מה חשוב לדעת
- הבורסה בתל אביב היא הבורסה המרכזית בישראל, והמדד המוביל שלה הוא ת"א-125 שכולל את 125 החברות הגדולות הנסחרות בה, כמו טבע, בנק הפועלים, אלביט ונייס.
- כשאומרים שהבורסה עלתה ב-1% ביום מסוים, בדרך כלל מתכוונים שמדד ת"א-125 עלה.
- רוב הישראלים כבר משקיעים בשוק ההון דרך קרן פנסיה וביטוח מנהלים, שבהם הכסף שהמעסיק מפריש מדי חודש מושקע בשוק, גם בלי לפתוח חשבון מסחר.
- קרן השתלמות מושקעת אף היא בשוק ההון, וניתן למשוך אותה אחרי 6 שנים ללא מס רווחי הון עד תקרה.
- השקעה ישירה נעשית באמצעות פתיחת חשבון מסחר בבנק או אצל ברוקר וקנייה עצמית של מניות, אג"ח או קרנות סל (ETF).


צלילה מעמיקה לשוק ההון הישראלי: מדד ת"א-125, ערוצי ההשקעה המרכזיים, קרן פנסיה, קרן השתלמות והשקעה ישירה.
במאמר הקודם הכרנו את היסודות: מהי מניה, מהי אגרת חוב, ולמה הבורסה היא "שוק של השקעות". עכשיו נצלול לפרטים שמשנים את התמונה: איך הבורסה הישראלית עובדת בפועל, ואיך רוב הישראלים כבר משקיעים בלי לדעת.
הקשר הישראלי: איך זה עובד אצלנו?
הבורסה בתל אביב ומדד ת"א-125
הבורסה בתל אביב היא הבורסה המרכזית בישראל. המדד המוביל שלה נקרא ת"א-125. מדד הוא בעצם "ממוצע" שמייצג קבוצת מניות. כשאומרים "הבורסה עלתה ב-1% היום", בדרך כלל מתכוונים שמדד ת"א-125 עלה.
הבורסה מגדירה את ת"א-125 כמדד הבנצ'מרק של הכלכלה הישראלית, ומציינת שהיקף המוצרים העוקבים אחריו הוא הגדול מבין מדדי הבורסה. המדד נושא את הקוד 137 בבורסה, מחושב כתשואה כוללת ברוטו (GTR) ומתפרסם ברציפות כל 15 שניות במהלך יום המסחר.2
חשוב לדייק בהגדרה, כי היא מסבירה מה בעצם קונים: המדד אינו רשימה חופשית של "125 החברות הגדולות", אלא מאגד את 125 המניות הנכללות בשני מדדים אחרים, ת"א-35 ות"א-90. קריטריון הדירוג להחלפת מניות במדד הוא שווי השוק, והרכב המדד מתעדכן פעמיים בשנה בלבד, בתום המסחר ביום חמישי הראשון בחודשים מאי ונובמבר. משמעות הדבר היא שהמדד אינו מגיב מיידית לכל שינוי בגודלה של חברה, אלא בשני מועדים קבועים.2 שווי השוק המצרפי של המדד עמד על כ-2.6 טריליון שקלים.2
איך ישראלים בדרך כלל משקיעים?
רוב הישראלים כבר משקיעים בשוק ההון, גם אם הם לא יודעים את זה. הנה שלושת הערוצים המרכזיים:
- קרן פנסיה (וביטוח מנהלים): הכסף שהמעסיק מפריש מדי חודש מושקע בשוק ההון. זו בעצם ההשקעה הראשונה שלכם, גם אם מעולם לא פתחתם חשבון מסחר.
- קרן השתלמות: אפיק חיסכון לטווח בינוני שגם הוא מושקע בשוק ההון, ושנעשה נזיל אחרי שש שנים.
- השקעה ישירה: פתיחת חשבון מסחר בבנק או אצל ברוקר, וקנייה עצמית של מניות, אג"ח או קרנות סל (ETF).
למה זה קורה אוטומטית? צו ההרחבה לפנסיית חובה
הערוץ הראשון אינו בחירה אישית אלא ברירת מחדל שנקבעה במשק. צו ההרחבה לפנסיית חובה, שפורסם בילקוט הפרסומים ביום 27 בספטמבר 2011, קובע שכל עובד שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב זכאי להיות מבוטח בקופת גמל לקצבה שאישר הממונה על שוק ההון, ורשאי לבחור בכתב את הקופה בתוך פרק זמן קצוב.4
הנקודה המעשית נמצאת בהמשך הסעיף: עובד שלא הודיע למעסיקו בכתב על בחירתו במועד, יבוטח על ידי המעסיק בקרן פנסיה מקיפה חדשה. כלומר מי שלא בחר דבר, נכנס לשוק ההון דרך ברירת מחדל שנקבעה עבורו, וזו הסיבה שכל כך הרבה ישראלים מחזיקים חשיפה לשוק בלי לחוות רגע אחד של "החלטת השקעה".4 קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות פועלות כולן תחת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, ובפיקוח רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.5
קרן השתלמות: פחות "פופולרית" ממה שנדמה, ולא מחולקת שווה
קרן השתלמות מתוארת לעיתים כהטבה שכולם נהנים ממנה, והנתונים מספרים סיפור אחר. ניתוח מדיניות של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מאוקטובר 2025 מצא ש-47% מהשכירים בגילאי 25 עד 64 מפקידים לקרן השתלמות, וששיעורי ההפקדה קשורים הדוקות להכנסה: 9% בלבד מהעובדים בעשירון התחתון לעומת 83% מהעובדים בעשירון העליון.3 הסיבה מבנית ולא אישית, מכיוון שההפקדה מחייבת הסכמה של המעסיק ומתבצעת רק במסגרת יחסי עבודה, ולכן היא הטבה נלווית לשכר שאינה נגישה לכלל העובדים.3
גם היקף ההטבה עצמה גדול: העלות התקציבית של הטבות המס בקרנות השתלמות הסתכמה בשנת 2024 בכ-10.7 מיליארד שקלים, מתוכם כ-8.5 מיליארד בגין ההטבה בעת ההפקדה וכ-2.2 מיליארד בגין הפטור ממס רווחי הון בעת המשיכה.3
גם השם מטעה. הקרנות הוקמו בתחילת שנות ה-60 כדי לאפשר לעובדי הוראה שכירים לצאת לשנת השתלמות או שבתון בתום שש שנות חיסכון, ומכאן שמן. בתחילת שנות ה-80 בוטלו המגבלות על המשיכה, וניתנה לעובדים אפשרות למשוך לכל מטרה. כך הפכה קרן ההשתלמות בפועל לאפיק חיסכון כללי, נזיל לאחר שש שנים, ובלי ייעוד ייחודי.3 תקרת ההפקדה שמזכה בהטבה מתעדכנת מדי שנה: ההפקדה המוטבת לפי סעיפים 9(16א) ו-9(16ב) לפקודה עומדת ב-2026 על 20,566 שקלים לשנה, והמשכורת הקובעת המרבית להפרשות לקרן השתלמות לפי סעיף 3(ה) היא 188,544 שקלים לשנה.1
מה ההבדל בין שלושת הערוצים?
שלושת הערוצים מובילים כולם לאותו מקום, שוק ההון, אבל הם נבדלים בשאלה מי מנהל את הכסף, מתי אפשר להגיע אליו ועד כמה אתם מעורבים בהחלטות. הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים באופן איכותי:
| מאפיין | קרן פנסיה / ביטוח מנהלים | קרן השתלמות | השקעה ישירה |
|---|---|---|---|
| מי מפעיל את ההשקעה | המעסיק מפריש אוטומטית, גוף מוסדי מנהל | הפקדה עצמאית או דרך מעסיק, גוף מוסדי מנהל | אתם, דרך חשבון מסחר בבנק או אצל ברוקר |
| מי בוחר את ניירות הערך | הגוף המנהל, לפי מסלול ההשקעה שבחרתם | הגוף המנהל, לפי מסלול ההשקעה שבחרתם | אתם, בוחרים מניות, אג"ח או קרנות סל |
| מתי הכסף נזיל | בדרך כלל סביב גיל הפרישה | נזילה אחרי 6 שנים, לכל מטרה | בכל עת, בכפוף לתנאי השוק |
| רמת המעורבות הנדרשת מכם | נמוכה | נמוכה עד בינונית | גבוהה |
בדיקת ידע
מה כולל מדד ת"א-125?
חשבו מה בדיוק "מודד" המדד המוביל של הבורסה בתל אביב.
מושגי מפתח
המקום שבו נפגשים מי שרוצה לגייס כסף למי שרוצה להשקיע אותו, דרך מניות, אג"ח וניירות ערך נוספים.
הזירה המאורגנת שבה נסחרים ניירות ערך בין קונים למוכרים לפי כללים אחידים ובשקיפות.
הבורסה המרכזית בישראל, שבה נסחרות החברות הישראליות המובילות ומחושב מדד ת"א-125.
"ממוצע" שמייצג קבוצת מניות ומאפשר לעקוב אחרי מגמת השוק במספר אחד, כמו ת"א-125.
הבורסה המרכזית בישראל היא הבורסה בתל אביב, והמדד המוביל שלה הוא ת"א-125. הבורסה מגדירה אותו כמדד הבנצ'מרק של הכלכלה הישראלית, ומדייקת שהוא מאגד את 125 המניות הנכללות במדדי ת"א-35 ות"א-90, כשקריטריון הדירוג להחלפה הוא שווי שוק והרכב המדד מתעדכן פעמיים בשנה, במאי ובנובמבר. רוב הישראלים כבר משקיעים בשוק ההון גם בלי לדעת, דרך שלושה ערוצים מרכזיים: קרן פנסיה וביטוח מנהלים, קרן השתלמות, והשקעה ישירה דרך חשבון מסחר בבנק או אצל ברוקר. הערוץ הראשון פועל כברירת מחדל: צו ההרחבה לפנסיית חובה משנת 2011 קובע שעובד שלא הודיע בכתב על בחירת קופה, יבוטח על ידי המעסיק בקרן פנסיה מקיפה חדשה. קרן השתלמות, לעומת זאת, אינה נחלת הכלל: לפי ניתוח מדיניות של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מאוקטובר 2025, 47% מהשכירים בגילאי 25 עד 64 מפקידים לקרן השתלמות, ובפילוח לפי הכנסה מדובר ב-9% בעשירון התחתון לעומת 83% בעשירון העליון.
ת"א-125 הוא המדד המוביל של הבורסה בתל אביב, והבורסה מגדירה אותו כמדד הבנצ'מרק של הכלכלה הישראלית. מדד הוא בעצם "ממוצע" שמייצג קבוצת מניות, ות"א-125 מאגד את 125 המניות הנכללות במדדי ת"א-35 ות"א-90. קריטריון הדירוג להחלפת מניות במדד הוא שווי שוק, והרכב המדד מתעדכן פעמיים בשנה בלבד, בתום המסחר ביום חמישי הראשון במאי ובנובמבר. המדד נושא את הקוד 137 בבורסה, מחושב כתשואה כוללת ברוטו (GTR) ומתפרסם כל 15 שניות במהלך יום המסחר. כשאומרים "הבורסה עלתה ב-1% היום", בדרך כלל מתכוונים שמדד ת"א-125 עלה.
כן. רוב הישראלים כבר משקיעים בשוק ההון, גם אם הם לא יודעים את זה. הכסף שהמעסיק מפריש מדי חודש לקרן הפנסיה מושקע בשוק ההון, כך שזו בעצם ההשקעה הראשונה שלכם, גם אם מעולם לא פתחתם חשבון מסחר עצמאי. המנגנון שמייצר את זה הוא צו ההרחבה לפנסיית חובה: כל עובד שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב זכאי להיות מבוטח בקופת גמל לקצבה שאישר הממונה על שוק ההון, ומי שלא הודיע למעסיקו בכתב על בחירתו במועד, יבוטח על ידי המעסיק בקרן פנסיה מקיפה חדשה.
פחות ממה שנהוג להניח, ובפיזור מאוד לא שווה. לפי ניתוח מדיניות של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מאוקטובר 2025, 47% מהשכירים בגילאי 25 עד 64 מפקידים לקרן השתלמות. הפילוח לפי הכנסה חד: 9% בלבד מהעובדים בעשירון התחתון לעומת 83% מהעובדים בעשירון העליון. הסיבה מבנית, מכיוון שההפקדה מחייבת הסכמה של המעסיק ומתבצעת רק במסגרת יחסי עבודה, ולכן מדובר בהטבה נלווית לשכר שאינה נגישה לכלל העובדים. העלות התקציבית של הטבות המס בקרנות ההשתלמות הסתכמה בשנת 2024 בכ-10.7 מיליארד שקלים.
שלושת הערוצים המרכזיים הם: קרן פנסיה (וביטוח מנהלים), שבהם הכסף שהמעסיק מפריש מדי חודש מושקע בשוק ההון; קרן השתלמות, אפיק חיסכון לטווח בינוני שגם הוא מושקע בשוק ההון ונעשה נזיל אחרי שש שנים, אך אינו נחלת כלל השכירים; והשקעה ישירה, כלומר פתיחת חשבון מסחר בבנק או אצל ברוקר וקנייה עצמית של מניות, אג"ח או קרנות סל (ETF).
הקרנות הוקמו בתחילת שנות ה-60 כדי לאפשר לעובדי הוראה שכירים לצאת לשנת השתלמות או שבתון בתום שש שנות חיסכון, ומכאן שמן. בתחילת שנות ה-80 בוטלו המגבלות על המשיכה וניתנה לעובדים אפשרות למשוך לכל מטרה, וכך הפכה קרן ההשתלמות בפועל לאפיק חיסכון כללי, נזיל לאחר שש שנים ובלי ייעוד ייחודי. הטבת המס תחומה בתקרות שמתעדכנות מדי שנה: ההפקדה המוטבת לפי סעיפים 9(16א) ו-9(16ב) לפקודה עומדת ב-2026 על 20,566 שקלים לשנה, והמשכורת הקובעת המרבית להפרשות לפי סעיף 3(ה) היא 188,544 שקלים לשנה.
- רשות המסים בישראל, לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה לשנת 2026: תקרת ההפקדה המוטבת לקרן השתלמות לפי סעיפים 9(16א) ו-9(16ב), והמשכורת הקובעת להפרשות לפי סעיף 3(ה)(2026) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, נתוני מסחר: אודות מדד ת"א-125 - הגדרת המדד, תנאי הסף, קריטריון הדירוג להחלפה, מועדי עדכון ההרכב, אופן החישוב ושווי השוק market.tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- משרד האוצר, אגף הכלכלן הראשי, על הטבת המס בקרן השתלמות: ניתוח מדיניות - שיעורי ההפקדה לפי עשירוני הכנסה, העלות התקציבית של ההטבה, והרקע ההיסטורי לכלל שש השנים(2025) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- צו הרחבה לפנסיית חובה (נוסח משולב), ילקוט הפרסומים 6302 מיום 27.9.2011 - חובת הביטוח הפנסיוני המקיף וברירת המחדל לעובד שלא הודיע על בחירתו(2011) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 - מאגר החקיקה הלאומי, הכנסת(2005) main.knesset.gov.il ↗ ↩


