מתי משלמים את המשכורת האחרונה ואת פיצויי הפיטורים

budget-familyמתי משלמים את המשכורת האחרונה ואת פיצויי הפיטורים

מתי חייבים לשלם את השכר האחרון ואת פיצויי הפיטורים אחרי היום האחרון בעבודה, מהו “היום הקובע”, וכמה עולה למעסיק איחור. לפי חוק הגנת השכר, עם דוגמה מספרית.

היום האחרון בעבודה נגמר, אתם מחזירים את המחשב, ואז מתחילה ההמתנה. השאלה הראשונה בשלב הזה היא מתי הכסף נכנס, והתשובה הרווחת ("גמר חשבון תוך 14 יום") מערבבת בין שני דברים שונים. חוק הגנת השכר קובע לוח זמנים אחר: מי שחדל להיות מועסק מקבל את שכרו במועד שבו הוא היה משתלם לפי סעיפים 9, 10 או 11, אילו המשיך לעבוד ¹². מהרגע שהמועד הזה חלף מתחיל שעון שממיר איחור לכסף.

מועד של 14 יום בסיום העסקה אכן קיים, אבל בחוק אחר ולעניין אחר. סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות מחייב את המעסיק לתת בסיום העבודה אישור בכתב על תחילתם וסיומם של יחסי העבודה. הסעיף קובע סנקציה של קנס אם האישור לא נמסר עד תום 14 ימים מיום העבודה האחרון, או עד תום שבעה ימים מיום דרישת העובד בכתב, לפי המוקדם ³⁴. זה מסמך, לא תשלום, וההסבר המלא עליו נמצא בדף הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות.

הדף הזה עוסק במה שקורה לכסף אחרי היום האחרון: מתי כל רכיב חייב להיות אצלכם, מתי הוא הופך ל"מולן", וכמה זה עולה למעסיק שמאחר. ספירת ימי ההודעה המוקדמת עצמה, הוויתור עליהם והפיצוי על אי מתן הודעה נמצאים באותו דף נפרד.

מה קובע את התאריך שממנו הכול נמדד?

התאריך שממנו נספר כל מועד בדף הזה הוא יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות. חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות דורש שההודעה תינתן בכתב ותציין שני תאריכים: את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות ³⁴. התאריך השני הוא יום הפסקת יחסי העבודה, והוא הקלט של כל חישוב בהמשך.

לכן מכתב ההודעה המוקדמת הוא לא פורמליות. התאריך שכתוב בו הוא זה שממנו סופרים את חלון החסד של השכר, את חלון החסד של הפיצויים ואת מועד התלוש האחרון. כמה ימים מגיעים לכם לפי הוותק ומה קורה כשמוותרים על העבודה בפועל מוסבר בדף הודעה מוקדמת.

מתי המשכורת האחרונה חייבת להיות אצלכם?

עובד במשכורת חודשית מקבל את השכר האחרון עם תום החודש שבעדו הוא משתלם, גם אם היום האחרון שלו נפל באמצע החודש. סעיף 12 לחוק הגנת השכר אינו קובע מועד משלו: הוא מפנה חזרה למועד שנקבע בסעיפים 9, 10 או 11, כאילו העובד המשיך לעבוד ¹². סעיף 9 קובע ששכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם ¹².

המשמעות המעשית לא אינטואיטיבית. עזיבה ב-3 בחודש לא מזכה בתשלום ב-3 בחודש, ועזיבה ב-31 בחודש לא דוחה את התשלום ב-14 או ב-30 יום. שני התאריכים מתכנסים לאותו מועד: סוף אותו חודש. לעובדים שאינם במשכורת חודשית התמונה שונה. סעיף 10 מכיר במפורש במועד אחר שנקבע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, וסעיף 11 תולה את מועד התשלום בשאלה אם שולמו מקדמות תוך ביצוע העבודה ¹².

מהו "היום הקובע" ומתי השכר הופך ל"שכר מולן"?

היום הקובע הוא היום התשיעי שאחרי המועד לתשלום שכר העבודה לפי סעיפים 9, 10, 11, 13, 14 ו-16(ב), לפי העניין. שכר שלא שולם עד אליו הוא "שכר מולן" לפי הגדרות סעיף 1 לחוק ¹². זה חלון החסד, ולא דחייה של המועד עצמו. שימו לב שסעיף 12 אינו מופיע ברשימה הזאת, ואינו צריך להופיע: המועד של מי שעזב הוא ממילא מועד לפי סעיפים 9, 10 או 11, ולכן ההגדרה תופסת גם אותו ¹². החריג היחיד שההגדרה מונה הוא עובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, התשל"ז-1977, ולגביו החוק קובע את היום העשרים ואחד ¹².

כדאי לכם לדעת מה נכנס לתוך "שכר עבודה" לעניין הזה. ההגדרה בחוק מרבה, והיא כוללת גם תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות. היא כוללת גם תשלומים אחרים, אבל רק כאלה המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו ¹². רכיב שעונה על התנאי הזה ונשאר פתוח בגמר החשבון הוא חלק מאותו שכר שהשעון רץ עליו, ולא עניין נפרד שממתין בצד.

מתי מגיע התלוש האחרון?

התלוש האחרון כפוף בדיוק לאותו שעון: סעיף 24(ג) קובע שהרישום בפנקס השכר ומסירת התלוש לעובד ייעשו לא יאוחר מהיום הקובע ¹². הסעיף אינו מבחין בין מי שממשיך לעבוד לבין מי שכבר עזב.

סעיף 26א(ב)(1) מוסיף לכך שיניים. בית הדין לעבודה מוסמך לפסוק פיצויים שאינם תלויים בנזק, פיצויים לדוגמה, בשני מצבים: המעסיק לא מסר תלוש עד המועד שבסעיף 24(ג) ביודעין, או שמסר ביודעין תלוש שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם, כולם או חלקם. הפיצוי נפסק בשל כל תלוש כזה בנפרד ¹². סעיף 26א(ב)(3) קובע תקרה לפיצוי הזה, ומאפשר לבית הדין לפסוק סכום אחר מטעמים מיוחדים שיירשמו. התקרה מתעדכנת ב-1 בינואר בכל שנה לפי עליית מדד המחירים לצרכן ביחס למדד שפורסם ביולי 2009, ולכן הסכום שבנוסח החוק הוא בסיס ולא הסכום העדכני ¹². מה אמור להופיע בתלוש עצמו מוסבר בדף תלוש שכר.

כמה עולה למעסיק לאחר בתשלום השכר?

לשכר מולן מתווסף פיצוי הלנת שכר, והחוק קובע שמשלמים את הגבוה מבין שני מסלולים, לא את שניהם. מסלול ראשון: החלק העשרים מהשכר המולן בעד השבוע הראשון שאחרי המועד לתשלום, והחלק העשירי מהשכר המולן בעד כל שבוע או חלק משבוע שאחריו. מסלול שני: הפרשי הצמדה מהמועד לתשלום ועד יום התשלום בפועל, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה בעד כל חודש בתקופה, ובעד חלק מחודש באופן יחסי ¹².

יש כאן נקודה שקל לפספס. שני המסלולים נספרים לאחור מהמועד לתשלום השכר, ולא מהיום הקובע. היום התשיעי רק מכריע אם השכר מולן בכלל. ברגע שהוא מולן, המונה נקרא מהמועד המקורי ¹².

### דוגמה מספרית

עובדת במשכורת חודשית של 14,000 ₪ קיבלה הודעת פיטורים בכתב ב-1 במאי, עם יום כניסה לתוקף 31 במאי, ועבדה את כל תקופת ההודעה.

שיעור הפרשי ההצמדה עצמו נגזר ממדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. החוק מודד את עליית המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני סופה ¹². השיעור משתנה מתקופה לתקופה, ולכן הדוגמה מציגה את מסלול 2 בלי לנקוב בו.

מתי פיצויי הפיטורים חייבים להיות אצלכם?

המועד לתשלום פיצויי פיטורים הוא המאוחר מבין חמישה מועדים שסעיף 20(א) מונה, כשהראשון בהם הוא יום הפסקת יחסי עבודה ¹². במקרה הרגיל, בלי הסכם קיבוצי או חוזה שקובעים אחרת, המועד הוא היום האחרון שלכם.

יש לכלל הזה סייג אחד. סעיף 20(ג) עוסק במי שזכאי לפיצויי פיטורים שלא מכוח סעיפים 1(א) או 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. לגביו המועד שבסעיף 20(א) לא יחול אלא לאחר שנמסרה למעסיק דרישה בכתב לתשלום הפיצויים תוך ציון העילה. נמסרה הדרישה אחרי אותו מועד, המועד לתשלום הוא יום מסירת הדרישה ¹²⁶. כלומר בחלק מהמסלולים לזכאות, המכתב שאתם שולחים הוא שמניע את השעון.

מכאן ואילך המנגנון שונה מזה של השכר. פיצויים נחשבים מולנים רק אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם, ואחר כך מדובר בסולם ולא במדרגה אחת. תשלום בין היום ה-16 ליום ה-30 מוסיף הפרשי הצמדה בלבד. תשלום אחרי היום ה-30 מוסיף הפרשי הצמדה ועוד 20% על הסכום הכולל של הפיצויים וההצמדה בעד כל חודש שבו לא שולמו, ובעד חלק מחודש באופן יחסי ¹².

באותן עובדות של הדוגמה: פיצויים ששולמו עד 15 ביוני אינם מולנים כלל. שולמו ב-20 ביוני, מתווספים הפרשי הצמדה בלבד. שולמו ב-5 ביולי, מתווספים הצמדה ועוד 20% לחודש ¹². הזכאות לפיצויים עצמה, שיעורה ובסיס השכר לחישוב נמצאים בדף פיצויי פיטורים.

מה קורה כשהפיצויים יושבים בקופת גמל?

מי שזכאי לקבל את הפיצויים או חלק מהם מקופת גמל, מכוח תשלומים שהמעסיק שילם לה, לא יהיה זכאי לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים על הסכום שמגיע לו מהקופה. יש לכך תנאי אחד: שהמעסיק הודיע לקופה בכתב, תוך 15 ימים מהמועד לתשלום הפיצויים, שהוא מסכים לתשלומם ¹².

המשמעות המעשית: על החלק שיושב בקופה, מה שעוצר את שעון ההלנה הוא מכתב ההסכמה שהמעסיק שולח לקופה, ולא מועד קליטת הכסף בחשבון שלכם. הסעיף מוסיף במפורש שאין בו כדי לגרוע מסעיפים 14 ו-20 לחוק פיצויי פיטורים ¹²⁶. איך עובד ההסדר של הפקדות שוטפות במקום פיצויים בגמר חשבון מוסבר בדף סעיף 14.

מה מותר לנכות מהמשכורת האחרונה?

סעיף 25(א) הוא רשימה סגורה של ניכויים מותרים, וניכוי חוב על פי התחייבות בכתב של העובד מוגבל בה לרבע משכר העבודה ¹². על המשכורת האחרונה הכלל הזה משתנה: סעיף 25(ב) קובע שכשעובד חדל לעבוד אצל המעסיק, רשאי המעסיק לנכות משכרו האחרון כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות ¹². תקרת הרבע מפסיקה לחול.

זה המנגנון שדרכו מקדמה שלא הוחזרה נוחתת במלואה על התלוש האחרון. באותו מסלול נוחת גם הפיצוי שעובד שחדל לעבוד בלי לתת הודעה מוקדמת חייב למעסיקו לפי סעיף 7(ב) לחוק הודעה מוקדמת ³⁴. הקבלה לכך קיימת גם בצד הפיצויים: סעיף 20(ב2) מתיר למעסיק להפחית מפיצויי הפיטורים ומפיצוי ההלנה סכום של חוב שהעובד חייב לו, או סכום שהוא חייב או זכאי לנכותו מהפיצויים ¹². כדאי להבחין בין המנגנון לבין החוב עצמו: השאלה אם חוב כזה בכלל קיים, ובאיזה סכום, היא שאלה נפרדת לגמרי.

וגם למעסיק יש שעון על הכסף שניכה. סכום שנוכה לפי סעיף 25 חייב לעבור למי שהסכום מיועד לו תוך 30 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה, זולת אם נקבעה בחיקוק דרך אחרת ¹².

מה מצמצם את פיצויי ההלנה, וכמה זמן יש לתבוע אותם?

סעיף 18 מונה שלוש עילות שבהן בית דין אזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו: השכר לא שולם במועדו בטעות כנה, בגלל נסיבה שלמעסיק לא הייתה שליטה עליה, או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב שיש בהם ממש. לכל אלה יש תנאי אחד: הסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו ¹². לגבי הלנת פיצויי פיטורים, סעיף 20(ד) מחיל את סעיפים 17א, 18 ו-19 בשינויים המחויבים. הוא מוסיף שבית הדין מוסמך להפחית או לבטל אף אם הפיצויים לא שולמו עקב אחד משלושה אלה: חילוקי דעות של ממש בעצם הזכות לפיצויים, חילוקי דעות בדבר המועד שבו נפסקו יחסי העבודה, או אי מסירת פרטים שהמעסיק דרש והדרושים לקביעת הזכות או שיעורה ¹². במילים אחרות, אלה עילות שנוספות לאלה שבסעיף 18 ולא מחליפות אותן.

לוח הזמנים לתביעה קצר, והוא הסיבה שהזכות הזאת נשחקת בשקט. הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל מהשכר עצמו, מתיישנת אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן. היא מתיישנת גם תוך 60 ימים מהיום שקיבלתם את השכר שבו קשור הפיצוי, לפי המוקדם מבין השניים. בית הדין האזורי רשאי להאריך את תקופת 60 הימים ל-90 ¹². הלין המעסיק את שכר העובד, או חלקו, שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים רצופים שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תקופת ההתיישנות היא שלוש השנים האלה. הכלל הזה לא חל על פיצויי הלנה שכבר חלפה לגביהם תקופת ההתיישנות של שנה ¹².

לאן הולכת התביעה, ומה המעסיק מסתכן בו?

לבית הדין לעבודה יש סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק הגנת השכר. הוא רשאי לפסוק פיצויים בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין, נוסף על כל פיצוי או סעד אחר ¹². איך נראה הליך כזה בפועל מוסבר בדף בית הדין לעבודה.

יש גם מישור פלילי. מעסיק שלא שילם שכר, חלף היום הקובע והשכר הפך למולן, והוא לא הוכיח שאי תשלום השכר נבע מנסיבה שאינה בשליטתו, דינו מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין ¹². החוק מוסיף שלא יועמד מעסיק לדין בשל העבירה הזו אלא אם חלפו 90 ימים מהיום הקובע והשכר לא שולם עד אותו מועד, ובהתאם לנוהל שיאשר היועץ המשפטי לממשלה ¹². מעסיק שניכה סכומים משכר העובד ולא העביר אותם למי שיועדו לו, בניגוד לסעיף 25א, דינו מאסר שנתיים או קנס פי חמישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ¹².

לצד זה קיים מסלול מינהלי, והוא מסלול מותנה. מסמך מדיניות אכיפה מנהלית של מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה, מ-7 באפריל 2016, קובע מתי המינהל לא יטיל עיצום כספי ולא ימציא התראה מינהלית. שני תנאי הפתיחה הם שאין אינדיקציות ראשוניות לכוונה להפר את ההוראות, ושמתקיימות נסיבות עובדתיות מקלות במיוחד. על גביהם המסמך מתנה את יישום המדיניות באישור ממונה העיצומים בשלושה דברים: שהמעסיק הפסיק ותיקן את ההפרה, שבודק שכר מוסמך או רואה חשבון אישר זאת בפירוט הפעולות למניעת הישנות, ושמנהל התאגיד אישר בחתימתו את ביצוען ⁵.

בתוך המסגרת הזאת מופיעים שלושה ספים שנוגעים לגמר חשבון. הראשון הוא איחור של עד 7 ימים קלנדריים בתשלום השכר אחרי מה שהמסמך מכנה "המועד הקובע כהגדרתו בחוק הגנת השכר", בעוד שבחוק עצמו המונח הוא "היום הקובע". השני הוא מועד 30 הימים שבסעיף 25א להעברת סכומים שנוכו. השלישי הוא איחור של עד חודש ימים במסירת התלוש האחרון שאחרי סיום יחסי עבודה וגמר חשבון, ובלבד ששולמו כלל הזכויות ⁵.

יש שם גם סף לאישור העבודה עצמו: איחור של עד 45 ימים במסירתו לפי סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת. גם הוא מותנה. המעסיק לא התנה את מתן האישור בחתימה על כתב ויתור זכויות, או שהוא מציג טופס 161 שהוגש למוסד לביטוח לאומי ומולא בסמוך לאחר סיום ההעסקה ולא יאוחר מאותה תקופה ⁵.

אותו מסמך גם קובע שתלונה על הפרה שתוקנה או הופסקה לפני שהגיעה לידיעת המינהל לא תטופל, למעט שלושה מקרים: הפרה רוחבית, מפר חוזר, או הפרה שתוקנה בעקבות הליך משפטי אזרחי נגד המעסיק ⁵. זו מדיניות מפורסמת ומתוארכת ולא תמונת מצב של היום, והמישור המינהלי נפרד ממילא מהזכות האזרחית שלכם.

מה עושים בפועל?

שלושה תאריכים מסדרים את כל התמונה: יום הכניסה לתוקף שעל מכתב ההודעה, סוף החודש שבו הוא נפל, והיום התשיעי שאחריו. השלושה נגזרים ממסמך אחד, ולכן הם ידועים לכם כבר ביום שהמכתב מגיע. אם ההודעה המוקדמת שלכם עדיין לא נספרה, התחילו מדף הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות: הוא קובע את התאריך שכל לוח הזמנים כאן נשען עליו.

סעיף 12 לחוק הגנת השכר קובע שמי שחדל להיות מועסק מקבל את שכרו במועד שבו הוא היה משתלם לפי סעיפים 9, 10 או 11, אילו המשיך לעבוד. לעובד במשכורת חודשית זה סוף החודש שבו נפל היום האחרון. שכר שלא שולם עד היום התשיעי שאחריו הוא שכר מולן. לפיצויי פיטורים יש חלון נפרד של 15 ימים.