השקעה במובילי ענף (Best-in-Class)

בחירת החברות המובילות בקיימות בכל ענף, גם בענפים שנויים במחלוקת
גישת Best-in-Class היא אסטרטגיית השקעה שבוחרת את החברות בעלות ביצועי ESG הגבוהים ביותר בתוך כל ענף תעשייתי, במקום להוציא ענפים שלמים מתיק ההשקעות. חברת נפט שמובילה בהפחתת פליטות, למשל, יכולה להיכלל בתיק Best-in-Class, בניגוד לגישת סינון שלילי שהייתה מוציאה אותה.
הרציונל מאחורי הגישה הוא כפול: ראשית, שמירה על פיזור ענפי רחב שמפחית סיכון בתיק ההשקעות. שנית, יצירת תמריץ לכל חברה, גם בענפים עתירי פליטות, לשפר את ביצועי הקיימות שלה כדי למשוך השקעות.
בישראל, מדד ת"א-ESG של הבורסה מיישם גישה דומה1: הוא לא מוציא ענפים שלמים אלא בוחר חברות מתוך מדד ת"א-125 על בסיס דירוג ESG. כך נשמר פיזור סקטוריאלי סביר תוך העדפת חברות עם ניהול קיימות טוב יותר.
כיצד עובדת הגישה בפועל?
- חלוקה לענפים: יקום ההשקעות מחולק לענפים (אנרגיה, פיננסים, טכנולוגיה וכו'). כל ענף נבחן בנפרד.
- דירוג פנימי: בתוך כל ענף, החברות מדורגות לפי ביצועי ESG רלוונטיים. לחברת אנרגיה, פליטות ובטיחות; לבנק, פרטיות ומניעת הלבנה.
- בחירת מובילים: נבחרות למשל 50% העליונות בכל ענף. כך נוצר תיק שמפוזר ענפית אך מוטה לחברות עם ניהול קיימות מתקדם.
יתרונות וחסרונות
הדילמה המוסרית
הביקורת המרכזית על Best-in-Class היא ש"הטוב ביותר בענף רע" עדיין יכול להיות בעייתי. חברת פחם שמפחיתה פליטות עדיין מפיקה פחם. למשקיעים שמבקשים עקביות ערכית, הגישה עלולה להיות לא מספקת. מנגד, אנליסטים טוענים שמעורבות עם חברות בענפים מזהמים אפקטיבית יותר מנטישתן2.
אזהרה
עבור המשקיע הישראלי, Best-in-Class מציעה פתרון מעשי: היא מאפשרת שילוב שיקולי ESG מבלי לסטות משמעותית מהרכב השוק, ובכך מפחיתה את סיכון ה-Tracking Error ביחס למדדים המובילים.
מקורות
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב. "מדד ת״א-ESG - מתודולוגיה" info.tase.co.il ↗ ↩
- MSCI. "ESG Ratings Methodology" msci.com ↗ ↩
מושגי מפתח
Sector Neutral (ניטרליות ענפית)
גישה שבה משקל כל ענף בתיק ה-ESG זהה למשקלו במדד הייחוס, רק ההרכב הפנימי של כל ענף משתנה לטובת חברות מובילות בקיימות.
מהותיות ענפית (Industry Materiality)
סיכוני ESG שונים רלוונטיים לענפים שונים. Best-in-Class מתחשבת ברלוונטיות הענפית ולא מדרגת את כל החברות לפי אותם קריטריונים.
ESG Momentum
מדד לשיפור (או הידרדרות) בדירוג ESG של חברה לאורך זמן. חלק מהגישות מעדיפות חברות עם מומנטום חיובי על פני חברות עם דירוג סטטי גבוה.