אג"ח שקלית
התזרים באג"ח שקלית קבוע מראש, אך כוח הקנייה שלו נשחק אם האינפלציה עולה.
ודאות תזרימית מול סיכון אינפלציוני
איגרת חוב שקלית לא צמודה היא מכשיר חוב שבו תשלומי הקרן והריבית (הקופון) קבועים מראש בערכים נומינליים של שקלים חדשים (ILS), ואינם מושפעים משינויים במדד המחירים לצרכן. משקיע הרוכש אג"ח כזו יודע בדיוק כמה כסף יקבל בכל מועד תשלום ועד לפדיון הסופי.1
היתרון המובהק של אג"ח שקלית הוא הוודאות המוחלטת בזרם המזומנים (Cash Flows). עם זאת, החיסרון הוא החשיפה לסיכון אינפלציה (Inflation Risk). בארה"ב, המקבילה הממשלתית לאג"ח אלו היא איגרות החוב המסורתיות של משרד האוצר האמריקאי (Treasury Notes ו-Treasury Bonds), אשר מונפקות בדולרים (USD) ואינן צמודות למדד האמריקאי, בניגוד ל-TIPS (אג"ח צמודות אינפלציה).
המתמטיקה של התשואה: משוואת פישר
תשואה נומינלית לעומת ריאלית
כדי להבין את כדאיות ההשקעה באג"ח שקלית, משתמשים בכלכלת מאקרו במשוואת פישר (Fisher Equation), המגדירה את הקשר בין הריבית הנומינלית (), הריבית הריאלית (), ושיעור האינפלציה הצפוי ():
לדוגמה: אם רכשתם אג"ח ממשלתית שקלית המניבה 5% נומינלית לשנה, והאינפלציה בפועל באותה שנה עמדה על 3%, התשואה הריאלית שלכם (כוח הקנייה האמיתי) תהיה קרובה ל-2% בלבד. אם האינפלציה תזנק ל-6%, הרי שהשקעתם הניבה תשואה ריאלית שלילית.
סוגי אג"ח ממשלתיות שקליות בישראל
משרד האוצר הישראלי מנפיק שני סוגים עיקריים של איגרות חוב שקליות לא צמודות (המקבילות ל-US Treasuries):
- אג"ח ממשלתית שקלית (בעבר "שחר"): אג"ח בריבית קבועה. לדוגמה, השקעה של 100,000 ₪ (כ-27,500 USD) בריבית קבועה של 4% תניב קופון שנתי של 4,000 ₪ (כ-1,100 USD) לאורך כל חיי האיגרת.
- אג"ח ממשלתית משתנה (בעבר "גילון"): אג"ח שקלית (לא צמודה למדד), אך הריבית שלה משתנה ומתעדכנת תקופתית בהתאם לתשואות המק"מ (מלווה קצר מועד) של בנק ישראל. המקבילה בארה"ב היא Floating Rate Notes (FRNs).
ציפיות אינפלציה ונקודת האיזון (Break-Even)
ההחלטה האם לרכוש אג"ח שקלית או אג"ח צמודה מתבססת על השוואת התשואות שלהן בשוק, מה שגוזר את ציפיות האינפלציה (Break-Even Inflation Rate). אם אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של 4.5%, ואג"ח צמודה זהה ל-10 שנים נסחרת בתשואה של 2.0%, השוק "מתמחר" אינפלציה ממוצעת של כ-2.5% לשנה.2
אם כמשקיעים אתם מעריכים שהאינפלציה בפועל תהיה נמוכה מ-2.5%, כדאי לכם לרכוש את האג"ח השקלית. אם אתם מעריכים שהיא תהיה גבוהה מ-2.5%, האג"ח הצמודה תהיה רווחית יותר.
מקורות וסיכום
מקורות אקדמיים וממשלתיים: הגדרות אלו מבוססות על נתוני יחידת ניהול החוב של החשב הכללי במשרד האוצר בישראל, ועל תיאוריות שוק ההון כפי שמנוסחות בספרות מימונית קלאסית (כגון Investments של Bodie, Kane, Marcus). הקבלות לשוק האמריקאי מבוססות על נתוני ה-U.S. Department of the Treasury.
לסיכום, אג"ח שקלית היא אבן יסוד בניהול תיקים למשקיעים הדורשים הכנסה נומינלית ודאית. היא מעניקה הגנה מלאה במקרה של דפלציה או ירידת מחירים, אך חושפת את המשקיע לשחיקת כוח הקנייה בסביבה אינפלציונית. ניתוח חכם של פער התשואות בין השקליות לצמודות מאפשר למשקיעים מוסדיים ואנליסטים לקרוא את מפת הציפיות המאקרו-כלכלית של המשק כולו.
מתי לבחור שקלית על פני צמודה?
אם אתם מאמינים שהאינפלציה תהיה נמוכה מציפיות השוק, בחרו שקלית. אם אתם חוששים מאינפלציה גבוהה, העדיפו צמודה. לא בטוחים? פזרו בין שתיהן.
מקורות
- משרד האוצר. "חשב כללי: ניהול חוב ממשלתי ואגרות חוב שקליות" gov.il ↗ ↩
- בנק ישראל. "ציפיות אינפלציה ועקום התשואות" boi.org.il ↗ ↩
- בורסה לניירות ערך בתל אביב. "אגרות חוב שקליות לא צמודות" tase.co.il ↗ ↩
מושגי מפתח
שחר / אג"ח ממשלתית שקלית
איגרת חוב של ממשלת ישראל שאינה צמודה למדד ונושאת ריבית קבועה לאורך כל חיי האיגרת.
גילון / אג"ח ממשלתית משתנה
איגרת חוב שקלית (לא צמודה) של ממשלת ישראל, שבה קופון הריבית משתנה ומתעדכן בהתאם לריבית בנק ישראל והמק"מ.
Break-Even Inflation
נקודת האיזון האינפלציונית, שיעור האינפלציה התיאורטי שבו משקיע יהיה אדיש בין בחירה באג"ח שקלית לאג"ח צמודה.
Fisher Effect
אפקט פישר, התיאוריה הכלכלית הקובעת כי הריבית הנומינלית שווה לריבית הריאלית בתוספת ציפיות האינפלציה.