כלל ההגבלה במדד
איך מתודולוגיית ההגבלה של 7% במדד ת"א-35 משפיעה על התיק שלך ומה קורה כשחברה עוברת את התקרה.
בקצרה
מה זה כלל ההגבלה במדד?
כלל ההגבלה במדד הוא מגבלה מתודולוגית שמוגדרת על ידי בעלי המדד, כמו הבורסה לניירות ערך בתל אביב או S&P Dow Jones Indices, וקובעת את המשקל המקסימלי של מניה בודדת במדד. המטרה המרכזית היא מניעת ריכוזיות יתר בחברה אחת, שתפגע בגיוון המדד ותחשוף משקיעים פסיביים לסיכון ספציפי של חברה יחידה. הכלל מיושם בעת האיזון התקופתי (חצי-שנתי בישראל, רבעוני במדדים גלובליים), ולא בזמן אמת בין בלנס לבלנס.1
הבורסה בתל אביב אימצה כלל הגבלה מחמיר יותר מרוב המדדים בעולם, בגלל גודל שוק מצומצם יחסית ומספר קטן של חברות ענק מקומיות. בלי ההגבלה, חברה אחת או שתיים יכולות לתפוס 15% עד 20% מהמדד ולחתוך את כל תנועתו למסלול של חברה בודדת.
איך כלל ההגבלה עובד במדד ת"א-35?
במדד ת"א-35 המשקל המקסימלי של מניה בודדת עומד על 7%. אם בעת האיזון החצי-שנתי חברה עוברת את הסף, הבורסה מקצצת את המשקל שלה חזרה ל-7% ומחלקת את המשקל העודף באופן פרופורציונלי בין שאר המניות במדד. באופן הזה הסכום נשאר 100% והחברה הגדולה לא "גונבת" ייצוג מעבר לתקרה. הבורסה מפרסמת את המשקלים המעודכנים באתר הרשמי שלה (tase.co.il) לפני כל בלנס, ומשקיעים יכולים לבדוק את ההרכב המדויק לפני קנייה של תעודת סל.
במדד ת"א-125 ההגבלה חמורה יותר – 4% בלבד – כי המדד מכיל יותר חברות ודרוש בו גיוון רחב יותר. ת"א-90, שכולל את המניות שמדורגות 36 עד 125 בשווי שוק, מדגיש חברות בינוניות-קטנות וההגבלה שם פחות דרמטית. חשוב להבין שהאיזון מתבצע בתאריכים קבועים, בדרך כלל במרץ ובספטמבר, ולכן בין בלנס לבלנס המשקל של חברה יכול לעבור זמנית את התקרה עד התיקון הבא.
דוגמה: השפעת הכלל על תשואת תעודת סל ת״א-35
משקיע ישראלי מחזיק תיק של 100,000 ש"ח בתעודת סל על ת"א-35. נניח שחברה גדולה שנסחרת כיום במשקל 6.5% במדד (נקרא לה "החברה X") רושמת עלייה חדה של 30% ברבעון מסוים בזכות דוחות חזקים ועסקאות בינלאומיות. בלי כלל ההגבלה, משקל החברה היה מטפס לכ-8.4% והיא הייתה תורמת כ-2.5% לתשואת המדד הכוללת. עם כלל ההגבלה, ברגע שהמשקל חוצה את 7% בבלנס החצי-שנתי הבא, הבורסה קוצצת את המשקל חזרה ל-7% ומחלקת את ההפרש של כ-1.4% לשאר המניות. התוצאה: התיק של 100,000 ש"ח מפסיד כ-1,400 ש"ח מפוטנציאל העלייה של החברה הבודדת, אך מרוויח יציבות וגיוון. המשקיע מקבל חשיפה מגוונת יותר, במחיר של כיווץ העלייה של הכוכב הבודד.
השוואה בינלאומית: נאסד"ק 100 Special Rebalance
ההקשר הגלובלי חשוב כדי להראות שהכלל הישראלי אינו חריג אלא אופייני למדדים מודרניים. ב-2023 ובתחילת 2024, נאסד"ק ביצע Special Rebalance לאחר שחברות ענק טכנולוגיות (Apple, Microsoft, Nvidia, Alphabet, Amazon, Tesla ו-Meta) התקרבו ביחד ל-50% מהמדד כולו. הכלל של נאסד"ק 100 מגביל את סכום המשקלים של חברות שעוברות 4.5% לכדי 40% מהמדד המצטבר. NVIDIA, שמחירה עלה ביותר מ-200% בשנה, הפכה לגורם המרכזי שאילץ את הבורסה להפעיל את הכלל.2
S&P 500 משתמש בכלל הגבלה של 25% לחברה יחידה, שמעולם לא הופעל בפועל כי אף חברה לא הגיעה לסף הזה. MSCI משתמש בכללי הגבלה משתנים בהתאם למדד הספציפי, בדרך כלל בין 10% ל-25%. המסקנה: ישראל עם המגבלה של 7% היא מהמחמירות בעולם, והסיבה היא התאמה לגודל השוק הייחודי.
טעויות נפוצות
- הנחת שקלול פרופורציונלי: אמונה שתעודת סל על ת"א-35 מחזיקה את החברות "פרופורציונלית לגודל האמיתי", בלי להבין שהגבלת 7% מעוותת את היחס.
- השוואה שגויה למניה בודדת: השוואה של תשואת חברה יחידה לתרומתה למדד, בלי להביא בחשבון שהמשקל מוגבל ל-7% גם אם שווי השוק האמיתי גדול יותר.
- התעלמות מימי איזון: כל בלנס חצי-שנתי יוצר תנודתיות גבוהה סביב מניות בקצה הכלל, וסוחרי ארביטראז' מנצלים את זה. משקיע סולידי צריך להימנע ממסחר באותם ימים.
- ערבוב בין ת"א-35 לת"א-125: חוסר הבנה שמדד ת"א-125 בנוי בצורה שונה, עם מגבלת 4% במקום 7%, והתנהגותו שונה בהתאם.
טיפים מעשיים
- בדוק את משקלי המניות המעודכנים באתר הבורסה (tase.co.il) לפני השקעה בתעודת סל על ת"א-35 או ת"א-125. הטבלה מתעדכנת בכל בלנס ומגלה מי קרוב לתקרה.
- אם אתה רוצה חשיפה "פרופורציונלית אמיתית" לחברה הגדולה בישראל (למשל בנק לאומי או טבע), קנה אותה ישירות כהוספה לתיק הליבה מעבר לתעודת הסל של ת"א-35.
- מדדים כמו ת"א-90 ות"א-125 מספקים חשיפה רחבה יותר לחברות בינוניות-קטנות, עם השפעה מזערית של ההגבלה החמורה של 7%.
- שים לב לאירועי בלנס במרץ וספטמבר – זו תקופה של תנודתיות מוגברת במניות בקצה הכלל, במיוחד כאלה שהתקרבו לסף ה-7%.
חשוב לדעת
כלל ההגבלה של 7% במדד ת"א-35 הוא ייחודי לישראל בחומרתו ביחס לכלל ה-25% של S&P 500 או כללי ה-10% של מדדי MSCI מקומיים. הסיבה היא שבישראל יש מספר קטן של חברות ענק יחסית לגודל המדד, ובלי ההגבלה חברה אחת כמו טבע בתקופות מסוימות הייתה יכולה לתפוס 15% עד 20% מהמדד ולהטות את כל התשואה. חשוב להבין את הכלל לפני השוואת ביצועי ת"א-35 למדדים זרים שלא כפופים להגבלה דומה.
סיכום
שאלות נפוצות
בבורסת תל אביב הכלל מיושם באיזון החצי-שנתי – בדרך כלל במרץ ובספטמבר. בין בלנס לבלנס המשקל של מניה יכול לעלות מעל התקרה זמנית, אבל זה מתוקן בבלנס הבא ללא שינוי באורח החיים של המשקיע היומיומי.
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב – "כללי חישוב מדדי מניות" tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- NASDAQ OMX. "NASDAQ-100 Special Rebalance Announcement" nasdaq.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- S&P Dow Jones Indices. "Index Methodology and Cap Rules" spglobal.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
מושגים קשורים
ת"א-35
המדד הישראלי המרכזי שעליו חל כלל ההגבלה החזק ביותר בעולם (7%). שלושים וחמש חברות הגדולות בבורסת תל אביב.
ת"א-125
המדד הישראלי הרחב יותר שחל עליו כלל הגבלה שונה – 4% למניה. מגוון רחב יותר של חברות ישראליות בינוניות וגדולות.
מדד משוקלל (שווי שוק)
המושג ההורה של שקלול מדד. כלל ההגבלה הוא מגבלה על עקרון השקלול הבסיסי הזה, ומעוות אותו במכוון.
איזון מחדש של מדד
התהליך התקופתי שבו כלל ההגבלה מיושם בפועל. בבורסת תל אביב זה קורה כל חצי שנה, במרץ ובספטמבר.
הכללה במדד
תהליך משלים של עדכון מרכיבי המדד. הליך קבלה של חברות חדשות, שונה מההגבלה שחלה על הקיימות.
מדד מניות
המסגרת הכללית של מדדי מניות: מה זה מדד, איך הוא נבנה, איזה סוגי מדדים קיימים ומה ההבדלים ביניהם.
מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות