חשיפה מטבעית בקרנות פנסיה והשתלמות, מסלול מגודר מול לא-מגודר

פנסיה וחיסכוןחשיפה מטבעית בקרנות פנסיה והשתלמות, מסלול מגודר מול לא-מגודר

מה קובע את החשיפה המטבעית של קרן הפנסיה וההשתלמות: הנכסים בתוך המסלול, לא שמו. מסלול מגודר מול לא-מגודר, חשיפה דולרית דרך מניות מול אג"ח, ודוגמה ישראלית.

מה קובע את החשיפה המטבעית של קרן הפנסיה או קרן ההשתלמות שלכם? התשובה היא הנכסים שמוחזקים בתוך המסלול, ולא שם המסלול או מטבע המסחר שלו. אם המסלול מחזיק נכסים נקובים בדולר ואינו מגודר, אתם חשופים לשער הדולר-שקל; אם הוא מגודר, החשיפה הזו מנוטרלת. מסלולי השקעה בקרנות פנסיה וקרנות השתלמות מפוקחים על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ומדיניות ההשקעה של כל מסלול מתפרסמת ומחייבת.¹

מה באמת קובע את החשיפה המטבעית של הקרן?

החשיפה המטבעית נקבעת על פי הרכב הנכסים בתוך המסלול, לא על פי שם המסלול. קרן השתלמות וקרן פנסיה הן "עטיפה" שבתוכה מנהל ההשקעות מחזיק מניות, אגרות חוב, פיקדונות ונכסים נוספים. שאלת המטבע אינה "באיזה מסלול אני?" אלא "כמה מהנכסים בתוך המסלול נקובים במטבע זר, וכמה מהחשיפה הזו מגודרת בחזרה לשקל?".

טעות נפוצה היא להניח שמסלול שנסחר בשקלים נותן חשיפה שקלית בלבד, או שמסלול עם השם "אג"ח" הוא בהכרח סולידי ושקלי. בפועל, מסלול יכול להיסחר בשקלים ובכל זאת להחזיק נכסים זרים שמתומחרים בדולר. כדי לדעת מהי החשיפה האמיתית שלכם צריך להסתכל בדוח הרבעוני ובמדיניות ההשקעה של המסלול הספציפי, ולא להסיק מהשם בלבד.¹

• מטבע המסחר של הקרן אינו מטבע החשיפה. קרן הנסחרת בשקלים יכולה להחזיק נכסים דולריים.
• שיעור הנכסים הזרים בתוך המסלול הוא מה שיוצר את החשיפה המטבעית בפועל.
• מדיניות הגידור של המסלול קובעת כמה מהחשיפה הזרה הזו נשארת פתוחה וכמה מוחזרת לשקל.

גידור מטבעי במסלול פנסיה: מה זה וכמה זה עולה?

גידור מטבעי הוא מנגנון שבו מנהל המסלול מנטרל את חשיפת המטבע הזר באמצעות חוזים עתידיים, כך שתנועת שער הדולר-שקל כמעט אינה משפיעה על שווי הנכסים. מסלול לא מגודר משאיר את החשיפה הזו פתוחה, כך שאתם נושאים גם את תנועת הנכס וגם את תנועת המטבע. הגידור אינו חינמי, ועלותו נגזרת בעיקר מפער הריביות בין הדולר לשקל.

מכיוון שריבית בנק ישראל וריבית הפד משתנות לאורך זמן, גם עלות הגידור אינה קבועה. כשהריבית הדולרית גבוהה מהשקלית, גידור החשיפה לדולר כרוך בעלות שוטפת שמכרסמת בתשואה. בנקודת הזמן הנוכחית ריבית בנק ישראל עומדת על 3.75%², ולכן עלות הגידור תלויה בהפרש בינה לבין הריבית הדולרית המקבילה. הרבה מסלולים ויתרו על גידור מלא בדיוק מהסיבה הזו: לאורך זמן העלות המצטברת עלולה לגרוע מהתשואה יותר מהתועלת שביציבות.

חשיפה דולרית דרך מניות או דרך אג"ח, מה ההבדל?

ההבדל המרכזי הוא במנוע התשואה. חשיפה דולרית דרך מניות זרות נותנת גם פוטנציאל צמיחהמהחברות עצמן וגם את תנודת המטבע, ואילו חשיפה דולרית דרך אג"ח זר לא מגודר היא בעיקר המרה מטבעית עטופה בנייר ערך: התשואה הצפויה נמוכה יותר, והרכיב הדומיננטי שמניע אותה הוא שער הדולר. מי שמעביר נתח גדול מהחיסכון למסלול אג"ח לא מגודר "כדי לתפוס דולר" קונה בעצם חשיפה מטבעית במחיר של ויתור על פוטנציאל התשואה המנייתי.

בן 46 שהעביר 35% להשתלמות לאג"ח לא מגודר, הגיוני?

בגיל ביניים עם אופק ארוך, הסטת נתח גדול מהחיסכון לאג"ח לא מגודר נושאת עלות הזדמנות משמעותית. נדגים: נניח קרן השתלמות של 200,000 ₪ אצל חוסך בן 46 שמתכנן להשאיר את הכסף עד הפנסיה, אופק של כ-20 שנה. החוסך מעביר 35% מהסכום, כלומר 70,000 ₪, ממסלול מנייתי למסלול אג"ח סחיר לא מגודר, ומשאיר 130,000 ₪ במסלול המנייתי. המספרים כאן להמחשה בלבד וממחישים את כיוון ההשפעה, לא תחזית תשואה.

נניח להמחשה תשואה שנתית ממוצעת של 7% לרכיב המנייתי מול 3% לרכיב האג"ח, לאורך 20 שנה. הרכיב המנייתי (130,000 ₪) צומח לכ-503,000 ₪, והרכיב האג"חי (70,000 ₪) צומח לכ-126,000 ₪, כלומר סך הכל כ-629,000 ₪. אילו כל 200,000 ₪ היו נשארים במסלול המנייתי באותה תשואה, הסכום היה מגיע לכ-774,000 ₪. הפער, כ-145,000 ₪, הוא עלות ההזדמנות של ההסטה. זו אינה תחזית ודאית, אבל היא ממחישה שבאופק ארוך הוויתור על פוטנציאל הצמיחה המנייתי גדול בהרבה מהתועלת של "תפיסת דולר" דרך אג"ח.

חשוב לזכור גם את הנקודה שפתחה את המאמר: אם המטרה הייתה חשיפה דולרית, מסלול מנייתי גלובלי כבר נותן חשיפה דולרית גדולה דרך החברות הזרות שבו, בלי לוותר על פוטנציאל הצמיחה. אג"ח לא מגודר נותן את החשיפה המטבעית, אבל מוותר על המנוע שמייצר תשואה ארוכת טווח.

מתי הגיוני לחפש חשיפה מטבעית ספציפית בחיסכון לטווח ארוך?

חשיפה מטבעית ספציפית הגיונית בעיקר כשיש לכם התחייבות או צורך עתידי נקוב במטבע הזה, למשל הוצאה צפויה בדולר, ילדים שלומדים בחו"ל, או תוכנית רילוקיישן. במקרים כאלה התאמת מטבע החיסכון למטבע ההוצאה מפחיתה סיכון אמיתי. לעומת זאת, בנייה של פוזיציה מטבעית בחיסכון הפנסיוני על בסיס תחזית ש"הדולר יעלה" היא הימור על כיוון מטבע, שאיש אינו יודע לחזות בעקביות.

מתי חשיפה מטבעית ממוקדת עשויה להתאים

• התחייבות עתידית נקובה במטבע זר שאתם רוצים לגדר מולה.
• רצון לאזן תיק שמוטה מאוד לשקל מול הוצאות עתידיות במטבע אחר.
• הבנה שהחשיפה מגיעה ממילא דרך הרכיב המנייתי הגלובלי, ולא מתוך הימור מטבעי נפרד.

מתי זה בעיקר הימור מטבעי

• הסטת נתח גדול מהחיסכון על בסיס תחזית לכיוון הדולר.
• ויתור על מסלול מנייתי לטובת אג"ח לא מגודר רק כדי "להחזיק דולר".
• ערבוב בין החלטת מטבע להחלטת רמת סיכון, שתי החלטות שונות שכדאי להפריד.

איך בודקים מהי החשיפה המטבעית של המסלול שלי?

בודקים את מדיניות ההשקעה ואת הרכב הנכסים של המסלול הספציפי, ולא מסתפקים בשם המסלול. רשות שוק ההון מפרסמת את מסלולי ההשקעה והרכבם, והדוחות התקופתיים של הקרן מפרטים את שיעור הנכסים הזרים ואת מדיניות הגידור. שם המסלול לבדו אינו אומר אם הנכסים שבתוכו נקובים בשקל או בדולר, ולכן צריך להציץ בנתונים עצמם.¹ אם בכל זאת אתם מחפשים חשיפה מטבעית, בדקו תחילה כמה חשיפה כזו כבר קיימת ברכיב המנייתי הגלובלי שלכם.

החשיפה המטבעית של קרן פנסיה או קרן השתלמות נקבעת לפי הנכסים שבתוך המסלול, לא לפי שם המסלול או מטבע המסחר שלו. מסלול אג"ח לא מגודר עשוי לתת חשיפה דולרית, אך זו בעיקר המרה מטבעית עטופה בנייר ערך, בלי פוטנציאל הצמיחה של מניות. חשיפה דולרית דרך מניות גלובליות נותנת גם תנודת מטבע וגם פוטנציאל תשואה, ולכן באופק ארוך כדאי להפריד בין החלטת מטבע להחלטת רמת סיכון.