הטיית ההווה
50 שקל היום מרגישים אמיתיים. 400 שקל בעוד חמש שנים מרגישים כמו ספירה תיאורטית שאולי אגיע אליה ואולי לא.
בקצרה
הטיית ההווה: ההגדרה הבסיסית
הטיית ההווה היא תופעה שבה המוח נותן משקל מופרז להווה לעומת העתיד. הכלכלה הקלאסית מניחה שאנחנו מהוונים את העתיד בריבית קבועה, אבל ניסויים בפועל מראים שהניכיון חד יותר בימים הקרובים מאשר בשנים הרחוקות, תופעה שנקראת hyperbolic discounting. המונח נהיה מרכזי בכלכלה ההתנהגותית אחרי מחקרי O'Donoghue ו-Rabin, שהראו שהתופעה מסבירה חלק מכריע מהחלטות החיסכון, הדיאטה והפרוקרסטינציה.1
נתונים של בנק ישראל מראים שלישראלים יש אחת מרמות החיסכון הפרטי הנמוכות במדינות ה-OECD ביחס להכנסה, למרות שסקרים מראים שהם תופסים עצמם כמחויבים לפנסיה ולחיסכון ארוך טווח. הפער בין הכוונה לפעולה הוא בדיוק המרחב שבו הטיית ההווה פועלת.
איך הטיית ההווה משפיעה על כסף?
ברגע שמדובר בבחירה בין 100 שקל היום ל-110 שקל בעוד שבוע, רוב האנשים יקחו את ה-100 עכשיו. אבל אם הבחירה היא בין 100 שקל בעוד שנה ל-110 שקל בעוד שנה ושבוע, רובם יעדיפו לחכות. הסתירה הזו היא בדיוק הטיית ההווה. כשההחלטה דורשת ויתור מיידי, הפיתוי החד כלפי ההווה מפעיל תהליכים רגשיים שמחלישים את החישוב הלוגי.2
בהשקעות, זה מתבטא בדחיית פתיחת קרן השתלמות, הפחתת סכומי הפקדות קבועים כשהצריכה לוחצת, והעדפת נכסים עם תשואה מיידית, כמו מניית דיבידנד עם חלוקה גבוהה, על פני השקעה בצמיחה שתהיה משמעותית רק בעוד עשור. תכנית "חיסכון לכל ילד" של ביטוח לאומי משתמשת באוטומציה להפקדת סכום חודשי קבוע לכל ילד בישראל בדיוק כדי לעקוף את הטיית ההווה של ההורים.
דוגמה: 500 ש"ח בחודש שמתרגמים ל-580,000 ש"ח
משקיע ישראלי בן 30 יכול להפקיד מהיום ועד גיל 65 סכום של 500 ש"ח בחודש לקרן השתלמות. בתשואה ריאלית שמרנית של 4% בשנה, בגיל 65 הסכום הצבור יהיה כ-430,000 ש"ח במונחי היום. בתוספת הטבות המס לעצמאים, הערך הכולל מטפס לכ-580,000 ש"ח. הטיית ההווה גורמת לרוב המשקיעים לומר "נתחיל בחודש הבא", ולאחר חמש שנים של דחייה, הסכום הצפוי יורד לכ-360,000 ש"ח, כלומר הפסד מנטלי של 220,000 ש"ח. המשקיע לא מרגיש את האובדן כי זה "כסף שלא היה", אבל הוא אמיתי.
איך אוטומציה מנטרלת את הטיית ההווה
ההטיה ידועה כקשה מאוד להתמודדות ברצון ישיר. הוראת קבע חודשית היא הכלי המרכזי לעקיפה שלה. כשהכסף זורם אוטומטית לחשבון חיסכון או לקרן השתלמות לפני שהמשקיע רואה אותו, ההחלטה נלקחת פעם אחת במקום כל חודש. ברגע שההפקדה היא ברירת המחדל, החלטת "אי ההפקדה" דורשת פעולה אקטיבית, וזה משנה את היחסים הפסיכולוגיים.
תאלר ובנרצי פיתחו את התוכנית "Save More Tomorrow" שמיישמת את הרעיון, ובה הפקדות עולות אוטומטית עם כל העלאת שכר. בישראל, הפקדה אוטומטית באמצעות מעסיק, כלומר הפקדה סוציאלית, או הוראת קבע מהבנק, הם היישומים הנפוצים. כלי משלים הוא הפיכת המשיכה לקשה, לדוגמה קרן השתלמות עם מגבלת נזילות של 6 שנים, שבונה חיץ בין הפיתוי המיידי לבין הכסף עצמו.
טעויות נפוצות
הבטחה להפקיד את הבונוס הבא במקום הפקדה חודשית קבועה, הבונוס יבוא, אבל הוא ייבלע בהוצאות מיידיות בדיוק בגלל הטיית ההווה. תכנון לחסוך יותר כשתהיה משכורת גבוהה יותר, נתונים מראים שהעלאה בהכנסה מתורגמת להרחבה באורח החיים, ושיעור החיסכון נשאר קבוע. שימוש בחסכונות נזילים כחיסכון לפרישה, הנזילות מפתה ליציאה מהחיסכון בכל רגע של פיתוי, ולכן עבור מטרות ארוכות טווח יש להעדיף כלים עם מגבלת משיכה. הזנחה של הטבות המס להפקדה לקרן השתלמות או לגמל, ההטבות הן תשלום מיידי שהרגולטור יוצר במטרה להתגבר על הטיית ההווה, ויש לנצל אותן במלואן.
טיפים מעשיים
קבעו הוראת קבע ליום הראשון של כל חודש, לפני כל הוצאה אחרת, כדי שהחיסכון יהיה הוצאה קבועה ולא שארית. השתמשו בהתחייבות עתידית והגדירו כעת שכל העלאת שכר תתחלק חצי לחיסכון וחצי לצריכה. הפרידו את חשבון החיסכון מחשבון העו"ש, עדיף בבנק אחר, כל עיכוב פיזי שמפריד בינך לבין הכסף מוריד את הפיתוי למשיכה. הפכו את המטרה לקונקרטית, "חיסכון לדירה ראשונה" יוצר רגש אחר מ"חיסכון כללי", והמוח שלנו מגיב טוב יותר למטרות מוגדרות.
חשוב לדעת
הטיית ההווה לא נעלמת עם ידע. גם כלכלנים שיודעים עליה נופלים בה באופן אישי. זו מהסיבות שהמחקרים הראשונים של קהנמן וטברסקי הדגישו שהמטרה לא לתקן את ההטיה, אלא לעצב סביבה שבה היא פחות מזיקה. בישראל, התכניות האוטומטיות של הפקדה סוציאלית חובה לעובדים היו מהלך מודע של המחוקק לעקיפת ההטיה של אוכלוסייה שלמה.
סיכום
שאלות נפוצות
זו הנטייה להעדיף תגמול קטן ומיידי על פני תגמול גדול בעתיד. היא הסיבה שאנחנו דוחים הפקדות לפנסיה, למרות שאנחנו יודעים שזה יגבה מחיר גבוה אחר כך.
כי היא פועלת ברובד הרגשי לפני שהמוח המודע מגיע לחישוב. הפיתוי המיידי נקלט מהר, בעוד היתרון הרחוק נשאר מופשט.
כן. השילוב של הפקדה אוטומטית מהמעסיק או הוראת קבע לעצמאים, הטבות המס, ומגבלת המשיכה של 6 שנים בונה מערכת אידאלית לעקיפת ההטיה.
קבעו סכום קטן, אפילו 200 ש"ח חודשי, הגדירו הוראת קבע ליום הראשון של החודש, וגרמו לכך שכל העלאת שכר עתידית תגדיל גם את ההפקדה באופן אוטומטי.
- O'Donoghue, T. & Rabin, M. (1999) "Doing It Now or Later" — American Economic Review(1999) aeaweb.org ↗ ↩
- Thaler, R.H. & Benartzi, S. (2004) "Save More Tomorrow" — Journal of Political Economy(2004) journals.uchicago.edu ↗ ↩
מושגים קשורים
הטיית סטטוס קוו
משלימה את הטיית ההווה. ברירת המחדל היא אי-עשייה, ולכן הפקדה אוטומטית שהופכת לברירת המחדל מנצלת את אותה הטיה לטובתנו.
הימנעות מחרטה
מחזקת את הטיית ההווה כי דחיית ההחלטה מונעת את רגשות האשמה המיידיים של ויתור על צריכה עכשווית.
חשבונאות מנטלית
"כסף הפנסיה" ו"כסף להיום" מחולקים באופן לא רציונלי במוח, וההפרדה הזו מעצימה את הקושי להעביר מאחד לשני.
משמעת השקעה
הכלי החיובי המרכזי לעקיפת ההטיה. משמעת בנויה על מבנים קבועים שלא דורשים החלטה חדשה בכל חודש.
ריבית דריבית בחיסכון
ההסבר המתמטי למה כל שנה של דחייה כל כך יקרה. הזמן הוא מרכיב מפתח בתוצאה, וההטיה גוזלת דווקא אותו.
כלל ארבעת האחוזים
הכלל שמתכנן פרישה, והטיית ההווה היא המכשול העיקרי ליישומו. הכלל מניח שהכסף כבר נצבר, אבל ההטיה מונעת את הצבירה עצמה.
מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות