עיקרי הדברים
- ת"א 35 כולל את 35 החברות הגדולות בבורסה, ת"א 90 את ה-90 הבאות, ות"א 125 הוא איחוד של שניהם ולכן המדד הרחב ביותר עם 125 חברות.
- ת"א 35 מרוכז מאוד בפיננסים: נכון לאמצע 2026 משקל הסקטור הפיננסי במדד נע סביב כ-37%, כשהבנקים הגדולים הם הליבה.
- חשיפה גבוהה לת"א אינה פיזור גיאוגרפי, שכן שוק ת"א קטן וממוקד; אם הבעיה היא תנודת הדולר, קרן גלובלית מגודרת שקל מטפלת בכך ישירות.
- על אותו מדד בדיוק כל בית השקעות מנפיק קרן סל משלו עם ביצוע ברוטו דומה, ולכן ההשוואה ביניהן מתחילה בדמי הניהול.


איך נחשפים לשוק המניות הישראלי דרך קרן סל: ההבדל בין ת"א 35, ת"א 90, ת"א 125 ות"א טק, ריכוזיות הבנקים, גידור שקל ובחירה לפי דמי ניהול.
אם אתם מחזיקים רק ETF אמריקאי או גלובלי ומרגישים שהדולר "אוכל" לכם את התשואה, הוספת חשיפה לשוק המניות הישראלי דרך קרן סל על אחד ממדדי הבורסה בתל אביב היא הדרך הפשוטה ביותר להחזיק נכס שנקוב בשקלים. אבל לפני שבוחרים מדד צריך להבין שני דברים: ההבדל בין מדדי ת"א, וסיכון הריכוזיות שמגיע איתם.1
זה חינוך פיננסי, לא ייעוץ
התוכן כאן הוא הסבר על מבנה המדדים והמכשירים, לא ייעוץ השקעות ולא המלצה לקנות או למכור נייר מסוים. בחירת חשיפה מתאימה לכם תלויה בכלל התיק ובמטרות שלכם.
מה ההבדל בין ת"א 35, ת"א 90, ת"א 125 ות"א טק?
ההבדל הוא בכמה חברות נכללות במדד ובאיזה חתך של השוק. כל מדדי המניות המובילים של הבורסה בתל אביב בנויים לפי שווי שוק מתואם להון הצף (Free Float), כלומר חברה גדולה יותר מקבלת משקל גדול יותר.1
- ת"א 35 כולל את 35 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה. זה המדד "הכבד" והמוכר ביותר, אבל גם המרוכז ביותר.1
- ת"א 90 כולל את 90 החברות הגדולות הבאות בתור, אלה שמדורגות מתחת לת"א 35. הוא נותן חשיפה לחברות בינוניות (Mid Cap).1
- ת"א 125 הוא איחוד של ת"א 35 ות"א 90 יחד, כלומר 125 החברות הגדולות בבורסה. זה המדד הרחב והמגוון ביותר מבין השלושה.1
- מדדי ת"א טק (טכנולוגיה) מקבצים את חברות הטכנולוגיה והביומד הנסחרות בבורסה, ולכן הם חשיפה סקטוריאלית ולא מדד "כללי" של כל השוק.2
המסקנה המעשית: אם המטרה היא חשיפה רחבה ככל האפשר לשוק הישראלי, ת"א 125 מכסה יותר חברות מת"א 35. אם אתם רוצים דווקא את הטכנולוגיה הישראלית, מדד ת"א טק עונה על זה, אבל אז אתם מהמרים על סקטור בודד.1
| מדד | מספר חברות | איזה חתך של השוק | מתאים כש... |
|---|---|---|---|
| ת"א 35 | 35 | החברות הגדולות ביותר (Large Cap) | רוצים את ה"בלו צ'יפס" המקומי, מוכנים לריכוזיות |
| ת"א 90 | 90 | החברות הבינוניות (מקום 36 עד 125) | רוצים להוסיף חברות בינוניות מעבר לת"א 35 |
| ת"א 125 | 125 | ת"א 35 + ת"א 90 יחד (הרחב ביותר) | רוצים את החשיפה הרחבה ביותר לשוק המקומי |
| ת"א טק | סקטוריאלי | חברות טכנולוגיה וביומד בלבד | רוצים הימור ממוקד על ההייטק הישראלי |
למה ת"א 35 נחשב מדד מרוכז בבנקים?
כי מבנה השוק הישראלי עצמו מרוכז: מספר קטן של חברות פיננסים, ובראשן הבנקים הגדולים, שולט בחלק ניכר משווי השוק. מאחר שמדד ת"א 35 משוקלל לפי שווי שוק, הסקטור הפיננסי הופך למרכיב הכבד ביותר במדד.1
נכון לאמצע 2026 משקל הסקטור הפיננסי בת"א 35 נע סביב כ-37% משווי המדד, כשהבנקים הגדולים הם הליבה שלו.1 המשמעות: כשאתם קונים קרן סל על ת"א 35, חלק גדול מהכסף נכנס בפועל לסקטור אחד. אם הבנקים יורדים, המדד מרגיש את זה הרבה יותר מאשר מדד מבוזר.
ת"א 125 לא פותר את הריכוזיות לגמרי, כי הבנקים עדיין כבדים בו, אבל הוא מדלל אותה על פני 125 חברות במקום 35. זו אחת הסיבות שמשקיעים שמחפשים חשיפה מקומית "כללית" יותר נוטים להעדיף את ת"א 125 על פני ת"א 35.1
חשיפה לשוק הישראלי היא לא פיזור גיאוגרפי
חשוב להפריד בין שתי בעיות שונות. אם הוספת ת"א לתיק נועדה לפזר אתכם גיאוגרפית, התשובה היא שמדובר בפיזור מוגבל: שוק ת"א קטן וממוקד בכמה סקטורים, ולכן חשיפה גבוהה אליו אינה תחליף לפיזור בין כלכלות גדולות.
אם הבעיה האמיתית שלכם היא סיכון המטבע (הדולר נחלש מול השקל ופוגע בערך השקלי של ה-ETF האמריקאי), יש פתרון ישיר יותר מאשר לעבור לשוק הישראלי: קרן מחקה מדד גלובלי בגרסה מגודרת שקל. גרסה מגודרת מנטרלת את תנודת המטבע ומשאירה אתכם חשופים לשווקים הגלובליים עצמם, בלי לוותר על הפיזור הבינלאומי. ההבדל בין גרסה מגודרת ללא מגודרת מוסבר בהרחבה במדריך הגידור המטבעי.
שתי החלטות נפרדות
"אני רוצה נכס שקלי" ו"אני רוצה לפזר גיאוגרפית" הן שתי החלטות שונות. גידור שקל פותר את הראשונה בלי לעזוב את השווקים הגלובליים. חשיפה לת"א פותרת בעיקר את הרצון להחזיק כלכלה מקומית, ולא את הפיזור.
איך בוחרים בין קרנות סל על אותו מדד? המבחן הוא דמי הניהול
על מדד אחד ויחיד, למשל ת"א 125, מספר בתי השקעות מנפיקים כל אחד קרן סל משלו. כולן עוקבות אחרי אותו מדד ומחזיקות פחות או יותר את אותן מניות באותם משקלים, ולכן הביצוע ברוטו דומה. מה שמבדיל ביניהן הוא בעיקר העלות שאתם משלמים.
על מה כדאי להסתכל
- דמי ניהול: הנתון הראשון להשוואה בין שתי קרנות על אותו מדד. כל קרן חייבת לפרסם את דמי הניהול בתשקיף ובדוחות, ורשות ניירות ערך מפקחת על גילוי זה.3
- סטיית עקיבה (Tracking Error): הפער בין תשואת הקרן לתשואת המדד שהיא אמורה לעקוב אחריו. ככל שהוא נמוך יותר, הקרן עוקבת טוב יותר.
- סחירות וגודל הקרן: קרן גדולה וסחירה קלה יותר לקנייה ומכירה בלי פערי מחיר גדולים.
הטעות הנפוצה: לרדוף אחרי תשואת עבר
שתי קרנות על אותו מדד אמורות להניב תשואה כמעט זהה ברוטו. אם אחת "הניבה יותר" בשנה מסוימת, זה לרוב הבדל בעיתוי או בדמי ניהול, ולא יכולת ניהול עודפת. בהשוואה בין מחקות מדד על אותו מדד, ההבדל הצפוי לטווח ארוך הוא בעיקר העלות.
דוגמה מספרית: כמה משנים דמי הניהול לאורך זמן?
נניח שאתם משקיעים 100,000 ₪ בקרן סל על ת"א 125, ובוחרים בין שתי קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד בדיוק. נניח תשואה שנתית ברוטו זהה של 6% למשך 20 שנה. ההבדל היחיד הוא דמי הניהול.
- קרן עם דמי ניהול של 0.1% לשנה: אחרי 20 שנה תגיעו לכ-314,000 ₪.
- קרן עם דמי ניהול של 0.7% לשנה: אחרי 20 שנה תגיעו לכ-280,000 ₪.
- ההפרש: כ-34,000 ₪ על אותו מדד, אותה השקעה ואותה תשואה ברוטו. כל ההבדל נובע מהעלות.
זו בדיוק הסיבה שעל מדד זהה, ההשוואה צריכה להתחיל בדמי הניהול. (החישוב הוא המחשה: ערכי דמי הניהול בפועל משתנים בין קרנות ולאורך זמן, ויש לבדוק אותם בתשקיף הקרן.)
שווי הצבירה אחרי 20 שנה על אותו מדד, לפי דמי ניהול
איור מושגי בלבד, לא חיזוי. המחשה של אותה השקעה (100,000 ₪) על אותו מדד, בהנחת תשואה ברוטו זהה של 6% לשנה למשך 20 שנה, כשההבדל היחיד הוא דמי הניהול. ערכי דמי הניהול בפועל משתנים בין קרנות ולאורך זמן ויש לבדוק אותם בתשקיף הקרן.
בדיקת ידע
איזה מדד נותן את החשיפה הרחבה ביותר לשוק המניות בבורסה בתל אביב?
חשבו כמה חברות נכללות בכל מדד, ואיזה מדד מאחד בתוכו שני מדדים אחרים.
מושגי מפתח
מדד
סל של ניירות ערך שמייצג חתך מסוים של השוק. מדדי ת"א 35, ת"א 90 ות"א 125 הם מדדי המניות המובילים של הבורסה בתל אביב.
הבורסה בתל אביב
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, שבה נסחרות החברות שמרכיבות את מדדי ת"א שקרנות הסל עוקבות אחריהם.
שווי שוק
השווי הכולל של מניות החברה. מדדי ת"א משוקללים לפי שווי שוק מתואם להון הצף, ולכן חברה גדולה מקבלת משקל גדול יותר במדד.
בלו צ'יפ
חברות הגדולות והמבוססות בשוק. בת"א 35 הליבה של ה"בלו צ'יפס" המקומי מרוכזת בסקטור הפיננסי, ובראשו הבנקים הגדולים.
חשיפה לשוק המניות הישראלי דרך ETF נעשית דרך קרן סל על מדד בורסה: ת"א 35 ריכוזי ובנקאי, ת"א 125 הוא הרחב ביותר עם 125 חברות. על אותו מדד ההבדל בין הקרנות הוא בעיקר דמי הניהול, וחשיפה גבוהה לת"א אינה פיזור גיאוגרפי.
לא ממש. שוק ת"א קטן וממוקד בכמה סקטורים, ולכן חשיפה גבוהה אליו אינה תחליף לפיזור בין כלכלות גדולות. אם הבעיה היא תנודת הדולר, גרסה מגודרת שקל של מדד גלובלי מטפלת בכך ישירות.
כשהמדד זהה, הביצוע ברוטו דומה, ולכן ההשוואה מתחילה בדמי הניהול, ולאחר מכן בסטיית העקיבה ובסחירות. רשות ניירות ערך מחייבת כל קרן לפרסם את דמי הניהול בתשקיף.3
סיכום
השורה התחתונה: אם אתם רוצים חשיפה רחבה לשוק המקומי, ת"א 125 מכסה יותר חברות ומדלל את ריכוזיות הבנקים לעומת ת"א 35. בחרו בין הקרנות על אותו מדד לפי דמי הניהול. ואם הבעיה המקורית היא רק תנודת הדולר ולא הרצון להחזיק כלכלה מקומית, שקלו קרן גלובלית מגודרת שקל במקום לעבור לת"א. הצעד המעשי: בדקו בתשקיף הקרן את דמי הניהול ואת המדד שאחריו היא עוקבת, לפני הקנייה.
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב (TASE) – מדדי הבורסה: ת"א 35, ת"א 90, ת"א 125 ונתוני הרכב המדד tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 15/06/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב (TASE) – מרכז הידע: מדדי המניות (כולל מדדי ת"א טק) tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 15/06/2026
- רשות ניירות ערך – קרנות נאמנות וקרנות סל: גילוי דמי ניהול ותשקיפים isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 15/06/2026
