מה חשוב לדעת
- סכום החובות קובע מי דן בבקשה: מינואר 2026, חוב מעל 176,923.12 ₪ מגיע לממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים, וחוב נמוך מזה ליחידת חדלות פירעון בלשכת ההוצאה לפועל.
- יש גם רצפה: פתיחת הליכים ביוזמת היחיד בהוצאה לפועל מותנית בחוב של 58,794.37 ₪ לפחות, ומתחתיה נדרשים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
- אגרת בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים היא 1,616 ₪, אבל במעמד ההגשה משלמים 900 ₪ בלבד ויתרת האגרה נגבית מקופת הנשייה במהלך ההליך.
- פרק הנכסים בטופס הבקשה מונה עשר קטגוריות שכל אחת מהן מוצהרת עם מסמך מאמת, וחפצים בעלי ערך רגשי אינם נכללים בנכסי קופת הנשייה עד שווי מירבי של 4,689.87 ₪.
- מסמכים שאינם מעודכנים לשלושת החודשים האחרונים עוצרים את הטיפול בבקשה, ואחרי ההשלמה היא נכנסת לסוף התור. בשנת 2025 הוגשו 16,698 בקשות יחיד לממונה, ניתנו 15,113 צווים ו-822 בקשות נדחו.


גובה החוב קובע לאיזה גוף מגישים: מעל 176,923.12 ₪ לממונה, מתחת לזה להוצאה לפועל. מה עולה ההגשה, מה מצהירים על כל נכס, ואיך נקבע התשלום החודשי.
גובה החוב קובע לאיזה גוף מגישים. חוב מעל 176,923.12 ₪° נדון אצל הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים, חוב נמוך מזה נדון ביחידת חדלות פירעון בלשכת ההוצאה לפועל24. מרגע שניתן צו לפתיחת הליכים נקבע תשלום חודשי, הנכסים מוצהרים ונבדקים, וההליך נסגר באחת מסיבות סגירה מוגדרות.
רוב מה שמכריע בהליך הזה נסגר עוד לפני שנפתח תיק: לאיזה גוף פונים, אילו מסמכים מצורפים, ומה בדיוק מוצהר על כל נכס. הדף הזה עובר על התחנות לפי הסדר, עם הסכומים שהמדינה עדכנה לשנת 2026 ועם נתוני הפעילות של 2025.
לאיזה גוף מגישים את הבקשה, ומה קובע את זה?
סכום החובות קובע, ולא סוג החוב ולא זהות הנושה. טופס הבקשה הרשמי מציין שהליכי חדלות פירעון של יחידים מנוהלים בידי שני גופים: רשות האכיפה והגבייה מטפלת ביחיד שחובו נמוך מ"סכום החובות לעניין הגורם המוסמך לדון בבקשה", והממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים מטפל ביחיד שחובו גבוה מהסכום הזה4. הסכום מתעדכן מדי שנה לפי שינוי המדד, ומינואר 2026 הוא עומד על 176,923.12 ₪°2.
יש גם רצפה. פתיחת הליכים ביוזמת היחיד בהוצאה לפועל מותנית בחוב של 58,794.37 ₪° לפחות2, ומתחת לרצפה הזו אפשר להגיש רק כשקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, למשל כשמתנהלים נגד היחיד הליכים לפי פקודת המסים (גבייה)4. בנוסף נדרשת זיקה לישראל: מרכז חיים בישראל במועד ההגשה או בששת החודשים שקדמו לה, ניהול עסקים בישראל, או בעלות על נכס בישראל4.
| המסלול | מי דן בבקשה | סכום החוב | בקשות שהוגשו ב-2025 |
|---|---|---|---|
| מסלול החוב הקטן | יחידת חדלות פירעון בלשכת ההוצאה לפועל, במחוז המגורים | מ-58,794.37 ₪ ועד 176,923.12 ₪ | 5,509 |
| המסלול הרגיל | הממונה על הליכי חדלות פירעון, משרד המשפטים | מעל 176,923.12 ₪ | 18,313 |
| בקשה של נושה | בית משפט השלום, עם העתק לממונה תוך 72 שעות | חזקת חדלות פירעון מ-88,461.56 ₪ | 499 |
הנתונים בעמודה האחרונה הם בקשות שהוגשו בשנת 2025°6. שימו לב לפרופורציה: כמעט שלושה רבעים מהבקשות מגיעות למסלול הרגיל. חזקת חדלות הפירעון בבקשת נושה יורדת ל-11,794.87 ₪ כשמדובר בחוב שכר עבודה שנפסק בבית הדין לעבודה2, ובקשת נושה מוגשת לבית משפט השלום לפי מקום המגורים, מקום העסק או מקום הנכסים של היחיד7.
כמה עולה להגיש את הבקשה, ומה משלמים מתי?
אגרת בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים עומדת על 1,616 ₪°2, אבל במעמד ההגשה משלמים 900 ₪ בלבד ויתרת האגרה נגבית מקופת הנשייה במהלך ההליך3. חייבים שעומדים במבחני הזכאות לסיוע משפטי יכולים לבקש פטור מהאגרה3. בשנת 2025 הוגשו 322 בקשות לפטור מאגרה ו-238 מהן אושרו6.
בצד הנושים העלות שונה. כל נושה שמבקש להיפרע מגיש תביעת חוב, ואגרת תביעת חוב היא 35 ₪°2. הייצוג הוא סעיף העלות הגדול באמת: מתוך צווי פתיחת ההליכים שניתנו בשנת 2025, 62% ניתנו לחייבים שיוצגו בידי עורך דין פרטי ו-38% לחייבים מטעם הסיוע המשפטי6. חייב שאינו מיוצג הוא היחיד שרשאי להגיש את הבקשה בטופס ידני4. דף השירות של הממונה מרכז את כל מה שנדרש להגשה: טופס הבקשה, נוסח כתב התחייבות, כתב ויתור סודיות ורשימת המסמכים הנדרשים9.
אילו נכסים נכנסים לתמונה, ומה בדיוק מצהירים על כל אחד?
פרק הנכסים בטופס הבקשה מונה עשר קטגוריות, וכל אחת מהן מוצהרת בנפרד עם מסמך מאמת4. הצהרה אינה זהה למימוש, אבל מה שלא הוצהר גם לא נבדק, וזו נקודת הכשל השכיחה. הטבלה מסכמת מה נדרש בפועל לכל סוג נכס.
| סוג הנכס | מה מצהירים | המסמך שנדרש | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|---|
| דירת מגורים ומקרקעין | זכויות בדירה: שכירות, בעלות מלאה, בעלות חלקית או בעלות בני משפחה, גוש וחלקה | נסח רישום ומסמכי שעבוד לכל נכס | משכנתה ועיקול מדווחים כשעבוד על הנכס, עם שם בעל השעבוד ושנת יצירתו |
| כלי רכב | מספר רישוי, שנת ייצור, יצרן, שווי ובעלים רשומים | מסמכי בעלות ומסמכי שעבודים לכל רכב | גם רכב שנמצא בשימוש היחיד ואינו בבעלותו מדווח בסעיף נפרד |
| ניירות ערך סחירים | שווי תיק ההשקעות ושם הבנק או מנהל התיק | תדפיס תיק ניירות ערך מעודכן | מדווח כנכס, לא כהכנסה |
| מניות וזכויות בתאגיד | אחוז הבעלות ותפקיד כדירקטור או כמנהל כללי | תדפיס מרשות התאגידים ליום מילוי הטופס | חל גם על תאגיד שאינו נסחר בבורסה |
| דברי ערך | תיאור הפריט, שוויו ומיקומו: תכשיטים, תמונות, ריהוט, כלי כסף וזהב | פירוט בטופס | חפצים בעלי ערך רגשי אינם נכללים בנכסי קופת הנשייה עד שווי מירבי של 4,689.87 ₪ |
| קרן השתלמות וכספי גמל | אינם מופיעים כסעיף נפרד בפרק הנכסים, ומדווחים תחת זכויות או נכסים אחרים | מסמכים המפרטים ומאמתים את הזכות | הטיפול בכספים שטרם הגיע מועד משיכתם נקבע לפי הוראות החוק, ויש לברר אותו מול הגוף שדן בתיק |
| קצבת פנסיה שוטפת | מדווחת בפרק ההכנסות ולא בפרק הנכסים | שלושה תלושי פנסיה אחרונים | נכנסת לחישוב ההכנסה שממנה נגזר התשלום החודשי |
| שכר עבודה | הכנסה מעיסוק של היחיד, בן הזוג וילדיו שפרנסתם עליו | שלושה תלושי שכר אחרונים וטופס 106 אחרון | עובד במשרה חלקית מצרף גם אישור ביטוח לאומי על דרגת אי כושר עבודה |
החישוב של מי שחייב 210,000 ₪
חוב מוצהר של 210,000 ₪ גבוה מ-176,923.12 ₪, ולכן הבקשה מוגשת לממונה במשרד המשפטים ולא ללשכת ההוצאה לפועל24. האגרה היא 1,616 ₪, מתוכם 900 ₪ משולמים במעמד ההגשה והיתרה, 716 ₪, נגבית מקופת הנשייה במהלך ההליך3.
נניח שיש רכב בשווי 42,000 ₪ עם שעבוד שנועד להבטיח הלוואה של 25,000 ₪. הרכב מוצהר עם מסמכי הבעלות ומסמכי השעבוד, ואותה הלוואה מופיעה בנפרד גם ברשימת החובות4. תכשיטים בשווי 6,000 ₪ חוצים את התקרה של 4,689.87 ₪ שנקבעה לחפצים בעלי ערך רגשי שאינם נכללים בקופת הנשייה2. ואם יש 12 נושים, כל אחד מהם משלם 35 ₪ אגרת תביעת חוב, כלומר 420 ₪ שמוציאים הנושים כדי להיכנס לחלוקה2.
מה קורה למשכורת בזמן ההליך?
התשלום החודשי נקבע בצו לפתיחת ההליכים, לפי נוהל אמות מידה לקביעת תשלום חודשי שקבע ופרסם הממונה6. כלומר זו אינה החלטה נקודתית של פקיד אלא תחשיב לפי כללים כתובים, והתשומות שלו הן ההכנסות וההוצאות שהצהרתם.
בצד ההכנסות נספרת המשפחה ולא רק אתם: הכנסות מעיסוק של היחיד, בן הזוג, ילדיו הקטינים וילדיו הבגירים שפרנסתם עליו, וכן הכנסות שאינן מעיסוק כמו קצבאות ביטוח לאומי, פנסיה, דמי שכירות ומזונות5. בצד ההוצאות מדווחים שכר דירה או משכנתה, מיסי עירייה, חשמל, מים, גז, תקשורת, הלבשה, חינוך, אחזקת רכב, נסיעות, החזר חובות והוצאות רפואיות4. כאן יש הקלה מעשית אחת: הוצאות מחיה וכלכלה אינן דורשות מסמכים מאמתים, אבל כל שאר ההוצאות כן5.
שלוש טעויות שמאריכות את ההליך בחודשים
מסמכים שאינם מעודכנים. אם חסרים מסמכים או שהם אינם מעודכנים לשלושת החודשים האחרונים, לא ניתן לטפל בבקשה. אחרי השלמת המסמכים הבקשה נכנסת לסוף התור יחד עם כל הבקשות החדשות, וזה מאריך את הזמן עד לקבלת צו פתיחת הליכים5.
נכסים שהועברו ולא דווחו. כל נכס או זכות שהיו בבעלותכם והועברו לאחרים בשבע השנים שקדמו למילוי הטופס מוצהרים, בתמורה או שלא בתמורה, כולל פרטי מקבל הנכס והשאלה אם הוא קרוב משפחה4.
הליך קודם שלא נסגר כמו שצריך. הליכי חדלות פירעון קודמים בשבע השנים שקדמו לבקשה מוצהרים עם מספר התיק, תאריך הסגירה וסיבתה4. היחידה הארצית מתנה את בדיקת הבקשה החדשה בתשלום התנאי הכספי שקבע בית המשפט בהחלטה שביטלה את ההליך הקודם6.
איך ההליך נגמר בפועל?
טופס הבקשה עצמו מונה את סיבות הסגירה האפשריות, והן נחלקות לשלוש משפחות4:
הפטר. הפטר, הפטר חלוט, הפטר לאלתר או הפטר מותנה. זו התוצאה שההליך מכוון אליה, ואחת ממטרות החוק המוצהרות היא שילובו מחדש של היחיד במרקם החיים הכלכליים1.
הסדר או פירעון. הסדר נושים שהושלם, הסדר על פי פשרה שהושגה, או תשלום מלא של החוב.
ביטול. אי עמידה בצו לשיקום כלכלי, מחדלים בהליך, ניצול לרעה, ביטול יזום בידי בית המשפט או בידי החייב, ואף קביעה שאין כאן חדלות פירעון.
קנה המידה עוזר להבין מה זה אומר. בשנת 2025 ניתנו 14,875 צווים לפתיחת הליכים, מתוכם 98% ביוזמת החייב עצמו ו-2% ביוזמת נושה, והממונה טיפל ב-56,878 הליכים פעילים6. באותה שנה הוגשו 16,698 בקשות יחיד לממונה, ניתנו 15,113 צווים ו-822 בקשות נדחו6. בצד הכספי הוגשו 145,026 תביעות חוב בסך כולל של כ-4.26 מיליארד ₪, וחולקו דיבידנדים בתיקי יחידים בסך של כ-990.8 מיליון ₪6. שני המספרים האחרונים אינם מתייחסים לאותה קבוצת תיקים, ולכן אי אפשר לגזור מהם שיעור פירעון.
החוק שמסדיר את כל זה הוא חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, שנכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019 והחליף את פקודת פשיטת הרגל1. במאגר החקיקה של הכנסת הוא מופיע כתקף, עם תאריך פרסום אחרון 28 ביולי 20268, כך שכדאי לוודא מול הגוף שדן בתיק שהכללים שאתם קוראים הם אלה שבתוקף ביום ההגשה.
בדיקת ידע
יחיד מצהיר על חובות בסך 150,000 ₪. לאיזה גוף מוגשת הבקשה?
סיכום
שלוש פעולות מקדימות שוות יותר מכל השוואה תאורטית בין מסלולים. ראשית, חברו את כל החובות לסכום אחד מעודכן, כולל תיקי הוצאה לפועל וקנסות, כי הסכום הזה הוא שקובע לאיזה גוף פונים. שנית, אספו את המסמכים כך שכולם יהיו מעודכנים לשלושת החודשים האחרונים באותו שבוע שבו אתם מגישים. שלישית, כתבו לעצמכם את רשימת הנכסים והזכויות שהועברו בשבע השנים האחרונות, לפני שמישהו אחר יכתוב אותה עבורכם. הדף הזה הוא מידע כללי ולא ייעוץ משפטי.
לסכם את כל החובות במקום אחדהליך חדלות פירעון ליחיד בישראל מתנהל לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018, שנכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019. גובה החוב קובע לאיזה גוף מגישים: מעל 176,923.12 ₪ לממונה במשרד המשפטים, מתחת לסכום הזה ליחידת חדלות פירעון בלשכת ההוצאה לפועל. האגרה היא 1,616 ₪, מתוכם 900 ₪ במעמד ההגשה. מרגע שניתן צו לפתיחת הליכים נקבע תשלום חודשי לפי נוהל אמות מידה שפרסם הממונה, והנכסים מוצהרים כל אחד בנפרד עם מסמך מאמת.
הגוף שדן בבקשה. יחיד שסכום חובותיו נמוך מ-176,923.12 ₪ מגיש ליחידת חדלות פירעון בלשכת ההוצאה לפועל שבמחוז מגוריו, ויחיד שחובותיו גבוהים מהסכום הזה מגיש לממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים. בשנת 2025 הוגשו 18,313 בקשות בטיפול הממונה ו-5,509 בטיפול רשות האכיפה והגבייה.
פתיחת הליכים ביוזמת היחיד בהוצאה לפועל מותנית בחוב של 58,794.37 ₪ לפחות, נכון לינואר 2026. אפשר להגיש גם בחוב נמוך מזה, אך רק כשקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובכלל זה כשמתנהלים נגד היחיד הליכים לפי פקודת המסים (גבייה). את הטעמים המיוחדים מצרפים כמסמך נפרד לבקשה.
האגרה עומדת על 1,616 ₪, אך במעמד ההגשה משלמים 900 ₪ בלבד ויתרת האגרה נגבית מקופת הנשייה במהלך ההליך. חייבים העומדים במבחני הזכאות לסיוע משפטי יכולים לבקש פטור מהאגרה. בשנת 2025 הוגשו 322 בקשות לפטור ו-238 מהן אושרו. נושה שמגיש תביעת חוב משלם 35 ₪.
הטופס מפריד ביניהן. קצבת פנסיה שכבר משולמת מדווחת בפרק ההכנסות, עם שלושה תלושי פנסיה אחרונים, ונכנסת לחישוב ההכנסה שממנה נגזר התשלום החודשי. קרן השתלמות וכספי גמל אינם סעיף נפרד בפרק הנכסים ומדווחים תחת זכויות או נכסים אחרים, בצירוף מסמכים שמאמתים את הזכות.
התשלום החודשי נקבע במסגרת צו פתיחת ההליכים, לפי נוהל אמות מידה לקביעת תשלום חודשי שקבע ופרסם הממונה. התחשיב מבוסס על ההכנסות וההוצאות שהצהרתם, כולל הכנסות בן הזוג והילדים שפרנסתם עליכם. הוצאות מחיה וכלכלה אינן דורשות מסמכים מאמתים, כל שאר ההוצאות כן.
הממונה אינו מפרסם משך זמן קבוע, אבל הוא מפרסם מה מאריך אותו. אם חסרים מסמכים או שהם אינם מעודכנים לשלושת החודשים שקדמו להגשה, לא ניתן לטפל בבקשה, ולאחר ההשלמה היא נכנסת לסוף התור יחד עם כל הבקשות החדשות. בשנת 2025 הוגשו 16,698 בקשות יחיד וניתנו 15,113 צווים.
טופס הבקשה מונה את סיבות הסגירה, וביניהן אי עמידה בצו לשיקום כלכלי, מחדלים בהליך, ניצול לרעה, ביטול יזום בידי בית המשפט או בידי החייב, וקביעה שאין חדלות פירעון. מי שהליך קודם שלו בוטל נדרש לשלם את התנאי הכספי שקבע בית המשפט באותה החלטה לפני שבקשתו החדשה נבדקת.
- משרד המשפטים, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מדריך "הליך חדלות פירעון לחייב יחיד" (כניסת החוק לתוקף ב-15.9.2019, ביטול פקודת פשיטת הרגל ומטרות החוק) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- משרד המשפטים, אגף הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, "עדכון סכומים לפי שינוי שיעור המדד, ינואר 2026" (סכום החובות לעניין הגורם המוסמך 176,923.12 ₪; פתיחת הליכים בידי יחיד בהוצל"פ 58,794.37 ₪; חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה 88,461.56 ₪ ו-11,794.87 ₪; חפצים בעלי ערך רגשי 4,689.87 ₪; אגרת בקשת יחיד 1,616 ₪; אגרת תביעת חוב 35 ₪) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- משרד המשפטים, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, "סכומים ואגרות בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" (תשלום 900 ₪ במעמד ההגשה ויתרת האגרה מקופת הנשייה; פטור מאגרה לזכאי סיוע משפטי), עודכן 1.1.2026 gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- משרד המשפטים, "בקשת יחיד לצו פתיחת הליכים ודוח על מצבו הכלכלי של היחיד", טופס 5 לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, עדכון אחרון 30.9.2024 (חלוקת הסמכויות בין רשות האכיפה והגבייה לממונה, תנאי הזיקה לישראל, פרק הנכסים, פרק ההוצאות וסיבות סגירת תיק) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- משרד המשפטים, "רשימת המסמכים והמידע להגשת בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון לחייב יחיד" (דרישת עדכניות לשלושת החודשים האחרונים, כניסה לסוף התור לאחר השלמה, מסמכי הכנסות והוצאות) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- משרד המשפטים, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, "סיכום פעילות שנת 2025" (16,698 בקשות יחיד, 15,113 צווים, 822 בקשות שנדחו, 18,313 בקשות בטיפול הממונה מול 5,509 ברשות האכיפה והגבייה, 14,875 צווי פתיחת הליכים, 56,878 הליכים פעילים, 145,026 תביעות חוב, דיבידנדים בתיקי יחידים, בקשות לפטור מאגרה, נוהל אמות מידה לקביעת תשלום חודשי) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- משרד המשפטים, "הגשת העתק בקשת נושה למתן צו פתיחת הליכים לחייב יחיד" (הגשה לבית משפט השלום לפי מקום מגורים, עסק או נכסים, והעתק לממונה תוך 72 שעות) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- מאגר החקיקה של הכנסת, רשומת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (פרסום 15.3.2018, תחילת תוקף 15.9.2019, מצב תקף, פרסום אחרון 28.7.2026) knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- משרד המשפטים, "הגשת בקשת יחיד לפתיחת הליכי חדלות פירעון" (דף השירות, טפסים נלווים ורשימת מסמכים), עודכן 2.12.2025 gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026


