השקעות ESG
כשהתשואה פוגשת אחריות: השקעה לפי קריטריונים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי
בקצרה
השקעות ESG משלבות שיקולים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי לצד ניתוח פיננסי. בישראל הבורסה בתל אביב מפעילה מדדים ייעודיים ומרכזת את רשימת החברות שמפרסמות דוח אחריות תאגידית, והרגולציה על גילוי ESG עדיין בהתהוות.השקעות ESG הן גישת השקעה המשלבת שיקולים סביבתיים (Environmental), חברתיים (Social) וממשל תאגידי (Governance) לצד ניתוח פיננסי מסורתי. הרעיון המרכזי הוא שחברות המנהלות את הסיכונים הלא-פיננסיים שלהן בצורה טובה יותר, צפויות להציג ביצועים פיננסיים עדיפים בטווח הארוך.
בישראל, הנושא צבר תאוצה משמעותית בשנים האחרונות. הבורסה לניירות ערך בתל אביב השיקה מדדים ייעודיים בתחום, מרכזת באתרה את רשימת החברות הנסחרות שמפרסמות דוח ESG, ואף פרסמה שאלון אחריות תאגידית לחברות שטרם פרסמו דוח כזה.1 ברובד הרגולטורי התמונה עדיין בהתהוות: ביולי 2020 פרסמה רשות ניירות ערך קול קורא להתייעצות ציבורית בנושא אחריות תאגידית וגילוי סיכוני ESG, ובו נשאלה במפורש השאלה אם הגילוי צריך להיות מחויב או וולונטרי.2
עבור המשקיע הפרטי הישראלי, הנושא רלוונטי הן דרך חשיפה ישירה לקרנות ESG והן דרך כספי הפנסיה שמושקעים עבורו. הבנה של עקרונות ESG מאפשרת לבחור מוצרי השקעה שמתאימים לערכים האישיים מבלי להתפשר בהכרח על התשואה.
שלושת עמודי ה-ESG
- סביבה (E): פליטות גזי חממה, ניהול משאבי מים, מעבר לאנרגיה מתחדשת, ניהול פסולת ושימוש חוזר בחומרים. בישראל, רלוונטי במיוחד לתחום המים והטכנולוגיה הנקייה.
- חברה (S): תנאי עבודה, גיוון והכלה, זכויות אדם בשרשרת האספקה, השפעה על הקהילה. בהקשר הישראלי, יחסי עבודה, שילוב מגזרים ושוויון מגדרי.
- ממשל תאגידי (G): עצמאות הדירקטוריון, שקיפות התגמולים, מניעת שחיתות, הגנה על זכויות בעלי מניות מיעוט. בישראל, פיקוח רשות ניירות ערך ודרישות הגילוי.
ESG בשוק הישראלי
מדדי ה-ESG של הבורסה בתל אביב
אין בבורסה בתל אביב מדד יחיד בשם "ת"א-ESG". הבורסה מפרטת שלושה מדדים בקטגוריה: מדד מעלה, הכולל מניות של חברות ציבוריות המדורגות בדירוג "מעלה" לאחריות תאגידית; מדד ת"א קלינטק, הכולל את המניות שבתתי-הענפים קלינטק ואנרגיה מתחדשת; ומדד ת"א-125 אקלים נקי, הכולל את מניות ת"א-125 בניכוי תאגידים פוסיליים כפי שהוגדרו על ידי עמותת חיים וסביבה.1 שלושתם מודדים דברים שונים, ולכן בחירה ביניהם היא בחירה בהגדרה של "אחראי".
חשוב לציין שהשקעות ESG אינן חפות מביקורת. חלק מהמבקרים טוענים שדירוגי ESG אינם אחידים בין חברות הדירוג השונות, ולעיתים חברות מציגות "ירוק" מבחוץ אך אינן משנות את התנהלותן בפועל, תופעה המכונה גרינווושינג.
מגמה רגולטורית
הכיוון העולמי הוא תקינה של הגילוי ולא של ההשקעה. תקן IFRS S2 מחייב תאגיד לגלות מידע על סיכוני אקלים והזדמנויות אקלים שסביר שישפיעו על תזרימי המזומנים שלו, על הגישה שלו למימון או על עלות ההון שלו בטווח הקצר, הבינוני והארוך, לרבות תיאור הממשל, האסטרטגיה וניהול הסיכונים בתחום.3 ככל שהגילוי הופך אחיד יותר, כך קל יותר להשוות בין חברות במקום להסתמך על תווית שיווקית.
שלוש גישות שלא לבלבל ביניהן
המונח ESG משמש לעיתים כמטרייה לשלוש גישות שונות מהותית. שילוב ESG מכניס את הקריטריונים לתוך הניתוח הפיננסי כשיקול נוסף, השקעה אחראית מוציאה ענפים שנוגדים ערכים, והשקעת אימפקט מחפשת השפעה מדידה לצד רווח. ההבחנה חשובה כי כל גישה עונה על שאלה אחרת של המשקיע.
| הגישה | איך היא עובדת | המטרה העיקרית |
|---|---|---|
| שילוב ESG (Integration) | שקלול ציוני סביבה, חברה וממשל בתוך הניתוח הפיננסי הרגיל | ניהול סיכונים טוב יותר ותשואה מותאמת סיכון |
| השקעה אחראית / סינון שלילי (SRI) | הוצאה מהתיק של ענפים שנוגדים ערכים, למשל נשק, טבק או הימורים | התאמה לערכים מוסריים, לרוב בלי יעד השפעה מדיד |
| השקעת אימפקט (Impact) | בחירת השקעות שמייצרות השפעה חברתית או סביבתית מדידה לצד תשואה | השפעה חיובית מכוונת ומדידה, במקביל לרווח |
רוצים להעמיק מעבר להגדרה? המדריך המלא להשקעות ESG מרחיב על אופן בניית תיק אחראי בפועל, ולצדו כדאי להכיר כיצד מזהים גרינווושינג לפני שבוחרים קרן שמתויגת כ"ירוקה".
שאלות נפוצות
זו אחת השאלות הנחקרות ביותר בתחום: מטא-מחקר אקדמי מ-2015 איגד ראיות מיותר מ-2,000 מחקרים אמפיריים על הקשר בין ביצועי ESG לביצועים פיננסיים, והוא עדיין נקודת הייחוס המרכזית בדיון. עצם הצורך לאגד אלפי מחקרים מלמד שאין תשובה חד-משמעית שעולה ממחקר בודד. מה שכן ידוע בוודאות הוא הצד השני של המשוואה: דמי ניהול גבוהים על קרן ESG פוגעים בתשואה בוודאות. אז אם בוחרים קרן ESG, בדקו שהפרמיה בדמי הניהול מוצדקת בסינון אמיתי ולא רק בשיווק.
אין בישראל חובה גורפת שמכתיבה לגופים המוסדיים תיק ESG. מה שכן קיים הוא מדיניות השקעה שכל גוף מפרסם בעצמו, ורמת ההתייחסות ל-ESG בתוכה משתנה מגוף לגוף: יש שמוציאים ענפים שלמים, יש שמשקללים דירוג ESG בתוך הניתוח, ויש שמסתפקים בהצהרה. לכן הבדיקה המעשית היא לקרוא את מדיניות ההשקעה של הגוף שמנהל את הכסף שלכם ולחפש בה קריטריון מדיד, ולא להסתמך על ההנחה שמישהו כבר סינן עבורכם.
E (סביבה) עוסק בפליטות, אנרגיה, מים ופסולת. S (חברה) עוסק בעובדים, קהילה, מגדר ושרשרת אספקה. G (ממשל תאגידי) עוסק בדירקטוריון, שקיפות, שחיתות והגנה על בעלי מניות מיעוט. מבין השלושה, ה-G הוא היחיד שכבר מכוסה בישראל בדרישות גילוי מחייבות בדיני ניירות ערך, ולכן גם הקל ביותר לבדיקה עצמאית: הרכב דירקטוריון, תגמול בכירים ועסקאות בעלי עניין מופיעים בדוחות. זה מקום סביר להתחיל בו אם אתם חדשים בנושא.
כמה אפשרויות: קרנות נאמנות ישראליות שמצהירות על מדיניות ESG (בדקו את הרכב הקרן ולא רק את השם), קרנות סל שעוקבות אחרי אחד ממדדי ה-ESG של הבורסה בתל אביב (מדד מעלה, ת"א קלינטק, ת"א-125 אקלים נקי), קרנות סל בינלאומיות שעוקבות אחרי מדדי ESG רחבים, או בחירת מניות בודדות. שימו לב שכל אחד משלושת המדדים הישראליים מגדיר "אחראי" אחרת, ולכן השאלה הראשונה היא איזו הגדרה מתאימה לכם, ורק אחריה מה דמי הניהול.
גרינווושינג זה כשחברה או קרן מציגה עצמה כ"ירוקה" או "אחראית" בלי בסיס מהותי. סימני אזהרה: קרן שמשתמשת בתווית ESG אבל מחזיקה כמעט את אותו הרכב כמו מדד רגיל, חברה שמפרסמת יעדי קיימות אגרסיביים בלי תוכנית פעולה, או דוחות קיימות שמלאים בשפה שיווקית בלי נתונים מדידים. הגנה: השוו את הרכב קרן ה-ESG למדד הרחב ובדקו כמה חברות באמת סוננו.
רלוונטי גם לכם. כמשקיע פרטי עם תיק של כמה עשרות אלפי שקלים, אתם יכולים: לבחור קרן פנסיה עם מדיניות ESG רצינית, להשקיע בקרנות סל ESG עם דמי ניהול נמוכים, ולהצביע ברגליים (לא להשקיע בחברות שמתנהלות בצורה בעייתית). הכוח המצטבר של משקיעים פרטיים משמעותי. אם מספיק אנשים ידרשו ESG, המוצרים ישתפרו ודמי הניהול ירדו.
מושגי מפתח
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב. "תחום האחריות הסביבתית, חברתית ותאגידית - ESG": מדד מעלה, ת"א קלינטק ות"א-125 אקלים נקי, ורשימת החברות המפרסמות דוח ESG tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
- המשרד להגנת הסביבה. "התייחסות המשרד להגנת הסביבה לקול הקורא בנושא גילוי ESG": קול קורא של רשות ניירות ערך מ-19.7.2020 בשאלת גילוי מחויב או וולונטרי(פורסם ב-09/09/2020) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
- IFRS Foundation. "IFRS S2 Climate-related Disclosures": דרישות גילוי על סיכוני אקלים והשפעתם על תזרים, מימון ועלות ההון ifrs.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
- Friede, G., Busch, T. & Bassen, A. "ESG and financial performance: aggregated evidence from more than 2000 empirical studies", Journal of Sustainable Finance & Investment(2015) doi.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/09/2026
ציון שמוענק לחברה על ידי חברות דירוג מסחריות, המשקף את ביצועיה בתחומי הסביבה, החברה והממשל התאגידי. אין תקן אחיד, ולכן אותה חברה עשויה לקבל ציונים שונים מדרגנים שונים.
גישת השקעה שמוציאה מתיק ההשקעות חברות או ענפים שאינם עומדים בסטנדרטים מוסריים מסוימים, כגון נשק, טבק או דלקים מאובנים.
תופעה שבה חברות או קרנות מציגות עצמן כ"ירוקות" או אחראיות חברתית ללא בסיס מהותי, במטרה למשוך משקיעי ESG.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות