אג"ח קטסטרופה
אג"ח קטסטרופה היא נייר חוב שבו הקרן נמחקת אם מתרחש אסון טבע מוגדר מראש, וכך היא מעבירה סיכון ביטוחי משוק הביטוח אל שוק ההון.
איך עובדת אג"ח קטסטרופה?
אג"ח קטסטרופה עובדת דרך
ישות ייעודית שמנפיקה את הנייר, מחזיקה את כספי המשקיעים בבטוחה נפרדת, ומשחררת אותם למנפיק רק אם מתרחש האירוע המוגדר
. המבטח או הממשלה שמעוניינים בהגנה חותמים חוזה מול הישות הייעודית ומשלמים לה פרמיה. הישות מגייסת מהמשקיעים את מלוא סכום הכיסוי ומשקיעה אותו בנכסים בטוחים ונזילים. אם לא קרה דבר עד לפדיון, המשקיעים מקבלים בחזרה את הקרן בתוספת הריבית על הבטוחה והפרמיה שהועברה אליהם כמרווח.
1אם האירוע כן מתרחש ועובר את הסף שהוגדר בשטר, הכסף שבבטוחה עובר למנפיק כדי לממן את הנזק, והמשקיעים מפסידים חלק מהקרן או את כולה. במבנה המקורי שתועד כבר בתחילת שנות האלפיים, הבטוחה הושקעה באיגרות חוב ממשלתיות ובנכסים בדירוג גבוה, כדי שהתשלום למנפיק לא יהיה תלוי בסיכון האשראי של גורם שלישי. 2 השוק עצמו כבר אינו נישה: היקף אג"ח הקטסטרופה שהיו בתוקף הגיע ל כ-56.7 מיליארד דולר בסוף יוני 2025°, מתוכם כ-17.6 מיליארד דולר שהונפקו במחצית הראשונה של אותה שנה.
3מה ההבדל בין טריגר שיפוי לטריגר פרמטרי?
ההבדל הוא במה בדיוק מפעיל את התשלום: טריגר שיפוי נשען על התביעות שהמנפיק שילם בפועל, וטריגר פרמטרי נשען על מדידה פיזית אובייקטיבית, למשל רעידת אדמה בעוצמת מומנט של 7.2 ומעלה באזור מוגדר. 2 טריגר שיפוי מקרב את התשלום לנזק האמיתי ומקטין את מה שנקרא סיכון בסיס, כלומר הפער בין הפיצוי שהתקבל לבין ההפסד שנגרם, אבל הוא איטי יותר וחשוף לחשד למניפולציה. טריגר פרמטרי שקוף ומהיר, ולכן הוא הטריגר המועדף בעסקאות ממשלתיות, אך הוא משאיר את סיכון הבסיס אצל המנפיק.
1| סוג טריגר | מה מפעיל את התשלום | סיכון בסיס למנפיק | שקיפות למשקיע |
|---|---|---|---|
| שיפוי (Indemnity) | התביעות שהמנפיק שילם בפועל | נמוך | נמוכה, תלויה בהליך יישוב תביעות ארוך |
| פרמטרי (Parametric) | מדידה פיזית, למשל עוצמת רעידה או מהירות רוח באזור מוגדר | גבוה | גבוהה, ניתנת לאימות ממקור חיצוני |
| נזק ענפי (Industry loss) | אומדן הנזק לכלל ענף הביטוח מעל סף מוגדר | בינוני | בינונית, תלויה בגוף שמפרסם את האומדן |
| נזק מודל (Modeled loss) | הרצת נתוני האירוע מול תיק חשיפה בתוכנת מודל קטסטרופה | בינוני | נמוכה, המודל עצמו הוא קופסה סגורה |
ארבעת הסוגים מתוארים באותה משפחה של מכשירים, וההבדל ביניהם הוא בעצם חלוקת סיכון הבסיס בין המנפיק למשקיע.
1כמה מרווח משלמת אג"ח קטסטרופה, ולמה הוא גבוה?
המרווח גבוה משום שהוא אינו פיצוי על סיכון אשראי אלא על הסתברות ההפסד הביטוחי עצמה, כפי שהעריך אותה מודל הקטסטרופה. באג"ח קטסטרופה בהיקף 200 מיליון דולר שתומחרה עבור ג'מייקה, לכיסוי סופות בעלות שם למשך ארבע שנים, נקבע מרווח סיכון של
6.75% לשנה מעל ריבית הבסיס, בתוספת מרווח מימון של 0.12%
.4 באחת העסקאות הממשלתיות המתועדות המוקדמות, אג"ח קטסטרופה בהיקף 290 מיליון דולר שהונפקה עבור ממשלת מקסיקו ב-2009 לשלוש שנים, נקבעו מרווחים של 10.25% עד 11.50% על פני רובדי הסיכון השונים.
1דוגמה מספרית: מה קורה בשני התרחישים
גוף מוסדי מקצה 20 מיליון ₪ לרובד של אג"ח קטסטרופה עם מרווח סיכון של 6.75% לשנה, בדומה למרווח שנקבע בעסקה הג'מייקנית. 4 בתרחיש שבו לא מתרחש אירוע מכוסה, המרווח לבדו מזרים כ-1,350,000 ₪ בשנה, ומעליו נצברת גם תשואת הבטוחה, כך שאחרי שלוש שנים חוזרים 20 מיליון ₪ בתוספת כ-4,050,000 ₪ ממרווח הסיכון. בתרחיש שבו האירוע מתרחש בשנה השנייה ועובר את הסף, הבטוחה מועברת למנפיק: הגוף המוסדי קיבל כ-2,700,000 ₪ מרווח על שנתיים, ומאבד את מלוא 20 מיליון ₪ הקרן. אין ביניים חלקי אלא אם השטר מגדיר במפורש רובדי מחיקה חלקית.
מה המשמעות של מתאם נמוך עם שוק המניות?
המשמעות היא שהסיבה להפסד בנייר הזה היא הוריקן או רעידת אדמה, ולא מיתון, אינפלציה או משבר אשראי, ולכן ההפסד נוטה להגיע בעיתוי אחר מזה של תיק המניות. זו הסיבה המרכזית שגופים מוסדיים מחזיקים את המכשיר: מקור תשואה שאינו נובע מאותם גורמי סיכון כלכליים שמניעים את שאר התיק. 1 בעבודה שנסקרה במסמך העבודה של ה-OECD נמצא שבתקופות שוק רגילות התשואה הכוללת של אג"ח קטסטרופה הייתה קרובה לביטא אפס מול מניות ואיגרות חוב.
1המתאם הנמוך אינו מתאם אפס
באותה סקירה, בתקופת המשבר הפיננסי בין יולי 2007 לתחילת ינואר 2009, נמדד מתאם מובהק בין תשואת אג"ח הקטסטרופה לבין מדדי תשואה אחרים, בטווח של 0.19 מול מדד CMBS ועד 0.465 מול איגרות חוב קונצרניות בדירוג BBB. המסקנה שם הייתה שהמכשיר עדיין תרם לפיזור, אבל לא היה חסין מסיכון מערכתי. 1 אסון בסדר גודל חריג במיוחד יכול להשפיע גם על שוקי ההון עצמם, ואז שני מקורות הסיכון מתכנסים.
יתרונות
מי מחזיק אג"ח קטסטרופה, והאם היא נגישה למשקיע ישראלי?
המחזיקים הם משקיעים מוסדיים, קרנות ייעודיות למכשירים מקושרי ביטוח וחברות ביטוח, לא הציבור הרחב. 3 ההנפקות נמכרות למשקיעים כשירים ולמתמחים בתחום, ולא כהצעה לציבור בבורסה. 4 בפועל אין כאן מכשיר שמשקיע פרטי בישראל יכול לקנות בחשבון המסחר שלו, ולכן הערך של הבנת המושג הוא בהיכרות עם האופן שבו סיכון ביטוחי מתומחר ומועבר, לא בהחלטת רכישה.
ההקשר הישראלי מעניין דווקא מצד הפריל ולא מצד ההשקעה. לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רעידת אדמה חזקה מתרחשת בישראל בממוצע אחת ל 80 עד 100 שנים, והאחרונה הייתה ב-1927°, ובאותו מסמך מוערך כי כ-810 אלף דירות בישראל דורשות חיזוק. 5 זהו בדיוק פרופיל הסיכון שאג"ח קטסטרופה נבנתה עבורו: הסתברות נמוכה מאוד בשנה בודדת, ונזק מצטבר עצום כשהאירוע כן קורה.
למה זה מופיע כאן כחומר לימוד
אג"ח קטסטרופה אינה מוצע לציבור הרחב בישראל, ואין לה מקבילה קמעונאית סחירה בבורסה בתל אביב. המונח מופיע במילון כדי להסביר מנגנון: איך סיכון שמסורתית ישב אצל מבטחי משנה עבר לשוק ההון, ולמה מרווח של אחוזים בודדים מעל ריבית הבסיס משקף הסתברות הפסד ולא דירוג אשראי. מי שנתקל במונח בדוח של גוף מוסדי יבין מה הוא רואה, וזו התכלית.
מושגים קשורים
הערוץ המסורתי להעברת סיכון ביטוחי. אג"ח קטסטרופה היא התחליף שמעביר את אותו סיכון לשוק ההון במקום למבטח משנה.
נקודת ההשוואה הטבעית מבחינת המרווח, אך שם המרווח מפצה על סיכון אשראי ולא על הסתברות אירוע פיזי.
הצד הקמעונאי של אותו פריל בישראל. אג"ח קטסטרופה היא הדרך שבה מבטחים מגלגלים הלאה חשיפה מהסוג הזה.
שאלות נפוצות
אג"ח קטסטרופה היא נייר חוב שבו הקרן נמחקת, כולה או חלקה, אם מתרחש אסון טבע שהוגדר מראש בשטר. המנפיק הוא מבטח, מבטח משנה או ממשלה שרוצים הגנה מפני אירוע קיצון, והכסף שגייסו מהמשקיעים יושב בבטוחה נפרדת ומושקע בנכסים בטוחים. אם לא קרה האירוע, המשקיע מקבל את הקרן בחזרה בתוספת מרווח סיכון גבוה. אם האירוע קרה ועבר את הסף, הבטוחה עוברת למנפיק והמשקיע מפסיד. המכשיר נמכר למשקיעים מוסדיים וכשירים בלבד ואינו נגיש למשקיע פרטי בישראל.
באג"ח קונצרנית ההפסד נובע מכך שהמנפיק לא יכול לשלם, כלומר מסיכון אשראי. באג"ח קטסטרופה המנפיק דווקא כן משלם, אבל השטר קובע שהקרן עוברת אליו אם התרחש אירוע פיזי מוגדר. המרווח באג"ח קטסטרופה מתמחר את ההסתברות לאירוע הביטוחי לפי מודל קטסטרופה, ולא את איכות האשראי של החברה.
כי הוא מפצה על אפשרות למחיקת קרן מלאה מאירוע בודד. באג"ח קטסטרופה בהיקף 200 מיליון דולר שתומחרה עבור ג'מייקה למשך ארבע שנים נקבע מרווח סיכון של 6.75% לשנה מעל ריבית הבסיס, בתוספת מרווח מימון של 0.12%. בעסקה הממשלתית של מקסיקו מ-2009, בהיקף 290 מיליון דולר, נקבעו מרווחים של 10.25% עד 11.50% בין רובדי הסיכון.
סיכון בסיס הוא הפער בין הפיצוי שהמנפיק מקבל לבין הנזק שנגרם לו בפועל. הוא נוצר בכל טריגר שאינו טריגר שיפוי: אם השטר משלם לפי עוצמת רעידה שנמדדה בתחנה מסוימת, ייתכן שהנזק האמיתי היה גדול בהרבה מהתשלום, או שהנזק היה כבד אך המדידה לא חצתה את הסף ולא שולם דבר. טריגר שיפוי מצמצם את הפער אך מאט מאוד את התשלום.
הבטוחה שבה יושבים כספי המשקיעים מועברת למנפיק כדי לממן את הנזק, והמשקיע מפסיד את הקרן, לפעמים במלואה. בהמחשה שקלית: הקצאה של 20 מיליון ₪ במרווח סיכון של 6.75% מזרימה כ-1,350,000 ₪ בשנה, אך אם האירוע מתרחש בשנה השנייה המשקיע נשאר עם כ-2,700,000 ₪ מרווח מצטבר ומאבד את מלוא 20 מיליון ₪.
היקף אג"ח הקטסטרופה שהיו בתוקף הגיע לכ-56.7 מיליארד דולר בסוף יוני 2025, ובמחצית הראשונה של אותה שנה הונפקו כ-17.6 מיליארד דולר. ברבעון השני של 2025 לבדו הונפקו כ-10.5 מיליארד דולר בכ-38 עסקאות. זהו שוק מוסדי מובהק שמרוכז בפרילים מרכזיים כמו סופות ורעידות אדמה.
- Michel-Kerjan, E., Zelenko, I., Cárdenas, V., Turgel, D. "Catastrophe Financing for Governments: Learning from the 2009-2012 MultiCat Program in Mexico", OECD Working Papers on Finance, Insurance and Private Pensions No. 9(2011) oecd.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- U.S. Government Accountability Office. "Catastrophe Insurance Risks: The Role of Risk-Linked Securities and Factors Affecting Their Use", GAO-02-941(פורסם ב-08/10/2002) gao.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- National Association of Insurance Commissioners (NAIC). "Insurance-Linked Securities", Insurance Topics(פורסם ב-24/09/2025) content.naic.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- World Bank. "World Bank Prices Catastrophe Bond for Disaster Protection for Jamaica" (הנפקה של 200 מיליון דולר, יישוב 26 במאי 2026, פדיון מתוכנן 23 במאי 2030)(פורסם ב-18/05/2026) worldbank.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
- מתן שחק ונורית יכימוביץ-כהן, "סוגיות בהיערכות לרעידת אדמה בישראל, עדכון", מרכז המחקר והמידע של הכנסת(פורסם ב-13/01/2026) fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 09/08/2026
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות