כמה מהשכר ומהקצבה אפשר לעקל: הסכום המוגן, תקרת 80% וחלון ההגנה

debt-managementכמה מהשכר ומהקצבה אפשר לעקל: הסכום המוגן, תקרת 80% וחלון ההגנה

הסכום המוגן מעיקול שכר אינו שכר מינימום אלא גמלת הבטחת הכנסה לפי הרכב המשפחה, ובתקרה של 80% מהשכר נטו. הסכומים מ-01.01.2026, חלון ההגנה בחשבון והמסלול המנהלי.

עיקול שכר לא מתחיל בשכר המינימום. סעיף 8 לחוק הגנת השכר מותיר בידיכם סכום מוגן שנקבע לפי גמלת הבטחת ההכנסה בטור ג' ולפי הרכב המשפחה, 2,596 שקלים חדשים (ש״ח) ליחיד החל מ-01.01.2026, ובכל מקרה לא יותר מ-80% מהשכר נטו. המשמעות ההפוכה, זו שכמעט לא נאמרת: לפחות 20% מהשכר נטו ניתנים לעיקול תמיד.¹³

לפי מה נקבע הסכום המוגן מעיקול שכר?

הסכום המוגן נקבע לפי הרכב המשפחה של העובד, ולא לפי גובה שכרו ולא לפי שכר המינימום. סעיף 8(א) לחוק הגנת השכר קובע שמשכר העבודה החודשי לא ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד "סכום השווה לגימלה בשיעור הנקוב בטור ג' בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1981" (כך זה מודפס בנוסח הסעיף), כפי שהייתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר, לפי הרכב משפחתו של אותו עובד.¹

שתי נקודות נוטות ללכת כאן לאיבוד. הראשונה: "שכר העבודה החודשי" לעניין הסעיף הוא השכר שנותר אחרי ניכוי תשלום שהמעסיק חייב לנכות על פי חיקוק, כלומר נטו אחרי ניכויי חובה ולא ברוטו.¹ השנייה: טור ג' בתוספת השניה נושא את הכותרת "מי שמלאו לו 55 שנים", אבל סעיף 8 מפנה אליו לפי הרכב משפחה בלבד ואינו מייבא את תנאי הגיל שבכותרת. עובד בן 30 מקבל את רצפת טור ג', ולא את השיעורים הנמוכים יותר של טור ב' באותה תוספת.¹²

ארבעה כללים נוספים יושבים באותו סעיף, וכל אחד מהם משנה את התוצאה במקרים שכיחים:

למה תמיד אפשר לעקל לפחות חמישית מהשכר?

כי לרצפה יש תקרה. אותו סעיף 8(א) ממשיך וקובע שאם הסכום המוגן גבוה מ-80% משכר העבודה החודשי, הסכום שאינו ניתן לעיקול קטן עד ל-80% מהשכר.¹ ההגנה נעצרת ב-80% מהשכר נטו, והחלק שמעליה, לפחות חמישית מהשכר, נשאר חשוף לעיקול גם כשהעובד משתכר פחות מהרצפה שנקבעה להרכב משפחתו.

הטבלה הבאה מריצה את שני הכללים יחד, בשקלים חדשים ועל שכר חודשי נטו אחרי ניכויי חובה. הרצפות שבה הן הסכומים שתחולתם מ-01.01.2026.¹³

במקרה א' הרצפה נמוכה מ-80% מהשכר, ולכן היא זו שקובעת, והעובד נשאר עם 2,596 ש״ח. במקרים ב' ו-ג' הרצפה גבוהה מ-80% מהשכר, ולכן היא מצטמצמת לתקרה, והתוצאה בשניהם זהה במבנה: בדיוק 20% מהשכר נטו עוברים לנושה.

שווה לדייק מה התקרה עושה ומה היא לא עושה. באחוזים, מי שמשתכר מעט דווקא מוגן יותר: 2,400 מתוך 3,000 הם 80% מהשכר, בעוד 2,596 מתוך 9,000 הם פחות משליש. מה שהתקרה שוללת ממנו הוא ההגנה המלאה. אין רף שכר שמתחתיו אי אפשר לעקל דבר, וגם השכר הנמוך ביותר נחשף לחמישית ממנו.

כמה עומדת הרצפה בשקלים, ולפי מה היא מתעדכנת?

הרצפה שווה לשיעור שבטור ג' מהסכום הבסיסי, לפי הרכב המשפחה, והמוסד לביטוח לאומי מפרסם את התרגום לשקלים בדף סכומי הקצבה של הבטחת הכנסה. הדף מציין במפורש שהסכומים הם "החל מ- 01.01.2026". ²³

הורים יחידים הם בדיוק המקרה שבו לא כדאי להסתמך על טבלה כללית. בתוספת השניה מופיעות ארבע שורות נפרדות ולא שתיים: "יחיד שעמו ילד" ו"יחיד שעמו שני ילדים לפחות", בשיעורים של 37.5% ו-43.5% מהסכום הבסיסי פחות הסכום הבסיסי לילד; ולצדן "אלמנה או הורה עצמאי שעמם ילד" ו"אלמנה או הורה עצמאי שעמם שני ילדים לפחות", בשיעורים גבוהים יותר של 42.5% ו-52.5% פחות הסכום הבסיסי לילד.² הפרסום הציבורי מאחד את שתי הקבוצות תחת תווית אחת של "הורה יחיד",³ ולכן מספר שנלקח מטבלה ציבורית עלול להיות גבוה מהרצפה שחלה בפועל על הורה שאינו נופל לשורות של אלמנה או הורה עצמאי.

מה קורה לכסף אחרי שהוא נכנס לחשבון הבנק?

ההגנה אינה נעצרת בשער הבנק, אבל היא מוגבלת בזמן, והזמן שונה בין שכר לגמלה. סעיף 8(ו) לחוק הגנת השכר קובע שכאשר שכר העבודה שולם באמצעות תאגיד בנקאי, בנק הדואר, חברת תשלומים, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, ההגבלות שבסעיף חלות על השכר שבידיהם במשך חודש ימים מיום ששולם להם.¹ סעיף 303(ב) לחוק הביטוח הלאומי, לעומת זאת, מחיל את ההגנה על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או באמצעות החברה הבת כמשמעותה בחוק הדואר, במשך שלושים ימים מיום ששולמה.⁴ אלה שני חלונות שנוסחו בנפרד, ולא כלל אחד.

אילו קצבאות מוגנות מעיקול, ומתי ההגנה נופלת?

כל גמלת כסף מוגנת באותה מידה, וההגנה נופלת רק במזונות. סעיף 303(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע ש"זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך".⁴ אין בסעיף שום תקרה כספית ואין בו שום הבחנה בין סוגי גמלאות. קצבת ילדים אינה מוגנת יותר מקצבת זקנה וגם לא פחות: שתיהן חסינות מפני נושה רגיל, ושתיהן ניתנות לעיקול לשם תשלום מזונות לפי פסק דין. שני כללים נלווים באותו פרק: הזכות לגמלת כסף אינה עוברת בירושה, והיא אינה מוקנית לנאמן בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.⁴

חשוב לא להפוך את זה ל"הכסף מביטוח לאומי בלתי ניתן לנגיעה". עיקול בידי נושה חיצוני הוא מנגנון אחד, וקיזוז של המוסד עצמו הוא מנגנון אחר לגמרי, והוא מותר בגבולות. סעיף 312(ב) מונה את הסכומים היחידים שהמוסד רשאי לקזז כנגד גמלאות כסף: דמי ביטוח, מקדמות שניתנו על חשבון הגמלה, וסכומים ששולמו בטעות או שלא כדין בתוספת הפרשי הצמדה. סעיף 312(ג) מוסיף שאין לקזז דמי ביטוח כנגד קצבה של תובע שאינו מבוטח מעבר למחצית אותה קצבה. סעיף 315 מאפשר לנכות גמלה ששולמה בטעות או שלא כדין מכל תשלום שהמוסד חייב בו, בבת אחת או בשיעורים, "בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין".⁴

מתי חוב נגבה בלי תיק הוצאה לפועל בכלל?

כשהגובה הוא גוף שהחוק החיל לגביו את פקודת המסים (גבייה). הפקודה מאפשרת לפקיד גבייה להוציא בעצמו צו עיקול על נכסי החייב שבידי צד שלישי, בלי רשם ובלי תיק, והיא קוראת לחייב "סרבן". סעיף 367(א) לחוק הביטוח הלאומי מחיל את הפקודה, למעט סעיף 12 שבה, על דמי ביטוח "כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה".⁶ שימו לב לדיוק שבניסוח: ההחלה היא על חוב בדמי ביטוח, ולא על חובות למוסד באשר הם.

לוח הזמנים במסלול הזה שונה מזה שמכירים מההוצאה לפועל, וכל שורה בו קבועה בפקודה עצמה.⁷

הפקודה גם מגבילה. צד שלישי שלא קיים את הצו ללא הצדק סביר, או ששחרר נכס או שילם חוב שלא כדין ביודעו על הצו, רשאי פקיד הגבייה לחייבו בתשלום החוב במידה שלא שילמו הסרבן. החיוב הזה חסום בשתי תקרות, והנמוכה שבהן קובעת: שווי הנכס שעוקל, וסכום החוב שהגיע מהצד השלישי לסרבן.⁷ התקרה השנייה היא מה שהצד השלישי היה חייב לסרבן, ולא גובה חוב המס, וזו הבחנה שנוטה להיעלם בתמצות. בכיוון ההפוך, צד שלישי שהודיע כי אין בידיו נכסים ואינו צופה שיגיעו לידיו, יכול פקיד הגבייה לבטל את העיקול לאחר שבדק את ההודעה.⁷

לחוב בדמי ביטוח יש גם מחסום זמן משלו. סעיף 363א מחייב את המוסד לשלוח דרישת תשלום בתוך שבע שנים לכל היותר ממועד התשלום שנקבע. אם לא נשלחה דרישה, או שנשלחה ולא ננקטו בתוך שבע שנים ממנה הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה) ולא בוצע קיזוז, אי אפשר לגבות עוד את דמי הביטוח ואת החוב שנוצר מהם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי-התשלום אינו פוגע בזכות לקצבה או לגמלה. סעיף 363א(ב) מסייג את המניין: כשלא קוימה במועד חובת דיווח לפי סעיף 355 או חובת רישום לפי סעיף 379, שבע השנים מתחילות להימנות מאוחר יותר.⁶

כמה זמן יש מרגע האזהרה, ואיך מבקשים לבטל עיקול?

תלוי בסוג התיק. המדריך לחייבים של רשות האכיפה והגבייה קובע שמשך תקופת האזהרה הוא 30 ימים בתיקים מסוג תביעה על סכום קצוב ובתיקי שטרות, ו-20 ימים בתיקים אחרים. אותו מדריך מוסיף שיש מקרים מיוחדים שבהם הזוכה מקבל אישור לנקוט פעולות לגביית החוב עוד לפני מתן האזהרה.⁸ המספר הרווח של "20 יום" נכון, אם כן, רק לתיקים שאינם תביעה על סכום קצוב ואינם תיקי שטרות.

לביטול עיקול שכבר הוטל יש שני מסלולים נפרדים באתר gov.il, בקשה לביטול עיקול חשבון עובר ושב ובקשה לביטול עיקול משכורת, ושתיהן פתוחות גם לחייבים וגם לזוכים.⁹ המסגרת המוסדית שבתוכה מוגשות הבקשות, סוגי התיקים, צו התשלומים והגבול הכספי בין הוצאה לפועל לחדלות פירעון, מפורטת במדריך על הוצאה לפועל. האופן שבו צו עיקול נוחת בבנק והמשמעות של עיקול על החשבון עצמו מוסברים במונח עיקול בחשבון בנק, והמנגנון של עיקול אצל מעסיק מוסבר בנפרד במונח עיקול צד ג'. מי שעומד מול כמה נושים בבת אחת נמצא בזירה אחרת, ומפת השלבים שלה נמצאת במדריך על הליך חדלות פירעון ליחיד.

נקודה אחרונה שנוגעת ליום שאחרי: הוראת ניהול בנקאי תקין 422 קובעת שאין לסרב לפתוח חשבון עובר ושב ביתרת זכות רק בשל כך שהוטל עיקול על חשבונות הלקוח, ושאין לדרוש ממנו העתקי כתבי עיקול וצווי עיקול או אישור על יתרת חוב בהוצאה לפועל כתנאי לבחינת הבקשה.¹¹ מה עוד אסור לבנק לדרוש ואיך מערערים על סירוב, מפורט במדריך על סירוב בנק לפתוח חשבון.

מה נפוץ לחשוב, ואין לו עיגון בחוק?

שלושה משפטים: ששכר המינימום מוגן במלואו, שמעל הרצפה פועלת נוסחה הדרגתית, ושקצבת ילדים חסינה מעיקול בכל מקרה. לאף אחד מהם אין מקור בסעיפים עצמם.

מה עושים בפועל?

מתחילים מהמספר שחל עליכם, לא מהמספר שזוכרים. שלושה צעדים, לפי הסדר:

ולמה המספר הזה זז כל הזמן: בנוסח המקורי של חוק הגנת השכר, כפי שנתקבל בכנסת ב-11 במרס 1958, נקב סעיף 8(א) בסכום קבוע של מאה וששים לירות לחודש.¹⁰ המעבר מסכום קבוע למנגנון שנצמד לגמלה ולהרכב המשפחה הוא תוצאה של תיקון מאוחר, וזו הסיבה שהתשובה לשאלה "כמה מוגן" משתנה בין משפחה למשפחה ובין שנה לשנה, ושמספר שזוכרים משנה קודמת כבר אינו המספר שחל.

החוק אינו מגן על שכר מינימום. סעיף 8 לחוק הגנת השכר מותיר בידי העובד סכום מוגן בגובה גמלת הבטחת ההכנסה לפי הרכב המשפחה, 2,596 ש״ח ליחיד מ-01.01.2026, ולא יותר מ-80% מהשכר נטו. המשמעות ההפוכה: לפחות 20% מהשכר נטו ניתנים לעיקול תמיד. בתוך החשבון ההגנה נמשכת חודש ימים על שכר ושלושים ימים על גמלת כסף.