אג"ח שקלית
התזרים באג"ח שקלית קבוע מראש, אך כוח הקנייה שלו נשחק אם האינפלציה עולה.
ודאות תזרימית מול סיכון אינפלציוני
איגרת חוב שקלית לא צמודה היא מכשיר חוב שבו תשלומי הקרן והריבית (הקופון) קבועים מראש בערכים נומינליים של שקלים חדשים (ILS), ואינם מושפעים משינויים במדד המחירים לצרכן. משקיע הרוכש אג"ח כזו יודע בדיוק כמה כסף יקבל בכל מועד תשלום ועד לפדיון הסופי.1
היתרון המובהק של אג"ח שקלית הוא הוודאות המוחלטת בזרם המזומנים (Cash Flows). עם זאת, החיסרון הוא החשיפה לסיכון אינפלציה (Inflation Risk). בארה"ב, המקבילה הממשלתית לאג"ח אלו היא איגרות החוב המסורתיות של משרד האוצר האמריקאי (Treasury Notes ו-Treasury Bonds), אשר מונפקות בדולרים (USD) ואינן צמודות למדד האמריקאי, בניגוד ל-TIPS.
ההשוואה ל-TIPS ממחישה היטב את ההבדל המבני. TIPS מונפקות לטווחים של 5, 10 או 30 שנים, ובניגוד לשאר ניירות האוצר האמריקאיים הקרן שלהן עולה ויורדת לאורך חיי הנייר בהתאם לאינפלציה. הריבית קבועה, נקבעת במכרז, לעולם אינה נמוכה מ-0.125%, ומשולמת פעם בחצי שנה, אך מכיוון שהיא מחושבת על הקרן המתואמת גם סכום התשלום משתנה. בפדיון, אם הקרן גבוהה מהסכום המקורי מקבל המשקיע את הסכום המוגדל, ואם היא שווה לו או נמוכה ממנו הוא מקבל את הסכום המקורי.4 באג"ח שקלית לא צמודה, לעומת זאת, גם הקרן וגם הקופון נעולים במונחים נומינליים מרגע הרכישה.
המתמטיקה של התשואה: משוואת פישר
תשואה נומינלית לעומת ריאלית
כדי להבין את כדאיות ההשקעה באג"ח שקלית, משתמשים בכלכלת מאקרו במשוואת פישר (Fisher Equation), המגדירה את הקשר בין הריבית הנומינלית (), הריבית הריאלית (), ושיעור האינפלציה הצפוי ():
לדוגמה: אם רכשתם אג"ח ממשלתית שקלית המניבה 5% נומינלית לשנה, והאינפלציה בפועל באותה שנה עמדה על 3%, התשואה הריאלית שלכם (כוח הקנייה האמיתי) תהיה קרובה ל-2% בלבד. אם האינפלציה תזנק ל-6%, הרי שהשקעתם הניבה תשואה ריאלית שלילית.
סוגי אג"ח ממשלתיות שקליות בישראל
איגרות החוב הממשלתיות בישראל מונפקות לפי חוק מילווה המדינה, התשל"ט-1979, ותקנות איגרת החוב המסוימת, על ידי יחידת ניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר.5 נוהל ההנפקה של היחידה מונה שישה סוגי סדרות: אג"ח ממשלתית, אג"ח ממשלתית צמודה, אג"ח ממשלתית בריבית משתנה, אג"ח ממשלתית קצרה, שחר וגליל.1 מתוכן, שלוש רלוונטיות למי שמחפש חשיפה שקלית לא צמודה:
- אג"ח ממשלתית (שקלית בריבית קבועה): הקופון קבוע לכל אורך חיי הסדרה. השקעה של 100,000 ש"ח בריבית נקובה של 4% מניבה קופון שנתי של 4,000 ש"ח, בלי קשר למה שיקרה למדד המחירים לצרכן. סדרות ותיקות עדיין נסחרות תחת השם ההיסטורי "שחר", והן מסומנות בשם האיגרת ובמספר הסדרה, בעוד הסדרות בסימון החדש מסומנות בשם, בריבית הנקובה ובחודש ושנת הפדיון.1
- אג"ח ממשלתית בריבית משתנה: שקלית לא צמודה למדד, אך הקופון מתעדכן תקופתית לפי מנגנון העדכון שנקבע בתנאי הסדרה. המקבילה בארה"ב היא Floating Rate Notes (FRNs).
- אג"ח ממשלתית קצרה: סדרות קצרות טווח, מסומנות בשם האיגרת ובשנת וחודש הפדיון.1
איפה זה נפגש עם המשקיע הפרטי
ההנפקה מתבצעת בשני מסלולים: מכרז לעושי שוק ראשיים בלבד, שבו ההצעה המזערית היא 10,000,000 ש"ח ערך נקוב ומעליה בכפולות של מיליון ש"ח, ומכרז לציבור שאינו מוגבל לעושי שוק, שבו ההצעות הן בסכום של 10,000 ש"ח ערך נקוב או בכפולות שלו. פרטי כל מכרז מתפרסמים עד שני ימי עסקים לפני פתיחתו.1
לצד האג"ח מונפק גם מק"מ (מלווה קצר מועד), נייר ערך שבנק ישראל מוכר לתקופות של עד כשנה כדי להזרים או לספוג נזילות. הוא מונפק מדי חודש, כך שבכל נקודת זמן נסחרות 12 סדרות מק"מ עד לטווח של שנה, ותשואותיו מסייעות בחישוב ציפיות הציבור לאינפלציה לטווחים של עד שנה.3
ציפיות אינפלציה ונקודת האיזון (Break-Even)
ההחלטה האם לרכוש אג"ח שקלית או אג"ח צמודה מתבססת על השוואת התשואות שלהן בשוק, מה שגוזר את ציפיות האינפלציה (Break-Even Inflation Rate). אם אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של 4.5%, ואג"ח צמודה זהה ל-10 שנים נסחרת בתשואה של 2.0%, השוק "מתמחר" אינפלציה ממוצעת של כ-2.5% לשנה.2
אם האינפלציה בפועל תהיה נמוכה מ-2.5%, האג"ח השקלית תניב תשואה ריאלית גבוהה יותר. אם היא תהיה גבוהה מ-2.5%, האג"ח הצמודה תהיה רווחית יותר.
חשוב להבין שנקודת האיזון הנגזרת משוק ההון אינה התחזית היחידה בשוק. בנק ישראל אוסף ומחשב את הציפיות לאינפלציה ממקורות שונים במקביל: שוק ההון, חוזי האינפלציה, הריביות הפנימיות של הבנקים ותחזיות החזאים. הציפיות מחושבות לטווחים שונים ומהוות אינדיקטור חשוב למעקב אחר התפתחות האינפלציה.2 פער בין מקורות אלה הוא בדיוק המקום שבו נוצרת ההזדמנות, או הטעות, במעבר בין שקלית לצמודה.
סיכום
לסיכום, אג"ח שקלית היא אבן יסוד בניהול תיקים למשקיעים הדורשים הכנסה נומינלית ודאית. היא מעניקה הגנה מלאה במקרה של דפלציה או ירידת מחירים, אך חושפת את המשקיע לשחיקת כוח הקנייה בסביבה אינפלציונית. ניתוח חכם של פער התשואות בין השקליות לצמודות מאפשר למשקיעים מוסדיים ואנליסטים לקרוא את מפת הציפיות המאקרו-כלכלית של המשק כולו.
אג"ח שקלית מול אג"ח צמודה: טבלת השוואה
| מאפיין | אג"ח שקלית (לא צמודה) | אג"ח צמודת מדד |
|---|---|---|
| תשלומי קרן וריבית | קבועים מראש בשקלים נומינליים | מתעדכנים לפי מדד המחירים לצרכן |
| הגנה מפני אינפלציה | אין; כוח הקנייה נשחק אם המדד עולה | מלאה; הקרן צמודה למדד |
| תרחיש דפלציה | מיטיב; הערך הריאלי עולה | פוגע; ההצמדה עלולה להקטין את הקרן |
| מתי נוטה להשתלם | כשהאינפלציה נמוכה מציפיות השוק | כשהאינפלציה גבוהה מציפיות השוק |
| מקבילה ממשלתית בישראל | אג"ח ממשלתית (שחר) ואג"ח ממשלתית בריבית משתנה | אג"ח ממשלתית צמודה (גליל) |
אג"ח שקלית היא רק פרק אחד בעולם ההשקעה באיגרות חוב. כדי להבין את מקומן של אג"ח בתיק לצד מניות ואת מאזן הסיכון מול התשואה, ראו את המדריך המעמיק מניות מול אג"ח. ומכיוון שהסיכון המרכזי כאן הוא שחיקת כוח הקנייה, שווה להעמיק גם בהשפעת האינפלציה על ההשקעות.
שאלות נפוצות
אג"ח שקלית לא צמודה היא מכשיר חוב שבו כל תשלומי הקרן והריבית קבועים מראש בשקלים. הם לא מושפעים משינויים במדד המחירים לצרכן (אינפלציה). המשקיע יודע בדיוק כמה כסף יקבל בכל מועד תשלום ועד לפדיון הסופי. בישראל הסוג הנפוץ הוא "אג"ח ממשלתית" בריבית קבועה, שסדרותיה הוותיקות עדיין נסחרות תחת השם ההיסטורי "שחר".
שתיהן אג"ח ממשלתיות שקליות לא צמודות למדד, והן נבדלות בסוג הריבית. באג"ח בריבית קבועה (הסדרות שנקראו בעבר "שחר") הקופון נעול לכל אורך חיי האיגרת, ולכן היא מתאימה למי שרוצה ודאות תזרימית מלאה. באג"ח ממשלתית בריבית משתנה הקופון מתעדכן תקופתית לפי מנגנון העדכון שנקבע בתנאי הסדרה, ולכן היא נותנת הגנה חלקית מפני עליית ריבית אך מוותרת על הוודאות.
כשאתם מעריכים שהאינפלציה בפועל תהיה נמוכה מציפיות השוק. ניתן לחשב את נקודת האיזון (Break-Even) על ידי השוואת תשואות: אם אג"ח שקלית ל-10 שנים נותנת 4.5% ואג"ח צמודה באותו טווח נותנת 2%, השוק מתמחר אינפלציה של כ-2.5%. אם אתם חושבים שהאינפלציה תהיה מתחת ל-2.5%, השקלית עדיפה. שווה להשוות את המספר הזה גם לציפיות שבנק ישראל מפרסם ממקורות אחרים, ובהם חוזי האינפלציה ותחזיות החזאים.
Break-Even Inflation היא נקודת האיזון שבה משקיע יהיה אדיש בין אג"ח שקלית לצמודה. מחשבים על ידי הפרש התשואות: תשואת האג"ח השקלית פחות תשואת האג"ח הצמודה באותו טווח. למשל, אם אג"ח שקלית ל-10 שנים בתשואה של 4.5% ואג"ח צמודה ל-10 שנים בתשואה של 2%, ה-Break-Even הוא 2.5%. זו ציפיית האינפלציה שהשוק מתמחר, והיא רק אחד מארבעה מקורות שבנק ישראל אוסף מהם ציפיות אינפלציה.
משוואת פישר מגדירה את הקשר בין ריבית נומינלית, ריבית ריאלית ואינפלציה. אם רכשתם אג"ח ממשלתית שקלית בריבית של 5% והאינפלציה בפועל הייתה 3%, התשואה הריאלית שלכם (כוח הקנייה האמיתי) היא רק כ-2%. אם האינפלציה הייתה 6%, הרי שהשגתם תשואה ריאלית שלילית. זהו הסיכון המרכזי.
- משרד האוצר, אגף החשב הכללי, יחידת ניהול החוב הממשלתי: נוהל הנפקת איגרות חוב ממשלתיות סחירות (סעיף 1.1.1: הנפקה לפי חוק מילווה המדינה; סעיף 1.2: סוגי הסדרות, ובהן אג"ח ממשלתית, צמודה, בריבית משתנה, קצרה, שחר וגליל; סעיף 1.5: סימון הסדרות; סעיפים 2.2, 3.1.2 ו-3.2.2: פרסום פרטי המכרז עד שני ימי עסקים מראש, מכרז לעושי שוק ראשיים מ-10 מיליון ש"ח ערך נקוב, ומכרז לציבור מ-10,000 ש"ח ערך נקוב)(2021) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- בנק ישראל, סטטיסטיקה: האינפלציה והתחזיות לאינפלציה (הציפיות לאינפלציה נאספות ומחושבות ממקורות שונים, ובהם שוק ההון, חוזי האינפלציה, הריביות הפנימיות של הבנקים ותחזיות החזאים, ומחושבות לטווחים שונים) boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- בנק ישראל, כלי המדיניות המוניטרית: מכרזי מק"ם (מק"ם הוא נייר ערך שבנק ישראל מוכר לתקופות של עד כשנה, מונפק מדי חודש כך שנסחרות 12 סדרות בכל עת, ותשואותיו מסייעות בחישוב ציפיות הציבור לאינפלציה) boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- U.S. Department of the Treasury, TreasuryDirect: Treasury Inflation-Protected Securities (TIPS) (טווחים של 5, 10 ו-30 שנים; הקרן עולה ויורדת עם האינפלציה; ריבית קבועה שנקבעת במכרז ואינה נמוכה מ-0.125%, משולמת פעם בחצי שנה על הקרן המתואמת; ובפדיון מוחזר הגבוה מבין הקרן המתואמת לקרן המקורית) treasurydirect.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- חוק מילווה המדינה, התשל"ט-1979 - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת (הבסיס החוקי להנפקת איגרות חוב ממשלתיות סחירות)(1979) main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
מושגי מפתח
שחר / אג"ח ממשלתית שקלית
איגרת חוב של ממשלת ישראל שאינה צמודה למדד ונושאת ריבית קבועה לאורך כל חיי האיגרת.
גילון / אג"ח ממשלתית משתנה
איגרת חוב שקלית (לא צמודה) של ממשלת ישראל, שבה קופון הריבית משתנה ומתעדכן בהתאם לריבית בנק ישראל והמק"מ.
Break-Even Inflation
נקודת האיזון האינפלציונית, שיעור האינפלציה התיאורטי שבו משקיע יהיה אדיש בין בחירה באג"ח שקלית לאג"ח צמודה.
Fisher Effect
אפקט פישר, התיאוריה הכלכלית הקובעת כי הריבית הנומינלית שווה לריבית הריאלית בתוספת ציפיות האינפלציה.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות