עיקרי הדברים
- למשקיע הישראלי שלוש קטגוריות פלטפורמה: המערכת הבנקאית, בתי השקעות ישראליים (חברי בורסה שאינם בנקים) וברוקרים זרים כמו Interactive Brokers.
- בנקים גובים דמי משמרת של כ-0.4% עד 0.6% מהתיק בכל שנה, וגם עמלות קנייה ומכירה גבוהות סביב 0.3% עם מינימום של כ-25 ₪ לפעולה.
- בתי השקעות ישראליים אינם גובים דמי משמרת אלא דמי ניהול חודשיים קבועים של כ-15 עד 20 ₪ שמתקזזים מול עמלות המסחר, ועמלת מסחר נמוכה של כ-0.08% עד 0.09%.
- קטין אינו כשיר משפטית לפעול בחשבון בעצמו: ההורה פותח ומנהל אותו כאפוטרופוס טבעי עד גיל 18, ופעולות מסוימות בנכסי הקטין מצריכות אישור בית משפט.
- רווחי הון בחשבון של קטין חייבים במס של 25% על הרווח הריאלי בדיוק כמו בגיר; ברוקר ישראלי מנכה במקור ומפשט את הניהול, וברוקר זר דורש דוח שנתי עצמאי. בגיל 18 החשבון הופך לבעלות מלאה של הקטין.


השוואה בין בנק לבית השקעות בישראל: עמלות מסחר, דמי משמרת ושירות, ומדריך לפתיחת חשבון ניירות ערך לקטינים דרך הורה כאפוטרופוס, כולל מיסוי והעברת הבעלות בגיל 18.
איך בוחרים ברוקר בישראל? משווים בין שלוש קטגוריות (בנק, בית השקעות ישראלי, ברוקר זר) לפי ארבעה פרמטרים מרכזיים: עמלת עסקה, דמי משמרת או דמי ניהול חשבון, עמלת המרת מטבע ומינימום לפעולה. כל הברוקרים הישראליים מפוקחים על ידי רשות ניירות ערך2, כך שהשאלה אינה "מי בטוח יותר" אלא איזו מבנה עמלות מתאים לתדירות ולסכומי המסחר שלכם.
החלטתם שאתם רוצים לקחת אחריות על העתיד הפיננסי שלכם ולהתחיל להשקיע. מעולה! עכשיו עומדת בפניכם הדילמה הטכנית הראשונה: איפה פותחים את "תיק ההשקעות"? הפלטפורמה שתבחרו תשפיע באופן דרמטי על שורת הרווח שלכם, בשל פערים עצומים בעמלות.
בישראל, עומדות בפני המשקיע שלוש קטגוריות עיקריות של פלטפורמות מסחר:
- המערכת הבנקאית הישראלית: האופציה הנוחה והמוכרת, המשמשת כברירת המחדל של רוב הציבור.
- בתי השקעות ישראלים (חברי בורסה שאינם בנקים): גופים כמו מיטב טרייד, IBI, ואקסלנס טרייד.
- ברוקרים זרים (לדוגמה Interactive Brokers): פלטפורמות מסחר גלובליות, לרוב מארה"ב, המאפשרות פתיחת חשבון לישראלים.
המוקש הגדול: "מס העצלנות" של הבנקים
רוב הישראלים משקיעים דרך הבנק כי זה "כבר שם". הבנקים יודעים שנוח לכם לראות את חשבון העובר ושב (Checking Account) ואת תיק המניות באותה אפליקציה בדיוק. על הנוחות הפסיכולוגית הזו, הבנקים גובים פרמיה יקרה מאוד בשני סעיפים עיקריים ששוחקים את הריבית דריבית שלכם:
1. דמי משמרת (עמלת ניהול פיקדון ניירות ערך)
זוהי עמלה ייחודית ומקוממת למדי המאפיינת את המערכת הבנקאית. הבנק גובה מכם עמלה קבועה - לרוב סביב 0.4% עד 0.6% בכל שנה1 - נגזרת מהשווי הכולל של התיק שלכם, רק על עצם העובדה שהמניות "יושבות" בשרתים שלו.
המשמעות המספרית: אם יש לכם תיק צנוע של 100,000 ₪ (כ-$27,000 USD), תשלמו לבנק כ-600 ₪ ($160 USD) בשנה – גם אם לא ביצעתם אפילו פעולת קנייה או מכירה אחת! ככל שהתיק שלכם יצמח וירוויח, כך תשלמו לבנק יותר, מה שהופך את זה למעין "מס עושר" על החיסכון שלכם.
2. עמלות קנייה ומכירה (Buy/Sell Commissions)
בכל פעם שאתם לוחצים "קנה" או "מכור", הבנק גוזר קופון. העמלה התעריפית בבנקים עומדת לרוב על כ-0.3% ומעלה מגובה העסקה, עם "עמלת מינימום" של כ-25 ₪ (כ-$6.75 USD) לפעולה. זה אומר שאם רציתם להשקיע סכום חודשי קטן של 1,000 ₪, תשלמו מיד עמלה של 25 ₪, שמהווה הפסד מיידי של 2.5% מההשקעה שלכם עוד לפני שהמניה זזה במילימטר.
האלטרנטיבה המקומית: בתי השקעות (Investment Houses)
בתי ההשקעות הם גופים פיננסיים מפוקחים על ידי הרשות לניירות ערך, המציעים חשבון מסחר עצמאי (נקרא לעיתים "חשבר").
למה זה משתלם?
- אפס דמי משמרת: בתי ההשקעות לא גובים אחוזים מהתיק שלכם. במקום זאת, ישנם דמי ניהול חודשיים קבועים ונמוכים (לרוב כ-15 עד 20 ₪ / ~$4-$5 USD). חיסכון מיידי של אלפי שקלים לאורך חיי התיק.
- קיזוז עמלות: היתרון הגדול - דמי הניהול החודשיים מתקזזים מול עמלות הקנייה והמכירה שתבצעו באותו חודש.
- עמלות קנייה זולות: העמלה על מסחר בישראל היא לרוב סביב 0.08% עד 0.09% (שליש מהבנק), ומינימום לפעולה עומד על כ-2 עד 5 ₪ בלבד.
"רגע, אבל האם זה בטוח?" (חשש קריסת הברוקר)
הפחד הגדול ביותר של משקיעים מתחילים הוא: "מה קורה אם בית ההשקעות פושט רגל? האם הכסף שלי נעלם?". התשובה היא לא.
בתי ההשקעות בישראל עובדים במודל של חשבון נאמנות (Trust Account).2 הכסף שלכם והמניות שלכם לא שייכים לבית ההשקעות, אלא מוחזקים בחשבון נאמנות מיוחד המנוהל בתוך אחד מהבנקים הגדולים (כמו הפועלים או לאומי), והמניות רשומות על שמכם במסלקת הבורסה.4 לבית ההשקעות אסור חוקית לגעת בכסף הזה לצורך תשלום חובותיו שלו. במקרה קיצון של קריסה, התיק שלכם פשוט יועבר לניהולו של חבר בורסה אחר.
בדיקת ידע
מה היתרון המרכזי של ברוקר עצמאי מול בנק?
מה רשות ניירות ערך מפקחת עליו ומה לא?
רשות ניירות ערך מפקחת על מי שרשאי לנהל עבורכם חשבון מסחר ועל אופן ניהולו, אך אינה מבטחת אתכם מפני הפסד שוק. כל חבר בורסה ישראלי, בין אם בנק ובין אם בית השקעות, פועל תחת רישיון והסדרה של הרשות, ורשימת בעלי הרישיון מתפרסמת באתר הרשות.2 זה אומר שכל גוף ישראלי מפוקח שאתם שוקלים נמצא תחת אותם כללי הון עצמי, הפרדת נכסי לקוחות ודיווח.
מה הרשות לא עושה: היא אינה ערבה לרווחי המסחר שלכם, אינה מבטיחה שמחיר מניה לא יירד, ואינה מפצה על החלטות השקעה שגויות. הפיקוח נוגע ליציבות הגוף ולהגנה על הנכסים שרשומים על שמכם, לא לתשואה.
האם ותק של חברה שווה הגנה משפטית גבוהה יותר?
לא. ותק ומוניטין הם שיקול שירותי ופסיכולוגי, אך אינם מעניקים הגנה משפטית עודפת. ההגנה על הנכסים שלכם נובעת ממבנה הרגולציה ומחשבון הנאמנות, ולא מגיל החברה. בית השקעות ותיק ובית השקעות צעיר שניהם פועלים תחת אותו רישיון רשות ניירות ערך ואותה חובת הפרדת נכסי לקוחות.2 לכן ההחלטה צריכה להישען על מבנה העמלות, איכות הפלטפורמה והשירות, ולא על תחושת "ביטחון" שמקורה בשם מוכר בלבד.
העמלה הנסתרת הכבדה: עמלת המרת מטבע
עמלת המרת המטבע (Forex / המרה) היא לעיתים העמלה היקרה ביותר, אך גם הנסתרת ביותר, שכן היא מוטמעת בשער ולא מוצגת כשורה נפרדת. כשאתם קונים מניה אמריקאית או קרן סל זרה דרך בנק ישראלי, הבנק ממיר שקלים לדולרים וגוזר מרווח שיכול להגיע לכמה עשיריות האחוז ואף יותר על כל המרה.1 בעסקה של 10,000 ₪ מדובר בעשרות שקלים שנעלמים עוד לפני שהמניה זזה.
למה זה קריטי למשקיע פעיל: אם אתם קונים כ-10 מניות בחודש, כל המרה גוזרת עמלה, והעלות המצטברת בשנה עשויה להגיע לאלפי שקלים. בתי השקעות גובים לרוב מרווח המרה נמוך בהרבה, וברוקרים זרים כמו Interactive Brokers ממירים מטבע בעמלה אפסית הקרובה לשער הבין-בנקאי.1 לכן, כשאתם משווים פלטפורמות, אל תסתכלו רק על עמלת הקנייה אלא בקשו במפורש את שער ההמרה ואת מרווח ההמרה.
טבלת השוואה: בנק מול בית השקעות מול ברוקר זר
| פרמטר | בנק ישראלי | בית השקעות ישראלי | ברוקר זר (Interactive Brokers) |
|---|---|---|---|
| דמי משמרת (עלות אחזקה) | 0.4% - 0.6% מהתיק בכל שנה (יקר מאוד) | 15-20 ₪ חודשי קבוע (ללא קשר לגודל התיק) | אין בכלל (0$) |
| עמלות קנייה/מכירה (מניות בישראל) | גבוהה (כ-0.3%, מינימום ~25 ₪) | נמוכה (כ-0.08%, מינימום ~2-5 ₪) | לא ניתן לסחור בבורסת תל אביב |
| עמלות מסחר בארה"ב (וול סטריט) | גבוהה (סנט למניה + מינימום גבוה מ-8$) | בינונית (כ-1 סנט למניה, מינימום 5$-8$) | אפסיות (כ-0.005$ למניה, מינימום 0.35$) |
| עמלת המרת מטבע | גבוהה ונסתרת (מרווח מוטמע בשער) | נמוכה יותר | אפסית (קרוב לשער הבין-בנקאי) |
| טיפול במס רווחי הון (ניכוי במקור) | אוטומטי לחלוטין | אוטומטי לחלוטין | לא מנכה במקור. דורש הגשת דוח שנתי (טופס 1301) למס הכנסה |
| הגנה וביטוח | חשבון נאמנות במערכת הבנקאית | חשבון נאמנות במערכת הבנקאית | ביטוח ממשלתי אמריקאי (SIPC) עד 500,000$ |
ברוקרים זרים (כמו IBKR): היתרונות והחסרונות
אינטראקטיב ברוקרס מציעה את פלטפורמת המסחר המתקדמת בעולם, עם עמלות אפסיות וחשיפה לכל בורסה על הגלובוס. יתרון משמעותי נוסף עבור משקיעים ישראלים הוא פיזור גיאופוליטי: ההון שלכם מוחזק דולרית בארה"ב, מחוץ לגבולות הכלכלה הישראלית, ומבוטח על ידי תאגיד SIPC האמריקאי בסכום של עד חצי מיליון דולר.
החסרונות: אם אתם משקיעים אקטיביים שקונים קרנות סל איריות בבורסת לונדון, ישנן עמלות מינימום להמרת מט"ח ולמסחר. בנוסף, החיסרון הגדול ביותר הוא המיסוי. ברוקר זר אינו מחובר למס הכנסה הישראלי, ולכן אינו מנכה מס במקור. כל דיבידנד שנכנס או מכירה ברווח מחייבים אתכם לדווח עצמאית לרשות המיסים בישראל בסוף השנה, תהליך שלרוב מצריך תשלום לרואה חשבון שיקזז את החיסכון בעמלות.
Pro Tip: יתרון המס האוטומטי בישראל
אחד הפחדים הגדולים של משקיעים מתחילים הוא "להסתבך עם המסים". היתרון העצום של מסחר דרך בנק או בית השקעות ישראלי הוא שהם פועלים כ"מנכי מס במקור". כלומר, כשיש לכם רווח שעליו יש לשלם 25% מס רווחי הון, הברוקר הישראלי מחשב, מנכה ומעביר את המס ישירות למדינה.3 מבחינתכם, הכסף שנכנס לחשבון הוא כסף נקי (נטו), ואין לכם שום צורך להגיש דוחות או לרוץ לרואה חשבון בסוף השנה.
מתי בכל זאת כדאי להישאר בבנק?
בנקים נוטים להתגמש עם לקוחות בעלי הון או תיק משמעותי. אם יש לכם יכולת מיקוח מול פקיד ההשקעות שלכם, והצלחתם לקבל פטור מוחלט (0%) מדמי משמרת, והתיק שלכם הוא תיק פסיבי לחלוטין (Buy and Hold) שבו אתם קונים מניות פעם בשנה ולא נוגעים - השארת התיק בבנק יכולה להיות אופציה נוחה. בכל תרחיש שבו לא הצלחתם לבטל את דמי המשמרת, בית השקעות מנצח כלכלית בנוק-אאוט.
איך פותחים חשבון ניירות ערך עבור ילד קטין?
חשבון ניירות ערך לקטין נפתח על שם הילד אך נפתח ומנוהל בפועל על ידי ההורה כאפוטרופוס טבעי, בכפוף לכך שכל הפעולות נעשות לטובת הקטין. בגיל 18 הקטין הופך לבגיר, האפוטרופסות מסתיימת, והחשבון עובר לבעלותו ולשליטתו המלאה.5 זו אחת השאלות החוזרות של הורים שרוצים להפקיד לילדיהם כסף שהרוויחו או לבנות עבורם תיק חיסכון לימודי, ולהלן המסלולים האפשריים, המגבלה החוקית, המיסוי, והמעבר בגיל 18.
המגבלה החוקית: למה קטין לא יכול לפתוח חשבון בעצמו
קטין אינו כשיר משפטית לבצע פעולות משפטיות מחייבות בכוחות עצמו, ולכן אינו יכול לפתוח חשבון ניירות ערך או לחתום על הסכם מסחר ללא הורה. ההורה משמש אפוטרופוס טבעי של ילדו עד גיל 18 ורשאי לנהל את נכסיו, אך הניהול כפוף לחובת הנאמנות ולכללי רשות האפוטרופוס הכללי, ופעולות מסוימות בנכסי קטין מצריכות אישור בית משפט.5 המשמעות המעשית: ההורה הוא זה שחותם, מפעיל את החשבון ומקבל את ההחלטות, כשהחשבון רשום על שם הילד והכסף שייך לילד, לא להורה.
ברוקרים ישראליים: פתיחת חשבון לקטין עם אפוטרופוס
בנקים ובתי השקעות ישראליים רבים מאפשרים פתיחת חשבון על שם הקטין, כשההורה מוגדר כאפוטרופוס המורשה לפעול בו, אך מדיניות הפתיחה שונה מגוף לגוף, ולכן כדאי לברר מראש את הדרישות והמסמכים. היתרון המרכזי במסלול הישראלי לחשבון חינוכי הוא ניכוי מס רווחי הון במקור: הברוקר מחשב ומעביר את המס אוטומטית, כך שאין צורך בהגשת דוח שנתי.3 כל גוף ישראלי שתשקלו צריך להופיע ברשימת בעלי הרישיון של רשות ניירות ערך.2 מבחינת עלויות, מבנה העמלות זהה לחשבון של בגיר: בנק יגבה דמי משמרת של כ-0.4% עד 0.6% מהתיק בשנה, בעוד בית השקעות גובה דמי ניהול חודשיים קבועים בלבד.1 לחשבון חיסכון ארוך טווח לילד, שבו האחזקה נמשכת שנים, פער דמי המשמרת הוא השיקול הכלכלי הכבד ביותר.
חשבון קסטודיאלי ב-Interactive Brokers
ברוקר זר כמו Interactive Brokers מציע מבנה של חשבון קסטודיאלי (Custodial Account) שבו ההורה מנהל עבור הקטין חשבון נפרד, לרוב כחשבון נוסף תחת חשבון אב קיים של ההורה. היתרון הוא עמלות אפסיות והמרת מטבע קרובה לשער הבין-בנקאי. החיסרון המהותי זהה לכל חשבון ברוקר זר: הוא אינו מנכה מס רווחי הון ישראלי במקור, ולכן רווחים, דיבידנדים וריבית על יתרת מזומן בחשבון הקטין מחייבים את ההורה להגיש בעבורו דוח שנתי (טופס 1301) לרשות המסים.6 עבור חשבון לימודי קטן שמטרתו ללמד את הילד להשקיע, נטל הדיווח השנתי ועלות רואה החשבון עשויים לעלות על החיסכון בעמלות, ולכן רבים מעדיפים גוף ישראלי לחשבון מסוג זה.
השלכות מס על הכנסות בחשבון של ילד
רווחי הון בחשבון של קטין חייבים במס בדיוק כמו בגיר, בשיעור של 25%° על הרווח הריאלי, וגם דיבידנד וריבית על יתרת מזומן הם הכנסה חייבת.3 ההבדל המעשי הוא מי מטפל במס: ברוקר ישראלי מנכה אותו במקור והכסף שנכנס לחשבון נקי, ואילו ברוקר זר אינו מנכה במקור ומחייב הגשת דוח שנתי עצמאי גם אם לא בוצעו מכירות כלל אלא רק התקבלו דיבידנד וריבית.6
דוגמה מספרית (להמחשה בלבד): נניח שהפקדתם 50,000 ₪ לחשבון של הילד בבית השקעות ישראלי, השקעתם בקרן מחקה מדד, והתיק צמח ל-80,000 ₪ עד שמכרתם. הרווח הוא 80,000 פחות 50,000, כלומר 30,000 ₪. מס רווחי הון של 25%° על הרווח3 הוא 30,000 כפול 0.25, כלומר 7,500 ₪, והסכום הנקי שנותר בחשבון הילד הוא 80,000 פחות 7,500, כלומר 72,500 ₪. בית ההשקעות הישראלי ינכה את 7,500 ₪ במקור, כך שאין צורך בדוח. בפועל, המס מחושב על הרווח הריאלי בלבד (בניכוי הצמדה למדד), ולכן סכום המס בדוגמה אמיתית יהיה לרוב נמוך מ-7,500 ₪.
מה קורה בגיל 18: העברת הבעלות
בגיל 18 הקטין הופך לבגיר, האפוטרופסות הטבעית של ההורה מסתיימת, והחשבון עובר באופן מלא לבעלותו ולשליטתו של מי שהיה הקטין.5 מאותו רגע הילד הבוגר הוא בעל החשבון לכל דבר: הוא זה שמקבל את ההחלטות, חותם מול הגוף הפיננסי ויכול למשוך, להמשיך להשקיע או לסגור את התיק. כדאי להיערך לכך מראש ולתאם ציפיות עם הילד, שכן הכסף הוא שלו לחלוטין ולהורה אין עוד מעמד חוקי לפעול בחשבון.
טבלת השוואה: מסלולי חשבון ניירות ערך לקטין
| פרמטר | בנק ישראלי | בית השקעות ישראלי | ברוקר זר (חשבון קסטודיאלי) |
|---|---|---|---|
| פתיחה על שם הקטין עם הורה כאפוטרופוס | לרוב אפשרי (תלוי מדיניות) | לרוב אפשרי (תלוי מדיניות) | כן, כחשבון קסטודיאלי תחת חשבון ההורה |
| ניכוי מס רווחי הון במקור | אוטומטי | אוטומטי | אין; דורש דוח שנתי (טופס 1301) |
| עלות אחזקה (חשבון לטווח ארוך) | דמי משמרת 0.4% - 0.6% מהתיק בשנה | דמי ניהול חודשי קבוע 15-20 ₪ | אין דמי משמרת |
| נוחות לחשבון חינוכי לילד | גבוהה (ללא דוח), אך יקר באחזקה | גבוהה (ללא דוח), זול באחזקה | נמוכה (נטל דיווח שנתי ועלות רו"ח) |
אילו שאלות לשאול לפני פתיחת חשבון?
לפני שאתם חותמים, שאלו את הגוף חמש שאלות שחושפות את העלות האמיתית ואת ההתאמה לפרופיל שלכם:
- מה עמלת הקנייה והמכירה והמינימום לפעולה? בקשו את שני המספרים בנפרד, כי מינימום גבוה הורג השקעות בסכומים קטנים.
- האם יש דמי משמרת ומה דמי הניהול החודשיים? ובמיוחד האם דמי הניהול מתקזזים מול עמלות המסחר.
- מה מרווח עמלת המרת המטבע? זו העמלה הנסתרת, ולעיתים היקרה ביותר, למי שסוחר בחו"ל.
- האם הגוף מנכה מס רווחי הון במקור? גוף ישראלי מנכה אוטומטית, ברוקר זר מחייב דוח שנתי עצמאי.
- הגוף מופיע ברשימת בעלי הרישיון של רשות ניירות ערך? ודאו זאת מול אתר הרשות לפני שאתם מעבירים כסף.2
סיכום
בחירת פלטפורמת המסחר היא החלטה פיננסית שיכולה לחרוץ גורל של עשרות אלפי שקלים לאורך עשור של השקעות. מילוי טפסים אינטרנטי קצר ופתיחת חשבון בבית השקעות ישראלי (או זר) ייקחו לכם שעה, אבל יחסכו לכם הרבה יותר מאשר מה שתרוויחו בעבודה באותה שעה.
השוואת ברוקרים ובתי השקעות
עמלות, רגולציה, מכשירים ושירות של הברוקרים בישראל, צד לצד, בבדיקה עצמאית של צוות מידע-הון.
להשוואת הברוקרים
כדי לבחור ברוקר בישראל, השוו בנק, בית השקעות וברוקר זר לפי ארבעה פרמטרים: עמלת קנייה ומכירה, דמי משמרת או דמי ניהול חשבון, עמלת המרת מטבע ומינימום לפעולה. כל הגופים הישראליים מפוקחים על ידי רשות ניירות ערך, ולכן ההכרעה היא כלכלית: בית השקעות חוסך לרוב אלפי שקלים בשנה למשקיע פעיל בזכות היעדר דמי משמרת ועמלות נמוכות יותר.
כן. כל גוף ישראלי שמנהל עבורכם חשבון מסחר, בין אם בנק ובין אם בית השקעות, פועל תחת רישיון והסדרה של רשות ניירות ערך, ושמו מופיע ברשימת בעלי הרישיון באתר הרשות.2 הפיקוח נוגע ליציבות הגוף ולהפרדת נכסי הלקוחות, אך אינו ערב לתשואה או מגן מפני ירידת מחיר מניה.
לא. ההגנה על הנכסים נובעת ממבנה הרגולציה ומחשבון הנאמנות, ולא מגיל החברה. גוף ותיק וגוף צעיר פועלים תחת אותו רישיון רשות ניירות ערך ואותה חובת הפרדת נכסים.2 ותק הוא שיקול שירות ומוניטין, לא שכבת הגנה משפטית נוספת.
כשעלות המסחר היא השיקול המרכזי ואתם מוכנים לדווח עצמאית למס. ברוקר זר כמו Interactive Brokers גובה עמלות אפסיות וממיר מטבע קרוב לשער הבין-בנקאי, אך אינו מנכה מס רווחי הון במקור ומחייב הגשת דוח שנתי למס הכנסה3, תהליך שלרוב מצריך תשלום לרואה חשבון שמקזז חלק מהחיסכון בעמלות.
כן. קטין אינו כשיר לפתוח חשבון בעצמו, ולכן ההורה פותח ומנהל אותו כאפוטרופוס טבעי עד גיל 18, בכפוף לכללי רשות האפוטרופוס הכללי, כשפעולות מסוימות בנכסי קטין מצריכות אישור בית משפט.5 החשבון רשום על שם הילד והכסף שייך לו. מדיניות הפתיחה משתנה בין הגופים, ולכן כדאי לברר מראש.
בגיל 18 הקטין הופך לבגיר, האפוטרופסות הטבעית של ההורה מסתיימת, והחשבון עובר לבעלותו ולשליטתו המלאה.5 מאותו רגע הילד הבוגר הוא בעל החשבון לכל דבר, יכול למשוך, להמשיך להשקיע או לסגור את התיק, ולהורה אין עוד מעמד חוקי לפעול בו. כדאי לתאם ציפיות מראש.
- בנק ישראל - עמלות בגין פעילות בניירות ערך והמרת מטבע boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- רשות ניירות ערך - רשימת בעלי רישיון, חברי בורסה ובתי השקעות isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/06/2026
- רשות המסים - מס רווחי הון gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב - חברי בורסה tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- רשות האפוטרופוס הכללי - אפוטרופסות וניהול נכסי קטין gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 05/06/2026
- רשות המסים - מדריך להגשת דוח שנתי (טופס 1301) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 16/06/2026
