כשאתם בוחנים את ביצועי תיק ההשקעות שלכם, השאלה "כמה הרווחתי?" היא רק חלק מהתמונה. תשואה גולמית של 12% בשנה נשמעת מצוין, אבל מה אם לקחתם סיכון כפול מהשוק כדי להשיג אותה? מדדי ביצועים מתוקננים לסיכון הם הכלים שמאפשרים לכם להשוות בין תיקים, מנהלי השקעות וקרנות נאמנות בצורה הוגנת ומקצועית. בואו נכיר את הכלים שמנהלי השקעות מקצועיים בישראל ובעולם משתמשים בהם מדי יום.
יחס שארפ (Sharpe Ratio): הכלי הפופולרי ביותר
יחס שארפ, שפיתח הכלכלן וויליאם שארפ ב-1966,1 מודד כמה תשואה עודפת אתם מקבלים עבור כל יחידת סיכון (סטיית תקן) שאתם לוקחים. הנוסחה פשוטה: התשואה של התיק פחות התשואה חסרת הסיכון (למשל מק"מ בישראל), חלקי סטיית התקן של התיק.
לדוגמה, אם תיק ההשקעות שלכם השיג תשואה של 10% בשנה, ריבית המק"מ עמדה על 4.5%, וסטיית התקן של התיק הייתה 11%, יחס שארפ שלכם הוא 0.5 (כלומר (10%-4.5%)/11% = 0.5). ככל שהמספר גבוה יותר, התיק מתגמל אתכם טוב יותר ביחס לסיכון.
איך לפרש יחס שארפ?
יחס שארפ מעל 1.0 נחשב טוב, מעל 1.5 מצוין, ומעל 2.0 יוצא דופן. בשוק הישראלי, קרנות נאמנות רבות מציגות יחס שארפ בטווח 0.3-0.8. אם מנהל ההשקעות שלכם מראה יחס שארפ של 0.2 על תיק של 500,000 שקלים, כדאי לבדוק אם קרן מחקה מדד לא הייתה עושה עבודה טובה יותר.
יחס סורטינו (Sortino Ratio): מדידת סיכון חד-צדדי
יחס סורטינו הוא שיפור של יחס שארפ, ונקרא על שם פרנק סורטינו. ההבדל המרכזי: במקום למדוד את כל התנודתיות (גם עליות וגם ירידות), סורטינו מתמקד רק בתנודתיות כלפי מטה (Downside Deviation). הרעיון הגיוני: כמשקיעים, אתם לא מתלוננים כשהתיק עולה ב-5% ביום. הסיכון האמיתי הוא רק ירידות.
נניח ששני תיקים השיגו תשואה של 8% עם סטיית תקן כוללת זהה של 15%. תיק א׳ חווה ירידות חדות ונדירות, ותיק ב׳ חווה עליות חדות ותכופות. יחס שארפ יהיה זהה לשניהם, אבל יחס סורטינו של תיק ב׳ יהיה גבוה יותר, כי רוב התנודתיות שלו הייתה חיובית. בפועל, תיק ב׳ עדיף למשקיע.
אלפא של ג׳נסן (Jensen's Alpha): מדד הערך המוסף
אלפא היא אולי המילה הכי "סקסית" בעולם ההשקעות. אלפא של ג׳נסן מודדת את התשואה העודפת שתיק השיג מעבר למה שהיה צפוי על בסיס רמת הסיכון שלו (בטא) ביחס לשוק. אלפא חיובית אומרת שמנהל ההשקעות הוסיף ערך אמיתי, מעבר למה שהשוק נתן "בחינם".
לדוגמה, אם לתיק שלכם בטא של 1.2 (סיכון גבוה ב-20% מהשוק), מדד ת"א 125 עלה 9% והמק"מ נתן 4.5%, התשואה הצפויה לפי CAPM היא 4.5% + 1.2 * (9% - 4.5%) = 9.9%. אם התיק השיג בפועל 11.5%, האלפא שלכם היא 1.6% (11.5% - 9.9%). זוהי תוספת תשואה אמיתית שנובעת מבחירה מוצלחת של ניירות ערך.
אלפא בשוק הישראלי
מחקרים מראים שרוב מנהלי הקרנות האקטיביות בישראל לא מצליחים לייצר אלפא עקבית לאורך זמן. נתוני רשות ניירות ערך מצביעים על כך ש-70%-80% מהקרנות האקטיביות בקטגוריית מניות ישראל לא הכו את מדד ת"א 125 על פני 5 שנים.2 זו הסיבה שקרנות מחקות מדד צוברות פופולריות.
יחס טריינור (Treynor Ratio): סיכון שיטתי בלבד
יחס טריינור דומה לשארפ, אבל במקום לחלק בסטיית התקן הכוללת, הוא מחלק בבטא של התיק.3 למעשה, טריינור מודד כמה תשואה עודפת אתם מקבלים עבור כל יחידת סיכון שיטתי (סיכון שוק) בלבד, ומתעלם מסיכון ספציפי שניתן לפיזור.
יחס טריינור שימושי במיוחד כשאתם משווים בין רכיבים בתוך תיק מפוזר. אם יש לכם תיק של 300,000 שקלים המורכב מ-5 קרנות סל, יחס טריינור יעזור לכם להבין איזו קרן תרמה הכי הרבה תשואה עודפת ביחס לסיכון השיטתי שהיא הוסיפה לתיק הכולל.
השוואה בין המדדים: מתי להשתמש בכל אחד
| מדד | מודד | מתי להשתמש | חיסרון מרכזי |
|---|---|---|---|
| שארפ | תשואה עודפת / סטיית תקן | השוואה כללית בין תיקים | מעניש גם על תנודתיות חיובית |
| סורטינו | תשואה עודפת / סטיית תקן כלפי מטה | הערכה ממוקדת בסיכון ירידה | דורש יותר נתונים לחישוב מדויק |
| אלפא ג׳נסן | תשואה עודפת מעל CAPM | הערכת מנהל השקעות אקטיבי | תלוי בבחירת מדד ייחוס נכון |
| טריינור | תשואה עודפת / בטא | השוואת רכיבים בתוך תיק מפוזר | לא מתאים לתיקים לא מפוזרים |
יישום מעשי: כיצד לבדוק את תיק ההשקעות שלכם
שלב 1: איסוף נתונים
היכנסו לחשבון המסחר שלכם ואספו את התשואות החודשיות של התיק לשנתיים האחרונות לפחות. רוב הברוקרים בישראל (מיטב, פסגות, IBI) מציעים דוחות תשואה תקופתיים. השתמשו בתשואה נטו, לאחר דמי ניהול.
שלב 2: בחירת מדד ייחוס
אם התיק שלכם ישראלי, השוו למדד ת"א 125. אם הוא גלובלי, השוו ל-MSCI World. תיק מעורב? צרו מדד ייחוס משולב: למשל 60% ת"א 125 ו-40% מדד אג"ח ממשלתי.
שלב 3: חישוב והשוואה
חשבו את יחס שארפ וסורטינו של התיק שלכם ושל מדד הייחוס. אם שארפ של התיק נמוך ממדד הייחוס, ייתכן שאתם לוקחים יותר מדי סיכון ביחס לתשואה. שקלו לעבור לקרן מחקה מדד עם דמי ניהול נמוכים של 0.1%-0.3%.
מגבלות שחשוב להכיר
כל המדדים מבוססים על נתוני עבר. תיק עם יחס שארפ מצוין בחמש השנים האחרונות לא בהכרח ימשיך כך. בנוסף, בתקופות של ריביות נמוכות מאוד (כפי שהיה בישראל עד 2022), יחס שארפ נוטה להיות גבוה באופן מלאכותי. השוו תמיד לאותו מדד ייחוס ובאותה תקופת זמן.
סיכום
מדדי ביצועים מתוקננים לסיכון הם כלי חיוני בארגז הכלים של כל משקיע. יחס שארפ מתאים להשוואה כללית, סורטינו מתמקד בסיכון ירידה, אלפא מודדת ערך מוסף של מנהל אקטיבי, וטריינור מתאים להערכת רכיבים בתיק מפוזר. השתמשו בהם בשילוב, לא בבידוד, כדי לקבל תמונה שלמה של איכות ההשקעה שלכם.
מקורות
- Sharpe, W. - Mutual Fund Performance, Journal of Business (1966) jstor.org ↗ ↩
- רשות ניירות ערך - ביצועי קרנות נאמנות בישראל isa.gov.il ↗ ↩
- Treynor, J. - How to Rate Management of Investment Funds (1965) scholar.google.com ↗ ↩
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב - מדדים ונתונים tase.co.il ↗ ↩