מחיר עתידי
איור: מחיר עתידי, המחיר שנקבע היום עבור מסירת סחורה בעתיד
איך השוק מתמחר ציפיות: המחיר שנקבע היום עבור מחר
בקצרה
מחיר עתידי (Futures Price) הוא המחיר שנקבע בחוזה עתידי עבור קנייה או מכירה של סחורה בתאריך עתידי מוגדר. בניגוד למחיר הספוט שמשקף את המציאות הנוכחית, המחיר העתידי מגלם את ציפיות השוק לגבי מחיר הסחורה בעתיד, בשילוב עם עלויות נשיאה (Cost of Carry).
הנוסחה הבסיסית למחיר עתידי היא: מחיר ספוט + עלויות אחסון + ביטוח + עלות מימון (ריבית) – תשואת נוחות (Convenience Yield). כאשר עלויות הנשיאה גבוהות, המחיר העתידי יהיה גבוה מהספוט (קונטנגו). כאשר תשואת הנוחות גבוהה (ביקוש דחוף לסחורה פיזית), המחיר העתידי עשוי להיות נמוך מהספוט (בקוורדיישן).1
עבור המשקיע הישראלי, הבנת מבנה המחירים העתידיים חיונית בעת השקעה בקרנות סל על סחורות. קרנות אלו "מגלגלות" חוזים באופן שוטף, ובשוק בקונטנגו הן מפסידות מהגלגול, מוכרות חוזה זול וקונות יקר יותר. זו הסיבה שקרנות סל על סחורות לעיתים מפגרות אחרי מחיר הספוט.2
רכיבי המחיר העתידי
- עלויות אחסון (Storage Costs): עלות אחסון הסחורה הפיזית עד למועד המסירה. רלוונטי במיוחד לנפט, גז טבעי ומתכות.
- עלות מימון (Cost of Capital): הריבית שמשלמים על ההון הכלוא בהחזקת הסחורה. כשהריבית עולה, המחיר העתידי עולה יחסית לספוט.
- תשואת נוחות (Convenience Yield): הערך של החזקת סחורה פיזית בפועל (למשל, מלאי חירום). כשההיצע דל, תשואת הנוחות עולה והמחיר העתידי יורד ביחס לספוט.
שאלות נפוצות
ההפרש נובע מעלויות נשיאה (Cost of Carry): אחסון, ביטוח, מימון (ריבית) ותשואת נוחות. אם עולה לכם 3 דולר לאחסן חבית נפט לחודש ולממן את הרכישה, המחיר העתידי יהיה גבוה ב-3 דולר מהספוט. כשהביקוש לסחורה פיזית מיידית גבוה מאוד (למשל, חוסר אנרגיה בחורף), תשואת הנוחות עולה והמחיר העתידי יכול להיות נמוך מהספוט. זה לא "ניחוש" לגבי העתיד, אלא שיקוף מתמטי של עלויות ותנאי שוק.
קרנות סל על סחורות מחזיקות חוזים עתידיים ומגלגלות אותם לפני הפקיעה. בשוק בקונטנגו (מצב נפוץ), החוזה הקרוב זול מהחוזה הבא. כשהקרן מגלגלת, היא מוכרת חוזה זול וקונה חוזה יקר יותר, ומפסידה מהפרש המחירים. לאורך שנים, ההפסד הזה (Negative Roll Yield) מצטבר ומשחיק את תשואת הקרן. לכן, ETF על נפט יכול להפגר עשרות אחוזים אחרי מחיר הנפט בפועל. זו הסיבה שמומחים מציעים חלופות כמו מניות של חברות סחורות.
לא בהכרח. מחיר עתידי משקף בעיקר את עלויות הנשיאה ולא ציפיות לכיוון המחיר. מחקרים מראים שמחירים עתידיים הם מנבא בינוני בלבד של מחירי ספוט עתידיים. בשוק בקונטנגו, המחיר העתידי גבוה מהספוט, אבל זה לא אומר שמחיר הספוט יעלה. בשוק בבקוורדיישן, המחיר העתידי נמוך מהספוט, אבל זה לא אומר שמחיר הספוט ירד. עדיף להתייחס למחיר העתידי כאל שיקוף של תנאי שוק נוכחיים ולא כתחזית.
Roll Yield הוא הרווח או ההפסד שנוצר מגלגול חוזים עתידיים מחוזה שפוקע לחוזה הבא. בשוק בבקוורדיישן (מחיר עתידי נמוך מהספוט), הגלגול מניב רווח כי קונים חוזה זול ומוכרים יקר. בקונטנגו, ההפך. למשקיע הישראלי זה חשוב כי כל קרן סל על סחורות חשופה ל-Roll Yield. קרנות שמגלגלות חוזים לטווחים ארוכים יותר יכולות להפחית את ההשפעה השלילית, אבל לא לבטל אותה. בדקו את שיטת הגלגול של הקרן לפני שאתם משקיעים.
גם אם אתם לא סוחרים חוזים ישירות, תמחור עתידי משפיע עליכם. אם אתם מחזיקים קרן סל על זהב, נפט או סחורות אחרות, הקרן מושפעת ממבנה הטווחים. אם אתם יבואנים שקונים פורוורד מט"ח, השער נגזר מפערי ריביות (עיקרון דומה). גם מי שמחזיק תעודות סל ממונפות על מדדים נחשף בעקיפין למחירים עתידיים. ההבנה של קונטנגו ובקוורדיישן עוזרת לכם לדעת למה הקרן שלכם לא תמיד עוקבת אחרי מחיר הנכס.
קונטנגו הוא מצב שבו המחיר העתידי גבוה ממחיר הספוט. זה המצב הרגיל ברוב השווקים, כי עלויות האחסון והמימון מוסיפות פרמיה. בקוורדיישן הוא מצב הפוך: המחיר העתידי נמוך מהספוט. זה קורה כשיש ביקוש דחוף לסחורה פיזית (למשל, משבר אנרגיה) ותשואת הנוחות של החזקת הסחורה עולה. למשקיעים, בקוורדיישן הוא מצב טוב יותר להשקעה בסחורות דרך ETF כי הגלגול מניב רווח במקום הפסד.
לסיכום
מחיר עתידי אינו "ניחוש" לגבי העתיד, אלא שיקוף של עלויות נשיאה וציפיות שוק. הבנת הפער בין מחיר ספוט למחיר עתידי היא מפתח לקבלת החלטות השקעה מושכלות בסחורות.
מושגי מפתח
- Hull, J.C. "Options, Futures, and Other Derivatives", Pearson Education ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- CME Group. "Understanding the Cost of Carry" cmegroup.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
Cost of Carry
עלות הנשיאה, סך כל העלויות הכרוכות בהחזקת סחורה פיזית עד למועד המסירה: אחסון, ביטוח, מימון ופחת. מהווה את הבסיס לתמחור חוזים עתידיים.
Convenience Yield
תשואת הנוחות, הערך הלא-כספי של החזקת סחורה פיזית (מלאי חירום, רציפות ייצור). כשההיצע דל, התשואה עולה והשוק נכנס לבקוורדיישן.
Term Structure
מבנה הטווחים, עקומת המחירים של חוזים עתידיים לפי מועדי פקיעה שונים. עולה = קונטנגו, יורדת = בקוורדיישן, שטוחה = שוק מאוזן.
מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות