מה חשוב לדעת
- קרן מחקה ישראלית ותעודת סל זרה על אותו מדד מקנות חשיפה כלכלית כמעט זהה; קרן ישראלית על מדד אמריקאי מחזיקה נכסים דולריים, ולכן החשיפה המטבעית לדולר זהה בשתי העטיפות.
- בקרן מחקה ישראלית הגוף המתפעל מנכה את מס רווח ההון, 25% על הרווח הריאלי, במקור בעת מכירה, ולרוב אין צורך בדיווח עצמי שנתי על אותם רווחים.
- תעודת סל זרה המוחזקת דרך ברוקר זר אינה מנכה מס ישראלי במקור, ולכן המשקיע נדרש לרוב להגיש דוח שנתי, לחשב את הרווח הריאלי בשקלים ולעיתים לשלם מקדמות.
- דומיסיל אירי משנה כמה מס דיבידנד אמריקאי נשחק בתוך הקרן: קרן UCITS אירית סופגת ניכוי במקור של 15% בלבד בזכות אמנת אירלנד-ארה"ב, מול שיעור סטטוטורי של 30%.
- קרן צוברת מגלגלת את הדיבידנד חזרה לקרן ולרוב דוחה את אירוע המס עליו, בעוד קרן מחלקת משלמת אותו במזומן ויוצרת אירוע מס דיבידנד בכל חלוקה.
- לקרן זרה אמריקאית נלווית חשיפה למס עיזבון פדרלי אמריקאי על נכסים אמריקאיים מעל 60,000$ לתושב חוץ, בעוד קרן מחקה ישראלית אינה חשופה למס זה.
השוואה מעשית בין קרן מחקה ישראלית לתעודת סל זרה על אותו מדד: חשיפה מטבעית זהה, ניכוי מס במקור מול דיווח עצמי, מס עיזבון אמריקאי, מלכודת PFIC לעולים ודמי ניהול. מדריך חינוכי, לא ייעוץ.
משקיע ישראלי שרוצה חשיפה למדד רחב, נניח S&P 500, ניצב מול שאלה שנראית טכנית אך משנה את כל חוויית ההשקעה: לקנות קרן מחקה ישראלית על המדד, או תעודת סל זרה שעוקבת אחרי אותו מדד בדיוק? החשיפה הכלכלית כמעט זהה, אבל העטיפה שונה לגמרי, בעיקר בכל מה שנוגע למיסוי, לדיווח, למטבע ולנוחות התפעולית. הבחירה אינה בין מוצר טוב לרע, אלא בין שתי מערכות תפעוליות שונות. הדף הזה מסביר את המנגנון וההבדלים, לא ממליץ מה לקנות.
מה ההבדל בין קרן מחקה ישראלית לתעודת סל זרה על אותו מדד?
ההבדל המהותי הוא העטיפה (Wrapper) ולא מה שבפנים. שני המוצרים יכולים לעקוב אחרי אותו מדד בדיוק ולהחזיק את אותן מניות באותם משקלים. מה שמשתנה הוא מי הנפיק את הקרן, באיזו רגולציה היא רשומה, ואיך המס והדיווח מתנהלים סביבה.
קרן מחקה ישראלית
קרן נאמנות מחקה (פסיבית) הרשומה בישראל ומפוקחת על ידי רשות ניירות ערך.2 היא נסחרת בשקלים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, וכשהיא עוקבת אחרי מדד זר, היא מחזיקה את הנכסים הזרים (לרוב דרך תעודות סל זרות או מניות זרות) כנכס בסיס. לצורכי מס, הגוף המתפעל הישראלי, הברוקר או הבנק, מנכה את מס רווח ההון אוטומטית בעת מכירה.
תעודת סל זרה
קרן סל (ETF) הרשומה מחוץ לישראל, אמריקאית (כמו קרן הרשומה תחת רגולציית ה-SEC) או אירופית (כמו קרן UCITS אירית), ונסחרת בבורסה זרה במטבע זר, לרוב דולר. כשמחזיקים אותה דרך ברוקר זר, אין גורם ישראלי שמנכה מס רווח הון במקור, ולכן האחריות לדיווח ולתשלום המס בישראל עוברת למשקיע.1
חשיפה מטבעית: האם יש הבדל בין השתיים?
מבחינה כלכלית, אין הבדל מטבעי מהותי כשהמדד זהה. זו אחת הטעויות הנפוצות: לחשוב שקרן מחקה ישראלית הנסחרת בשקלים מקנה חשיפה שקלית. בפועל, קרן מחקה ישראלית על S&P 500 מחזיקה נכסים דולריים, ולכן שווייה מושפע משער הדולר-שקל בדיוק כמו תעודת סל זרה על אותו מדד.
מטבע המסחר אינו מטבע החשיפה
המטבע שבו נסחרת הקרן (שקל בקרן ישראלית, דולר בתעודה זרה) הוא רק מטבע ההמרה של ההוראה. מטבע החשיפה האמיתי נקבע על ידי הנכסים שהקרן מחזיקה. קרן מחקה ישראלית על מדד אמריקאי מחזיקה נכסים דולריים, ולכן החשיפה המטבעית שלה דולרית, גם אם המחיר על המסך מופיע בשקלים. ההבדל היחיד הוא טכני: בקרן הישראלית ההמרה לדולר ובחזרה מתבצעת בתוך הקרן ולא בחשבון שלך.
מיסוי: ניכוי במקור מול דיווח עצמי
ההבדל המעשי הגדול ביותר עבור משקיע ישראלי הוא לא שיעור המס, אלא מי אחראי לחשב, לנכות ולדווח אותו. שיעור מס רווח ההון בישראל הוא 25% על הרווח הריאלי בשני המקרים, אבל הדרך להגיע אליו שונה לחלוטין.1
קרן ישראלית: ניכוי במקור
כשמוכרים קרן מחקה ישראלית ברווח, הגוף המתפעל הישראלי מחשב את הרווח הריאלי (לאחר התאמה לאינפלציה לפי הכללים), מנכה את המס במקור ומעביר אותו לרשות המסים. עבור משקיע שכל פעילותו דרך ברוקר ישראלי אחד, לרוב אין צורך בהגשת דוח שנתי על רווחי ההון האלה, והם מטופלים אוטומטית.1
קרן זרה: דיווח עצמי
כשמחזיקים תעודת סל זרה דרך ברוקר זר, אין גורם ישראלי שמנכה מס במקור. המשקיע נדרש לרוב להגיש דוח שנתי לרשות המסים, לחשב בעצמו את הרווח הריאלי בשקלים (כולל המרת שערי הדולר במועד הקנייה ובמועד המכירה), ולעיתים לשלם מקדמות מס במהלך השנה. זו חבות תפעולית מתמשכת, לא פעולה חד-פעמית.1
הרווח הריאלי מחושב בשקלים, גם על נכס דולרי
טעות נפוצה בדיווח עצמי: לחשב את הרווח בדולרים. רשות המסים מחשבת את הרווח הריאלי החייב במס בשקלים, לפי שער הדולר במועד הקנייה ובמועד המכירה. כך ייתכן שתעודת סל שעלתה בדולרים תניב רווח שונה (גבוה או נמוך יותר) בשקלים, בהתאם לתנועת שער הדולר. בקרן הישראלית החישוב הזה נעשה עבורך בתוך מנגנון הניכוי במקור.1
מס עיזבון אמריקאי: סיכון ייחודי לקרן זרה אמריקאית
לקרן זרה אמריקאית נלווה סיכון שאינו קיים בקרן מחקה ישראלית: מס עיזבון פדרלי אמריקאי. הדין הפדרלי האמריקאי מטיל מס עיזבון על נכסים אמריקאיים (US-situated assets) של תושב חוץ שאינו אזרח ארה"ב כבר מעל סף של 60,000$ בלבד, ומעליו העיזבון נדרש להגיש טופס 706-NA.3 חשוב לדעת שסף ה-60,000$ אינו צמוד למדד ואינו מתעדכן אוטומטית מדי שנה, בניגוד לפטור הגבוה שחל על אזרחי ארה"ב, כך שהוא נשאר נמוך לאורך זמן.3 שיעור המס מדורג ויכול להגיע עד 40% מערך הנכסים האמריקאיים.6 תעודת סל אמריקאית נחשבת נכס אמריקאי לעניין זה. קרן מחקה ישראלית, גם כשהיא מחזיקה נכסים אמריקאיים כנכס בסיס, אינה נכס אמריקאי בידי המשקיע, ולכן אינה חשופה למס העיזבון הזה. עבור תיק גדול המוחזק בקרן אמריקאית ישירה, זהו שיקול מהותי.
מלכודת PFIC לעולים אזרחי ארה"ב
אזרח ארה"ב שעלה לישראל ממשיך לדווח מס פדרלי על כל הכנסותיו ברחבי העולם. קרן מחקה ישראלית (כמו קרן זרה לא-אמריקאית) מסווגת לרוב כ-PFIC, מבנה שגורר חבות מס פדרלית מורכבת, דיווח שנתי בטופס 8621 ופוטנציאל למיסוי גבוה במיוחד.4 אזרח אמריקאי לרוב מקבל ייעוץ מקצועי לפני שהוא בוחר עטיפה, כי השיקולים שלו הפוכים: דווקא הקרן הזרה האמריקאית עשויה להתאים לו יותר.
מה קורה לדיבידנדים בכל עטיפה?
טיפול הדיבידנדים הוא הבדל מהותי נוסף בין העטיפות, ולא רק שאלה של מס רווח הון בעת המכירה. מדד מנייתי רחב מחלק דיבידנדים, והשאלה היא מה קורה להם בתוך הקרן. קרן צוברת (Accumulating) מגלגלת את הדיבידנד חזרה לנכסי הקרן באופן אוטומטי, ואילו קרן מחלקת (Distributing) מעבירה אותו אליך כתשלום במזומן, שלרוב יוצר אירוע מס בפני עצמו. שאלת הדומיציל (קרן אמריקאית מול קרן אירית צוברת) קשורה ישירות לכמה מס דיבידנד אמריקאי מנוכה במקור לפני שהדיבידנד מגיע אל המשקיע.78
מאחר שזהו תחום שלם בפני עצמו, עם הבדלים מהותיים בין קרן בדומיציל אמריקאי לקרן בדומיציל אירי צובר, הוא מורחב במדריך נפרד באתר על קרן אירית מול קרן אמריקאית. הנקודה החשובה לדף הזה: גם קרן מחקה ישראלית וגם תעודת סל זרה חשופות לאותו ניכוי מס דיבידנד אמריקאי במקור על נכסי הבסיס, כך שגם בהיבט הזה החשיפה הכלכלית דומה, וההבדלים נובעים מהעטיפה ומהדומיציל ולא מעצם הבחירה בין מוצר ישראלי לזר.
למה דומיסיל אירי חשוב למשקיע ישראלי?
דומיסיל אירי חשוב כי הוא קובע כמה מס דיבידנד אמריקאי נשחק בתוך הקרן לפני שהתשואה מגיעה למשקיע. כשקרן (אירית או אמריקאית) מחזיקה מניות אמריקאיות, החברות האמריקאיות מחלקות דיבידנד, וכבר בשלב הזה מנוכה מס במקור. השיעור הסטטוטורי האמריקאי על דיבידנד לגורם זר הוא 30%, אך אמנת מס מפחיתה אותו.7 כאן נכנס הדומיסיל: קרן אירית מסוג UCITS נהנית מאמנת המס בין אירלנד לארה"ב, ולכן הניכוי במקור על הדיבידנד שהיא מקבלת מהמניות האמריקאיות הוא 15% בלבד, ולא 30%.8
ההשלכה הפרקטית: על אותו מדד אמריקאי, עטיפה אירית מאבדת פחות מהדיבידנד לרשות המס האמריקאית בשלב הראשון, מה שמשפר את התשואה נטו לאורך זמן. זו הסיבה שמשקיעים ישראלים רבים מעדיפים קרנות בדומיסיל אירי על פני קרנות בדומיסילים אחרים שאינם נהנים מאותו שיעור אמנה. ההשוואה המספרית המלאה בין דומיסיל אירי לאמריקאי, כולל מסלול הניכוי הדו-שלבי והשפעת מס העיזבון, מורחבת במדריך הנפרד באתר על קרן אירית מול קרן אמריקאית.8
הדומיסיל אינו מקום המסחר
דומיסיל הוא המדינה שבה הקרן רשומה משפטית ומוסדרת, ולא הבורסה שבה היא נסחרת או המטבע שבו קונים אותה. קרן בדומיסיל אירי יכולה להיסחר בבורסות שונות באירופה ובמטבעות שונים, ועדיין ליהנות מאותה אמנת מס אירלנד-ארה"ב על הדיבידנד שבתוכה. את הדומיסיל מזהים בתשקיף הקרן ובדף המוצר, לרוב תחת "Domicile: Ireland".
קרן צוברת מול קרן מחלקת: מה ההבדל המעשי?
ההבדל המעשי הוא מה קורה לדיבידנד אחרי שהוא מתקבל בקרן. קרן צוברת (Accumulating) מגלגלת את הדיבידנד חזרה אל נכסי הקרן באופן אוטומטי, בלי להעביר מזומן למשקיע, ולכן לרוב אינה יוצרת אירוע מס במהלך ההחזקה. קרן מחלקת (Distributing) מעבירה את הדיבידנד אל המשקיע כתשלום במזומן, ותשלום זה הוא הכנסה מדיבידנד החייבת במס בישראל בעת קבלתו.1
עבור משקיע לטווח ארוך שאינו צריך תזרים שוטף, עטיפה צוברת מאפשרת לדחות את אירוע המס על הדיבידנד ולתת לסכום המלא להמשיך לצבור ריבית דריבית בתוך הקרן. בקרן מחלקת, לעומת זאת, חלק מהדיבידנד "יוצא" כל פעם לתשלום מס, ומה שנותר חוזר להשקעה רק אם המשקיע משקיע אותו מחדש באופן יזום. בשני המקרים מס רווח ההון הסופי על עליית הערך עצמו זהה, 25% על הרווח הריאלי; ההבדל הוא בעיתוי ובמיסוי הביניים של הדיבידנד.1
| היבט | קרן צוברת (Accumulating) | קרן מחלקת (Distributing) |
|---|---|---|
| מה קורה לדיבידנד | מושקע מחדש אוטומטית בתוך הקרן | משולם למשקיע במזומן |
| אירוע מס על הדיבידנד | לרוב נדחה עד למכירה | מס דיבידנד בעת כל חלוקה |
| ריבית דריבית | על הסכום המלא, בלי דליפת מס בדרך | רק אם המשקיע משקיע מחדש בעצמו |
| מתאים בעיקר ל | צבירה לטווח ארוך ללא צורך בתזרים | מי שרוצה תזרים מזומנים שוטף |
למה לאותה קרן יש כמה טיקרים שונים?
לאותה קרן יכולים להיות כמה טיקרים שונים כי קרן בודדת נרשמת למסחר במקביל בכמה בורסות ובכמה מטבעות, ולכל רישום כזה ניתן סימול נפרד. זה לא אומר שמדובר במוצרים שונים: זו אותה קרן, עם אותו דומיסיל ואותם נכסי בסיס, רק עם "כתובת מסחר" אחרת. כך משקיע עלול לראות שלוש או ארבע שורות שנראות כמו מוצרים מתחרים, בעוד בפועל הן אותה השקעה בדיוק.
כדי לוודא שמדובר באותה קרן, בודקים שלושה פרטים בתשקיף ובדף המוצר ולא מסתמכים על הסימול: שם הקרן והמנפיק, הדומיסיל (למשל אירלנד), והאם היא צוברת או מחלקת. ההבדלים בין הטיקרים נוגעים בעיקר למטבע המסחר ולבורסה, ולעיתים להפרשי עמלות המרה והפרש קנייה-מכירה (ספרד) קלים אצל הברוקר, ולא למהות ההשקעה. הסבר זה אינו זיהוי מוצר ספציפי או המלצה עליו, אלא הבהרה כיצד לקרוא נכון את רשימת הטיקרים.
עמלות ניהול: ישראלי מול זר
ככלל, דמי הניהול (TER) של תעודות סל זרות גדולות נוטים להיות נמוכים מאלה של קרנות מחקות ישראליות המקבילות, בעיקר בגלל גודל הנכסים העצום של הקרנות הזרות הפופולריות. ההפרש הטיפוסי קטן באחוזים בודדים של אחוז לשנה. הטווחים הבאים מובאים להמחשה בלבד, והעלות המדויקת משתנה בין מנפיקים ומשתנה לאורך זמן, ולכן יש לבדוק את התשקיף העדכני של כל קרן.
| קריטריון | קרן מחקה ישראלית | תעודת סל זרה |
|---|---|---|
| רגולציה ופיקוח | רשות ניירות ערך בישראל | SEC (אמריקאית) או UCITS (אירופית) |
| מטבע מסחר | שקל | דולר או מטבע זר אחר |
| חשיפה מטבעית (על מדד אמריקאי) | דולרית (מחזיקה נכסים דולריים) | דולרית |
| מס רווח הון בישראל | 25% על הרווח הריאלי | 25% על הרווח הריאלי |
| אופן הניכוי | ניכוי במקור על ידי הגוף הישראלי | דיווח עצמי לרשות המסים |
| דוח שנתי לרשות המסים | לרוב אין צורך (טופל במקור) | לרוב נדרש |
| חשיפה למס עיזבון אמריקאי | אין | חל על קרן אמריקאית מעל 60,000$ לתושב חוץ |
| דמי ניהול טיפוסיים (להמחשה) | גבוהים מעט יותר | לרוב נמוכים יותר |
| נגישות דרך בנק ישראלי | מלאה, בשקלים | חלקית; חלק נסחרות בדואל-ליסטינג בת"א5 |
יתרונות הקרן הישראלית
- ניכוי מס במקור, ללא דיווח עצמי שנתי על רוב הרווחים
- מסחר בשקלים דרך הבנק או הברוקר הישראלי
- אין חשיפה למס עיזבון פדרלי אמריקאי
- פשטות תפעולית גבוהה למשקיע המקומי
דוגמה מספרית: אותו מדד, שתי עטיפות
כדי להמחיש את ההבדל התפעולי (ולא להמליץ על בחירה), נניח שני משקיעים ישראלים לא-אזרחי ארה"ב שמשקיעים סכום זהה במדד זהה לאותה תקופה, אחד דרך קרן מחקה ישראלית והשני דרך תעודת סל זרה. כל המספרים אילוסטרטיביים בלבד.
משקיע א': קרן מחקה ישראלית
- קונה קרן מחקה ישראלית על המדד דרך הברוקר של הבנק, בשקלים.
- לאחר מספר שנים מוכר ברווח. הברוקר הישראלי מחשב את הרווח הריאלי בשקלים, מנכה 25% במקור ומעביר לרשות המסים.1
- אם זו פעילותו היחידה, לרוב אינו נדרש להגיש דוח שנתי על הרווח. המס טופל אוטומטית.
משקיע ב': תעודת סל זרה דרך ברוקר זר
- קונה תעודת סל זרה על אותו מדד דרך ברוקר זר, בדולרים.
- ייתכן שייהנה מדמי ניהול נמוכים יותר במהלך ההחזקה.
- בעת המכירה, אין ניכוי ישראלי במקור. עליו לחשב בעצמו את הרווח הריאלי בשקלים (לפי שער הדולר במועד הקנייה ובמועד המכירה), להגיש דוח שנתי ולשלם את המס, ולעיתים מקדמות במהלך השנה.1
מסקנת הדוגמה
על אותה תשואת מדד ואותו שיעור מס (25% על הרווח הריאלי), שני המשקיעים מגיעים לתוצאת מס דומה מאוד. ההבדל המעשי אינו בסכום המס אלא בנטל התפעולי: משקיע א' כמעט לא נדרש לפעולה, ומשקיע ב' נושא בחובת דיווח, חישוב והמרת מטבע שנתית. חיסכון דמי הניהול בעטיפה הזרה עשוי לקזז חלק מהפער, אך בתיקים בינוניים הוא לרוב קטן מהעלות של הדיווח והמורכבות.
בדיקת ידע
מהי החשיפה המטבעית של קרן מחקה ישראלית על מדד S&P 500 הנסחרת בשקלים?
מתי כדאי לשקול עטיפה זרה למרות המורכבות?
עבור מרבית המשקיעים המקומיים, הפשטות של הקרן הישראלית שווה את ההפרש הקטן בדמי הניהול. עם זאת, ישנם תרחישים שבהם בקיאים שוקלים את העטיפה הזרה, מתוך מודעות מלאה למורכבות:
- תיקים גדולים מאוד: כשהפרש דמי הניהול מצטבר לסכומים משמעותיים לאורך שנים, ייתכן שהוא מצדיק את עלות הדיווח. זו בדיקה כמותית פרטנית, לא כלל אצבע.
- משקיע שכבר מגיש דוח שנתי: מי שממילא מחויב בדיווח (למשל בעל הכנסות נוספות מחו"ל) נושא בעלות שולית נמוכה יותר על דיווח רווחי ההון הזרים.
- מדדים או נכסי בסיס ייחודיים: כשהחשיפה הרצויה אינה זמינה בעטיפה ישראלית מקבילה, העטיפה הזרה עשויה להיות הדרך היחידה להגיע אליה.
- שיקול דומיציל: בין קרן אמריקאית לאירית יש הבדלים מהותיים בניכוי המס במקור על דיבידנדים ובחשיפה למס עיזבון, נושא שמורחב במדריך נפרד.
סיכום
קרן מחקה ישראלית ותעודת סל זרה על אותו מדד מקנות חשיפה כלכלית כמעט זהה, כולל אותה חשיפה מטבעית כשהמדד זר. ההבדל המעשי אינו בתשואה ולא בשיעור המס (25% על הרווח הריאלי בשני המקרים), אלא בנטל התפעולי: הקרן הישראלית מנכה מס במקור וחוסכת דיווח עצמי, בעוד הקרן הזרה דורשת דיווח, חישוב והמרת מטבע, ובמקרה האמריקאי גם חושפת למס עיזבון פדרלי. עבור מרבית המשקיעים המקומיים, הפשטות שווה את ההפרש הקטן בדמי הניהול. עבור תיקים גדולים, בקיאים, או צרכים ייחודיים, שווה לבחון את העטיפה הזרה לעומק, ולאזרחי ארה"ב השיקולים שונים לחלוטין בשל סיווג PFIC. זהו מידע חינוכי להשוואה, לא ייעוץ השקעות, מס או פנסיה.
שאלות נפוצות
קרן מחקה ישראלית ותעודת סל זרה על אותו מדד עוקבות אחרי אותן מניות ומקנות חשיפה כלכלית כמעט זהה, כולל אותה חשיפה מטבעית כשהמדד זר. ההבדל המרכזי הוא בעטיפה: בקרן הישראלית הגוף המתפעל מנכה את מס רווח ההון (25% על הרווח הריאלי) במקור ואין צורך בדיווח עצמי על רוב הרווחים, בעוד בקרן הזרה דרך ברוקר זר המשקיע מדווח ומחשב את המס בעצמו בשקלים. לקרן זרה אמריקאית נלווית גם חשיפה למס עיזבון פדרלי, ולאזרחי ארה"ב הקרן הישראלית עלולה ליצור חבות PFIC. דמי הניהול בעטיפה הזרה לרוב נמוכים יותר, אך לרוב לא מצדיקים את המורכבות עבור המשקיע הממוצע.
לרוב לא, אם זו פעילותך היחידה דרך ברוקר ישראלי. הגוף המתפעל מנכה את מס רווח ההון במקור ומעביר אותו לרשות המסים, כך שהרווח מטופל אוטומטית. חובת דיווח עשויה לקום מסיבות אחרות (הכנסות נוספות, נכסים בחו"ל וכדומה), ולכן כדאי לבדוק את מצבך מול רשות המסים.1
כי קרן בודדת נרשמת למסחר במקביל בכמה בורסות ובכמה מטבעות, ולכל רישום ניתן סימול נפרד. זו אותה קרן עם אותו דומיסיל ואותם נכסי בסיס, רק עם כתובת מסחר אחרת. כדי לוודא שמדובר באותה השקעה, בודקים בתשקיף את שם הקרן והמנפיק, את הדומיסיל ואת היותה צוברת או מחלקת, ולא מסתמכים על הסימול.
עבור מרבית המשקיעים המקומיים, לא. ההפרש בדמי הניהול קטן (אחוזים בודדים של אחוז לשנה), בעוד הדיווח העצמי, חישוב הרווח הריאלי בשקלים והמרת המטבע מוסיפים נטל תפעולי מתמשך. בתיקים גדולים מאוד ההפרש המצטבר עשוי להצדיק בדיקה כמותית פרטנית, אך זו אינה ברירת המחדל למשקיע הממוצע.
- רשות המסים בישראל, מיסוי רווחי הון בשוק ההון, ניכוי במקור ודיווח עצמי gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 31/05/2026
- רשות ניירות ערך, קרנות נאמנות: מחלקת ההשקעות אחראית על הפיקוח והאסדרה של ענף קרנות הנאמנות, ובעמוד מרוכזים רשימת הקרנות, מנהלי הקרנות, שמות וסיווגי קרנות ושווי נכסיהן isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 17/08/2026
- IRS, Estate Tax for Nonresidents Not Citizens of the United States (סף 60,000$, טופס 706-NA, אינו צמוד למדד) irs.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 15/06/2026
- IRS, Form 8621 Instructions, Passive Foreign Investment Company (PFIC) irs.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 31/05/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, קרנות סל ודואל-ליסטינג tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 31/05/2026
- IRS, Publication 519, U.S. Tax Guide for Aliens (שיעורי מס עיזבון מדורגים עד 40% לתושבי חוץ) irs.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 15/06/2026
- IRS, NRA Withholding / Publication 515 (שיעור ניכוי סטטוטורי 30% על דיבידנד לגורם זר, מופחת באמנה) irs.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 15/06/2026
- IRS, Ireland Tax Treaty Documents (סעיף 10, ניכוי דיבידנד פורטפוליו 15% במקור) irs.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 15/06/2026