אם אתם משקיעים ישראלים עם פנסיה, קרן השתלמות ותיק השקעות פרטי, יש סיכוי גבוה שאתם חשופים לארה"ב הרבה יותר ממה שאתם חושבים. רוב המוצרים הפנסיוניים המחקים בישראל עוקבים אחרי מדד S&P 500 או מדדים גלובליים שבהם ארה"ב מהווה 60%-70% מהמשקל. כשמוסיפים על זה את תיק ההשקעות הפרטי, שגם הוא לרוב כבד בארה"ב, מקבלים תיק שתלוי בצורה קיצונית בכלכלה האמריקאית.
במאמר הזה נבין למה זו בעיה, מה האפשרויות שקיימות לאיזון, ואיך עושים את זה בפועל עם מכשירי השקעה ספציפיים.
גילוי נאות
המאמר הזה הוא חינוכי בלבד ואינו מהווה המלצת השקעה. כל החלטת השקעה צריכה להתבצע לאחר בדיקה אישית או התייעצות עם יועץ מוסמך. הנתונים במאמר משקפים מגמות היסטוריות ואינם מבטיחים תוצאות עתידיות.
למה למשקיע הישראלי יש בעיית ריכוזיות אמריקאית?
המוצרים הפנסיוניים בישראל עברו בשנים האחרונות מהפכה לכיוון מסלולים מחקי מדד. מסלולי "מניות חו"ל" ו"מדד עולמי" הפכו פופולריים, וברובם המדד המוביל הוא MSCI World או S&P 500.
הבעיה? מדד MSCI World מרוכז בצורה כבדה בארה"ב:
- משקל ארה"ב במדד MSCI World: כ-70% (נכון ל-2025).1 לפני עשור זה היה בסביבות 55%.
- משקל 7 חברות הטכנולוגיה הגדולות: כ-20% מהמדד העולמי כולו. כלומר, מניה אחת של אפל או מיקרוסופט משפיעה על התיק שלכם יותר מכל שוק המניות של יפן.
- הפנסיה + קרן ההשתלמות + התיק הפרטי: כשמחברים את כל השכבות, משקיע ישראלי טיפוסי עלול להגיע ל-70%-80% חשיפה לארה"ב בלי להתכוון לכך.
זה לא אומר שארה"ב היא השקעה גרועה. השוק האמריקאי היה המוביל בעשור האחרון בביצועים. אבל ריכוזיות גבוהה בשוק אחד, מטבע אחד וסקטור דומיננטי אחד (טכנולוגיה) חושפת את התיק לסיכון משמעותי אם המגמה תשתנה.
הגישה: פיזור באמצעות מכשירים ללא ארה"ב (Ex-US)
הרעיון פשוט: במקום לנסות להקטין את החשיפה לארה"ב בתוך הפנסיה (שם אין שליטה מלאה), מאזנים בתיק הפרטי. קונים ETF שעוקבים אחרי שווקים שאינם ארה"ב, כך שסך כל התיק (פנסיה + קרן השתלמות + השקעות פרטיות) יהיה מפוזר יותר.
מה ההבדל בין "עולמי" ל-"ללא ארה"ב"?
הנקודה הקריטית הזו מבלבלת משקיעים רבים. כשקונים "מדד עולמי" (כמו MSCI World או MSCI ACWI), לא באמת מקבלים פיזור שווה בין מדינות. ארה"ב שולטת במדדים האלה. לעומת זאת, מדדי "Ex-US" מכילים את כל העולם חוץ מארה"ב, מה שנותן חשיפה אמיתית לשווקים אחרים.
| מדד | משקל ארה"ב | מה כולל? | מתאים למי? |
|---|---|---|---|
| MSCI World | ~70% | 23 מדינות מפותחות | מי שרוצה חשיפה גלובלית עם דגש אמריקאי |
| MSCI ACWI | ~63% | מפותחות + מתעוררות | חשיפה רחבה יותר, עדיין כבדה בארה"ב |
| MSCI ACWI ex-US | 0% | כל העולם חוץ מארה"ב | מי שרוצה לאזן תיק אמריקאי קיים |
| MSCI EM IMI | 0% | שווקים מתעוררים בלבד | חשיפה ממוקדת לצמיחה בשווקים מתפתחים |
| STOXX Europe 600 | 0% | 600 חברות אירופאיות | חשיפה ממוקדת לאירופה |
מכשירי ההשקעה העיקריים לפיזור מעבר לארה"ב
1. iShares MSCI EM IMI (שווקים מתעוררים)
מדד MSCI Emerging Markets IMI (Investable Market Index) מכסה כ-3,000 מניות ב-24 מדינות מתעוררות2, כולל סין, הודו, טאיוואן, דרום קוריאה, ברזיל ועוד. "IMI" מציין שהמדד כולל גם חברות קטנות ובינוניות, לא רק את הגדולות, מה שנותן פיזור רחב יותר.
- מספר נייר בבורסה בת"א: 1159219
- יתרונות: חשיפה לשווקים עם פוטנציאל צמיחה גבוה, מחירי מניות נמוכים יחסית (מכפילי רווח נמוכים), פיזור גיאוגרפי רחב.
- חסרונות: תנודתיות גבוהה יותר, סיכון מטבע, סיכונים פוליטיים ורגולטוריים (בעיקר סין), ביצועים חלשים יותר מארה"ב בעשור האחרון.
2. iShares STOXX Europe 600 (אירופה)
מדד STOXX Europe 600 מכסה 600 חברות מ-17 מדינות אירופאיות3, כולל בריטניה, גרמניה, צרפת, שוויץ והולנד. זהו המדד הרחב ביותר לחשיפה אירופאית, הכולל חברות גדולות, בינוניות וקטנות.
- מספר נייר בבורסה בת"א: 1159243
- יתרונות: חשיפה לכלכלות יציבות, סקטורים שונים מארה"ב (בנקים, תעשייה, מוצרי יוקרה, פארמה), תשואת דיבידנד גבוהה יחסית.
- חסרונות: צמיחה כלכלית איטית יותר באירופה, סיכוני רגולציה (כללי מיסוי ורגולציה מחמירים), חשיפה לגוש האירו.
3. MSCI ACWI ex-US (כל העולם ללא ארה"ב)
מי שמעדיף פתרון אחד כולל יכול לחפש קרן סל העוקבת אחרי MSCI ACWI ex-US. מדד זה מכיל את כל השווקים המפותחים והמתעוררים יחד, ללא ארה"ב. זו דרך נוחה לקבל חשיפה גלובלית שלמה בפוזיציה אחת.
- דוגמאות בבורסות בינלאומיות: Vanguard FTSE All-World ex-US (VEU), iShares MSCI ACWI ex U.S. (ACWX).
- יתרון: פשטות. פוזיציה אחת שמכסה את כל העולם חוץ מארה"ב, ללא צורך לאזן בין אירופה לשווקים מתעוררים בעצמכם.
- חיסרון: פחות שליטה על משקל כל אזור. יפן ובריטניה יקבלו משקל גבוה כי הן השווקים הגדולים אחרי ארה"ב.
השוואת ETF לפיזור גיאוגרפי
| קרן סל | מדד בסיס | אזור | מספר מניות | דמי ניהול | מאפיין עיקרי |
|---|---|---|---|---|---|
| iShares MSCI EM IMI | MSCI EM IMI | שווקים מתעוררים | ~3,000 | 0.18% | פוטנציאל צמיחה גבוה, תנודתיות גבוהה |
| iShares STOXX Europe 600 | STOXX Europe 600 | אירופה | 600 | 0.20% | יציבות, דיבידנדים, סקטורים מגוונים |
| Vanguard FTSE All-World ex-US (VEU) | FTSE All-World ex-US | כל העולם ללא ארה"ב | ~3,700 | 0.07% | פתרון כולל בקרן אחת |
| iShares MSCI ACWI ex U.S. (ACWX) | MSCI ACWI ex-US | כל העולם ללא ארה"ב | ~2,300 | 0.32% | מפותחות + מתעוררות ללא ארה"ב |
איך בונים אסטרטגיית פיזור בפועל?
הצעד הראשון הוא למפות את החשיפה הנוכחית שלכם. בדקו את מסלולי הפנסיה וקרן ההשתלמות: כמה אחוז מושקע במניות חו"ל? כמה מזה ארה"ב? רוב חברות הביטוח מפרסמות דוחות רבעוניים עם פירוט ההקצאה הגיאוגרפית.
שלב 1: הבינו את מה שכבר יש לכם
- היכנסו לאתר חברת הפנסיה/ביטוח ובדקו את הרכב המסלול שלכם.
- אם אתם במסלול "מחקה מדד עולמי", סביר שכ-65%-70% מהחלק המנייתי הוא ארה"ב.
- חברו את כל הנכסים: פנסיה + קרן השתלמות + תיק השקעות פרטי = התמונה האמיתית.
שלב 2: החליטו על יעד הקצאה
אין "מספר קסם" לחשיפה הנכונה לארה"ב. עם זאת, הנה כמה עקרונות מנחים:
- לפי שווי שוק גלובלי: ארה"ב מהווה כ-45%-50% משוק המניות העולמי (כולל שווקים מתעוררים). אם רוצים להיות "ניטרליים", זהו היעד.
- לפי תוצר עולמי (GDP): ארה"ב מייצרת כ-25% מהתוצר העולמי. גישה זו תיתן משקל נמוך יותר לארה"ב ומשקל גבוה יותר לסין, הודו ואירופה.
- גישה מעשית: רוב המשקיעים לא צריכים להגיע לחלוקה מושלמת. גם ירידה מ-75% חשיפה אמריקאית ל-55%-60% היא שיפור משמעותי בפיזור.
שלב 3: בצעו את האיזון בתיק הפרטי
מכיוון שבפנסיה ובקרן ההשתלמות אין שליטה מלאה (אלא רק בחירת מסלול), האיזון נעשה דרך תיק ההשקעות הפרטי. לדוגמה:
- גישה פשוטה: לקנות ETF אחד של ex-US (כמו VEU או ACWX) ולהקצות לו חלק משמעותי מהתיק הפרטי.
- גישה מפורטת: לחלק בין אירופה (STOXX Europe 600) לשווקים מתעוררים (MSCI EM IMI), ולשלוט בדיוק במשקל של כל אזור.
- הדרגתיות: אין צורך לעשות את המעבר ביום אחד. אפשר להפנות רכישות חדשות (הפקדות חודשיות) לכיוון ה-ETF ללא ארה"ב, וכך לבנות את האיזון בהדרגה.
דוגמה מספרית
נניח שלמשקיע יש 500,000 ₪ בפנסיה ו-500,000 ₪ בתיק פרטי. הפנסיה מושקעת במסלול מחקה מדד עולמי (70% ארה"ב). התיק הפרטי מושקע כולו ב-S&P 500.
מצב נוכחי: 350,000 ₪ + 500,000 ₪ = 850,000 ₪ חשיפה לארה"ב מתוך מיליון ₪ (85%).
אחרי איזון: אם מחליפים חצי מהתיק הפרטי (250,000 ₪) ל-ETF ללא ארה"ב, החשיפה יורדת ל-600,000 ₪ מתוך מיליון (60%). זהו שיפור משמעותי בפיזור.
הפשרה: פיזור מול תשואה היסטורית
נקודה חשובה שצריך להיות כנים לגביה: בעשור האחרון (2013-2023), שוק המניות האמריקאי היכה את רוב השווקים האחרים בפער משמעותי. מי שהיה מושקע 100% ב-S&P 500 הרוויח יותר ממי שפיזר לאירופה או לשווקים מתעוררים.
אז למה בכלל לפזר?
- העבר לא מנבא את העתיד: בשנים 2000-2010 השוק האמריקאי דשדש, ושווקים מתעוררים הכו אותו בפער עצום. מנהיגות שוק מתחלפת לאורך עשורים.
- הערכות שווי: מכפילי הרווח בארה"ב גבוהים משמעותית מאירופה ומהמתעוררים. מכפיל גבוה אומר שציפיות הצמיחה כבר מגולמות במחיר, מה שעלול להגביל את התשואה העתידית.
- ריכוזיות סקטוריאלית: הביצועים של ארה"ב נבעו בעיקר ממניות טכנולוגיה. אם סקטור הטכנולוגיה יחלש, מי שמפוזר לאירופה (שכבדה בתעשייה, פיננסים ובריאות) יהיה במצב טוב יותר.
- סיכון מטבע: כל ההשקעה בארה"ב חושפת גם לתנודות הדולר. פיזור לאירו, ין ומטבעות אחרים מפחית את תלות התיק בכיוון אחד של שער חליפין.
כלל אצבע לפיזור גיאוגרפי
פיזור גיאוגרפי הוא לא על למקסם תשואה. הוא על לצמצם סיכון. על האיזון שאתם "משלמים עליו" (ויתור על תשואה פוטנציאלית) מקבלים הגנה מפני תרחישים שבהם מנהיגות השוק האמריקאי נחלשת, הדולר נחלש, או הרגולציה בסקטור הטכנולוגיה מחמירה.
נקודות מעשיות למשקיע הישראלי
- מיסוי: בדקו את מבנה המיסוי של כל ETF. קרנות סל ישראליות (TASE) על מדדים בינלאומיים עשויות להיות יעילות מבחינת מס לעומת קנייה ישירה בבורסה זרה, בהתאם לגובה ההשקעה ולסטטוס המס שלכם.
- דמי ניהול: שימו לב לפערים בדמי ניהול. קרנות ישראליות על מדדים זרים לעיתים גובות יותר מהמקבילות הזרות, אבל חוסכות בעלויות המרת מט"ח ובמורכבות דיווח מס.
- ריבלנסינג שנתי: בדקו את ההקצאה הגיאוגרפית שלכם לפחות אחת לשנה. אם שוק אחד עלה משמעותית, המשקל שלו בתיק גדל אוטומטית וייתכן שצריך לאזן מחדש.
- אל תשכחו את ישראל: גם השוק הישראלי הוא חלק מהפיזור. משקיעים ישראלים רבים מזניחים את הבורסה המקומית. הוספת חשיפה למדד ת"א 125 יכולה לתרום לפיזור הגיאוגרפי הכולל.
טעויות נפוצות
- למכור הכול ולעבור: מעבר חד מתיק אמריקאי לתיק מפוזר עלול לייצר אירוע מס (רווחי הון). עדיף לבנות את האיזון בהדרגה, דרך הפקדות חדשות.
- לרדוף אחרי ביצועים: אם אירופה הניבה תשואה גבוהה בשנה האחרונה, זו לא סיבה להעביר לשם את כל התיק. פיזור אומר הקצאה קבועה, לא רדיפה אחרי מגמות.
- להתעלם מהפנסיה: רבים מנתחים רק את התיק הפרטי ושוכחים שהפנסיה וקרן ההשתלמות הן חלק משמעותי מהתמונה. תסתכלו על הכול יחד.
סיכום
פיזור גיאוגרפי מעבר לארה"ב הוא לא מהלך נגד ארה"ב, אלא מהלך בעד ניהול סיכונים חכם. המשקיע הישראלי, שחשוף לארה"ב גם דרך הפנסיה וגם דרך התיק הפרטי, יכול לאזן בקלות באמצעות ETF על שווקים מתעוררים, אירופה, או מכשיר ex-US כולל. אין צורך במהלכים דרמטיים. גם הפניית חלק מההפקדות החודשיות לכיוון שווקים אחרים, לאורך זמן, תיצור תיק מפוזר ועמיד יותר.
מקורות
- MSCI - MSCI World Index Factsheet msci.com ↗ ↩
- MSCI - MSCI Emerging Markets IMI Index msci.com ↗ ↩
- STOXX - STOXX Europe 600 Index stoxx.com ↗ ↩
- Vanguard - International Investing investor.vanguard.com ↗ ↩