מימון שנת שבתון: איך בונים כרית לשנה של עצירה

תכנון פיננסימימון שנת שבתון: איך בונים כרית לשנה של עצירה

כמה כסף באמת דורשת שנת עצירה, מה קורה לדמי הביטוח הלאומי כשמפסיקים להיות שכיר, כמה עולה שנה בלי הפקדות לפנסיה ולקרן השתלמות, ואיך בונים תוכנית חזרה.

כרית לשנת שבתון נמדדת בחודשי הוצאות, לא בחודשי משכורת. הסכום שצריך לשבת בצד הוא ההוצאות החודשיות בפועל כפול חודשי העצירה, ועוד העלויות שנכנסות דווקא כשמפסיקים לעבוד, ועוד חיץ לחודשי החזרה. על הוצאות של 9,000 ₪ בחודש, שנת עצירה אמיתית עולה כ-138,000 ₪ ולא 108,000 ₪.

ההפרש בין שני המספרים האלה הוא כל מה שהמאמר הזה עוסק בו: דמי ביטוח לאומי שהמעסיק כבר לא מנכה עבורכם, שנה שלמה בלי הפקדות לפנסיה ולקרן השתלמות, כיסוי ביטוחי שתלוי בהפקדה שוטפת, ורשת ביטחון של דמי אבטלה שנמחקת בזמן העצירה. כל אחד מהם ניתן לכימות מראש.

איך מחשבים את המסלול הכספי לשנת שבתון?

המסלול הוא סכום של שלושה מרכיבים, ואף אחד מהם אינו המשכורת שלכם: ההוצאות החודשיות בפועל כפול מספר חודשי העצירה, העלויות החדשות שמופיעות ברגע שאתם כבר לא שכירים, וחיץ לחודשי חיפוש העבודה אחרי החזרה. השימוש במשכורת כבסיס לחישוב מנפח את הסכום לאנשים שחוסכים חלק ניכר ממנה, ומקטין אותו מדי לאנשים שחיים בדיוק לפי המשכורת.

המספר שצריך לשלוף הוא ממוצע ההוצאות של שנים עשר החודשים האחרונים מדפי החשבון והאשראי, לא אומדן. הוצאות שנתיות חד פעמיות (ביטוחים, ארנונה, טסטים, חגים) שייכות לממוצע הזה גם אם הן מופיעות פעם בשנה, והן בדיוק הסעיפים שנשכחים בתכנון שנבנה לפי הוצאה חודשית טיפוסית.

מה קורה לדמי הביטוח הלאומי כשמפסיקים להיות שכיר?

החובה לא נעלמת, היא עוברת אליכם. ברגע שאין מעסיק שמדווח ומנכה, המוסד לביטוח לאומי מסווג אתכם כמי שאינו עובד, ומי שאינו עובד ואין לו הכנסות משלם מינימום של 143 ₪^° דמי ביטוח לאומי ועוד 123 ₪^° דמי ביטוח בריאות בחודש, סך 266 ₪^°.¹ זה סכום קטן ביחס למסלול כולו, אבל הוא מגיע כחיוב שוטף שרבים לא צופים, ואי תשלום שלו יוצר חוב שנצבר בשקט.

הכיסוי הבריאותי עצמו לא בא מהמעסיק אלא ממעמד התושבות ומהתשלום. כל תושב ישראל מגיל 18 ומעלה חייב לשלם דמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי.² משמעות מעשית אחת: מי שמתכנן שבתון בחו"ל צריך לברר מראש מה קורה למעמד התושבות ולרצף התשלומים שלו, כי זו השאלה שקובעת את הזכאות לשירותי בריאות בחזרה, ולא עצם החזקת דרכון ישראלי.

אם בשנת השבתון יש לכם הכנסה שאינה מעבודה, התמונה משתנה. במקום המינימום משלמים לפי מדרגות השיעורים למי שאינם עובדים ולבעלי הכנסה שלא מעבודה:¹

כמה עולה שנה אחת בלי הפקדות לפנסיה ולקרן השתלמות?

העלות אינה סכום ההפקדות שהוחמצו, אלא מה שהן היו שוות ביום הפרישה. לפי צו ההרחבה לפנסיה חובה, ההפקדה הפנסיונית המזערית עומדת על 18.5%^° מהשכר: 6% מנוכים מהעובד, 6.5% תגמולי מעסיק ועוד 6% לרכיב הפיצויים.⁴ בקרן השתלמות לשכירים ההפקדה המקובלת היא 7.5% מהמעסיק ו-2.5% מהעובד, עד תקרת שכר חודשית מוטבת של 15,712 ₪^°.⁵

על שכר של 15,000 ₪ ברוטו זה מתורגם ל-2,775 ₪ בחודש לפנסיה ועוד 1,500 ₪ בחודש לקרן השתלמות. שנה של עצירה מוציאה מהחיסכון 33,300 ₪ פנסיה ועוד 18,000 ₪ קרן השתלמות, סך 51,300 ₪. שימו לב לחלוקה: 3,000 ₪ מתוך 4,275 ₪ החודשיים האלה הם כסף של המעסיק שמעולם לא עבר דרך המשכורת שלכם. זה החלק שאי אפשר להשלים בחיסכון פרטי, כי הוא פשוט לא מוצע כשאין מעסיק.

בהנחה הזו, 51,300 ₪ מגיעים לכ-137,000 ₪ בתוך 25 שנה. ככל שהשבתון מוקדם יותר בקריירה, הפער בגיל הפרישה גדול יותר, כי לסכום יש יותר שנים לצמוח. זו הסיבה שהשוואה בין שבתון בגיל 30 לשבתון בגיל 55 היא לא השוואה בין אותם 51,300 ₪.

לצד הסכום יש שאלה תפעולית שנשכחת: מה קורה לקרן ההשתלמות הקיימת. הצבירה נשארת ומושקעת, אבל אם בחזרה לעבודה נפתחת קרן חדשה במקום להמשיך את הקיימת, מונה הוותק של הקרן החדשה מתחיל מאפס. זו שאלה אחת לשאול את המעסיק החדש בשלב המשא ומתן, לא אחרי ההפקדה הראשונה.⁵

איך שומרים על הכיסוי לאובדן כושר עבודה כשההפקדות נעצרות?

הכיסוי לנכות ולשאירים בקרן פנסיה מקיפה ממומן מתוך ההפקדה החודשית, ולכן הוא הרכיב הראשון שנפגע כשההפקדות פוסקות, הרבה לפני שהצבירה עצמה מושפעת.⁶ הצבירה ממשיכה להיות מושקעת גם בלי הפקדות, אבל הזכות לקצבת נכות במקרה שבו לא תוכלו לחזור לעבוד היא זכות ביטוחית שנשענת על רצף, ולא על היתרה בחשבון.

לקרנות יש הסדרים לשמירת הכיסוי לתקופה מוגבלת אחרי הפסקת הפקדות, והם מוגדרים בתקנון הקרן: חלקם מופעלים אוטומטית וחלקם דורשים בקשה יזומה, והעלות נגבית מהצבירה. המספרים המדויקים משתנים בין קרנות, ולכן זו שיחה שמנהלים מול הקרן לפני היום האחרון בעבודה ולא אחריו. אלה שלוש הדרכים המעשיות:

מה חייב להיות בתוכנית החזרה?

תוכנית החזרה היא שורה בתקציב, לא כוונה. הסיבה מספרית: דמי אבטלה מותנים בצבירת תקופת אכשרה של 12 חודשי עבודה כשכיר מתוך 18 החודשים שקדמו לרישום הראשון בשירות התעסוקה, לגילאי 20 עד 67.³ שנת עצירה מוחקת את רוב החלון הזה, וגם עשרים שנות ותק קודמות לא מחזירות אותו.

נקודה שנייה שרלוונטית במיוחד לשבתון: מי שיצא לחופשה ללא תשלום מיוזמתו אינו זכאי לדמי אבטלה, גם כשההיציאה מוצדקת.³ כלומר גם המסלול שנראה כמו הפתרון הבטוח, שמירה על הקשר עם המעסיק בלי להתפטר, אינו יוצר רשת ביטחון בתקופת העצירה.

מימון שנת שבתון נמדד בחודשי הוצאות ולא בחודשי משכורת. המסלול מורכב מההוצאות החודשיות בפועל כפול חודשי העצירה, מהעלויות שנכנסות רק כשמפסיקים לעבוד, ומחיץ לחודשי החזרה. על הוצאות של 9,000 ₪ בחודש, שנת עצירה עולה כ-138,200 ₪. במקביל, מי שאינו עובד ואין לו הכנסות משלם למוסד לביטוח לאומי מינימום של 266 ₪ בחודש, שנה בלי הפקדות על שכר של 15,000 ₪ מוציאה מהחיסכון כ-51,300 ₪, והזכאות לדמי אבטלה נמחקת עד לצבירה מחדש של 12 חודשי עבודה מתוך 18.