המדריך המלא לסוגי אגרות חוב בישראל: שחר, גליל, מק"מ וקונצרני - ממשלתי מול קונצרני, צמוד מדד מול שקלי, חישוב תשואה לפדיון ואיך לקנות דרך קרן מחקה.
שוק איגרות החוב אינו מקשה אחת. הוא מציע מגוון רחב של מכשירים שנועדו להתמודד עם מצבים כלכליים שונים: אינפלציה משתוללת, מיתון, או צמיחה מהירה. משקיע שמבין את ההבדלים בין שחר, גליל, מק"מ, ואג"ח קונצרני - יודע לבחור את הכלי המדויק שיתאים לאסטרטגיה שלו, ולא פשוט קונה בצורה עיוורת את מה שיועץ ההשקעות בבנק מציע.
אג"ח ממשלתיות: הבסיס הבטוח של התיק
אלו הן הלוואות שאתם נותנים למדינת ישראל (או לממשלת ארה"ב). מכיוון שלמדינה יש את היכולת להעלות מיסים או "להדפיס" כסף, הסיכון שהיא תפשוט רגל (Default Risk) שואף לאפס.1 התשואה, בהתאם, תהיה הנמוכה ביותר בשוק.
1. שחר (Shahar) - שקלי לא צמוד (מקביל ל-US Treasuries)
שחר הוא האג"ח הממשלתי הבסיסי והנפוץ ביותר. הקרן והקופון קבועים מראש בשקלים, ללא שום הצמדה למדד.
מתי זה משתלם? אם אתם מאמינים שהאינפלציה עומדת לרדת או להישאר אפסית, הריבית הקבועה של השחר תיתן לכם ודאות מוחלטת. לדוגמה, אם קניתם אג"ח שחר ב-100,000 ₪ (כ-$27,000 USD) בתשואה של 4.5%, אתם יודעים בדיוק כמה שקלים תקבלו. עם זאת, אם תפרוץ אינפלציה של 5%, כוח הקנייה של הכסף שלכם יישחק.
2. גליל (Galil) - צמוד למדד (מקביל ל-TIPS בארה"ב)
גליל היא איגרת חוב שבה גם הקרן המקורית וגם תשלומי הריבית (הקופון) מוצמדים למדד המחירים לצרכן (CPI). הריבית הנקובה שלה (הקופון) תהיה לרוב נמוכה מאוד (למשל 1% או 1.5%), אך היא מייצגת תשואה ריאלית מובטחת מעל האינפלציה.
מתי זה משתלם? כשיש חשש מעליית מחירים בסופרמרקט ובנדל"ן. אם האינפלציה השנתית תזנק ל-4%, קרן ההשקעה שלכם תגדל בהתאמה, ובנוסף תקבלו את הקופון. זהו כלי ההגנה האולטימטיבי לכוח הקנייה שלכם.
3. מק"מ - קצר מועד ונזיל (מקביל ל-T-Bills)
מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא אג"ח ממשלתי לפרק זמן של עד שנה אחת בלבד. הייחוד שלו הוא שהוא אינו משלם קופון כלל. איך בכל זאת מרוויחים? הוא נמכר ב"ניכיון" (Discount). אתם קונים אותו היום נניח ב-95.5 ₪, ובעוד שנה המדינה פודה אותו ב-100 ₪ בדיוק. הפער הוא הרווח שלכם. המק"מ הוא התחליף המושלם, הגמיש והנזיל ביותר לפיקדון בנקאי, והתשואה שלו נגזרת ישירות מריבית בנק ישראל.
שאלת מיליון הדולר: שחר או גליל? ("ציפיות האינפלציה")
איך מחליטים אם לקנות שחר (לא צמוד) או גליל (צמוד)? מסתכלים על השוק. אם אג"ח שחר ל-5 שנים נותנת תשואה של 4.5%, ואג"ח גליל ל-5 שנים נותנת תשואה של 2% - הפער ביניהן (2.5%) נקרא ציפיות האינפלציה של השוק (Breakeven Inflation).3
אם אתם חושבים שהאינפלציה בפועל תהיה גבוהה מ-2.5% - קנו גליל. אם אתם חושבים שהיא תהיה נמוכה מ-2.5% - קנו שחר.
אג"ח קונצרני: לרדוף אחרי התשואה (Corporate Bonds)
חברות מסחריות (כמו בנקים, חברות נדל"ן, ותקשורת) זקוקות להון כדי לגדול. במקום לקחת הלוואה מהבנק, הן מנפיקות אג"ח לציבור. מכיוון שחברה - גדולה ככל שתהיה - יכולה לפשוט רגל, המשקיעים דורשים פיצוי על הסיכון. הפיצוי הזה נקרא מרווח אשראי (Credit Spread).2
אם אג"ח ממשלתי נותן 4%, ואג"ח של חברת נדל"ן נותן 6.5%, המרווח הוא 2.5%. בישראל, מדדי ה"תל-בונד" (Tel-Bond) מרכזים את האג"ח הקונצרניות המובילות בבורסה, ומאפשרים למשקיעים לעקוב אחרי ביצועי החברות הגדולות במשק.
אג"ח מיוחדות: להכיר את השוליים
אג"ח להמרה (Convertible Bonds)
יצור כלאיים פיננסי. זוהי איגרת חוב שמשלמת ריבית נמוכה יחסית, אך מעניקה למשקיע אופציה להמיר את החוב למניות של החברה לפי יחס שנקבע מראש. אם מניית החברה מזנקת - המשקיע יכול להמיר את האג"ח למניות ולהרוויח בענק. אם המניה מתרסקת - הוא פשוט נשאר עם האג"ח ומקבל את הקרן והריבית (הגנת רצפה).
השוואה מסכמת: מפת האג"ח בישראל
| שם המכשיר (והקבלתו לארה"ב) | מנפיק | מנגנון הצמדה | רמת סיכון (אשראי) | למי זה מתאים? |
|---|---|---|---|---|
| שחר (US Treasuries) | מדינת ישראל | שקלי, ללא הצמדה | אפסי | מי שמחפש ודאות מוחלטת לתזרים וצופה ירידת אינפלציה. |
| גליל (TIPS) | מדינת ישראל | צמוד למדד המחירים | אפסי | מי שרוצה להגן על כוח הקנייה שלו לטווח הארוך. |
| מק"מ (T-Bills) | מדינת ישראל | שקלי (עד שנה) | אפסי (גם אין סיכון מח"מ) | חניה לכסף מזומן, תחליף מצוין וגמיש לפיקדון בנקאי. |
| קונצרני - דירוג גבוה (AA ומעלה) | בנקים וחברות ענק | שקלי או צמוד | נמוך - בינוני | משקיעים המחפשים תוספת תשואה סולידית מעל הממשלתי. |
| קונצרני - תשואה גבוהה (High Yield) | חברות קטנות/ממונפות | שקלי או צמוד | גבוה מאוד (אג"ח זבל) | משקיעים מנוסים המוכנים להסתכן בהפסד קרן תמורת ריבית דו-ספרתית. |
איך קונים בפועל? קרן מחקה מול אג"ח בודדת
הטעות של מתחילים: ניסיון לבחור איגרת חוב קונצרנית בודדת של חברה ספציפית. אם החברה תקלע לקשיים (כמו שקרה בעבר לקבוצת דלק, אפריקה ישראל ואחרות), אתם עלולים לאבד חלק ניכר מההשקעה שלכם ב"תספורת" (הסדר חוב).
הדרך החכמה: השקעה דרך קרן סל מחקת מדד (ETF). לדוגמה, קניית קרן סל העוקבת אחר מדד "תל-בונד 60" (60 איגרות החוב הקונצרניות הגדולות בישראל). כך, גם אם חברה אחת קורסת, ההשפעה על התיק הכולל שלכם היא מזערית. יתרה מכך, קרן סל מטפלת אוטומטית בהשקעה מחדש של הקופונים וחוסכת לכם עמלות קנייה חוזרות ונשנות.
שגיאות נפוצות בהשקעה באג"ח קונצרני
- רדיפה עיוורת אחרי תשואה: אג"ח שנותנת 12% בשנה היא לא "מציאה". השוק מתמחר אותה כך כי יש סיכוי סביר שהחברה תפשוט רגל בטווח הקצר. אין ארוחות חינם בשוק החוב.
- הסתמכות עיוורת על חברות הדירוג: סוכנויות דירוג (כמו מעלות או מידרוג) לעיתים מגיבות לאט מדי למשברים. חברה שהייתה מדורגת AA יכולה למצוא את עצמה בקשיים תזרימיים עוד לפני שהדירוג ירד רשמית.
- חוסר מודעות לנזילות: איגרות חוב של חברות קטנות בישראל נסחרות במחזורים יומיים זעומים. אם תצטרכו את הכסף ותנסו למכור בבת אחת, תאלצו להוריד את המחיר משמעותית כדי למצוא קונה.
בניית התיק: כללי אצבע למשקיע הפסיבי
- לכסף שצריך בעוד חצי שנה: קנו מק"מ או קרן כספית שקלית. אפס סיכון, נזילות יומית.
- לעוגן בטוח בתיק פנסיוני: שלבו בין קרן מחקה "שחר" לקרן מחקה "גליל" כדי לאזן ציפיות אינפלציה.
- לתוספת תשואה: הקצו אחוז מוגבל מפלג האג"ח (למשל 20%-30% ממנו) למדדי תל-בונד קונצרניים (Investment Grade בלבד).
סיכום
בחירת איגרת החוב הנכונה היא אמנות של התאמת מכשיר פיננסי למציאות הכלכלית ולטווח ההשקעה שלכם. למשקיע הממוצע, בניית ליבת האג"ח בתיק באמצעות 2-3 קרנות סל מחקות מדד (ממשלתי, קונצרני בטוח, ואולי מעט חשיפה דולרית לאג"ח אמריקאי) מספקת את הפיזור והשקט הנפשי הנדרשים.
מקורות
- בנק ישראל - סוגי אגרות חוב ממשלתיות boi.org.il ↗ ↩
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב - מדדי תל-בונד tase.co.il ↗ ↩
- בנק ישראל - ציפיות אינפלציה boi.org.il ↗ ↩
- רשות ניירות ערך - מדריך להשקעה באגרות חוב isa.gov.il ↗ ↩