מחלקות מניה (Class A / Class B)
GOOGL או GOOG? BRK.A או BRK.B? למה חברות מנפיקות מחלקות מניה שונות ואיזו מהן מתאימה למשקיע ישראלי.
בקצרה
מה זה מחלקות מניה בחברה?
מחלקות מניה הן מבנה שבו חברה מנפיקה סוגי מניות שונים שנבדלים זה מזה בזכויות הצבעה, בזכויות לקבלת דיבידנד, בנזילות או במבנה המחיר. המטרה העסקית הנפוצה ביותר היא לאפשר למייסדים או לבעלי השליטה לשמור על רוב ההצבעה גם אחרי הנפקה לציבור הרחב. זה מאפשר להם לגייס הון בלי לוותר על השליטה האסטרטגית בחברה.1
נהוג להבחין בין שלושה מבנים אפשריים. Single Class הוא מבנה חד-מחלקתי שבו כל המניות זהות בזכויותיהן, וזה המבנה הקלאסי והפשוט ביותר. Dual Class Structure כולל שתי מחלקות, לרוב אחת לציבור ואחת למייסדים עם זכויות הצבעה עודפות. Multi Class כולל שלוש מחלקות או יותר, כמו במקרה של אלפבית שיש לה מבנה משולש.
חברות היי-טק ישראליות רבות שהונפקו ב-NYSE וב-NASDAQ, כמו Wix ו-Monday.com, שוקלות או מפעילות מבנה Dual Class. בישראל חוק החברות מאפשר מבנים דומים, אך לעיתים מגביל אותם במקרי Double Vote. המטרה של הרגולטור הישראלי היא לאזן בין גמישות למייסדים לבין הגנה על משקיעי הציבור שקונים את המניות הציבוריות.
המקרים הבולטים: Alphabet, Berkshire, Meta
Alphabet היא הדוגמה הטובה ביותר למבנה משולש. יש לה שלוש מחלקות: GOOGL הוא Class A ומעניק הצבעה אחת למניה. GOOG הוא Class C ואינו מעניק זכות הצבעה כלל. בנוסף, קיימת Class B עם עשר הצבעות למניה, אבל היא אינה נסחרת ציבורית, ומחזיקים בה רק המייסדים למעשה. המבנה הזה משמר את השליטה של לארי פייג׳ וסרגיי ברין למרות שמיליארדי מניות של החברה מוחזקות בידי הציבור.
Berkshire Hathaway היא הסיפור ההפוך. Class A (סימול BRK.A) נסחרת במחיר של מאות אלפי דולרים למניה ומעניקה הצבעה מלאה. Class B (סימול BRK.B) הונפקה ב-1996 כדי לאפשר למשקיעים קטנים לרכוש חלק מהחברה, ונסחרת במחיר נמוך בהרבה. זכויות ההצבעה של Class B הן 1 חלקי 1,500 מזכויות Class A, ודיבידנד אם היה כזה היה 1 חלקי 10,000 מהמחלקה הגבוהה. בפועל ברקשייר לא מחלקת דיבידנד, ולכן השוני העיקרי הוא במחיר ובהצבעה.
Meta היא מקרה שלישי מפורסם. Class A מוחזקת על ידי הציבור עם הצבעה אחת למניה, ו-Class B מוחזקת על ידי מרק צוקרברג עם עשר הצבעות למניה. התוצאה: לצוקרברג יש שליטה מוחלטת בחברה גם כשהחלק שלו בהון הכולל הוא קטן יחסית. הבחנה חשובה: זכויות ההצבעה אינן משפיעות ישירות על תשואת המשקיע הפרטי, אבל הן משפיעות על הממשל התאגידי ועל יכולת אקטיביזם של בעלי מניות.2
משקיע ישראלי שקונה מניות אלפבית בבית השקעות ישראלי רואה בפועל שתי אפשרויות: GOOGL (Class A) ו-GOOG (Class C). שתי המניות נסחרות במחירים דומים אך לא זהים, ולעיתים יש פער של דולר או שניים בשל היצע וביקוש. פקודות אצל ברוקרים ישראליים מופיעות בנפרד לכל מחלקה, והמשקיע בוחר איזו מהן הוא רוכש.
דוגמה: GOOGL מול GOOG, מה לקנות?
השוואה מספרית בין המחלקות של אלפבית
משקיע ישראלי רוצה לקנות סכום של 15,000 דולר במניות אלפבית. המחיר של GOOGL הוא 172 דולר למניה, והמחיר של GOOG הוא 170.50 דולר למניה. אותו סכום יתרגם לכ-87 מניות בכל אחת מהמחלקות, עם הבדל זניח של כמה יחידות.
ההבדל של 1.50 דולר למניה, כ-0.87%, נובע מהעובדה ש-GOOGL כלולה במדדי ממשל תאגידי מסוימים שמחייבים זכויות הצבעה, והביקוש לה מעט גבוה יותר. למשקיע פסיבי שלא מתכוון להצביע באסיפה השנתית, GOOG (ללא הצבעה) עשויה להיות מעט זולה יותר לאורך זמן, ובמצטבר זה יכול להסתכם בחיסכון לא זניח.
חשוב לדעת: גם GOOGL וגם GOOG נכללות ב-S&P 500, ולכן קרנות מחקות של המדד מחזיקות את שתי המחלקות יחד. משקיע שרוכש ETF על S&P 500 מקבל חשיפה לשתי המחלקות במקביל, ואינו נדרש לבחור ביניהן באופן יזום.
האם כל המחלקות נכללות ב-S&P 500?
ועדת S&P שינתה את המדיניות שלה ב-2017: חברות עם Dual Class שמונפקות אחרי התאריך הזה אינן מתקבלות למדד. חברות Dual Class קיימות שכבר היו במדד באותו רגע נשארו, אבל חברות חדשות נחסמות. התוצאה הייתה ישירה: חברות צעירות כמו Snap, Lyft ו-Airbnb הודרו מ-S&P 500 בשלב ההשקה שלהן, למרות שהן גדולות מספיק מבחינת שווי שוק כדי להיכלל לפי הקריטריונים הכמותיים.
FTSE Russell פרסמה מדיניות דומה, ומאז ההגבלה על Dual Class במדדים הגדולים הפכה לסטנדרט בתעשייה. ההשלכה המעשית: חברות שרוצות להיכלל במדד חייבות לבחור בין מבנה חד-מחלקתי מלכתחילה לבין המתנה ממושכת עד שהחברה מתבגרת מספיק או משנה את מבנה המניות שלה. כמה ETF גלובליים, כמו כאלה שמבוססים על MSCI, כן כוללים מניות Dual Class ללא הגבלה.
למשקיע ישראלי שמחזיק קרן מחקה S&P 500, ההשלכה היא שחלק מהמניות הפופולריות שאולי הוא מצפה למצוא בתיק פשוט לא נמצאות שם. מניה כמו Snap אינה מופיעה ב-ETF על המדד למרות שהחברה עצמה גדולה וידועה. זה חשוב להבנה של מה בדיוק יש בקרן שאתה מחזיק, ושל ההבדל בין החשיפה למדד לבין החשיפה לכל החברות הגדולות בארה״ב.
טעויות נפוצות
ארבע מלכודות במחלקות מניה
- קניית BRK.A במקום BRK.B. בלי להבין שמדובר במחיר של מאות אלפי דולרים למניה בודדת. למשקיע פרטי רגיל זו כמעט תמיד טעות, כי BRK.B נגישה הרבה יותר ונותנת חשיפה זהה לביצועי החברה.
- הנחה שכל המחלקות זהות בתשואה. קיים פער מחירים שעשוי להשתנות לאורך זמן, ולכן ביצועי GOOGL ו-GOOG אינם זהים בדיוק למרות שהן מייצגות את אותה חברה.
- התעלמות מההכללה במדדים. חלק מהמחלקות אינן נכללות במדדים ולכן לא מופיעות ב-ETF מחקה. מי שחושב שהוא מקבל חשיפה מלאה למניה דרך קרן עלול לגלות שאחת המחלקות חסרה.
- בלבול בין Class A לבין Preferred Stock. Class A הוא מניה רגילה עם זכויות הצבעה, בעוד ש-Preferred Stock היא מניה מועדפת עם דיבידנד קבוע ומבנה משפטי שונה לחלוטין. שני מושגים שונים שקל לטעות ביניהם.
טיפים מעשיים
איך לבחור מחלקת מניה
- למשקיע פסיבי, בחר במחלקה עם הנזילות הגבוהה יותר ועם הסחירות הקלה יותר אצל הברוקר שלך. פער של כמה דולרים במחיר לא שווה את הצרה של מחלקה דלילה בספר הפקודות.
- בדוק באתר הברוקר או בדף החברה ב-SEC אילו מחלקות קיימות לפני הזמנה, כי לעיתים הסמל מטעה ומי שחושב שהוא קונה מחלקה אחת מקבל בפועל אחרת.
- ל-Berkshire Hathaway: משקיעים ישראליים ברוב המקרים יעדיפו BRK.B בגלל המחיר הנמוך יותר והנזילות הטובה יותר. BRK.A מתאימה רק למשקיעים גדולים מאוד שרוצים גם את הסטטוס של מחלקת הבכירים.
- לחברות Dual Class חדשות, בעיקר חברות היי-טק ישראליות שהונפקו ב-NASDAQ, ודא הבנת זכויות הצבעה של המחלקה שאתה קונה. לעיתים אין הצבעה כלל למשקיעי הציבור, וזה משמעותי להערכת הסיכון הממשלי.
חשוב לדעת
קרא את התשקיף לפני שאתה קונה
לפני קניית מחלקה כלשהי של חברה Dual Class, קרא בדף ה-Investor Relations של החברה או ב-10-K שלה את הפירוט של זכויות ההצבעה ושל זכויות חלוקת רווחים. במקרים מסוימים, המחלקה שמיועדת לציבור אינה כוללת זכות הצבעה כלל (GOOG, Snap), ולמחלקה המיועדת למייסדים יש 10 או אפילו 20 הצבעות למניה. זה משמעותי מאוד להבנת הסיכון הממשלי בתיק שלך.
שורה תחתונה
מחלקות מניה הן מבנה בעלות שדורש מהמשקיע הישראלי הבנה מעמיקה לפני הזמנה. בעוד שההבדל הפיננסי היומיומי בין מחלקות של אותה חברה הוא לרוב זעיר, ההשלכות על ממשל תאגידי, הכללה במדדים ונזילות הן משמעותיות. לתיק פסיבי לטווח ארוך, לרוב כדאי לבחור במחלקה הנזילה ביותר. לתיק אקטיבי או למי שמעוניין באקטיביזם בעלי מניות, המחלקה עם זכות ההצבעה היא החיונית.
שאלות נפוצות
וורן באפט החליט מעולם לא לפצל את המניה כחלק מפילוסופיית הניהול שלו, במטרה למשוך משקיעים ארוכי טווח ולהרחיק ספקולנטים. Class B הונפקה ב-1996 כדי לאפשר נגישות לציבור הרחב, במחיר של כ-1 חלקי 1,500 מ-Class A, וזה הפך אותה לדרך הנגישה להיחשף לחברה.
כן, אם הוא מחזיק במחלקה עם זכויות הצבעה, דרך הברוקר שמעביר את ההצבעה במנגנון Proxy Voting. ברוב הברוקרים המקומיים זה אפשרי, אך לא כל המחלקות מאפשרות זאת. אם הזכות להצביע חשובה לך, ודא שאתה מחזיק במחלקה הנכונה.
בישראל חוק החברות מאפשר מבנים מיוחדים, אבל ב-2017 הוגבלו מבני Double Vote בחברות חדשות שמתחילות את מסלול ההנפקה. חברות קיימות עם מבנה כזה ממשיכות לתפקד לפי תנאי התקנון שלהן, והרשויות לא דורשות מהן לשנות את המבנה רטרואקטיבית.
- SEC — Dual-Class Stock Fast Answers sec.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- Alphabet Inc. — Investor Relations abc.xyz ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- Berkshire Hathaway — Shareholder Letters berkshirehathaway.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- S&P Dow Jones Indices — Multi-Class Stock Guidelines spglobal.com ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- Council of Institutional Investors — Dual-Class Stock cii.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- רשות ניירות ערך — ממשל תאגידי בישראל isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
מושגים קשורים
מניה מועדפת
סוג מניה מבני נוסף שלעיתים מתבלבל עם Class A. מניה מועדפת שונה במהותה ומקנה דיבידנד קבוע במקום זכויות הצבעה.
רישום כפול
מושג שונה שלעיתים מתבלבל עם Dual Class. רישום כפול הוא של אותה מניה בשתי בורסות, בעוד שמחלקות מניה הן ניירות שונים של אותה חברה.
דילול מניות
ההשפעה של הנפקת מחלקות חדשות או הרחבה של קיימות על משקיעים ותיקים. מבנה Multi Class יכול להחמיר או להקל על סיכון הדילול.
ממשל תאגידי
ההקשר הרחב של מבני בעלות מרובת מחלקות. הבנת ממשל תאגידי היא המפתח להערכת הסיכון של השקעה בחברה Dual Class.
הנפקה ראשונית
השלב שבו מבנה מחלקות המניה מעוגן בתשקיף. החלטות שמתקבלות בהנפקה קובעות את מבנה הבעלות של החברה לשנים קדימה.
S&P 500
המדד שב-2017 שינה מדיניות כלפי חברות Dual Class חדשות. הבנת ההתנהלות של המדד חיונית למשקיעים פסיביים שרוצים לדעת מה בתיק שלהם.
מייסד
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות