מה חשוב לדעת
- מרווח אשראי (Credit Spread) הוא ההפרש בנקודות בסיס בין התשואה לפדיון של אג"ח קונצרנית לתשואת אג"ח ממשלת ישראל באותה מח"מ, והוא משקף את הפיצוי שהשוק דורש על סיכון האשראי של המנפיקה.
- הנוסחה היא תשואה לפדיון של הקונצרני פחות תשואה לפדיון של ממשלתי במח"מ דומה, כאשר 1% שווה ל-100 נקודות בסיס; ההשוואה צריכה להיות מול אותו פרופיל הצמדה: שחר לשקלי לא צמוד, גליל לצמוד מדד.
- ככל שהדירוג נמוך יותר המרווח רחב יותר: מדירוג AAA-AA הנושא מרווח טיפוסי של 30-80 נקודות בסיס ועד CCC ומטה עם 700 נקודות בסיס ומעלה, כאשר הטווחים להמחשה בלבד וכפופים לתנאי שוק, למח"מ, למגזר ולנזילות.
- על המרווח משפיעים הדירוג, המחזור הכלכלי וסביבת הריבית, המגזר הענפי, נזילות וגודל ההנפקה ותנאי האיגרת; בתקופות לחץ המרווחים מתרחבים ובתקופות גאות הם מצטמצמים.
- בשוק הישראלי עוקבים אחר המרווחים דרך מדדי תל-בונד של הבורסה (תל-בונד 20, 60, צמודות ושקלי), ואת הנתונים העדכניים בודקים במערכת המידע של הבורסה לניירות ערך, באתר רשות ניירות ערך ובאתר בנק ישראל לסביבת הריבית.
מדריך מתקדם למרווח אשראי (Credit Spread) באג"ח קונצרני: חישוב, גורמים משפיעים, פרשנות לפי דירוג ומחזור כלכלי, ואיך לזהות הזדמנויות והימנעות מסיכון בשוק הישראלי.
מרווח אשראי (Credit Spread) הוא ההפרש בנקודות בסיס בין תשואת אג"ח קונצרנית לתשואת אג"ח ממשלת ישראל לאותה תקופה. כשממשלת ישראל מנפיקה איגרת לעשר שנים בתשואה שנתית של 4% ובאותה מח"מ נסחרת איגרת קונצרנית בתשואה של 6.5%, ההפרש של 250 נקודות בסיס הוא הפיצוי שהשוק דורש על סיכון האשראי. תשואות אגרות הממשלה והקונצרני נקבעות בשוק המשני בבורסה לניירות ערך בתל אביב; את הנתונים אפשר לעקוב במערכת המידע של הבורסה.1 ניתוח המרווח הוא הכלי המרכזי שמשמש בתי השקעות וקרנות אג"ח לתמחור סיכון בעולם הקונצרני.
איך מחשבים מרווח אשראי?
הנוסחה פשוטה: מרווח אשראי = תשואה לפדיון של האג"ח הקונצרנית פחות תשואה לפדיון של אג"ח ממשלתית במח"מ דומה. את התוצאה מבטאים באחוזים או בנקודות בסיס, כאשר 1% שווה ל-100 נקודות בסיס.
דוגמה מספרית (להמחשה בלבד)
- אג"ח ממשלת ישראל (שחר) לעשר שנים - תשואה לפדיון: 4.2%
- אג"ח קונצרנית לדוגמה בדירוג A במח"מ זהה - תשואה לפדיון: 6.1%
- מרווח אשראי = 6.1% פחות 4.2% = 1.9% (190 נקודות בסיס)
חשוב להשוות אג"ח לאג"ח ממשלתית באותו פרופיל הצמדה: אם הקונצרני שקלי לא צמוד, הבנצ'מרק הוא שחר. אם הקונצרני צמוד למדד, הבנצ'מרק הוא גליל. השוואה לא תואמת הצמדה מחזירה מרווח מטעה.
מהם המרווחים הטיפוסיים לפי דירוג?
| דירוג | מרווח טיפוסי (להמחשה, נקודות בסיס) | קטגוריה | סיכון עיקרי |
|---|---|---|---|
| AAA-AA | 30-80 | Investment Grade עליון | נמוך מאוד |
| A | 80-150 | Investment Grade טוב | נמוך |
| BBB | 150-250 | Investment Grade תחתון | בינוני |
| BB-B | 300-600 | High Yield | גבוה |
| CCC ומטה | 700+ | Distressed | גבוה מאוד |
הטווחים בטבלה הם להמחשה בלבד וכפופים לתנאי שוק, למח"מ הספציפית, למגזר הענפי ולנזילות. מרווחים בפועל בשוק הישראלי משתנים מתקופה לתקופה; את הנתונים העדכניים בודקים במערכת המידע של הבורסה לניירות ערך ובמדדי תל-בונד.1
אג"ח ממשלתית מול אג"ח קונצרנית - במה נבדלות?
מרווח האשראי כולו נשען על ההשוואה בין שני עולמות: האג"ח הממשלתית שמשמשת נקודת ייחוס חסרת-סיכון-אשראי, והאג"ח הקונצרנית שנושאת פרמיה מעליה. הטבלה מסכמת את ההבדלים המרכזיים שקובעים מדוע קונצרני נסחר בתשואה עודפת.
| מאפיין | אג"ח ממשלתית (שחר / גליל / מק"מ) | אג"ח קונצרנית |
|---|---|---|
| מנפיק | ממשלת ישראל | חברה עסקית |
| סיכון אשראי | נמוך מאוד (משמש נקודת ייחוס) | תלוי דירוג ומנפיק |
| מרווח אשראי | אפס (הבנצ'מרק עצמו) | חיובי, גדל ככל שהדירוג יורד |
| רגישות לריבית | מלאה, לפי המח"מ | ריבית בתוספת רכיב סיכון אשראי |
| נזילות בבורסה | גבוהה בדרך כלל | משתנה; קטנות נסחרות בנפח דליל |
| תמורה למשקיע | תשואה בסיסית | תשואה עודפת כפיצוי על הסיכון |
השורה התחתונה: הקונצרני מציע תשואה גבוהה יותר, אך ההפרש אינו מתנה - הוא מחיר הסיכון. מרווח רחב יכול לשקף דירוג נמוך, נזילות דלה או חשש לפירעון, ולא בהכרח הזדמנות.
מה הגורמים שמשפיעים על מרווחי האשראי?
דירוג האשראי
הגורם הדומיננטי. סולמות הדירוג של חברות הדירוג המקומיות נמצאים תחת רגולציית רשות ניירות ערך, שמפקחת על פעילות חברות דירוג האשראי בישראל ועל איכות המידע שמתפרסם למשקיעים.2 שינוי דירוג כלפי מעלה (Upgrade) או מטה (Downgrade) מזיז מרווחים במהירות כי הוא משדר לשוק שינוי בהערכת הסבירות לפירעון.
המחזור הכלכלי וסביבת הריבית
בתקופות לחץ ומיתון משקיעים בורחים לבטיחות, מוכרים קונצרני וקונים ממשלתי - המרווחים מתרחבים. בתקופות גאות תיאבון הסיכון עולה, משקיעים רוכשים קונצרני בתמורה לתשואה עודפת - המרווחים מצטמצמים. ריבית בנק ישראל קובעת את המבנה הכללי של עקום התשואות הממשלתי, וההחלטות מתפרסמות באתר בנק ישראל.3
מגזר ענפי
ענפים שונים נסחרים במרווחים שונים גם בדירוג זהה. בנקים נתונים לפיקוח הדוק של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, מה שמספק שכבת ביטחון נוספת ולכן מקוזז ממרווחיהם.4 נדל"ן וחברות ממונפות נושאות פרמיה נוספת בשל רגישות למחזור.
נזילות וגודל ההנפקה
אגרות חברות קטנות לעיתים נסחרות בנפח דליל בבורסת תל אביב. משקיעים דורשים פרמיית נזילות נוספת על מנת לפצות על קושי במכירה - מה שמגדיל את המרווח גם ללא שינוי בסיכון הבסיסי. את נפחי המסחר אפשר לראות בדפי הנייר באתר הבורסה.1
תנאי האיגרת
אג"ח עם בטוחות (אג"ח מובטחת) נסחרת במרווח נמוך מאג"ח לא מובטחת של אותו מנפיק. אגרות נחותות (Subordinated) נסחרות במרווח גבוה יותר. גם תנאי הפדיון המוקדם (Call) ותניות מאזניות (Covenants) משפיעים על תמחור הסיכון.
איך משתמשים במרווחי אשראי בקבלת החלטות השקעה?
- השוואה בין מנפיקים באותה קטגוריה: שתי אגרות באותה מח"מ ובאותו מגזר ענפי - מי משלמת מרווח גבוה יותר? אם ההפרש לא מוסבר על ידי הבדל דירוג, נזילות או תנאים, בדקו מה השוק רואה שאתם מפספסים.
- השוואה לממוצע ההיסטורי: מרווח של איגרת מסוימת שגבוה משמעותית מהממוצע ההיסטורי שלה יכול לסמן הזדמנות (אם הסיכון לא השתנה) או אזהרה (אם הסיכון אכן עלה).
- מרווחי שוק צרים מדי: כשמרווחים נמוכים היסטורית, התשואה העודפת לא מפצה על סיכון האשראי. שיקלו צמצום חשיפה קונצרנית והגדלת אג"ח ממשלתי.
- מעקב אחר מדדי תל-בונד: הבורסה מתחזקת סדרת מדדים שמודדים סלים קונצרניים - תל-בונד 20, תל-בונד 60, תל-בונד צמודות ותל-בונד שקלי. המדדים מספקים תמונה אגרגטיבית של המרווחים בכל קטגוריה ומשמשים בנצ'מרק לקרנות אג"ח. 1
מרווחי אשראי בשוק הישראלי - הקשר
שוק האג"ח הקונצרני בישראל גדול ביחס לכלכלה ופעיל מאוד בבורסת תל אביב. מדדי תל-בונד הם הכלי המרכזי למשקיעים לעקוב אחר מרווחים אגרגטיביים בקטגוריות שונות. הבורסה מפרסמת את הרכב המדדים ואת תשואותיהם, ורשות ניירות ערך מפקחת על דיווחי הסיכון של חברות שמנפיקות אגרות לציבור ועל חוות דעת חברות הדירוג.2
- תל-בונד 20: 20 האגרות הצמודות הגדולות והנזילות ביותר.1
- תל-בונד שקלי: אגרות שקליות לא צמודות. בנצ'מרק מול שחר.1
- תל-בונד 60: סל רחב יותר עם מרווחים אגרגטיביים גבוהים יותר בממוצע מאשר תל-בונד 20.1
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין מרווח אשראי לבין תשואה לפדיון?
תשואה לפדיון היא התשואה הצפויה בהחזקת האיגרת עד הפדיון בהתחשב במחיר הנוכחי, בקופון ובמועדי התשלום. מרווח אשראי הוא ההפרש בין תשואת קונצרני לתשואת ממשלתי באותה מח"מ - כלומר רכיב סיכון האשראי בתוך התשואה. שתי האיגרות נסחרות במחירים שונים בשוק המשני בבורסה.1
מהן נקודות בסיס?
נקודת בסיס (basis point, bp) היא מאית האחוז. 100 נקודות בסיס שוות 1%. במרווחי אשראי משתמשים בנקודות בסיס כי תנועות קטנות (20 או 30 נקודות) משמעותיות.
מה כדאי לעשות במרווחי שיא?
אין כלל אחיד. כשמרווחי שיא מלווים בחשש ריאלי לחדלות פירעון של מנפיקים בודדים, סלקציה נדרשת. כשהם תוצאה של פאניקה גלובלית בלי שינוי יסודי בכושר הפירעון של מנפיקים מקומיים, הם יכולים לסמן הזדמנות לקרנות עם מנדט קונצרני. ההחלטה תלויה באופק ההשקעה, בסיבולת לסיכון ובתיק הכולל.
איך עוקבים אחר המרווחים ביומיומיות?
מערכת המידע של הבורסה לניירות ערך מאפשרת לראות תשואות אג"ח קונצרני ואג"ח ממשלתי. השוואה ידנית באותה מח"מ נותנת את המרווח. בתי השקעות מפרסמים גם אנליזות שוטפות.1
האם דירוג מקומי שווה לדירוג בינלאומי?
לא. סולמות הדירוג של חברות מקומיות (כדוגמת מעלות S&P ומידרוג) מכוילים לעולם הישראלי ואינם מקבילים אחד לאחד לדירוג גלובלי. רשות ניירות ערך מפקחת על פעילות חברות הדירוג בישראל ועל חובת הגילוי שלהן.2
מרווח אשראי (Credit Spread) הוא ההפרש בין תשואת אג"ח קונצרנית לתשואת אג"ח ממשלת ישראל לאותה תקופה, והוא הפיצוי שהשוק דורש על סיכון האשראי. הנוסחה: מרווח אשראי = תשואה לפדיון של האג"ח הקונצרנית פחות תשואה לפדיון של אג"ח ממשלתית במח"מ דומה, כשהתוצאה מבוטאת בנקודות בסיס (1% = 100 נקודות בסיס). ככל שהדירוג נמוך יותר, המרווח הטיפוסי רחב יותר: AAA-AA נע סביב 30-80 נקודות בסיס, BBB סביב 150-250, וקבוצת ה-High Yield (BB-B) סביב 300-600. על המרווח משפיעים דירוג האשראי, המחזור הכלכלי וסביבת הריבית, המגזר הענפי, הנזילות ותנאי האיגרת. את הנתונים העדכניים בודקים במערכת המידע של הבורסה לניירות ערך בתל אביב ובמדדי תל-בונד.
מרווח אשראי הוא ההפרש בנקודות בסיס בין תשואת אג"ח קונצרנית לתשואת אג"ח ממשלת ישראל לאותה תקופה. למשל, כשממשלת ישראל מנפיקה איגרת לעשר שנים בתשואה שנתית של 4% ובאותו מח"מ נסחרת איגרת קונצרנית בתשואה של 6.5%, ההפרש של 250 נקודות בסיס הוא הפיצוי שהשוק דורש על סיכון האשראי. ניתוח המרווח הוא הכלי המרכזי שמשמש בתי השקעות וקרנות אג"ח לתמחור סיכון בעולם הקונצרני.
הנוסחה פשוטה: מרווח אשראי = תשואה לפדיון של האג"ח הקונצרנית פחות תשואה לפדיון של אג"ח ממשלתית במח"מ דומה. את התוצאה מבטאים באחוזים או בנקודות בסיס, כאשר 1% שווה ל-100 נקודות בסיס. חשוב להשוות אג"ח לאג"ח ממשלתית באותו פרופיל הצמדה: אם הקונצרני שקלי לא צמוד, הבנצ'מרק הוא שחר, ואם הקונצרני צמוד למדד, הבנצ'מרק הוא גליל. השוואה לא תואמת הצמדה מחזירה מרווח מטעה.
ככל שהדירוג נמוך יותר, המרווח הטיפוסי רחב יותר. הטווחים הבאים הם להמחשה בלבד וכפופים לתנאי שוק, למח"מ, למגזר הענפי ולנזילות: AAA-AA כ-30-80 נקודות בסיס (Investment Grade עליון, סיכון נמוך מאוד), A כ-80-150 (Investment Grade טוב), BBB כ-150-250 (Investment Grade תחתון, סיכון בינוני), BB-B כ-300-600 (High Yield, סיכון גבוה), ו-CCC ומטה 700+ נקודות בסיס (Distressed, סיכון גבוה מאוד). מרווחים בפועל בשוק הישראלי משתנים מתקופה לתקופה ונבדקים במערכת המידע של הבורסה ובמדדי תל-בונד.
הגורם הדומיננטי הוא דירוג האשראי, ושינוי דירוג כלפי מעלה או מטה מזיז מרווחים במהירות. גורמים נוספים: המחזור הכלכלי וסביבת הריבית, כשבתקופות לחץ ומיתון משקיעים בורחים לבטיחות והמרווחים מתרחבים, ובתקופות גאות תיאבון הסיכון עולה והמרווחים מצטמצמים. גם המגזר הענפי משפיע, למשל בנקים נתונים לפיקוח הדוק של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ולכן מקוזז ממרווחיהם, בעוד נדל"ן וחברות ממונפות נושאות פרמיה נוספת. בנוסף משפיעים נזילות וגודל ההנפקה ותנאי האיגרת, כמו בטוחות, נחיתות ותניות מאזניות.
הבורסה מתחזקת סדרת מדדים שמודדים סלים קונצרניים: תל-בונד 20, תל-בונד 60, תל-בונד צמודות ותל-בונד שקלי. המדדים מספקים תמונה אגרגטיבית של המרווחים בכל קטגוריה ומשמשים בנצ'מרק לקרנות אג"ח. תל-בונד 20 כולל את 20 האגרות הצמודות הגדולות והנזילות ביותר, תל-בונד שקלי כולל אגרות שקליות לא צמודות שהבנצ'מרק שלהן הוא שחר, ותל-בונד 60 הוא סל רחב יותר עם מרווחים אגרגטיביים גבוהים יותר בממוצע מאשר תל-בונד 20.
נקודת בסיס (basis point, bp) היא מאית האחוז, ו-100 נקודות בסיס שוות 1%. במרווחי אשראי משתמשים בנקודות בסיס כי תנועות קטנות של 20 או 30 נקודות הן משמעותיות. הרחבת מרווח של איגרת ספציפית במאות נקודות בסיס תוך שבועות מאותתת שהשוק מתמחר עלייה בסיכון חדלות פירעון, וכדאי לבדוק את ההסבר ולא להסתפק בתשואה הנקודתית.
בדיקת ידע
אג"ח קונצרנית בדירוג A נסחרת בתשואה לפדיון של 6.1%, ואג"ח ממשלתית באותו מח"מ ובאותה הצמדה בתשואה של 4.2%. מהו מרווח האשראי?
מרווח אשראי = תשואת הקונצרני פחות תשואת הממשלתי המקביל.
מושגי מפתח
הגורם הדומיננטי במרווח: ככל שהדירוג נמוך יותר, המרווח הטיפוסי רחב יותר.
המרווח הוא פרמיית הסיכון שהשוק דורש על אפשרות לחדלות פירעון של המנפיק.
ריבית בנק ישראל קובעת את עקום התשואות הממשלתי, הבסיס שממנו נמדד המרווח.
מינוף גבוה של המנפיק מגדיל את הסיכון הנתפס ומרחיב את המרווח שהשוק דורש.
סיכום
מרווח אשראי הוא מחיר הסיכון שהשוק מצמיד לכל אג"ח קונצרנית מעבר לתשואה הממשלתית. לפני השקעה בקונצרני בדקו את המרווח ביחס לדירוג, לממוצע ההיסטורי ולמרווחי שוק אגרגטיביים במדדי תל-בונד. תשואה גבוהה לא חינמית - היא משקפת סיכון גבוה שצריך להבין. את הנתונים העדכניים קוראים במערכת המידע של הבורסה ובאתר רשות ניירות ערך, ואת סביבת הריבית באתר בנק ישראל.
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב - שוק אג"ח קונצרני, מדדי תל-בונד ונפחי מסחר tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 20/05/2026
- רשות ניירות ערך - פיקוח על חברות דירוג אשראי ועל דיווחי מנפיקים new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 20/05/2026
- בנק ישראל - החלטות ריבית, מדיניות מוניטרית והשפעה על עקום התשואות boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 20/05/2026
- בנק ישראל - הפיקוח על הבנקים, אסדרת מערכת הבנקאות בישראל boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 20/05/2026