מה חשוב לדעת
- רכיב הפיצויים שכבר יושב בקופה מוגן. סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים קובע שהסכומים אינם ניתנים להחזרה, להעברה, לשעבוד או לעיקול, ושהם אינם חלק מנכסי המעסיק בפטירה, בפשיטת רגל או בפירוק, במידה שתביעות העובדים לפי החוק לא סולקו.
- לאותו סעיף 26 יש סייג. איסור ההחזרה, ההעברה, השעבוד והעיקול אינו חל על סכום ששולם או הופקד בעד עובד שחדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, והסייג עצמו מסויג כשהסכום מיועד גם לביטוח קצבה.
- תיקון 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התקבל בכנסת ב-2 ביולי 2018 ופורסם בספר החוקים 2730 ב-8 ביולי 2018. הוא הפך את משיכת המעסיק מהודעה למסמך עם שעון.
- כל אחד משלושת המסלולים דורש שהמעסיק ימציא מסמך לחברה המנהלת בתוך ארבעה חודשים ממועד סיום יחסי העבודה, החלון שהחוק מכנה “התקופה למתן הודעה”.
- מסלול ההליך המשפטי אינו נגמר בהגשה. הפסקה דורשת גם שתתקבל הכרעה סופית בהליך בדבר זכאות המעסיק לכספי הפיצויים או חלקם, וההכרעה הזו יכולה להתקבל גם אחרי אותם ארבעה חודשים.
- מי משך קודם מכריע. אם מסמך הנדרש לקיום אחד מהתנאים שבפסקאות (ב)(1) עד (ב)(3) לא הומצא בתוך התקופה והעמית משך, לא תהיה למעסיק טענה כלפי החברה המנהלת. פסק דין הצהרתי שהומצא באיחור עדיין מאפשר משיכה, ובלבד שהעמית לא משך עד מועד ההמצאה.
מי רשאי למשוך את רכיב הפיצויים מהקופה אחרי סיום העבודה, מה תיקון 21 דורש מהמעסיק בתוך ארבעה חודשים, ומתי סעיפים 16 ו-17 מאפשרים שלילת פיצויים. לפי לשון החוק.
פוטרתם, המעסיק אמר שהוא "מקפיא את הפיצויים", והכסף ממשיך לשבת ברכיב הפיצויים בקופה. מי בעצם מחליט מה קורה איתו עכשיו? התשובה לא נמצאת בחוזה ההעסקה ולא בשיחה עם מחלקת השכר, אלא בשני חוקים שמדברים זה עם זה: סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, ותיקון 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) משנת 2018.
קודם כל, חלוקת העבודה בין הדפים אצלנו. מי זכאי לפיצויים, כמה מגיע לכל שנת עבודה ואילו רכיבי שכר נכנסים לחישוב, כל זה נמצא במונח פיצויי פיטורים. שם גם מתי התפטרות נחשבת פיטורים, ומה קורה בחדלות פירעון של המעסיק. כאן אנחנו בשלב שאחרי: מה קורה לכסף שכבר יושב בקופה, ומי רשאי להוציא אותו משם.
מי יכול למשוך את כספי הפיצויים מהקופה אחרי שהעבודה נגמרה?
לקופה יש עמית אחד, והוא העובד שהקופה רשומה על שמו. סעיף 25(א) לחוק קופות הגמל קובע שזכות המשיכה היא של העמית בלבד ואינה ניתנת להעברה לאחר, כך שאף גורם חיצוני לא יכול לקחת אותה על עצמו.4
זה לא אומר שהמעסיק נשאר בחוץ. יש לו מסלול נפרד ומצומצם משלו, והוא זה שתיקון 21 לחוק קופות הגמל הידק ב-2018. התיקון התקבל בכנסת ב-2 ביולי 2018 ופורסם בספר החוקים 2730 ב-8 ביולי 2018. לפי הנוסח שהוא הוסיף, משיכה של כספי פיצויים בידי המעסיק אפשרית רק אם יחסי העבודה הסתיימו וגם התקיים אחד משלושה תנאים מוגדרים, ולכלל הזה יש חריג אחד שמופיע בהמשך.1 המעסיק לא יכול פשוט להודיע לחברה המנהלת, כלומר לגוף שמנהל את הקופה, שהוא רוצה את הכסף בחזרה.
הרקע החקיקתי מסביר למה. התיקון נולד כחלק מפרק ג' (פיצויי פיטורים) של הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018. ההצעה נדונה בכנסת בקריאה ראשונה ב-2 בנובמבר 2016 והועברה לוועדת הכספים. ב-7 בנובמבר 2016 הועברה ההצעה לוועדת הכנסת, כדי לקבוע אילו ועדות יכינו אותה לקריאה שנייה ושלישית, ובאותו יום קבעה ועדת הכנסת שוועדת הכספים תדון בין היתר בפרק ג'. ב-19 בדצמבר 2016 אישרה הכנסת את החלטת ועדת הכספים לפצל את ההצעה להצעות חוק נפרדות, והנוסח לקריאה שנייה ושלישית הוגש ללא הסתייגויות ב-27 ביוני 2018.2 החוק המרכזי שהוא מתקן, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, פורסם ב-10 באוגוסט 2005 ומעמדו במאגר החקיקה הלאומי הוא "תקף".6
למה הכסף שכבר בקופה מוגן, ומה הסייג שפותח אותו?
ההגנה יושבת בסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, שכותרתו "סכומים משוריינים". החוק פורסם ב-16 באוגוסט 1963 ומעמדו במאגר החקיקה הלאומי של הכנסת הוא "תקף".7 הסעיף חל על סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, על סכומים שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, ועל סכומים ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה. לגבי כל אלה החוק קובע שני דברים.3
הראשון: הסכומים אינם ניתנים להחזרה, להעברה, לשעבוד או לעיקול. השני: הם אינם חלק מנכסי המעסיק במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי החוק לא סולקו. סעיף 26(ב) מרחיב את אותה הגנה גם על הריבית והפרשי ההצמדה שנוספו לסכומים.3
הסייג נמצא בסיפא של סעיף 26(א)(1), והוא זה שפותח בכלל את הדלת. כל ההוראה שבפסקה (1), כלומר איסור ההחזרה, ההעברה, השעבוד והעיקול, אינה חלה על סכום ששולם או הופקד בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד "בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים". גם אז יש תנאי נגדי: הסייג לא חל אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהוא ניתן להחזרה או להעברה.3 זו לשון החוק. איך היא פועלת בכל מוצר פנסיוני קונקרטי היא שאלה פרשנית שהחוק עצמו לא סוגר.
מה בדיוק שינה תיקון 21 בצד של המעסיק?
התיקון הפך את המשיכה של המעסיק מהודעה למסמך עם שעון. סעיף 1 לתיקון לקח את פסקה (3) שבסעיף 23(א) לחוק קופות הגמל, סימן את הנוסח הקיים כפסקת משנה (א), והוסיף אחריו את פסקאות המשנה (ב) עד (ה).1
את נוסח פסקת משנה (א) עצמה התיקון לא מצטט, ולכן הדף הזה לא מביא אותו. אפשר בכל זאת לזהות אותה מלשון התיקון. פסקת משנה (ד) מדברת על "משיכה כאמור בפסקת משנה (א)" שמבצע מעסיק שהמציא פסק דין הצהרתי, כלומר זו הוראת המשיכה של המעסיק.1 פסקת משנה (ב) קובעת שמשיכה כזו "תיעשה רק אם יחסי העבודה הסתיימו והתקיים אחד מאלה", ואז מונה שלושה מסלולים.
בכל שלושת המסלולים המסמך צריך להגיע לחברה המנהלת של קופת הגמל בתוך ארבעה חודשים ממועד סיום יחסי העבודה. החוק מכנה את החלון הזה "התקופה למתן הודעה".1
שני מונחים חוזרים בטבלה שלמטה. פסק דין הצהרתי הוא פסק דין שמצהיר על מצב משפטי, וכאן החוק דורש שיאשר שני דברים: שהעובד חדל לעבוד אצל אותו מעסיק בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויים, ושהכספים שייכים למעסיק או שהוא זכאי לקבלם. אסמכתה היא מסמך שמעיד, בלשון הפסקה עצמה "אסמכתה המעידה שנקט הליך משפטי".1
| המסלול | מה המעסיק ממציא לחברה המנהלת | מתי |
|---|---|---|
| סעיף 23(א)(3)(ב)(1) | פסק דין הצהרתי שמאשר שהעובד חדל לעבוד אצלו בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים או בחלקם, בהתאם לדין ולהסכמים שחלים, ושכספי הפיצויים כולם או חלקם שייכים למעסיק או שהוא זכאי לקבלם | בתוך התקופה למתן הודעה |
| סעיף 23(א)(3)(ב)(2) | אסמכתה המעידה שנקט הליך משפטי לקבלת פסק דין הצהרתי בדבר זכאותו לכספי הפיצויים או חלקם, או הליך משפטי לשלילת פיצויי הפיטורים או חלקם לפי סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים | האסמכתה בתוך התקופה למתן הודעה. הפסקה דורשת גם שתתקבל הכרעה סופית בהליך בדבר זכאות המעסיק לכספים, וההכרעה יכולה להתקבל גם אחרי התקופה |
| סעיף 23(א)(3)(ב)(3) | שני מסמכים יחד: הודעת מעסיק בצירוף אסמכתה שכספי הפיצויים שהפקיד לקופה בעבור העובד, כולם או חלקם, ניתנים להחזרה לידיו על פי דין או בהתאם להסכם העסקה, ובנוסף הודעת העמית, שנחתמה על ידו אחרי מועד סיום יחסי העבודה, שכספי הפיצויים או חלקם שהופקדו בעבורו לקופה בתקופת עבודתו אצל אותו מעסיק ניתנים להחזרה לו | שני המסמכים בתוך התקופה למתן הודעה |
פסקת משנה (ה) סוגרת את המעגל מצד הקופה. קופת גמל תאפשר את משיכת כספי הפיצויים בהתקיים התנאים לפי אותה פסקה. במקביל, אין בהוראה כדי לגרוע מהוראות כל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר החלים על יחסי העבודה בין העובד למעסיק.1
מה קורה אם המעסיק פספס את חלון ארבעת החודשים?
שתי פסקאות משנה מכריעות את המרוץ, ולשתיהן יש תנאי אחד משותף: מי משך קודם. פסקת משנה (ג) מדברת על מסמך מסוים, זה שנדרש לקיום אחד מהתנאים שבפסקאות (ב)(1) עד (ב)(3), לפי העניין. לא הומצא המסמך הזה לחברה המנהלת בתקופה למתן הודעה, והעמית משך את כספי הפיצויים, לא תהיה למעסיק טענה כלפי החברה המנהלת בשל תשלום הכספים לעמית.1
פסקת משנה (ד) פותחת חלון נוסף לכיוון השני. על אף האמור בפסקת משנה (ב), משיכה של המעסיק מתאפשרת גם אם המציא לחברה המנהלת פסק דין הצהרתי לפי פסקת משנה (ב)(1) אחרי התקופה למתן הודעה. התנאי: העמית לא משך את כספי הפיצויים עד למועד שבו המעסיק המציא את פסק הדין.1
סעיף 2 לתיקון הוא הוראת מעבר. לעניין יחסי עבודה שהסתיימו ערב תחילתו של החוק, התקופה למתן הודעה נמנית מיום תחילתו של החוק ולא ממועד סיום יחסי העבודה. את מועד התחילה עצמו התיקון לא נוקב: אין בו סעיף תחילה נפרד, אלא רק סעיף התיקון וסעיף הוראת המעבר.1
באילו מסלולים בכלל אפשר לשלול פיצויי פיטורים?
חוק פיצויי פיטורים מכיר בשני מסלולים לשלילה מלאה או חלקית, ושניהם נשענים על הסכם קיבוצי, אבל בדרכים הפוכות. סעיף 16 שואב את הנסיבות המצדיקות שלילה מהסכם קיבוצי שחל בפועל, וסעיף 17 חל דווקא בענף שאין בו הסכם קיבוצי, ושם בית הדין מונחה לפי ההסכם הקיבוצי שחל על המספר הגדול ביותר של עובדים.3 סעיף 23(א)(3)(ב)(2) לחוק קופות הגמל מפנה לשני הסעיפים במפורש כשהוא מדבר על "הליך משפטי לשלילת פיצויי הפיטורים".1
| מה משווים | סעיף 16 | סעיף 17 |
|---|---|---|
| מתי הוא חל | כשקיים הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד. באין הסכם כזה, ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף | בענף עבודה שאין בו הסכם קיבוצי |
| מי קובע | הנסיבות המצדיקות שלילה נקבעות לפי ההסכם הקיבוצי | בית הדין האזורי לעבודה |
| מה נקבע | שהעובד אינו זכאי לפיצויים או זכאי לפיצויים חלקיים בלבד | שהפיטורים היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים, ובית הדין קובע גם את שיעורם |
| מה מנחה את ההכרעה | ההסכם הקיבוצי הרלוונטי | הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים |
שימו לב שגם סעיף 16 וגם סעיף 17 מנוסחים סביב פיטורים. סעיף 16 מדבר על עובד "אם פוטר בנסיבות" מסוימות, וסעיף 17 מדבר על קביעה "שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים".3
סעיף 18 מוסיף שכבת ראיות לשני הסעיפים. אישור של שר העבודה, או של מי שהוסמך לכך על ידיו, שהסכם קיבוצי מסוים חל על מעסיק ועובד או על המספר הגדול ביותר של עובדים בענף, הוא "ראיה מכרעת" לעניין סעיפים 16 ו-17.3 מה נחשב נסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים היא שאלה שההסכם הקיבוצי ובית הדין קובעים, וכל תיק נבחן לגופו.
מה המשמעות של מכתב שהעובד חותם עליו?
לחתימה יש משקל, אבל החוק מקיף אותה בשני תנאים נוקשים. המסלול השלישי בתיקון 21 דורש הודעה מאת העמית "שנחתמה על ידו אחרי מועד סיום יחסי העבודה", ושתוכנה הוא שכספי הפיצויים או חלקם, שהופקדו בעבורו לקופה בתקופת עבודתו אצל אותו מעסיק, ניתנים להחזרה למעסיק. חתימה שנאספה בתוך תקופת ההעסקה, למשל כנספח להסכם עבודה, לא ממלאת את הדרישה הזו לפי לשון הפסקה.1
התנאי השני מגיע מסעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים: פשרה לעניין פיצויי פיטורים והודאת סילוק לא יהא להן תוקף, אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהן במפורש שהן לגבי פיצויי הפיטורים.3 כלומר טופס כללי של "סיום התחשבנות" בלי אמירה מפורשת על פיצויי פיטורים לא עומד בדרישת הסעיף.
איך זה נראה על ציר הזמן, עם מספרים?
נניח עובדת במשכורת חודשית של 14,000 ₪, שפוטרה אחרי 4 שנים ו-3 חודשים. סעיף 12(א) קובע שיעור של שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת, וחלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה בפיצויים יחסיים.3 ארבע שנים מלאות נותנות 56,000 ₪, ורבע השנה הנוסף מוסיף 3,500 ₪. סך הכול 59,500 ₪. נניח גם שכל הסכום הזה כבר צבור ברכיב הפיצויים בקופה. הפירוט המלא של רכיבי השכר שנכנסים לבסיס החישוב נמצא במונח פיצויי פיטורים.
יחסי העבודה הסתיימו ב-30 ביוני, ומאותו יום נספרת התקופה למתן הודעה. המעסיק סבור שהפיטורים נכנסים לנסיבות ששוללות פיצויים לפי ההסכם הקיבוצי בענף. כאן מתחיל המרוץ, ויש לו שלוש קריאות אפשריות.
המעסיק פותח הליך בזמן. הוא מגיש תביעה ומעביר לחברה המנהלת אסמכתה על נקיטת ההליך בתוך התקופה למתן הודעה. פסקת משנה (ב)(2) דורשת גם הכרעה סופית בהליך בדבר זכאותו לכספי הפיצויים או חלקם. אם ההכרעה מגיעה כעבור שנה וקובעת שהכספים שלו, העיתוי המאוחר שלה אינו פוגם.1
המעסיק לא מעביר דבר, והעובדת מושכת. 59,500 ₪ יוצאים מהקופה. לפי פסקת משנה (ג), למעסיק לא תהיה טענה כלפי החברה המנהלת בשל תשלום הכספים לעמית.1
המעסיק מאחר, אבל העובדת עוד לא משכה. פסק דין הצהרתי שהומצא אחרי התקופה עדיין מאפשר את המשיכה, כי התנאי בפסקת משנה (ד) הוא שהעמית לא משך עד מועד ההמצאה.1
שימו לב שמשיכה של רכיב הפיצויים היא גם החלטת מס, לא רק החלטה משפטית. מסלולי המס בסיום העסקה, כולל רצף פיצויים ורצף קצבה, מוסברים במונח רצף פיצויים ובמדריך טופס 161: ההחלטות בעזיבת עבודה.
### שני דברים בבסיס החישוב שקל לפספס
סעיף 12(א) קובע שני שיעורים, לא אחד. בעובד במשכורת השיעור הוא שכר חודש אחד לכל שנת עבודה. בעובד בשכר, כלומר עובד שאינו עובד במשכורת, השיעור בלשון החוק הוא שכר שבועיים לכל שנת עבודה. סעיף 12(ב) מסמיך את שר העבודה, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, להגדיל בתקנות את השיעור לעובד בשכר. סעיף 31(א) קובע שהחוק אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולעניין סעיף 12 גם לפי הנוהג.3
הדבר השני הוא רצפה. סעיף 13ב קובע שעל אף הוראות סעיף 13, שכר העבודה שיובא בחשבון לחישוב פיצויי פיטורים לא יפחת משיעור שכר המינימום כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, לפי היקף המשרה.3 הסכום עצמו משתנה מעת לעת, ולכן החוק מפנה להגדרה ולא לנתון.
מה הגוף המוסדי בודק לפני שהוא משחרר כסף?
אותו סעיף 25(א) שפתח את הדף הוא גם הרקע להבהרה שפרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שה.2026-673 מ-19 באפריל 2026.4 ההבהרה יצאה על רקע תופעה שהרשות מתארת. גורמים בעלי רישיון ושאינם בעלי רישיון פונים לחוסכים בפרסומים ובהודעות טקסט ומציעים סיוע באיתור ובמשיכה של חיסכון פנסיוני. לפי הרשות, במרבית המקרים ההודעות משדלות למשיכה גם במצבים שבהם היא אינה עומדת בהוראות הדין, והמשיכות שאותם גורמים מבצעים נעשות תוך זיוף מסמכים, התחזות ומרמה.4
ההבהרה מכוונת לבקשות משיכה של עמיתים בכלל, ושתי נקודות בה נוגעות ישירות גם לרכיב הפיצויים. הראשונה: בקשה שלא הושלמו בה כל פרטי המידע הדרושים לגוף המוסדי לבירור זכאות העמית אינה נחשבת בקשה מלאה, ומניין הימים שנקבע בדין, בתקנונים ובפוליסות לביצוע המשיכה מתחיל רק מהמועד שבו התקבלו כל הפרטים.4 עיכוב שנובע מהשלמת מידע אינו נחשב אי עמידה במועדי המשיכה ואינו מחייב את הגוף המוסדי בריבית פיגורים. ההבהרה מסייגת את עצמה במפורש: אין בה כדי לגרוע מחובת הגוף המוסדי לבצע בתוך מניין הימים את כלל הבדיקות הנדרשות, ועניינה רק בפרק הזמן שנדרש להשלמת בחינת מהימנות הבקשה.4
השנייה נוגעת לדרישה שיחסי עובד ומעסיק אכן נותקו, דרישה שמופיעה בדין או בתקנון. את הבדיקה אפשר לעשות דרך ממשק דיגיטלי ישיר, ככל שקיים לגוף המוסדי מול המעסיק או מול רשויות המדינה. הרשות נותנת כדוגמה את דיווח המעסיק על עזיבת עבודה בממשק המעסיקים או בפורטל המעסיקים.4 באותה הבהרה הרשות כתבה ששדה החובה "הפקדה אחרונה" היה צפוי להתווסף לממשק המעסיקים ב-26 ביולי 2026. עד שהשדה ייכנס לתוקף אפשר לאמת מול דיווח המעסיק בשדה "סטאטוס העובד בחודש המשכורת", בסטטוסים 5, 17 או 18.4 אם אין ממשק דיגיטלי ישיר, הרשות מפנה לבקרות אפקטיביות אחרות שהגוף המוסדי יקבע בנוהל העבודה שלו.4
מה עוד כדאי לדעת על רכיב הפיצויים בקופה?
ההגנה של סעיף 26 עובדת גם כשהמעסיק קורס, וזו נקודה שנוטים לבלבל. הכספים אינם חלק מנכסי המעסיק בפטירה, בפשיטת רגל או בפירוק, במידה שתביעות העובדים לפי החוק לא סולקו.3 במקביל, כשקופה תובעת מהביטוח הלאומי את חוב המעסיק כלפיה ואת הניכויים שהיה מחויב להעביר, התביעה היא ללא רכיב פיצויי פיטורים.5 הגמלה מהביטוח הלאומי אינה ניתנת להעברה או לעיקול.5 תנאי הזכאות והתקרות של הגמלה הזו מפורטים במונח פיצויי פיטורים.
מה שהדף הזה לא מכסה, ואיפה זה כן נמצא במידע-הון:
מה קורה כשהסדר סעיף 14 חל: סעיף 14 והמדריך סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
מבנה החשבון שבו יושב הרכיב: קופת גמל לפיצויים.
לוח ימי ההודעה המוקדמת: הודעה מוקדמת.
צד ההפקדות של המעסיק: חובות ההפקדה של המעסיק.
ההליך המשפטי עצמו: בית הדין לעבודה.
השלב שאחרי הפיטורים: דמי אבטלה.
רוצים להמשיך משם? אחרי שברור מי מושך את הכסף, ההחלטה הבאה היא מסלול המס. עברו למדריך טופס 161: ההחלטות בעזיבת עבודה.
אחרי שיחסי העבודה מסתיימים, זכות המשיכה מהקופה נתונה לעמית. תיקון 21 לחוק קופות הגמל מתיר גם למעסיק למשוך את רכיב הפיצויים, אבל רק אם המציא לחברה המנהלת מסמך בתוך ארבעה חודשים: פסק דין הצהרתי, אסמכתה על הליך משפטי שהוכרעה בו זכאותו, או הודעה שלו עם אסמכתה והודעת העובד. פסק דין שהומצא באיחור קביל כל עוד העובד לא משך.
לא בהודעה בלבד. תיקון 21 מתנה את המשיכה בכך שיחסי העבודה הסתיימו וגם התקיים אחד משלושה תנאים: פסק דין הצהרתי, אסמכתה על נקיטת הליך משפטי שבו גם התקבלה הכרעה סופית בדבר זכאות המעסיק לכספי הפיצויים או חלקם, או שני מסמכים יחד, הודעת מעסיק בצירוף אסמכתה והודעת העמית שנחתמה אחרי מועד סיום יחסי העבודה. המסמך צריך להגיע לחברה המנהלת בתוך ארבעה חודשים ממועד סיום יחסי העבודה, וההכרעה הסופית בהליך יכולה להתקבל גם אחרי אותם ארבעה חודשים. יש חריג אחד: פסק דין הצהרתי שהומצא באיחור עדיין מאפשר משיכה, כל עוד העמית לא משך את הכספים עד מועד ההמצאה.
אם מסמך הנדרש לקיום אחד מהתנאים שבפסקאות (ב)(1) עד (ב)(3) לא הומצא לחברה המנהלת בתקופה למתן הודעה, והעמית משך את כספי הפיצויים, לא תהיה למעסיק טענה כלפי החברה המנהלת בשל תשלום הכספים לעמית. יחד עם זה, פסק דין הצהרתי שהומצא אחרי התקופה עדיין מאפשר משיכה של המעסיק, בתנאי שהעמית לא משך את הכספים עד למועד ההמצאה.
לפי לשון תיקון 21, המסלול השלישי דורש הודעה מאת העמית שנחתמה על ידו אחרי מועד סיום יחסי העבודה, ושתוכנה הוא שכספי הפיצויים או חלקם, שהופקדו בעבורו לקופה בתקופת עבודתו אצל אותו מעסיק, ניתנים להחזרה למעסיק. בנוסף, סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים קובע שפשרה לעניין פיצויי פיטורים והודאת סילוק אינן תקפות אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהן במפורש שהן לגבי פיצויי הפיטורים.
סעיף 16 פועל מכוח הסכם קיבוצי שחל בפועל: אם ההסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד, ובאין כזה ההסכם החל על המספר הגדול ביותר של עובדים בענף, מגדיר נסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים. סעיף 17 חל דווקא בענף עבודה שאין בו הסכם קיבוצי, ושם בית הדין האזורי לעבודה קובע, בהנחיית הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים. שני הסעיפים מנוסחים סביב פיטורים. סעיף 18 מוסיף שאישור שר העבודה בדבר תחולת הסכם קיבוצי הוא ראיה מכרעת לעניין שניהם.
לפי ההבהרה של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מ-19 באפריל 2026, בקשה שלא הושלמו בה כל פרטי המידע הדרושים לגוף המוסדי לבירור זכאות העמית אינה נחשבת בקשה מלאה. מניין הימים שנקבע בדין, בתקנונים ובפוליסות לביצוע המשיכה מתחיל רק מהמועד שבו התקבלו כל הפרטים, ועיכוב שנובע מהשלמת מידע אינו נחשב אי עמידה במועדים. ההבהרה מסייגת את עצמה: היא אינה גורעת מחובת הגוף המוסדי לבצע בתוך מניין הימים את כלל הבדיקות הנדרשות, ועניינה רק בפרק הזמן שנדרש להשלמת בחינת מהימנות הבקשה.
סעיף 26(א)(2) קובע שהסכומים אינם חלק מנכסי המעסיק במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי החוק לא סולקו. בנוסף, כשקופה תובעת מהביטוח הלאומי את חוב המעסיק כלפיה ואת הניכויים שהיה מחויב להעביר, התביעה היא ללא רכיב פיצויי פיטורים, והגמלה מהביטוח הלאומי אינה ניתנת להעברה או לעיקול.
לא. סעיף 12(א) קובע שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת, ושכר שבועיים לכל שנת עבודה בעובד בשכר, כלומר עובד שאינו עובד במשכורת. סעיף 12(ב) מסמיך את שר העבודה, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, להגדיל בתקנות את השיעור לעובד בשכר. סעיף 31(א) קובע שהחוק אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולעניין סעיף 12 גם לפי הנוהג.
כן. סעיף 13ב קובע שעל אף הוראות סעיף 13, שכר העבודה שיובא בחשבון לחישוב פיצויי פיטורים לא יפחת משיעור שכר המינימום כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, התשמ״ז-1987, לפי היקף המשרה. החוק מפנה להגדרה, והסכום עצמו משתנה מעת לעת.
סעיף 2 לתיקון הוא הוראת מעבר. לעניין יחסי עבודה שהסתיימו ערב תחילתו של החוק, התקופה למתן הודעה כמשמעותה בסעיף 23(א)(3) לחוק העיקרי נמנית מיום תחילתו של החוק ולא ממועד סיום יחסי העבודה. את מועד התחילה עצמו החוק לא נוקב: אין בו סעיף תחילה נפרד, אלא רק סעיף התיקון וסעיף הוראת המעבר.
- הנוסח המלא של תיקון 21 כפי שפורסם ברשומות, שהורד ומוצה מהטקסט: סעיף 1 מסמן את הנוסח הקיים בסעיף 23(א)(3) כפסקת משנה (א) ומוסיף אחריו את (ב) עד (ה); (ב) קובעת שהמשיכה “תיעשה רק אם יחסי העבודה הסתיימו והתקיים אחד מאלה”; (ב)(1) פסק דין הצהרתי שהעובד “חדל לעבוד אצלו” בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויים, בהמצאה ”בתוך ארבעה חודשים ממועד סיום יחסי העבודה (בפסקה זו - התקופה למתן הודעה)”; (ב)(2) אסמכתה על נקיטת הליך משפטי לקבלת פסק דין הצהרתי או לשלילת פיצויים לפי סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים, ”והתקבלה הכרעה סופית בהליך בדבר זכאותו של המעביד לכספי הפיצויים או חלקם אף לאחר התקופה למתן הודעה“; (ב)(3) שני מסמכים, (א) הודעת מעביד בצירוף אסמכתה ו-(ב) ”הודעה מאת העמית, שנחתמה על ידו אחרי מועד סיום יחסי העבודה, שכספי פיצויים או חלקם שהופקדו בעבורו לקופת הגמל בתקופת עבודתו אצל המעביד ניתנים להחזרה למעביד”; (ג) היעדר טענה כלפי החברה המנהלת כש״מסמך הנדרש לקיום תנאי מהתנאים בפסקת משנה (ב)(1) עד (3), לפי העניין“ לא הומצא והעמית משך; (ד) ”על אף האמור בפסקת משנה (ב), משיכה כאמור בפסקת משנה (א) תתאפשר גם אם מעביד של עמית-שכיר המציא ... פסק דין הצהרתי ... לאחר התקופה למתן הודעה, ובלבד שהעמית-השכיר לא משך“; (ה) חובת הקופה ואי הגריעה ”מהוראות כל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר החלים על יחסי העבודה בין העובד והמעביד”; וסעיף 2, הוראת מעבר. החוק כולל שני סעיפים בלבד, סעיף התיקון וסעיף הוראת המעבר, ואין בו סעיף תחילה נפרד. התקבל בכנסת ביום י״ט בתמוז התשע״ח (2 ביולי 2018), פורסם בספר החוקים 2730 ב-8 ביולי 2018. fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 23/08/2026
- ההיסטוריה החקיקתית כלשונה, מהטקסט שמוצה מקובץ ההצעה: הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע“ז-2016, ”נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום א' בחשוון התשע״ז (2 בנובמבר 2016), והועברה לוועדת הכספים“; ”ביום ו' בחשוון התשע״ז (7 בנובמבר 2016) הועברה הצעת החוק לוועדת הכנסת, לקביעת הוועדות שיטפלו בהכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית“; ”בתוקף סמכותה לפי סעיפים 83 ו-98 לתקנון הכנסת, קבעה ועדת הכנסת ביום ו' בחשוון התשע״ז (7 בנובמבר 2016) כי ועדת הכספים תדון, בין היתר, בפרק ג' להצעת החוק (פיצויי פיטורים)“; ”ביום י״ט בכסלו התשע״ז (19 בדצמבר 2016) החליטה הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת, לאשר את החלטת ועדת הכספים לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות“; והנוסח ”מוגש, ללא הסתייגויות, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ביום י״ד בתמוז התשע“ח (27 ביוני 2018)”. fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 23/08/2026
- מוצה מהטקסט של הקובץ ואומת מילה במילה: סעיף 12(א) ושני השיעורים (“שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת”, “ושכר שבועיים לכל שנת עבודה בעובד בשכר”) וההגדרות “עובד במשכורת” ו״עובד בשכר“; סעיף 12(ב), ”שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, להגדיל בתקנות את שיעור פיצויי הפיטורים לעובד בשכר”; סעיף 13; סעיף 13ב ורצפת שכר המינימום לפי סעיף 1 לחוק שכר מינימום, התשמ“ז-1987, לפי היקף המשרה; סעיף 16, ”אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד - ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף - מצדיקות פיטורים ללא-פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד“; סעיף 17, ”בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא-פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע“; סעיף 18 (”ראיה מכרעת לענין הסעיפים 16 ו-17“); סעיף 26 (”סכומים משוריינים“), לרבות הרישה ”או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה“, פסקה (1) והסיפא ”הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהוא ניתן להחזרה או להעברה“, ופסקה (2) על תנאיה ”במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו“; סעיף 26(ב); סעיף 29; וסעיף 31(א), ”חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי דין, הסכם קיבוצי או חוזה-עבודה, ולענין סעיף 12 גם לפי הנוהג”. btl.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 23/08/2026
- מוצה מהטקסט של החוזר: סעיף 23 לחוק קופות הגמל קובע את זכות העמית למשוך כספים בכפוף לתנאי הסעיף, לתקנות מכוחו, לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) התשכ“ד-1964 ולתקנוני הקרנות והקופות; ”בהתאם לסעיף 25(א) לחוק קופות הגמל, זכות זו הינה של העמית בלבד והיא אינה ניתנת להעברה לאחר”; תיאור תופעת המייצגים, בעלי רישיון ושאינם בעלי רישיון, ש״במרבית המקרים הודעות אלו משדלות את ציבור החוסכים“ למשיכה ”גם במצבים בהם משיכה זו אינה עומדת בהוראות הדין“, ושהמשיכות נעשות ”תוך ביצוע פעולות זיוף מסמכים, התחזות ומרמה“; חובות האמון והזהירות ובדיקת מהימנות הבקשה; ”בקשה שלא הושלמו בה כל פרטי המידע הדרושים לגוף המוסדי לבירור זכאות העמית בהתאם לדין ... לא תיחשב כבקשה מלאה”, ו״מניין הימים שנקבע בהוראות הדין לרבות בסעיף 41יא לתקנות מס הכנסה ... בתקנונים ובפוליסות, לפי העניין, לביצוע המשיכה, יחל רק מהמועד שבו התקבלו בידי הגוף המוסדי כלל הפרטים הנדרשים“, כך שעיכוב מהשלמת מידע ”לא ייחשב כאי עמידה במועדי המשיכה ולא יחייב את הגוף המוסדי בתשלום ריבית פיגורים“; הסייג העצמי ”אין בהבהרה זו כדי לגרוע מחובתו של הגוף המוסדי לבצע בתוך מניין הימים את כלל הבדיקות הנדרשות ... ועניינה של הבהרה זו רק בפרק הזמן הנדרש להשלמת בחינת מהימנות הבקשה“; אימות ניתוק יחסי עובד ומעסיק ”באמצעות ממשק דיגיטלי ישיר, ככל שקיים לגוף המוסדי מול המעסיק או מול רשויות המדינה”, ממשק המעסיקים ופורטל המעסיקים, ובקרות אפקטיביות אחרות בהיעדר ממשק; ובהערת שוליים 1, ”ביום 26 ביולי 2026 צפוי להתווסף בממשק שדה החובה 'הפקדה אחרונה' ... עד לכניסת השדה האמור לתוקף, ניתן לאמת מול דיווח המעסיק אודות עזיבת עבודה בשדה 'סטאטוס העובד בחודש המשכורת' בסטאטוס 5, 17 או 18”. gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 23/08/2026
- נקרא דרך scripts/scrape-protected.mjs: ”חוב לקופת גמל: הקופה רשאית לתבוע מביטוח לאומי את חוב המעסיק לקופה, וכן את הניכויים שהיה מחויב להעבירם לקופה, ללא רכיב פיצויי פיטורים“; ו״שים לב, הגמלה אינה ניתנת להעברה או לעיקול”. btl.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 23/08/2026
- זהות ותוקף החוק המרכזי שתיקון 21 מתקן: PublicationDate 10 באוגוסט 2005, LawValidityDesc “תקף”, ValidityStartDate 8 בנובמבר 2005, LatestPublicationDate 22 ביולי 2026. אומת דרך ה-OData של הכנסת (KNS_IsraelLaw, IsraelLawID 2000505), משום שדף החקיקה עצמו חסום לגישה אוטומטית ומוחזר ריק. main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 23/08/2026
- זהות ותוקף חוק פיצויי פיטורים: PublicationDate 16 באוגוסט 1963, LawValidityDesc “תקף”, LatestPublicationDate 30 בינואר 2025. אומת דרך ה-OData של הכנסת (KNS_IsraelLaw, IsraelLawID 2001162), משום שדף החקיקה עצמו חסום לגישה אוטומטית. main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 23/08/2026