עיקרי הדברים
- תשואה גולמית לבדה אינה מספרת את כל הסיפור: מדדי ביצועים מתוקננים לסיכון מאפשרים להשוות בין תיקים, מנהלי השקעות וקרנות נאמנות בצורה הוגנת.
- יחס שארפ מודד תשואה עודפת מעל הריבית חסרת הסיכון חלקי סטיית התקן; ערך מעל 1.0 נחשב טוב, מעל 1.5 מצוין ומעל 2.0 יוצא דופן.
- יחס סורטינו מתמקד בתנודתיות כלפי מטה בלבד, ויחס טריינור מחלק בבטא כדי למדוד רק את הסיכון השיטתי, להבדיל משארפ שמעניש גם על תנודתיות חיובית.
- אלפא של ג׳נסן מודדת תשואה עודפת מעל הצפוי לפי CAPM; נתוני רשות ניירות ערך מצביעים על כך ש-70%-80% מהקרנות האקטיביות בקטגוריית מניות ישראל לא הכו את מדד ת״א 125 על פני 5 שנים.
- כל המדדים מבוססים על נתוני עבר ואינם מבטיחים תוצאות עתידיות; השוואה תקפה דורשת אותו מדד ייחוס ואותה תקופת זמן.
מדריך מקיף למדדי ביצועים פיננסיים: יחס שארפ, סורטינו, אלפא של ג׳נסן ויחס טריינור. כיצד למדוד ולהעריך ביצועי תיק השקעות בצורה מקצועית ומושכלת.
כשאתם בוחנים את ביצועי תיק ההשקעות שלכם, השאלה "כמה הרווחתי?" היא רק חלק מהתמונה. תשואה גולמית של 12% בשנה נשמעת מצוין, אבל מה אם לקחתם סיכון כפול מהשוק כדי להשיג אותה? מדדי ביצועים מתוקננים לסיכון הם הכלים שמאפשרים לכם להשוות בין תיקים, מנהלי השקעות וקרנות נאמנות בצורה הוגנת ומקצועית. בואו נכיר את הכלים שמנהלי השקעות מקצועיים בישראל ובעולם משתמשים בהם מדי יום.
יחס שארפ (Sharpe Ratio): הכלי הפופולרי ביותר
יחס שארפ, שפיתח הכלכלן וויליאם שארפ ב-1966,1מודד כמה תשואה עודפת אתם מקבלים עבור כל יחידת סיכון (סטיית תקן) שאתם לוקחים. הנוסחה פשוטה: התשואה של התיק פחות התשואה חסרת הסיכון (למשל מק"מ בישראל), חלקי סטיית התקן של התיק.
לדוגמה, אם תיק ההשקעות שלכם השיג תשואה של 10% בשנה, ריבית המק"מ עמדה על 4.5%, וסטיית התקן של התיק הייתה 11%, יחס שארפ שלכם הוא 0.5 (כלומר (10%-4.5%)/11% = 0.5). ככל שהמספר גבוה יותר, התיק מתגמל אתכם טוב יותר ביחס לסיכון.
ההמחשה הבאה מדגישה מדוע תשואה גולמית לבדה אינה מספרת את כל הסיפור: שלושה תיקים משיגים תשואה גולמית זהה, אך יחס שארפ שלהם נבדל כי כל אחד לוקח מידה שונה של תנודתיות (סטיית תקן). ככל שהתנודתיות גבוהה יותר, אותה תשואה עודפת נפרסת על סיכון גדול יותר ויחס שארפ יורד.
אותה תשואה גולמית, יחס שארפ שונה
איור מושגי בלבד, לא חיזוי. שלושת התיקים משיגים תשואה גולמית זהה, אך ככל שסטיית התקן גבוהה יותר יחס שארפ יורד. המספרים להמחשה ואינם מייצגים מכשיר או קרן קונקרטיים.
יחס סורטינו (Sortino Ratio): מדידת סיכון חד-צדדי
יחס סורטינו הוא שיפור של יחס שארפ, ונקרא על שם פרנק סורטינו. ההבדל המרכזי: במקום למדוד את כל התנודתיות (גם עליות וגם ירידות), סורטינו מתמקד רק בתנודתיות כלפי מטה (Downside Deviation). הרעיון הגיוני: כמשקיעים, אתם לא מתלוננים כשהתיק עולה ב-5% ביום. הסיכון האמיתי הוא רק ירידות.
נניח ששני תיקים השיגו תשואה של 8% עם סטיית תקן כוללת זהה של 15%. תיק א׳ חווה ירידות חדות ונדירות, ותיק ב׳ חווה עליות חדות ותכופות. יחס שארפ יהיה זהה לשניהם, אבל יחס סורטינו של תיק ב׳ יהיה גבוה יותר, כי רוב התנודתיות שלו הייתה חיובית. בפועל, תיק ב׳ עדיף למשקיע.
אלפא של ג׳נסן (Jensen's Alpha): מדד הערך המוסף
אלפא היא אולי המילה הכי "סקסית" בעולם ההשקעות. אלפא של ג׳נסן מודדת את התשואה העודפת שתיק השיג מעבר למה שהיה צפוי על בסיס רמת הסיכון שלו (בטא) ביחס לשוק. אלפא חיובית אומרת שמנהל ההשקעות הוסיף ערך אמיתי, מעבר למה שהשוק נתן "בחינם".
לדוגמה, אם לתיק שלכם בטא של 1.2 (סיכון גבוה ב-20% מהשוק), מדד ת"א 125 עלה 9% והמק"מ נתן 4.5%, התשואה הצפויה לפי CAPM היא 4.5% + 1.2 * (9% - 4.5%) = 9.9%. אם התיק השיג בפועל 11.5%, האלפא שלכם היא 1.6% (11.5% - 9.9%). זוהי תוספת תשואה אמיתית שנובעת מבחירה מוצלחת של ניירות ערך.
אלפא בשוק הישראלי
מחקרים מראים שרוב מנהלי הקרנות האקטיביות בישראל לא מצליחים לייצר אלפא עקבית לאורך זמן. נתוני רשות ניירות ערך מצביעים על כך ש-70%-80% מהקרנות האקטיביות בקטגוריית מניות ישראל לא הכו את מדד ת"א 125 על פני 5 שנים.2 זו הסיבה שקרנות מחקות מדד צוברות פופולריות.
יחס טריינור (Treynor Ratio): סיכון שיטתי בלבד
יחס טריינור דומה לשארפ, אבל במקום לחלק בסטיית התקן הכוללת, הוא מחלק בבטא של התיק.3 למעשה, טריינור מודד כמה תשואה עודפת אתם מקבלים עבור כל יחידת סיכון שיטתי (סיכון שוק) בלבד, ומתעלם מסיכון ספציפי שניתן לפיזור.
יחס טריינור שימושי במיוחד כשאתם משווים בין רכיבים בתוך תיק מפוזר. אם יש לכם תיק של 300,000 שקלים המורכב מ-5 קרנות סל, יחס טריינור יעזור לכם להבין איזו קרן תרמה הכי הרבה תשואה עודפת ביחס לסיכון השיטתי שהיא הוסיפה לתיק הכולל.
השוואה בין המדדים: מתי להשתמש בכל אחד
| מדד | מודד | מתי להשתמש | חיסרון מרכזי |
|---|---|---|---|
| שארפ | תשואה עודפת / סטיית תקן | השוואה כללית בין תיקים | מעניש גם על תנודתיות חיובית |
| סורטינו | תשואה עודפת / סטיית תקן כלפי מטה | הערכה ממוקדת בסיכון ירידה | דורש יותר נתונים לחישוב מדויק |
| אלפא ג׳נסן | תשואה עודפת מעל CAPM | הערכת מנהל השקעות אקטיבי | תלוי בבחירת מדד ייחוס נכון |
| טריינור | תשואה עודפת / בטא | השוואת רכיבים בתוך תיק מפוזר | לא מתאים לתיקים לא מפוזרים |
יישום מעשי: כיצד לבדוק את תיק ההשקעות שלכם
שלב 1: איסוף נתונים
היכנסו לחשבון המסחר שלכם ואספו את התשואות החודשיות של התיק לשנתיים האחרונות לפחות. רוב הברוקרים בישראל (מיטב, פסגות, IBI) מציעים דוחות תשואה תקופתיים. השתמשו בתשואה נטו, לאחר דמי ניהול.
שלב 2: בחירת מדד ייחוס
אם התיק שלכם ישראלי, השוו למדד ת"א 125. אם הוא גלובלי, השוו ל-MSCI World. תיק מעורב? צרו מדד ייחוס משולב: למשל 60% ת"א 125 ו-40% מדד אג"ח ממשלתי.
שלב 3: חישוב והשוואה
חשבו את יחס שארפ וסורטינו של התיק שלכם ושל מדד הייחוס. אם שארפ של התיק נמוך ממדד הייחוס, ייתכן שאתם לוקחים יותר מדי סיכון ביחס לתשואה. שקלו לעבור לקרן מחקה מדד עם דמי ניהול נמוכים של 0.1%-0.3%.
בדיקת ידע
שני תיקים השיגו תשואה זהה עם סטיית תקן כוללת זהה, אך רוב התנודתיות של אחד מהם הייתה כלפי מעלה. איזה מדד יבחין ביניהם לטובת התיק עם פחות ירידות?
חשבו איזה מדד מתעלם מתנודתיות חיובית ומודד רק ירידות.
מדדי ביצועים מתוקננים לסיכון בוחנים כמה תשואה התיק נתן ביחס לסיכון שלקח, לא רק את התשואה הגולמית. יחס שארפ מחלק את התשואה העודפת (מעל חסרת הסיכון, למשל מק"מ) בסטיית התקן הכוללת. יחס סורטינו דומה אך מחלק רק בתנודתיות כלפי מטה. אלפא של ג'נסן מודדת תשואה עודפת מעל מה שצפוי לפי הבטא והשוק (CAPM). יחס טריינור מחלק את התשואה העודפת בבטא בלבד. כל המדדים מבוססים על נתוני עבר ואינם מבטיחים תוצאות עתידיות, וכדאי להשוות תמיד לאותו מדד ייחוס ובאותה תקופת זמן.
יחס שארפ, שפיתח הכלכלן וויליאם שארפ ב-1966, מודד כמה תשואה עודפת מתקבלת עבור כל יחידת סיכון (סטיית תקן). הנוסחה: התשואה של התיק פחות התשואה חסרת הסיכון (למשל מק"מ בישראל), חלקי סטיית התקן של התיק. לדוגמה, תיק שהשיג 10% בשנה כשהמק"מ עמד על 4.5% וסטיית התקן הייתה 11%, מקבל יחס שארפ של 0.5 ((10%-4.5%)/11%). ככל שהמספר גבוה יותר, התיק מתגמל טוב יותר ביחס לסיכון.1
יחס שארפ מעל 1.0 נחשב טוב, מעל 1.5 מצוין, ומעל 2.0 יוצא דופן. בשוק הישראלי, קרנות נאמנות רבות מציגות יחס שארפ בטווח 0.3-0.8. אם מנהל ההשקעות מראה יחס שארפ נמוך מאוד (למשל 0.2), כדאי לבדוק אם קרן מחקה מדד לא הייתה עושה עבודה טובה יותר. חשוב לזכור שבתקופות של ריביות נמוכות מאוד (כפי שהיה בישראל עד 2022) יחס שארפ נוטה להיות גבוה באופן מלאכותי.
יחס סורטינו הוא שיפור של יחס שארפ, ונקרא על שם פרנק סורטינו. ההבדל המרכזי: במקום למדוד את כל התנודתיות (עליות וירידות), סורטינו מתמקד רק בתנודתיות כלפי מטה (Downside Deviation). הרעיון: כמשקיעים, הסיכון האמיתי הוא רק הירידות, לא העליות. שני תיקים בעלי סטיית תקן כוללת זהה יקבלו יחס שארפ זהה, אבל התיק שרוב התנודתיות שלו הייתה חיובית יקבל יחס סורטינו גבוה יותר.
אלפא של ג'נסן מודדת את התשואה העודפת שתיק השיג מעבר למה שצפוי על בסיס רמת הסיכון שלו (בטא) ביחס לשוק. אלפא חיובית אומרת שמנהל ההשקעות הוסיף ערך אמיתי. דוגמה: לתיק בטא של 1.2, מדד ת"א 125 עלה 9% והמק"מ נתן 4.5%. התשואה הצפויה לפי CAPM היא 4.5% + 1.2 * (9% - 4.5%) = 9.9%. אם התיק השיג בפועל 11.5%, האלפא היא 1.6% (11.5% - 9.9%).
מחקרים מראים שרוב מנהלי הקרנות האקטיביות בישראל לא מצליחים לייצר אלפא עקבית לאורך זמן. נתוני רשות ניירות ערך מצביעים על כך ש-70%-80% מהקרנות האקטיביות בקטגוריית מניות ישראל לא הכו את מדד ת"א 125 על פני 5 שנים. זו אחת הסיבות שקרנות מחקות מדד צוברות פופולריות.2
יחס טריינור דומה לשארפ, אבל במקום לחלק בסטיית התקן הכוללת הוא מחלק בבטא של התיק. כלומר הוא מודד תשואה עודפת עבור כל יחידת סיכון שיטתי (סיכון שוק) בלבד, ומתעלם מסיכון ספציפי שניתן לפיזור. הוא שימושי במיוחד להשוואת רכיבים בתוך תיק מפוזר, למשל מי מבין כמה קרנות סל תרמה הכי הרבה תשואה עודפת ביחס לסיכון השיטתי. החיסרון: הוא לא מתאים לתיקים שאינם מפוזרים.3
ראשית אוספים מהחשבון את התשואות החודשיות נטו (לאחר דמי ניהול) לשנתיים האחרונות לפחות. לאחר מכן בוחרים מדד ייחוס: ת"א 125 לתיק ישראלי, MSCI World לתיק גלובלי, או מדד משולב לתיק מעורב (למשל 60% ת"א 125 ו-40% אג"ח ממשלתי). לבסוף מחשבים את יחס שארפ וסורטינו של התיק ושל מדד הייחוס ומשווים. אם שארפ של התיק נמוך ממדד הייחוס, ייתכן שהתיק לוקח יותר מדי סיכון ביחס לתשואה. השוו תמיד לאותו מדד ייחוס ובאותה תקופת זמן.
מושגי מפתח
תשואה
הרווח או ההפסד שהתיק הניב, נקודת המוצא שכל מדד ביצועים מתקנן לפי הסיכון שנלקח.
סיכון
מידת אי-הוודאות בתשואה. המכנה של יחס שארפ וטריינור והבסיס להשוואה הוגנת בין תיקים.
תנודתיות
עוצמת התנועות בערך התיק, נמדדת בסטיית תקן. סורטינו מפריד בין תנודתיות כלפי מעלה לכלפי מטה.
מדד
סמן ייחוס להשוואת ביצועים, למשל בחישוב אלפא מול תשואת השוק.
- Sharpe, W. - Mutual Fund Performance, Journal of Business (1966)(1966) jstor.org ↗ ↩
- רשות ניירות ערך - ביצועי קרנות נאמנות בישראל isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- Treynor, J. - How to Rate Management of Investment Funds (1965)(1965) scholar.google.com ↗ ↩
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב - מדדים ונתונים tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026