גירעון תקציבי
כשהממשלה מוציאה יותר ממה שהיא מכניסה: האם גירעון הוא תמיד דבר רע?
בקצרה
גירעון תקציבי (Budget Deficit) נוצר כאשר הוצאות הממשלה בתקופה מסוימת (לרוב שנה) עולות על סך הכנסותיה ממיסים ואגרות. את ההפרש הממשלה ממנה באמצעות הנפקת אגרות חוב, כלומר, לקיחת הלוואות מהציבור, ממשקיעים מוסדיים וממשקיעים זרים.
בישראל תקציב המדינה נקבע בחוק4, והמסגרת הפיסקלית מעוגנת בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992, שקובע תקרת גירעון שנתית לצד מגבלה על קצב הגידול בהוצאה הממשלתית1. התקרה עצמה אינה מספר קבוע אלא נתון שהכנסת מעדכנת בתיקוני חקיקה, ולכן ההשוואה הנכונה היא בין הביצוע בפועל לבין היעד של אותה שנה, ולא מול "כלל" קבוע כלשהו. בעשור שקדם למלחמת חרבות ברזל עמד הגירעון על כ-3% מהתוצר בממוצע, בשנת 2023 הוא הגיע ל-4.1% מהתוצר ובשנת 2024 ל-6.8%3.
הגירעון של 2024 במספרים
בשנת 2024 נרשם גירעון תקציבי של כ-135.6 מיליארד ש"ח, כ-6.8% מהתוצר. הנתון הזה היה גבוה ביחס לגירעון ארוך הטווח הרצוי, אך נמוך מיעד הגירעון של אותה שנה, שעמד על 7.7%3. במקביל, הכנסות המדינה הציגו עלייה נומינלית של כ-10% למרות המלחמה3. השילוב הזה ממחיש למה "גירעון גדול" ו"חריגה מהיעד" הם שתי שאלות נפרדות שקל לבלבל ביניהן.
גירעון מבני מול גירעון מחזורי
שני סוגי הגירעון
גירעון מחזורי (Cyclical Deficit): נובע מהמחזור הכלכלי. בזמן מיתון, הכנסות המדינה ממיסים יורדות (פחות שכר, פחות רווחי חברות) בעוד ההוצאות על דמי אבטלה וקצבאות עולות אוטומטית. גירעון זה נסגר מעצמו כשהכלכלה מתאוששת.
גירעון מבני (Structural Deficit): קיים גם כשהכלכלה בשיא הפריחה. הוא מעיד על חוסר התאמה יסודי בין התחייבויות הממשלה (פנסיות ציבוריות, בריאות, ביטחון) לבין יכולת הגבייה שלה. זהו הגירעון המדאיג יותר, כי הוא דורש רפורמות מבניות לתיקון.
ההשפעה על השווקים ועל חיי היומיום
- ריביות במשק: גירעון גבוה מגדיל את היצע האג"ח הממשלתיות, מה שעלול להעלות את התשואות ולגרור עלייה בריביות על משכנתאות, הלוואות עסקיות ואשראי צרכני2. הקשר הזה אינו תיאורטי: יחידת ניהול החוב הממשלתי קובעת את היקף הגיוסים ואת פריסתם לאורך השנה בהתאם לרמת הגירעון החודשי ולתזרים המזומנים של המדינה3. בשנת 2024 הסתכם גיוס החוב בכ-278 מיליארד ש"ח, מתוכם כ-220 מיליארד ש"ח בשוק המקומי הסחיר3.
- דירוג אשראי: גירעון כרוני וגדל גורם לחברות הדירוג להעריך מחדש את יכולת ההחזר של המדינה. הורדת דירוג האשראי של ישראל תייקר את עלויות הגיוס ותפגע בשוק האג"ח3. במהלך המלחמה הורידו שלוש חברות הדירוג הבינלאומיות את דירוג ישראל בכמה פעימות, וגם אורך הגיוס התקצר: הטווח הממוצע של הגיוס ירד ל-7.6 שנים בשנת 2024, לעומת ממוצע של כ-8.6 שנים בעשור שקדם לה3.
- מדיניות מיסוי: כדי לצמצם גירעון, הממשלה עשויה להעלות מיסים (מע"מ, מס הכנסה, מס רכישה) או לקצץ בשירותים ציבוריים, מה שמשפיע ישירות על ההכנסה הפנויה של כל אזרח. הלחץ הזה מתחיל עוד לפני הקיצוץ, בסעיף הריבית: בשנת 2024 עמדו הוצאות הריבית של הממשלה על 2.5% מהתוצר ועל 8.1% מסך הוצאות הממשלה3. זהו סעיף שאי אפשר לקצץ בו, והוא גדל עם החוב.
גירעון מול חוב לאומי: מה ההבדל?
הבלבול הנפוץ ביותר סביב המושג הוא בין הגירעון לבין החוב הלאומי. הגירעון הוא מדד שנתי של הפער בין הוצאות להכנסות, בעוד החוב הלאומי הוא הצטברות של כל הגירעונות לאורך השנים. הטבלה הבאה ממחישה את ההבחנה באופן כללי:
| היבט | גירעון תקציבי | חוב לאומי |
|---|---|---|
| מה נמדד | הפער בין הוצאות להכנסות בשנה נתונה | סך כל ההלוואות שטרם נפרעו |
| סוג המדד | זרימה (Flow) לאורך תקופה | מלאי (Stock) בנקודת זמן |
| מדד נפוץ | אחוז מהתמ"ג בשנה | יחס חוב-תוצר |
| כיצד מצטמצם | איזון של תקציב שנתי בודד | שנים של עודפים או צמיחה מהירה מקצב גידול החוב |
המעבר בין השניים ניכר היטב בנתוני השנים האחרונות. בשנים 2023 ו-2024 גדלה יתרת החוב הממשלתי במצטבר בכ-290 מיליארד ש"ח על רקע הגירעונות הגבוהים, והחוב הממשלתי עמד בסוף 2024 על כ-1,329 מיליארד ש"ח לעומת כ-1,127 מיליארד ש"ח שנה קודם לכן3. יחס החוב לתוצר הציבורי עלה בכ-6.4 נקודות אחוז ועמד על כ-67.9%3. שני הגירעונות השנתיים הם ה"זרימה", והקפיצה ביחס החוב לתוצר היא ה"מלאי" שנוצר מהם.
סיכום
גירעון תקציבי מתון הוא כלי לגיטימי במדיניות פיסקלית, במיוחד בתקופות האטה כלכלית. עם זאת, גירעון מבני מתמשך מגדיל את החוב הלאומי ומכביד על הדורות הבאים. כמשקיעים, חשוב לעקוב אחר יעדי הגירעון של ישראל ואחר הביצוע בפועל, שכן לנתונים אלו השפעה ישירה על שערי האג"ח, הריביות ושער החליפין.
המנגנון המרכזי שדרכו הגירעון נוגע במשקיעים עובר דרך שוק אגרות החוב: היצע אג"ח גדל עלול להעלות תשואות וריביות. כדי להעמיק כיצד תשואות אגרות החוב והריבית במשק קשורות זו בזו, ראו את המדריך המעמיק על תשואת אג"ח וריביות.
שאלות נפוצות
הגירעון משתנה משנה לשנה ומושפע מאירועים כמו מלחמות ומשברים כלכליים, ולכן אין לו "רמה נוכחית" קבועה. הנקודות הידועות: בעשור שקדם למלחמת חרבות ברזל עמד הגירעון על כ-3% מהתוצר בממוצע, בשנת 2023 על 4.1%, ובשנת 2024 על 6.8% מהתוצר, כ-135.6 מיליארד ש"ח, מול יעד גירעון של 7.7% לאותה שנה. התקרה עצמה נקבעת בחקיקה ומתעדכנת בתיקוני חוק, ונתוני הביצוע מתפרסמים חודש בחודשו על ידי משרד האוצר. כדאי לעקוב אחריהם כי הם משפיעים ישירות על ריביות ומיסים.
גירעון גבוה מגדיל את היצע אגרות החוב הממשלתיות (כי הממשלה צריכה ללוות יותר). היצע גבוה מעלה את התשואות על אגרות חוב, מה שמעלה את הריבית חסרת הסיכון במשק. ריבית גבוהה יותר על אג"ח ממשלתיות מתגלגלת לריביות גבוהות יותר על משכנתאות, במיוחד על מסלולים צמודים למדד או בריבית קבועה. לכן גירעון מתמשך אומר תשלום חודשי גבוה יותר על משכנתא.
הגירעון הוא ההפרש השנתי בין הוצאות הממשלה להכנסותיה. החוב הלאומי הוא הצטברות של כל הגירעונות לאורך השנים, כלומר סך כל ההלוואות שהמדינה לקחה ועדיין לא החזירה. אפשר לחשוב על הגירעון כמשכורת שלא מכסה את ההוצאות החודשיות, ועל החוב כסך יתרת כל ההלוואות וכרטיסי האשראי. גם אם הגירעון קטן, החוב ממשיך לגדול כל עוד יש גירעון כלשהו.
לא. גירעון מחזורי בזמן מיתון הוא כלי כלכלי לגיטימי: הממשלה מוציאה יותר כדי לתמוך בכלכלה כשהמגזר הפרטי מצמצם. מייצבים אוטומטיים כמו דמי אבטלה מרחיבים את הגירעון אוטומטית ומאטים את המיתון. הבעיה מתחילה כשהגירעון הופך למבני, כלומר קיים גם בתקופות צמיחה. גירעון מבני מתמשך מגדיל את החוב ומשאיר פחות גמישות תקציבית למשבר הבא.
חברות הדירוג הבינלאומיות מעריכות את יכולת המדינה לעמוד בתשלומי החוב שלה. גירעון כרוני ומתרחב מאותת שהמדינה לוקחת על עצמה יותר חוב מהמתוכנן, מה שמגביר את הסיכון. הורדת דירוג מייקרת את עלויות הגיוס של ישראל בשווקים הבינלאומיים ופוגעת באמון המשקיעים. בפועל, שלוש חברות הדירוג הגדולות הורידו את דירוג ישראל בכמה פעימות במהלך המלחמה, ובמקביל התקצר הטווח הממוצע של גיוס החוב ל-7.6 שנים בשנת 2024, לעומת כ-8.6 שנים בממוצע העשור שקדם לה.
שני כיוונים עיקריים: הגדלת הכנסות (העלאת מיסים כמו מע"מ, מס הכנסה, מס רכישה, או הרחבת בסיס המס) או קיצוץ הוצאות (צמצום שירותים ציבוריים, הקטנת מענקים, רפורמות פנסיה). בפועל, הממשלות בישראל משלבות בין השניים. הגדלת צמיחה כלכלית היא הדרך המועדפת כי היא מגדילה הכנסות בלי להעלות שיעורי מס, אך דורשת רפורמות מבניות שלוקחות זמן.
- הכנסת. חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ״ב-1992 main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- בנק ישראל. "דוח בנק ישראל" (הסקירה הכלכלית השנתית) boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- משרד האוצר, אגף החשב הכללי, יחידת ניהול החוב הממשלתי. "הדוח השנתי 2024" (גירעון 2024 של כ-135.6 מיליארד ש״ח, 6.8% מהתוצר מול יעד של 7.7%; יחס חוב-תוצר ציבורי 67.9%; הוצאות ריבית 2.5% מהתוצר) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- הכנסת. חוק-יסוד: משק המדינה main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
מושגי מפתח
גירעון ראשוני (Primary Deficit)
הגירעון התקציבי בניכוי תשלומי ריבית על החוב הקיים. מדד זה מראה האם הממשלה חיה מעבר ליכולתה גם ללא נטל החוב ההיסטורי.
כלל פיסקלי (Fiscal Rule)
מגבלה חוקית שמטילה תקרה על הגירעון או החוב הממשלתי. בישראל, הכלל מגביל את הגירעון ואת קצב הגידול בהוצאות.
מייצבים אוטומטיים (Automatic Stabilizers)
מנגנונים תקציביים כמו דמי אבטלה ומס הכנסה פרוגרסיבי, שמתרחבים ומתכווצים אוטומטית בהתאם למצב הכלכלה ומייצבים את המשק.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות