מדד ת״א-בנקים
המדד הסקטוריאלי העוקב אחר המערכת הבנקאית הישראלית
בקצרה
מדד ת"א בנקים-5 הוא מדד פרמיום ענפי של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, הכולל את חמש המניות הגדולות ביותר בענף הבנקים המסחריים. הבורסה מגדירה אותו כמדד השקעה שאוכלוסייתו היא מאגר רימון, בכפוף לתנאי סף נוסף של השתייכות לענף הבנקים המסחריים, והוא משמש אינדיקטור מרכזי לבריאות המערכת הפיננסית הישראלית.1
המדד הושק ב-3 בינואר 1999 ברמת בסיס של 366.88 נקודות תחת השם ת"א-בנקים, ושמו מותג מחדש לת"א בנקים-5 החל מ-9 בפברואר 2017. שווי השוק הכולל של המניות בו עמד על כ-335 מיליארד ש"ח לנתוני הבורסה מ-11 באוגוסט 2026, והוא מחושב כתשואה כוללת ברוטו (GTR) ומפורסם ברצף כל 15 שניות במהלך יום המסחר.1
מבנה המדד: תקרת משקל של 33%
ההבדל המבני הבולט ביותר בין מדד ענפי למדד רחב הוא תקרת המשקל. במדד ת"א בנקים-5 מוגבלת מניה בודדת ל-33% מהמדד,1 לעומת 7% בלבד בת"א 35.5 במילים אחרות, שליש מהמדד יכול להישען על בנק אחד. זו אינה תקלה אלא תוצאה בלתי נמנעת של מדד שמכיל חמישה ניירות ערך בלבד.
גם האוכלוסייה שממנה נבנה המדד מצומצמת: מאגר רימון, שכולל כ-250 מניות ומשמש בסיס למדדי הדגל של הבורסה. כדי להיכלל בו נדרשת זיקה לישראל, דירוג בין 300 המניות בעלות שווי השוק הממוצע הגבוה ביותר, והיכללות בין 300 המניות המובילות בחציון המחזור היומי או בחציון מהירות המחזור.7
הרכב המדד מתעדכן פעמיים בשנה בלבד, בתום המסחר ביום חמישי הראשון במאי ובנובמבר. הכניסה והיציאה נקבעות לפי דירוג שווי שוק בתוך הענף: מניה נכנסת בדירוג 4 או טוב יותר ויוצאת רק אם ירדה מתחת לדירוג 7. בשונה ממדדי הדגל הרחבים, במדד זה אין מסלול כניסה מהיר להנפקות ראשונות או לחברות דואליות.1
גורמים המשפיעים על מדד הבנקים
הריבית כמנוע מרכזי
ריבית בנק ישראל, שאותה קובעת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, היא מהגורמים הדומיננטיים המשפיעים על רווחיות הבנקים.6 כאשר הריבית עולה, פער הריביות (מרווח) בין ריבית ההלוואות לריבית הפיקדונות נוטה להתרחב, מה שמגדיל את הרווחים. לעומת זאת, סביבת ריבית נמוכה מכווצת את המרווחים ופוגעת ברווחיות הבנקאית.
רגולציה ופיקוח: הדרישות המספריות
הבנקים בישראל פועלים תחת פיקוח הדוק של בנק ישראל והמפקח על הבנקים. הוראות ניהול בנקאי תקין 201 עד 211 הן שמאמצות את המלצות באזל II ובאזל III במערכת הבנקאית בישראל, ומתרגמות אותן לדרישות מספריות מחייבות.23
לפי סעיף 40(ב) להוראה 201, יחס הון עצמי רובד 1 לנכסי סיכון משוקללים לא יפחת מ-9%, ותאגיד בנקאי שסך נכסיו המאזניים על בסיס מאוחד שווה או עולה על 24% מסך הנכסים המאזניים במערכת הבנקאית נדרש ל-10% לפחות. יחס ההון הכולל לנכסי סיכון משוקללים לא יפחת מ-12.5%, ובאותם תאגידים גדולים מ-13.5%. סעיף 40(ג) מוסיף שהמפקח רשאי לקבוע לתאגידים מסוימים יחס הון מזערי גבוה יותר.2
הדרישות האלה הן בדיוק מה שמגביל את כושר ההלוואות של הבנקים ומגן על יציבותם בו-זמנית, והן הרקע לכל דיון על צמיחת תיק האשראי או על חלוקת רווחים לבעלי המניות.
למה הדיבידנד בסקטור הזה מפוקח
תאגיד בנקאי בישראל אינו חופשי לחלק דיבידנד כמו חברה ציבורית רגילה. הוראת ניהול בנקאי תקין 331 מוסיפה מגבלות מעבר לאלה שבחוק החברות: חלוקה מחייבת אישור מראש של המפקח כאשר יתרת העודפים המצטברת אינה חיובית, כאשר אחת משלוש השנים הקלנדריות האחרונות הסתיימה בהפסד או בהפסד כולל, או כאשר שלושת הרבעונים המסתיימים בתום תקופת הביניים האחרונה מראים הפסד.4
בכל מקרה, ולפי סעיף 4 להוראה, תאגיד בנקאי לא יבצע חלוקה אלא לאחר שערך תחזית בכתב שלפיה בשנה הסמוכה לאחר החלוקה יחס ההון לנכסי הסיכון לא יפחת מהנדרש לגביו. ההוראה גם אוסרת חלוקה מתוך קרנות הון או מתוך הפרשים בזכות שנכללו ברווח כולל אחר מצטבר. זו הסיבה שמדיניות הדיבידנד בענף נגזרת מיחסי ההון ולא רק מהרווח החשבונאי.4
רגישות לריבית
מדד ת"א בנקים-5 רגיש במיוחד להחלטות ריבית של בנק ישראל. עליית ריבית נוטה להרחיב את מרווח הריבית של הבנקים, ולכן מניות הבנקים נוטות לעלות בסביבת ריבית עולה ולרדת כשהריבית יורדת. שימו לב שמדובר בנטייה כללית ולא בכלל מתמטי: מרווח הריבית הוא רק מרכיב אחד ברווחיות, לצד ההפרשות להפסדי אשראי ודרישות ההון.
מדד סקטוריאלי מול מדד רחב
מה שמגדיר מדד סקטוריאלי כמו ת"א בנקים-5 הוא הריכוז: הוא עוקב אחר ענף יחיד, בעוד מדד רחב כמו ת"א-35 מפזר את החשיפה על פני מגזרים רבים. הטבלה הבאה ממחישה את ההבדל המבני בין השניים.
| היבט | מדד ת"א בנקים-5 | מדד ת"א-35 |
|---|---|---|
| מספר ניירות ערך במדד | 5 | 35 |
| תקרת משקל למניה בודדת | 33% | 7% |
| דירוג כניסה / יציאה | 4 / 7 | 30 / 40 |
| מסלול כניסה מהיר להנפקה או לדואלית | לא | כן |
| מועד עדכון הרכב | מאי ונובמבר | מאי ונובמבר |
| מה עוקב | חמש המניות הגדולות בענף הבנקים המסחריים | 35 החברות הגדולות בבורסה מכל הענפים |
| פיזור ענפי | ריכוז בסקטור אחד | פיזור על פני מגזרים רבים |
| שימוש טיפוסי | חשיפה ממוקדת לסקטור הבנקאי | ליבת תיק רחבה ומפוזרת |
שורת "מסלול כניסה מהיר" בטבלה היא פרט קטן עם משמעות מעשית: במדדי הדגל הרחבים יכולה מניה חדשה להיכנס למדד גם מחוץ למועדי העדכון החצי-שנתיים, ואילו בת"א בנקים-5 אין מסלול כזה כלל, כך שהרכב המדד יציב במיוחד בין עדכון לעדכון.15
להרחבה על אופן ההשקעה במדדי הבורסה המקומית באמצעות קרנות סל, ועל השיקולים בבחירת חשיפה סקטוריאלית מול חשיפה רחבה, ראו את המדריך המלא לקרנות סל על מדדי תל אביב.
מדד ת"א בנקים-5 הוא מדד פרמיום ענפי של הבורסה בתל אביב, הכולל את חמש המניות הגדולות בענף הבנקים המסחריים מתוך מאגר רימון. תקרת המשקל למניה בודדת בו היא 33%, לעומת 7% בת"א 35. מניה נכנסת בדירוג שווי שוק 4 ויוצאת בדירוג 7, וההרכב מתעדכן פעמיים בשנה, במאי ובנובמבר. המדד הושק בינואר 1999 ומותג מחדש בפברואר 2017.
מדד ענפי שעוקב אחרי חמש מניות הבנקים הגדולות בענף הבנקים המסחריים בבורסה בתל אביב. הוא מאפשר למשקיעים לראות בנקודת מבט אחת איך הסקטור הבנקאי מתפקד, בלי "רעש" מסקטורים אחרים. המדד הושק ב-3 בינואר 1999 ברמת בסיס של 366.88 נקודות תחת השם ת"א-בנקים, ומותג מחדש לשמו הנוכחי ב-9 בפברואר 2017. הוא רגיש במיוחד להחלטות ריבית של בנק ישראל ולדרישות ההון של הפיקוח על הבנקים.
הבנקים מרוויחים מהפער (מרווח) בין הריבית שהם גובים על הלוואות לבין הריבית שהם משלמים על פיקדונות. כשבנק ישראל מעלה את הריבית, ריבית ההלוואות מתעדכנת בדרך כלל מהר יותר מריבית הפיקדונות, והפער מתרחב. חשוב לסייג: זו נטייה ולא כלל. מרווח הריבית הוא רק רכיב אחד ברווחיות, לצד ההפרשות להפסדי אשראי, שנוטות דווקא לגדול בסביבת ריבית גבוהה כשלווים מתקשים לעמוד בהחזרים.
הבורסה אינה בוחרת שמות אלא מפעילה כלל: חמש המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בענף הבנקים המסחריים, מתוך מאגר רימון. הדירוג נבדק פעמיים בשנה, ומניה נכנסת למדד בדירוג 4 או טוב יותר ויוצאת ממנו רק אם ירדה מתחת לדירוג 7. הפער בין שני הספים נועד למנוע כניסה ויציאה חוזרות של אותה מניה. ההרכב העדכני מתפרסם באתר הבורסה שבועיים לפני כל מועד עדכון.
אפשר דרך קרן סל או קרן מחקה שעוקבת אחרי המדד ונסחרת בבורסה, או לחלופין דרך מניות בודדות. היתרון של קרן על המדד הוא פיזור בתוך הענף, אבל שימו לב שהפיזור מוגבל: תקרת המשקל למניה בודדת במדד הזה היא 33%, כך שבנק אחד יכול להוות שליש מהחשיפה. בנוסף, מי שמחזיק קרן על ת"א 35 כבר חשוף לסקטור, שכן הבנקים הגדולים נמנים עם החברות הגדולות בבורסה.
כשקונים מניה של בנק בודד, החשיפה היא לסיכון הספציפי שלו: הפרשות חוב גדולות, בעיות רגולטוריות או תוצאות כספיות מאכזבות. המדד מפזר את הסיכון על פני חמש מניות, כך שביצוע חלש של אחת מתקזז חלקית. אבל הפיזור כאן צר במיוחד. חמישה ניירות ערך עם תקרת משקל של 33% הם עדיין ריכוז גבוה, וכל החמישה חשופים לאותם גורמים בדיוק: ריבית בנק ישראל, מחזור האשראי במשק ודרישות ההון של המפקח.
מכרעת. הוראות ניהול בנקאי תקין 201 עד 211 מאמצות את באזל II ובאזל III בישראל. לפי סעיף 40(ב) להוראה 201, יחס הון עצמי רובד 1 לא יפחת מ-9%, ובתאגיד בנקאי שנכסיו המאזניים מהווים 24% או יותר מסך נכסי המערכת הבנקאית הדרישה עולה ל-10%. יחס ההון הכולל לא יפחת מ-12.5%, ובאותם תאגידים גדולים מ-13.5%. המפקח רשאי לקבוע לתאגיד מסוים יחס גבוה יותר. הדרישות האלה מגבילות את קצב הצמיחה של תיק האשראי ואת היכולת לחלק דיבידנד.
כי חלוקת דיבידנד בתאגיד בנקאי כפופה למגבלות מעבר לחוק החברות. הוראת ניהול בנקאי תקין 331 דורשת אישור מראש של המפקח כשיתרת העודפים אינה חיובית, כשאחת משלוש השנים הקלנדריות האחרונות הסתיימה בהפסד, או כששלושת הרבעונים האחרונים מראים הפסד. בנוסף, בכל מקרה אסורה חלוקה בלי תחזית בכתב שלפיה יחס ההון לנכסי הסיכון בשנה שאחרי החלוקה לא יפחת מהנדרש, ואסורה חלוקה מתוך קרנות הון. לכן מדיניות הדיבידנד בענף נגזרת מיחסי ההון, לא רק מהרווח.
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, אודות מדד ת"א בנקים-5 (קוד מדד 164): מדד פרמיום ענפי של חמש המניות הגדולות בענף הבנקים המסחריים, אוכלוסייה מאגר רימון, מגבלת משקל 33% למניה בודדת, דירוג החלפה 4 לכניסה ו-7 ליציאה, עדכון הרכב פעמיים בשנה ביום חמישי הראשון במאי ובנובמבר, ללא מסלול כניסה מהיר; השקה 03/01/1999 ברמת בסיס 366.88 ומיתוג מחדש ב-9 בפברואר 2017; שווי שוק 334,769 מיליוני ש"ח ליום 11/08/2026 market.tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים. הוראת ניהול בנקאי תקין 201, מדידה והלימות הון: מבוא, תחולה וחישוב דרישות. סעיף 1 (הוראות 201-211 מאמצות את המלצות באזל II ובאזל III בישראל) וסעיף 40(ב) (יחס הון עצמי רובד 1 לא יפחת מ-9%, ו-10% בתאגיד בנקאי שנכסיו המאזניים המאוחדים שווים או עולים על 24% מסך הנכסים במערכת הבנקאית; יחס הון כולל 12.5% ו-13.5% בהתאמה) וסעיף 40(ג) (סמכות המפקח לקבוע יחס גבוה יותר). גרסה 3, חוזר 2607 boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים: מסגרת הפיקוח והאסדרה על התאגידים הבנקאיים והוראות ניהול בנקאי תקין boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים. הוראת ניהול בנקאי תקין 331, חלוקת דיבידנד על ידי תאגידים בנקאיים: סעיף 3 (אישור מפקח מראש בעודפים לא חיוביים, הפסד באחת משלוש השנים הקלנדריות האחרונות או הפסד מצטבר בשלושה רבעונים), סעיף 4 (תחזית בכתב שלפיה יחס ההון לנכסי הסיכון בשנה שלאחר החלוקה לא יפחת מהנדרש) וסעיף 5 (איסור חלוקה מקרנות הון) boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, אודות מדד ת"א-35 (קוד מדד 142): מגבלת משקל 7% למניה בודדת, דירוג החלפה 30 לכניסה ו-40 ליציאה, מסלול כניסה מהיר להנפקה ראשונה או לדואלית market.tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- בנק ישראל, מדיניות מוניטרית: ריבית בנק ישראל והחלטות הוועדה המוניטרית, יעד יציבות המחירים וכלי המדיניות boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מרכז הידע: מאגרי המניות למדדים, תמר ורימון. מאגר רימון כולל כ-250 מניות ומשמש בסיס למדדי הדגל, ובהם ת"א בנקים-5; תנאי הסף: זיקה לישראל, דירוג בין 300 המניות בעלות שווי השוק הממוצע הגבוה ביותר, וסחירות בין 300 המניות המובילות בחציון מחזור יומי או במהירות מחזור tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
מושגי מפתח
מרווח ריבית (NIM)
Net Interest Margin, ההפרש בין הריבית שהבנק גובה על הלוואות לבין הריבית שהוא משלם על פיקדונות. מדד הרווחיות המרכזי של הבנקים.
הלימות הון (Basel III)
מסגרת רגולטורית בינלאומית שאומצה בישראל בהוראות ניהול בנקאי תקין 201 עד 211. הרצפה: 9% הון עצמי רובד 1 (10% בתאגידים הגדולים) ו-12.5% הון כולל (13.5% בהתאמה).
הפרשה לחובות מסופקים
סכום שהבנק מפריש מרווחיו כנגד הלוואות שעלולות שלא להיפרע. עלייה בהפרשות מעידה על הרעה באיכות תיק האשראי.
תקרת משקל של 33%
המגבלה על משקלה של מניה בודדת במדד ת"א בנקים-5. גבוהה בהרבה מ-7% שבת"א 35, ולכן הפיזור בתוך המדד הענפי מוגבל מטבעו.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות