קריפטו ובלוקצ'יין: המדריך המלא למשקיע

מסחר והשקעותקריפטו ובלוקצ'יין: המדריך המלא למשקיע

מעבר לכותרות על ביטקוין. צלילה לעומק הטכנולוגיה (Proof of Work vs Stake), ההבדל בין מטבעות לפלטפורמות (BTC vs ETH), ארנקים קרים, והסיכונים האמיתיים שאיש לא מספר לכם.

הנייר הלבן של ביטקוין פורסם ב-2008 על ידי דמות אנונימית בשם סאטושי נקמוטו, והציע מערכת תשלומים אלקטרונית מסוג עמית-לעמית ללא צד שלישי נאמן. מאז גדל שוק המטבעות הקריפטוגרפיים מנישה טכנולוגית למחלקת נכסים שמוסדות פיננסיים גלובליים נדרשים להתייחס אליה, ובמקביל התפתחה רגולציה ישראלית הולכת ומתבססת על שלושה צירים: מיסוי הרווח אצל המשקיע (רשות המסים), פיקוח על הנפקות וגיוסי הון בנכסים דיגיטליים (רשות ניירות ערך) ², ופיקוח על נותני שירות בנכסים פיננסיים שמבצעים פעולות במטבעות וירטואליים (רשות איסור הלבנת הון במשרד האוצר) ⁴. מדריך זה מסביר את המכניקה הטכנולוגית של בלוקצ'יין ומטבעות קריפטוגרפיים, את עץ הסיכונים שמשקיע ישראלי צריך להכיר, ואת המעטפת הרגולטורית והמיסויית שחלה על פעילות בנכסים אלה. כל הסכומים והאחוזים הם להמחשה ומחייבים בדיקה אצל יועץ מס מורשה לפי הנסיבות האישיות.

מה זה בעצם בלוקצ'יין ולמה זה רלוונטי למשקיע

בלוקצ'יין הוא יומן חשבונאי מבוזר. במקום שהיומן יישב בשרת אחד של מוסד פיננסי, עותקים זהים שלו נמצאים בו-זמנית על אלפי מחשבים עצמאיים ברחבי העולם. כל עסקה חדשה מתועדת ב"בלוק" שמצורף לשרשרת באמצעות חתימה קריפטוגרפית של הבלוק שלפניו. הניסיון לשנות תיעוד עבר ישבור את כל החתימות שאחריו, ולכן ברשת מבוזרת רחבת היקף קשה מאוד לזייף היסטוריה בדיעבד.

המודל הריכוזי שאותו בלוקצ'יין מאתגר

המערכת הפיננסית המסורתית בנויה על "ספרי חשבונות ריכוזיים" שמנוהלים על ידי בנקים מסחריים, בנקים מרכזיים ומערכות סליקה. כשמבצעים העברה בנקאית, אין שטרות שזזים פיזית; הבנק מעדכן את הרשומה שלו ("מינוס") והבנק המקבל מעדכן את שלו ("פלוס"), ומערכות סליקה בין-בנקאיות מתאמות. בנק ישראל מפקח על המערכת הזו ועל מערכות התשלומים בישראל, ופרסם בשנים האחרונות נייר עבודה על מטבעות דיגיטליים ועל בחינת היתכנות של שקל דיגיטלי ³. המודל הריכוזי יעיל, אבל מבני: גוף אחד או חוליה אחת בשרשרת יכולים להקפיא העברה או לדרוש תיעוד נוסף, חיכוך שגורר עלות וזמן.

המודל המבוזר שמטבעות קריפטוגרפיים מציעים

בבלוקצ'יין ציבורי אין גורם מרכזי אחד שמאשר עסקה. במקום זאת, רשת של מחשבים מאמתת עסקאות לפי כללי המערכת (פרוטוקול). מחשבים שתורמים כוח חישוב או הון לאימות הרשת מתוגמלים ביחידות חדשות של המטבע. שני מנגנונים נפוצים: מנגנון של הוכחת עבודה (Proof of Work), שבו מחשבים פותרים חידה קריפטוגרפית באמצעות צריכת אנרגיה משמעותית, ומנגנון של הוכחת החזקה (Proof of Stake), שבו מחזיקי המטבע נועלים חלק מהאחזקה שלהם כערבון לאמתות ההצבעה שלהם. ההבדל בין השניים משפיע על צריכת האנרגיה של הרשת, על ריכוזיות שליטה בפועל ועל הסיכון לתקיפה.

המפה הרגולטורית הישראלית: שלוש רשויות, שלושה צירים

משקיע ישראלי בנכסים דיגיטליים נתקל בשלוש רגולציות במקביל. הצירים אינם חופפים, ולכן יש להבין מה מסדיר כל אחד מהם לפני כניסה לפעילות.

מיסוי רווח קריפטו בישראל: מה החוק קובע

רשות המסים פרסמה את החלטת מיסוי 209/18 שקבעה כי מטבע וירטואלי הוא "נכס" כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, ועל כן מימוש מטבע וירטואלי (מכירה תמורת מטבע פיאט, החלפה למטבע קריפטוגרפי אחר, או שימוש ברכישת מוצר או שירות) הוא "מכירה" שמחויבת ברווח הון.¹ שיעור המס על רווח הון לתושב פרטי בישראל הוא 25% על הרווח הריאלי (אחרי תיאום אינפלציה), בכפוף לחריגים בפקודה ¹.

מתי האירוע חייב בדיווח

• מכירה תמורת שקלים, דולרים או מטבע פיאט אחר היא מכירה לכל דבר ומיוצרת רווח או הפסד הון לדיווח ¹.
• החלפה בין מטבעות קריפטוגרפיים שונים (למשל החלפת ביטקוין באיתריום) היא לפי החלטת המיסוי "מכירה" של הראשון ו"רכישה" של השני, ומחייבת חישוב רווח הון בנקודת ההחלפה לפי שווי שוק ¹.
• רכישה של מוצר או שירות באמצעות מטבע וירטואלי היא מכירה של הנכס תמורת המוצר, ומחייבת חישוב רווח הון בנקודת התשלום ¹.
• תושב פרטי שמבצע פעילות בקריפטו עשוי לחייב הגשת דוח שנתי לרשות המסים גם אם אינו חייב בדוח מטעמים אחרים, כאשר מתקיים אחד מתנאי החובה בפקודה ⁵.

דוגמה מספרית להמחשה

סוגי נכסים דיגיטליים: מטבע, פלטפורמה, אסימון

השוק רחב ומורכב, אך נהוג לחלק נכסים דיגיטליים לשלוש קטגוריות עיקריות לפי תפקוד מאקרו-כלכלי ולא לפי מותג ספציפי.

משמורת המפתחות: היכן הנכס שלכם באמת יושב

רוב הסכנות בקריפטו אינן טכניות; הן ארגוניות. הנכס הדיגיטלי מתועד על הבלוקצ'יין כשייך ל"מפתח פרטי" (Private Key). מי שמחזיק במפתח הפרטי שולט בנכס. הבחנה שמשקיע חייב לפנים:

החזקה דרך גוף מתווך (משמורת חיצונית)

כשרוכשים נכס דיגיטלי דרך גוף מסחר מתווך והנכס "יושב" בחשבון אצל הגוף, המפתח הפרטי בידי הגוף ולא בידי הלקוח. הלקוח מחזיק בעצם "הבטחת חוב" מהגוף שיעמיד לרשותו את הנכס בעת משיכה. במקרה של חדלות פירעון של הגוף, של פריצה, של הקפאת חשבון או של אכיפה רגולטורית, ייתכן והלקוח לא יוכל לממש את הנכס במהירות. בישראל, גופים שמספקים שירות בנכסים פיננסיים לרבות מטבעות וירטואליים חייבים ברישוי לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים ובדיווח לפי חוק איסור הלבנת הון ⁴. רישוי מקטין סיכון ארגוני אך אינו מבטל אותו.

החזקה עצמית (משמורת עצמית, Self-Custody)

במשמורת עצמית הלקוח מחזיק במפתח הפרטי במכשיר שבשליטתו (ארנק חומרה קר שמנותק מהאינטרנט, או ארנק תוכנה על מחשב או טלפון). היתרון: הסיכון הארגוני של גוף מתווך נעלם. החיסרון: כל אחריות אבטחת המידע עוברת ללקוח. אובדן המפתח הפרטי או של ביטוי השחזור (Seed Phrase) משמעו אובדן הנכס באופן בלתי הפיך, ללא גוף שיוכל לשחזר אותו. שריפה, גניבה, פטירה ללא הוראות יורשים, או טעות הקלדה בכתובת היעד גורמות לאובדן סופי.

חשיפה דרך מוצרים מסורתיים: קרנות סל ותעודות סל

אופציה לחשיפה לקריפטו בלי לעבור דרך תשתית קריפטו ישירה היא קרן סל סחירה שעוקבת אחרי מחירי מטבע וירטואלי או סל מטבעות. הקרנות נסחרות בבורסות בחו"ל ומותרות לרכישה דרך חשבון ניירות ערך רגיל בבית השקעות או בבנק. המס על הרווח ממימוש קרן כזו נקבע לפי כללי מיסוי נכסים פיננסיים בחו"ל לפי פקודת מס הכנסה (סעיף 91 לפקודה), ושיעור מס רווח הון לתושב פרטי הוא 25% על הרווח הריאלי ¹. רשות ניירות ערך פרסמה הנחיות לפעילות גופים מורשים בנכסים דיגיטליים, ומיקוד הפיקוח הוא על תשקיף, גילוי וניהול סיכונים ².

חשיפה דרך קרן סל סחירה מוותרת על "הסיבה הראשונה" של קריפטו (החזקה עצמית של נכס מבוזר ללא מתווך) אבל מקטינה את חיכוך המשמורת והדיווח. הבחירה בין השתיים תלויה בגודל ההקצאה, בנוחות התפעולית של המשקיע, ובחשיפה הקיימת שלו לסיכוני ניהול חשבון בקוסטודי חיצוני.

הקצאת נכסים: כמה זה "הרבה מדי" מקריפטו בתיק

תנודתיות היסטורית של מטבעות וירטואליים גדולים מסתכמת במחזורי עליות בהיקף של מאות אחוזים על פני שנה, ובמחזורי ירידות שמגיעים ל-70% עד 80% מהשיא. הקצאה גבוהה מדי בתיק אישי חושפת משק בית לסיכון של פגיעה ניכרת בשווי הנכסים בנקודת זמן שגרתית, גם אם הטווח הארוך הוא תזזיתי כלפי מעלה. גישה מקובלת בקרב מנהלי תיקים היא להתייחס לקריפטו כנכס לוויין בתיק בהקצאה של 1% עד 5%, בהתאם לפרופיל הסיכון ולאופק ההשקעה. הסכומים והאחוזים להמחשה ומחייבים בחינה אישית אצל יועץ או מנהל תיקים מורשה.

דיווח לרשות המסים: סדר הפעולות המעשי

מבחינה מעשית, מי שמחזיק או סוחר במטבעות וירטואליים חייב לתעד באופן שוטף את עסקאות הרכישה, את המכירות, את ההחלפות ואת תאריכי הביצוע. שמירת קבצי היסטוריית עסקאות מהגוף המתווך, צילומי מסך של יתרות לסוף שנה ותיעוד שערי המרה בשקלים בתאריך כל עסקה מהווים את תשתית הדיווח. דוח שנתי לרשות המסים מוגש בטופס 1301, ורווחי הון ממימוש נכס נכללים בנספח רווח הון של הדוח לפי הוראות הפקודה ⁵. לפעילות בהיקף משמעותי מומלץ להתייעץ עם יועץ מס מורשה שמכיר את מאפייני הנכסים הדיגיטליים.

שאלות נפוצות

מטבע וירטואלי הוא "נכס" לפי פקודת מס הכנסה לפי החלטת מיסוי 209/18 של רשות המסים, ולכן רווח ממימוש מחייב במס רווח הון של 25% על הרווח הריאלי ¹. רשות ניירות ערך (ISA) מפקחת על הנפקות וגיוסי הון בנכסים דיגיטליים ², בנק ישראל בוחן שקל דיגיטלי כפרויקט מחקרי ³, ורשות איסור הלבנת הון מסדירה גופים שמספקים שירות בנכסים פיננסיים לרבות מטבעות וירטואליים ⁴. כל הסכומים בתשובות ובדוגמאות שלהלן הם להמחשה.