשוק בבקוורדיישן, המחיר העתידי נמוך מהספוט, אבל זה לא אומר שמחיר הספוט ירד. עדיף להתייחס למחיר העתידי כאל שיקוף של תנאי שוק נוכחיים ולא כתחזית.
Roll Yield הוא הרווח או ההפסד שנוצר מגלגול חוזים עתידיים מחוזה שפוקע לחוזה הבא. בשוק בבקוורדיישן (מחיר עתידי נמוך מהספוט), הגלגול מניב רווח כי קונים חוזה זול ומוכרים יקר. בקונטנגו, ההפך. למשקיע הישראלי זה חשוב כי כל קרן סל על סחורות חשופה ל-Roll Yield. קרנות שמגלגלות חוזים לטווחים ארוכים יותר יכולות להפחית את ההשפעה השלילית, אבל לא לבטל אותה. בדקו את שיטת הגלגול של הקרן במסמכי הקרן לפני שאתם משקיעים.
גם אם אתם לא סוחרים חוזים ישירות, תמחור עתידי משפיע עליכם. אם אתם מחזיקים קרן סל על זהב, נפט או סחורות אחרות, הקרן מושפעת ממבנה הטווחים. אם אתם יבואנים שקונים פורוורד מט"ח, השער נגזר מפער הריביות בין שני המטבעות, שזה בדיוק אותו עיקרון של עלות נשיאה. גם בבורסה בתל אביב נסחרים חוזים עתידיים ואופציות לפי מועדי פקיעה שונים, כך שאפשר לראות את מבנה הטווחים בשוק המקומי. ההבנה של קונטנגו ובקוורדיישן עוזרת לכם לדעת למה הקרן שלכם לא תמיד עוקבת אחרי מחיר הנכס.
קונטנגו הוא מצב שבו המחיר העתידי גבוה ממחיר הספוט. זה המצב הרגיל ברוב השווקים, כי עלויות האחסון והמימון מוסיפות פרמיה. בקוורדיישן הוא מצב הפוך: המחיר העתידי נמוך מהספוט. זה קורה כשיש ביקוש דחוף לסחורה פיזית (למשל, משבר אנרגיה) ותשואת הנוחות של החזקת הסחורה עולה. למשקיעים, בקוורדיישן הוא מצב נוח יותר להשקעה בסחורות דרך קרן סל, כי הגלגול מניב רווח במקום הפסד.
דוגמה: Contango ו-Backwardation
אם חבית נפט נסחרת ב-70$ בשוק הספוט וחוזה עתידי ל-3 חודשים נסחר ב-73$, השוק ב-Contango (עלויות אחסון + ריבית). אם החוזה ב-67$, השוק ב-Backwardation (ביקוש מיידי גבוה). המספרים כאן להמחשה בלבד; את המבנה בפועל אפשר לקרוא מלוחות המסחר של הבורסה, שבהם מוצגים החוזים לפי מועדי פקיעה.
לסיכום
מחיר עתידי אינו "ניחוש" לגבי העתיד, אלא שיקוף של עלויות נשיאה וציפיות שוק. הבנת הפער בין מחיר ספוט למחיר עתידי היא מפתח לקבלת החלטות השקעה מושכלות בסחורות.
מושגי מפתח
- Hull, J.C. "Options, Futures, and Other Derivatives", Pearson Education pearson.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- CME Group. "Introduction to Futures" (קורס מבוא של הבורסה: מבנה החוזה, גלגול חוזים ומעבר בין סדרות) cmegroup.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- Erb, C. & Harvey, C. "The Tactical and Strategic Value of Commodity Futures", NBER Working Paper 11222 (פירוק התשואה לרכיב מחיר הספוט ולרכיב תשואת הגלגול)(2005) nber.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- U.S. Energy Information Administration (EIA). Petroleum & Other Liquids: נתוני מחירים, מלאים וייצור בשוק הנפט (סדרת מחירי החוזים העתידיים של EIA הופסקה באפריל 2024) eia.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- ICE Futures Europe. "Brent Crude Futures" (מפרט החוזה: יחידת מסחר של 1,000 חביות לחוזה) ice.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- בנק ישראל. "שערי חליפין יציגים": פרסום השער היציג בכל יום עסקים, והסדרת המסחר במטבע חוץ לפי סעיף 4(3) לחוק בנק ישראל boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב. "נתוני נגזרים - כל הנגזרים": חוזים עתידיים ואופציות לפי נכס בסיס, מועד מימוש וגודל יחידת החוזה market.tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
Cost of Carry
עלות הנשיאה, סך כל העלויות הכרוכות בהחזקת סחורה פיזית עד למועד המסירה: אחסון, ביטוח, מימון ופחת. מהווה את הבסיס לתמחור חוזים עתידיים.
Convenience Yield
תשואת הנוחות, הערך הלא-כספי של החזקת סחורה פיזית (מלאי חירום, רציפות ייצור). כשההיצע דל, התשואה עולה והשוק נכנס לבקוורדיישן.
Term Structure
מבנה הטווחים, עקומת המחירים של חוזים עתידיים לפי מועדי פקיעה שונים. עולה = קונטנגו, יורדת = בקוורדיישן, שטוחה = שוק מאוזן.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות