סיכון בסיס
סיכון בסיס הוא החשיפה שנותרת אחרי גידור כאשר מחיר החוזה העתידי לא נע בדיוק כמו מחיר הנכס האמיתי שמגדרים עליו.
בקצרה
מה זה סיכון בסיס?
סיכון בסיס נובע מהעובדה שהחוזה העתידי שמשתמשים בו לגידור אינו נע בקורלציה מושלמת עם הנכס הפיזי שמגדרים. הנוסחה הבסיסית היא Basis = Spot Price - Futures Price, והסיכון עצמו הוא התנודתיות של הביטוי הזה לאורך זמן. אם הבסיס משתנה בין יום פתיחת הגידור ליום סגירתו, יש רווח או הפסד בלתי מתוכנן שנותר אחרי כל ההגנה של העסקה המקורית.1
מקורות הסיכון הם בדרך כלל ארבעה: סוג מעט שונה של סחורה (חיטה ישראלית לעומת חיטה אמריקאית), מיקום גאוגרפי שונה (נפט בנמל אשדוד לעומת נפט בחוף המפרץ של ארה״ב), איכות שונה (קקאו ממקור ספציפי לעומת קקאו כללי), ותאריך פקיעה שלא מדויק (ספוט של היום לעומת חוזה שפוקע בעוד חודש). כל אחד מהם הוא מקור פער שלא ניתן לגדר בצורה מושלמת.
חקלאי ישראלי שמגדל חיטה בנגב ורוצה לגדר את מחיר היבול שלו באמצעות חוזים עתידיים על חיטה שנסחרים ב-CBOT בשיקגו עומד בפני בעיה מוחשית. החוזה בשיקגו מתייחס לחיטת SRW, סוג מסוים של חיטה אמריקאית, בעוד שהחיטה שלו היא חיטה מקומית בעלת מאפיינים שונים. אפילו כשמחיר החיטה העולמית יציב לחלוטין, מחיר החיטה הישראלית יכול לזוז בגלל בצורת, חגים, או עלויות משלוח מקומיות. זהו סיכון הבסיס בפעולה.
איך סיכון בסיס משפיע על הגידור?
גידור מושלם מניח שהחוזה והנכס נעים אחד לאחד. בפועל, זה כמעט אף פעם לא קורה. ככל שהקורלציה בין שני המחירים נמוכה יותר, כך סיכון הבסיס גדול יותר ואפקטיביות הגידור נמוכה יותר. בחוזים סטנדרטיים ונזילים שמיועדים בדיוק לסחורה מסוימת, הסיכון יחסית נמוך. בחוזים שלא תואמים במדויק למה שמגדרים, הסיכון יכול להיות גדול מכדי להתעלם ממנו.
סוגי סיכון בסיס העיקריים מעשיים: סיכון איכות, כמו חיטה דורם לעומת חיטה SRW. סיכון מיקום, כמו נפט Brent לעומת נפט WTI. סיכון תאריך, כמו מחיר ספוט לעומת חוזה לדצמבר. וסיכון סוג, כמו תזונת בקר לעומת מספוא סוסים שמגדרים אותם באותו חוזה. חשוב להכיר את הסוגים לפני שבוחרים איך לגדר.
יבואני סחורות ישראליים מתמודדים עם סיכון בסיס באופן יומיומי. חברת שטראוס, שרוכשת קקאו לייצור שוקולד, מגדרת חלקית דרך ICE Futures בלונדון, אבל נותרת חשופה לסיכון הבסיס בין המחיר הבינלאומי של הקקאו לעלות המעשית של המשלוחים לנמלי ישראל. גם חברת אסם עם מוצרי חיטה, וגם תנובה עם מזון לבעלי חיים, מתמודדות עם אותה בעיה בסיסית: החוזה הגלובלי אינו מתאים במדויק למוצר הסופי שהן קונות.
דוגמה: חקלאי מגדר מחיר חיטה
גידור חלקי של יבול חיטה
חקלאי מגדל 100 טון חיטה בנגב, צפוי לקצור בחודש יוני. בינואר, המחיר הקמעונאי בישראל הוא 1,200 שקל לטון. חוזה יוני של CBOT בשיקגו מתומחר ב-300 דולר לטון, שווה ערך בערך ל-1,080 שקל לטון בשער הנוכחי. הבסיס ההתחלתי: 1,200 פחות 1,080 שווה 120 שקל לטון, לטובת המחיר המקומי.
החקלאי פותח פוזיציית שורט על חוזה CBOT ב-300 דולר כהגנה על 100 טון. ביוני, המחיר הקמעונאי בישראל עלה ל-1,350 שקל לטון, אבל חוזה CBOT עלה רק ל-330 דולר, שהם 1,188 שקל לטון. הבסיס החדש: 1,350 פחות 1,188 שווה 162 שקל, גדול יותר מבתחילה.
החקלאי הפסיד 30 דולר לטון בחוזה (3,000 דולר בסך הכל, כ-10,800 שקל), אבל הרוויח 150 שקל לטון בשוק הפיזי (15,000 שקל בסך הכל). הרווח הכולל מהעסקה המקובלת היה אמור להיות אפס, אבל בפועל הוא הרוויח בערך 4,200 שקל בגלל שינוי הבסיס לטובתו. אם הבסיס היה מצטמצם במקום להתרחב, הוא היה מפסיד סכום דומה. זהו סיכון הבסיס: רווח או הפסד בלתי צפוי שנותר אחרי הגידור.
איך מודדים ומנתחים סיכון בסיס
מי שמגדר בפועל צריך כלים מעשיים כדי לבחור את החוזה הנכון ולהעריך כמה בסיס יישאר חשוף. השיטה הראשונה היא חישוב קורלציה היסטורית בין מחיר הנכס הפיזי לחוזה, על בסיס של 12 עד 24 חודשים אחורה. ככל שהקורלציה גבוהה יותר, סיכון הבסיס נמוך יותר. חוזה עם קורלציה של 0.95 מעניק הגנה טובה בהרבה מחוזה עם קורלציה של 0.70.
השיטה השנייה היא חישוב סטיית התקן של הבסיס לאורך זמן. סטיית תקן גבוהה של הבסיס אומרת שהפער זז הרבה מיום ליום, ושבחירת החוזה כגידור אינה אידיאלית. סטיית תקן נמוכה מעידה על יציבות טובה של הקשר, גם אם הקורלציה עצמה אינה מושלמת. שילוב של שני המדדים נותן תמונה שלמה יותר של הסיכון.2
השיטה השלישית, המתקדמת יותר, היא חישוב יחס גידור של שונות מינימלית (Minimum Variance Hedge Ratio) לפי הנוסחה h* = ρ כפול (σ_spot חלקי σ_futures). הנוסחה בוחרת את כמות החוזים האופטימלית שמקטינה את סיכון הבסיס, לאו דווקא את כל כמות הסחורה הפיזית אחד לאחד. סחרנים מקצועיים בבנק הפועלים ובבנק לאומי משתמשים בנוסחה הזו כדי לגדר תיקי לקוחות עסקיים גדולים.
טעויות נפוצות
- הנחה שגידור מלא שווה אפס סיכון: סיכון בסיס תמיד נותר, גם בחוזים הכי נזילים, כיוון שהחוזה הוא תמיד הפשטה של הנכס הפיזי.
- בחירת חוזה לפי נזילות בלבד: חוזה נזיל ואטרקטיבי במחיר אבל עם קורלציה נמוכה לנכס האמיתי מייצר סיכון בסיס גדול מכל חיסכון בעמלות.
- התעלמות מהשפעת שער חליפין: חברה ישראלית שמגדרת מחיר קקאו בדולרים עדיין חשופה לתנועות USD/ILS. שני סיכוני בסיס נפרדים מצטברים אחד על השני.
- חישוב רווח והפסד רק על החוזה: הרווח האמיתי הוא תנועת הספוט בתוספת או בניכוי שינוי הבסיס. מי שמסתכל רק על ה-P&L של החוזה מקבל תמונה מעוותת.
טיפים מעשיים
בחירת חוזה נכון לגידור
לפני שפותחים פוזיציית גידור, שווה להקדיש שעה לבחינת הבסיס ההיסטורי של החוזה הנבחר מול הנכס שאתם מגדרים. זמן שמתברר כמוצלח מאוד אם הבסיס מחזיק את עצמו, וחיוני אם הבסיס עצמו לא יציב.
- בדקו את ההיסטוריה של הבסיס לפחות 24 חודשים אחורה לפני שפותחים גידור ארוך טווח. מגמות ונקודות קיצון עוזרות להעריך את הסיכון.
- העדיפו חוזה שמתאם טוב יותר עם הנכס שלכם, גם אם הוא פחות נזיל. הפער בעמלות לרוב קטן מההפסד הפוטנציאלי מסיכון בסיס גבוה.
- גדרו את שער החליפין במקביל לגידור הסחורה, במיוחד כשהחוזה נקוב במטבע זר. שני הגידורים פועלים יחד ומקטינים את החשיפה הכוללת.
- בדקו את האפשרות של גידור מבוסס מדד (Index-based hedging). חוזים על מדדי סחורות עשויים להיות קורלטיביים יותר עם העסק שלכם מאשר חוזה על סחורה אחת.
חשוב לדעת
סיכון בסיס גדל במשברים
בזמני משבר כמו תקופת הקורונה או מלחמה באוקראינה, סיכון הבסיס מתרחב בחדות כי השוק הפיזי והשוק הנייר מפסיקים לנוע יחד. חקלאי או יבואן שגידר ב-2019 עם בסיס של חמישה אחוזים גילה ב-2020 שהבסיס התפוצץ ל-15 עד 20 אחוזים, ושהגידור הגן על חלק קטן יותר מכפי שתכנן. לגדר לא אומר להיות חסין, אלא להקטין סיכון באופן משמעותי אבל לא מושלם.
סיכום
סיכון בסיס הוא התזכורת שאין גידור מושלם בעולם האמיתי. כל יצרן, יבואן או משקיע שמשתמש בחוזים עתידיים חייב להבין שבפער קטן אבל אמיתי בין שוק הנייר לשוק הפיזי. הטעות הגדולה היא לחשוב על גידור כמכסה של מאה אחוזים, במקום להבין שמדובר בהקטנת סיכון משמעותית אבל לא מלאה.
שאלות נפוצות
סיכון בסיס הוא הפער שנשאר אחרי גידור. כשמגדרים סחורה עם חוזה עתידי, מניחים שמחיר החוזה ינוע בדיוק כמו מחיר הסחורה בפועל. במציאות, הם לא זזים זהה. אם גידרתם חיטה ישראלית עם חוזה על חיטה אמריקאית, והמחיר המקומי עלה ב-15% אבל החוזה עלה רק ב-10%, נשארתם חשופים ל-5% הפער הזה. זהו סיכון הבסיס: רווח או הפסד שנוצר מהשוני בין מה שגידרתם למה שקניתם בפועל.
בישראל אין חוזים עתידיים מקומיים פעילים על סחורות. חברות ישראליות שמגדרות חיטה, קקאו, נפט או מתכות חייבות להשתמש בחוזים מבורסות זרות כמו CBOT, ICE ו-LME. זה מוסיף שתי שכבות של סיכון בסיס: הראשונה היא הפער בין הסחורה הספציפית שקונים לבין הסחורה הסטנדרטית בחוזה, והשנייה היא תנודות שער החליפין (שקל מול דולר) שמשפיעות על העלות הסופית.
שני כלים מרכזיים: קורלציה היסטורית וסטיית תקן הבסיס. בודקים את הקורלציה בין מחיר הסחורה הפיזית לחוזה על בסיס 12 עד 24 חודשים. קורלציה של 0.95 מעידה על גידור יעיל, בעוד 0.70 מעידה על סיכון בסיס משמעותי. במקביל, סטיית תקן גבוהה של הבסיס מעידה שהפער זז הרבה ולא יציב. השילוב של שני המדדים נותן תמונה שלמה של הסיכון.
בזמני משבר כמו מגפת הקורונה או מלחמה, סיכון הבסיס מתרחב בחדות. השוק הפיזי (סחורות ממשיות) והשוק הנייר (חוזים עתידיים) מפסיקים לנוע יחד. יבואן שגידר עם בסיס היסטורי של 5% יכול לגלות שבמשבר הבסיס קפץ ל-15% או 20%. המסקנה: גידור מקטין סיכון משמעותית אבל לא מבטל אותו, ובמשברים ההגנה פחות אפקטיבית מהמתוכנן.
קונטנגו (חוזה עתידי יקר מהספוט) ובקוורדיישן (חוזה זול מהספוט) הם מצבי שוק שמתארים את הכיוון של הבסיס ברגע מסוים. סיכון בסיס הוא התנודתיות של הבסיס לאורך זמן, כלומר עד כמה הפער משתנה בין יום פתיחת הגידור ליום סגירתו. שוק יכול להיות בקונטנגו יציב (בסיס שלילי קבוע, סיכון בסיס נמוך) או בקונטנגו תנודתי (בסיס שלילי שמשתנה, סיכון בסיס גבוה).
זו נוסחה מתקדמת שקובעת כמה חוזים לפתוח כדי להקטין את סיכון הבסיס למינימום. הנוסחה היא h* = ρ כפול (σ_spot חלקי σ_futures). היא לוקחת בחשבון את הקורלציה בין הנכס לחוזה ואת התנודתיות של שניהם. התוצאה לא תמיד תהיה 1:1 עם כמות הסחורה הפיזית. למשל, אם הקורלציה רק 0.8, הנוסחה תמליץ לגדר רק 80% מהכמות, כדי להימנע מ"גידור-יתר" שמוסיף סיכון.
- CME Group — Basis Risk in Hedging: Fundamentals cmegroup.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 15/05/2026
- CFTC — Hedging with Futures: A Primer cftc.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 15/05/2026
- ICE Futures — Understanding Basis in Commodity Markets ice.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- Hull, J. — Options, Futures and Other Derivatives pearson.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- FAO — Agricultural Commodity Price Risk Management fao.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
מושגים קשורים
חוזים עתידיים על סחורות
המכשיר שבאמצעותו מגדרים, ושבזכות אופיו המופשט מייצר את סיכון הבסיס מול הנכס הפיזי.
גידור באמצעות סחורות
הפעולה שבה סיכון הבסיס רלוונטי. זהו המרכיב השיורי שכל מגדר צריך להביא בחשבון בתכנון הגנה.
מחיר ספוט
הצד הפיזי של נוסחת הבסיס, שמייצג את המחיר שבו באמת קונים או מוכרים את הסחורה היום.
מחיר עתידי
הצד הנייר של נוסחת הבסיס, שמתייחס למחיר החוזה העתידי ולציפיות השוק לגבי העתיד.
קונטנגו
התרחיש שבו הבסיס שלילי וחוזה עתידי יקר מהספוט. שכיח בסחורות רבות ומשפיע על גידור ארוך טווח.
בקוורדיישן
התרחיש ההפוך, שבו הבסיס חיובי והספוט גבוה מהחוזה העתידי. נפוץ במצבי מחסור פיזי.
מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות