שיעור ריבית חסרת סיכון

הבסיס שממנו נמדדת כל השקעה: התשואה שמובטחת לכם גם בלי לקחת סיכון

שיעור ריבית חסרת סיכון (Risk-Free Rate) הוא התשואה התיאורטית שמשקיע יכול לקבל על השקעה שבה אין סיכון אשראי ואין סיכון חדלות פירעון.¹ בפועל, אין השקעה חסרת סיכון לחלוטין, אך אגרות חוב ממשלתיות של מדינות יציבות נחשבות לקירוב הטוב ביותר. הריבית חסרת הסיכון היא אבן הפינה של כמעט כל מודל תמחור בעולם הפיננסים, מ-CAPM ועד מודלים להערכת שווי אופציות. היא המדרגה הראשונה בסולם הסיכון-תשואה: כל השקעה אחרת חייבת להניב תשואה גבוהה ממנה, אחרת אין טעם לקחת סיכון.

הריבית חסרת הסיכון בישראל

בישראל, הריבית חסרת הסיכון נגזרת בעיקר משני מקורות:

• אג״ח ממשלתי שחר: אגרות חוב שקליות לא צמודות שמנפיקה ממשלת ישראל. התשואה שלהן משקפת את הריבית חסרת הסיכון הנומינלית. שחר לשנה-שנתיים נחשב לקירוב הטוב ביותר לריבית חסרת סיכון לטווח קצר.
• אג״ח ממשלתי גליל: אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד המחירים לצרכן. התשואה שלהן משקפת את הריבית חסרת הסיכון הריאלית. כשנרצה לנתח השקעות במונחים ריאליים, נשתמש בתשואת הגליל.
• ריבית בנק ישראל: הריבית שקובעת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל (ריבית ה-Repo) משפיעה ישירות על תשואות האג״ח הממשלתי לטווח קצר. כשבנק ישראל מעלה ריבית, התשואות על שחר ל-1-2 שנים עולות בהתאמה.

תפקיד הריבית חסרת הסיכון במודלים פיננסיים

הריבית חסרת הסיכון משמשת כ"נקודת אפס" בעולם ההשקעות. כל תשואה נוספת מעליה היא פרמיה עבור סיכון:²

זוהי נוסחת ה-CAPM (Capital Asset Pricing Model), כאשר R_f היא הריבית חסרת הסיכון, E(R_m) היא התשואה הצפויה של השוק, והביטוי [E(R_m) - R_f] הוא פרמיית הסיכון של השוק (Equity Risk Premium). מודל זה קובע שהתשואה הצפויה של כל נכס שווה לריבית חסרת סיכון בתוספת פרמיה שמשקפת את רגישות הנכס לשוק (בטא).

• היוון תזרימי מזומנים (DCF): הריבית חסרת הסיכון היא מרכיב מרכזי בחישוב ה-WACC, שמשמש כשיעור ההיוון במודלים של NPV. כשהריבית חסרת הסיכון עולה, שווי הפרויקטים והחברות יורד.
• תמחור אופציות: במודל Black-Scholes, הריבית חסרת הסיכון היא אחד מחמשת המשתנים. ריבית גבוהה יותר מעלה את מחיר אופציות Call ומורידה את מחיר אופציות Put.
• מדידת ביצועים: יחס שארפ (Sharpe Ratio), שמודד תשואה מותאמת סיכון, מחשב את התשואה העודפת מעבר לריבית חסרת הסיכון ומחלק אותה בסטיית התקן.

ריבית בנק ישראל וההשפעה על השוק

ריבית בנק ישראל (הריבית המוניטרית) היא הכלי המרכזי שבאמצעותו בנק ישראל שולט על האינפלציה ומשפיע על הפעילות הכלכלית. כשבנק ישראל מעלה ריבית, השפעות הדומינו מורגשות בכל השוק: תשואות אגרות חוב ממשלתיות עולות (ומחיריהן יורדים), ריביות המשכנתאות עולות, עלות המימון של חברות עולה, ושוק המניות נוטה לרדת. בין השנים 2022-2023, בנק ישראל העלה את הריבית מ-0.1% ל-4.75%, מהלך שטלטל את שוק הנדל״ן, הוריד מחירי אג״ח, ויצר הזדמנויות חדשות למשקיעים סולידיים שפתאום קיבלו תשואה ריאלית חיובית על פיקדונות ואג״ח ממשלתי.

מושגי מפתח