מפת העמלות של תיק ניירות ערך: איך קוראים תעריפון

מושגי יסודמפת העמלות של תיק ניירות ערך: איך קוראים תעריפון

עמלות ניירות ערך אינן בתעריפון המצומצם. חלק 4 בתוספת הראשונה לכללי העמלות הוא המפה, ולצדו חלק 5, חלק 2 וחלק 11. מדריך לקריאת השורות, ההערות והסימון (בפיקוח).

בדף החיובים הרבעוני הופיעה שורה בשם שלא ראיתם קודם, והיא לא מופיעה בדף המחירים הקצר שקיבלתם כשפתחתם את החשבון. שני המסמכים תקינים. הדף הקצר פשוט לא אמור להכיל עמלות ניירות ערך, מפני שהרגולציה לא הכניסה אותן לשם מלכתחילה.

המסמך שכן מכיל אותן נקרא התעריפון המלא, והוא לא חוברת שיווקית אלא מסמך מוסדר. הכללים קובעים אילו שורות מותר שיופיעו בו ובאיזה מבנה מחיר, וכל בנק ממלא את המספרים בעצמו. הדף הזה הוא מפה של החלקים שנוגעים לתיק ההשקעות, ולא השוואה בין גופים.

את השאלה איפה לפתוח חשבון פותר המדריך לבחירת ברוקר או בית השקעות, ואת ההשוואה בין הערוצים פותר בנק או בית השקעות. מי שכבר בחר בערוץ הבנקאי ורוצה לדעת לפי אילו קריטריונים משווים בין בנקים, ימצא את זה בהשקעה דרך הבנק.

את התעריפון הבנקאי הכללי, על מסלולי העמלות שבו, מסביר המונח עמלות בנקאיות. ותיק שמנוהל עבורכם על ידי מנהל תיקים מורשה הוא מבנה עלות אחר לגמרי, שאותו מסביר המונח תיק מנוהל.

איפה יושבות העמלות על ניירות ערך?

סעיף 2(א) לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח-2008 קובע: "התעריפון המלא ללקוחות המקבלים שירות מתאגיד בנקאי הוא כמפורט בתוספת הראשונה"⁴. הכללים עצמם נפתחים בשורה "בתוקף סמכותי לפי סעיף 9ט לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981", כלומר סעיף 9ט הוא סעיף ההסמכה שמכוחו הותקנו⁴. את החוק עצמו מסביר המונח חוק הבנקאות (שירות ללקוח)⁷. בנק ישראל מתאר את התוצאה כ"רשימה אחידה וברורה של השירותים בגינם רשאים הבנקים לגבות עמלות", שחלה על כל לקוח יחיד ועל כל תאגיד שהוא "עסק קטן" עם היקף פעילות של עד 5 מיליון ₪ בשנה³.

הדף הקצר שקיבלתם הוא תעריפון מצומצם. סעיף 3 לכללים מונה ארבעה כאלה: חשבון עובר ושב, הלוואה לדיור, כרטיס חיוב, וסליקה של עסקאות בכרטיס חיוב⁴. ניירות ערך אינם ברשימה הזאת, ולכן העמלות שלהם מופיעות בתעריפון המלא. בתעריפון העו"ש, שהוא התוספת השנייה, מוקדש לכך סעיף 9 בשם "שירותים נוספים", שכל תוכנו הוא המשפט "לשירותים נוספים ראו התעריפון המלא"⁴.

איך מגיעים אליו בפועל? סעיף 4(א) מחייב את הבנק להציג בסניפיו, במקום בולט לעין, את התעריפון המלא על נספחיו ואת התעריפונים המצומצמים. סעיף 4(ב) מחייב אותו לאפשר לכל אדם לקבל אותם בערוצי הקשר שהוא מציע או בסניפיו, לפי העדפת הלקוח, "ובאמצעות קישור ישיר מדף הבית של אתר האינטרנט שלו"⁴. סעיף 4(ג) מוסיף חובת מסירה יזומה בעת תחילת קבלת השירות, וניסוחו מוגבל ל"תעריפון המצומצם המתאים לשירות שמקבל הלקוח מהתאגיד הבנקאי, כאמור בסעיף 3"⁴.

שימו לב לגבול אחד: הכללים האלה מחייבים תאגידים בנקאיים. חבר בורסה שאינו בנק מפרסם תעריפון עמלות מלא משלו, והבורסה לניירות ערך בתל אביב מפנה את הלקוח "לפירוט בתעריפון העמלות המלא של חבר הבורסה"⁵.

המפה: חלק 4 בתוספת הראשונה

חלק 4 נקרא "ניירות ערך" ומחולק לשניים: 4(א) שירותים נפוצים ו-4(ב) שירותים מיוחדים או עסקיים. זו הרשימה המלאה, בסדר שבו היא מופיעה בתוספת⁴.

שתי הערות שוליים לתוספת משנות את הקריאה של השורה הראשונה. הערה 4 קובעת שהחרגת קרנות הנאמנות מפרט 4(א)(1) היא "אך לרבות 'קרן מחקה', כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, וכן של קרן להשקעות משותפות בנאמנות, שיחידותיה רשומות בבורסה לניירות ערך בתל אביב"⁴. כלומר קרן מחקה וקרן הנסחרת בבורסה חוזרות פנימה, לשורת המניות ואיגרות החוב. הערה 5 מוסיפה שהחרגת אופציות המעו"ף היא "אך לרבות אופציה במחיר מימוש 1 ש"ח, הנסחרת בשוק המעו"ף"⁴.

ההערות גם נודדות בין הפרטים. לפרט 4(א)(2) אין הערות משלו, והתוספת קובעת ש"ההערות שבסעיף (1) יחולו גם על סעיף זה". בפרט 4(א)(3), לעומת זאת, "הערה (1) שבסעיף (1) תחול גם על סעיף זה" ולא כולן⁴. שינוי של מילה אחת מזיז כאן שיעור מופחת שלם.

את המנגנון של פרט 4(ב)(2) מסביר המונח עמלת הפצה, את שורת 4(א)(1) בשפה של המשקיע מסביר המונח עמלת מסחר, ואת שורת 4(א)(5) מסביר המונח דמי משמרת.

איך קוראים שורת מחיר אחת?

כל שורה מורכבת משלושה חלקים: שם השירות, מבנה המחיר, והערות שיכולות לשנות את החשבון לגמרי. ברוב השורות המספר עצמו מופיע בתוספת כרווח ריק, מפני שהכללים קובעים שם את רשימת השירותים ואת מבנה המחיר, ואת הערכים ממלא כל בנק בעצמו. לכן שני בנקים יכולים למלא את אותה שורה בשני מספרים שונים לגמרי, שניהם חוקיים. בשורות מעטות התוספת כן נוקבת במספר בעצמה, ואת אלה תמצאו בהמשך הדף: העמלות המפוקחות ותקרות סגירת החשבון.

הסימון (בפיקוח) אינו קישוט. בנק ישראל מפרסם רשימה של העמלות הכפופות לפיקוח מחירים, ובה מופיעה במפורש "העברת ניירות ערך לחשבון אחר של אותו לקוח בגוף פיננסי אחר". לפי אותה רשימה, בדף שעודכן לאחרונה ב-15 בנובמבר 2022, סכום העמלה המרבי בעד השירות הוא 5 ₪, בתוספת החזר ההוצאה ששילם הבנק לצד שלישי בשל ביצוע השירות³.

ההערות הן החלק שהכי קל לפספס, וארבע מהן צמודות לפרט 4(א)(1). הערה (1) קובעת: "על פיצול הוראה לכמה ביצועים חלקיים באותו יום תיגבה עמלת מינימום אחת לכל הוראה ביום"⁴. הערה (2) קובעת שבקנייה או מכירה שלא בוצעה מסיבה התלויה בלקוח תיגבה עמלת מינימום רק אם בוצעה פעולה על ידי פקיד. הערה (3) קובעת שהעמלה תיגבה גם בשל ביצוע השירות בניירות ערך שאינם נסחרים, כלומר גם פעולה בנייר שאינו סחיר מתומחרת לפי השורה הזאת⁴. את המשמעות המעשית של פיצול פקודה מסביר המונח מילוי חלקי, ואת הכלכלה של עמלת מינימום מול גודל פקודה מסביר המאמר כמה באמת עולה פקודה קטנה.

מה שהתיק משלם מחוץ לחלק 4

חלק 4 הוא המפה של השירותים בניירות ערך, אך לא של כל מה שיורד מהתיק. שלוש משפחות חיוב נוספות יושבות בחלקים אחרים של אותה תוספת ראשונה.

הראשונה היא המרת מטבע. פרט 5(1) בחלק מטבע חוץ מתמחר "עמלת חליפין" לפי פירוט שיקבע הבנק, ובלבד שלא יעלה על 2 עמלות, כאחוז עם מינימום ומכסימום⁴. פרט 5(2), הפקדת מזומן לחשבון מטבע חוץ או משיכת מזומן ממנו, לא נושא אחוז כלל: עמודת המחיר שלו קובעת "פירוט הפרשי השער"⁴. פרט 5(10), "העברת מטבע חוץ בארץ ומבנק אחר בארץ", מסומן (בפיקוח) בשורה של העברה "לחשבון או מחשבון אותו לקוח", ומחירה נקוב שם בדולרים ולא בשקלים; כל העברה אחרת נושאת אחוז עם מינימום ומכסימום⁴.

השנייה היא הניירת. פרט 2(א)(4)(א) בחלק "מידע, הודעות והתראות" מתמחר "דוחות סטנדרטיים" בסכום בש"ח עם סימון (בפיקוח), והרשימה שאחרי המילה "כגון" כוללת במפורש פירוט תיק ניירות ערך, שחזור תנועות בניירות ערך, ואישור בעלות "החל מהאישור השני במהלך שנה"⁴. שתי הערות צמודות לו: הפרט חל "למעט באמצעות האינטרנט", ואישור יתרה לפני פירעון מוקדם של הלוואה פטור מעמלה⁴. פרט מקביל, בנוסח קרוב אך לא זהה, יושב גם בתעריפון העו"ש, בסעיף 8(ב) לתוספת השנייה⁴.

השלישית היא הוצאות של מישהו אחר. חלק 11 נקרא "הוצאות צד שלישי", מתומחר "לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי בהתאם להוצאות הממשיות", ומחייב את הבנק לציין בהערות לכל שירות אם נגבו בעדו הוצאות בעבור צד שלישי. רשימת הדוגמאות שם כוללת "הוצאות בנק קורספונדנט" ו"הוצאות ברוקר בחוץ לארץ", כלומר בדיוק שני החיובים שנלווים לפעולה בנייר ערך זר⁴.

בקצה השני של המסמך נמצא מה שאינו שורה בכלל. הפער בין השער שהופעל עליכם לבין השער היציג אינו עמלה. בנק ישראל כותב על שערי החליפין היציגים: "השער היציג הוא אינדיקטור לשער החליפין השורר במשק, אך אין לו מעמד מחייב על פי דין. לפיכך רשאים צדדים בעסקאות הצמודות למטבע חוץ לבצען בכל שער חליפין המוסכם ביניהם"⁶. אין מה לחפש את המרווח הזה בתעריפון, והדרך המעשית לראות אותו היא להשוות את השער שהופעל עליכם לשער היציג שפורסם באותו יום. את ההגדרה של העמלה עצמה מסביר המונח עמלת המרת מט"ח.

למה השורה של האינטרנט חייבת להיות זולה יותר?

מפני שהכללים מחייבים זאת. סעיף 2(ג) קובע שעמלה בעד שירות מהתעריפון המלא שניתן בערוץ ישיר תהיה נמוכה מהסכום או מהשיעור שקבע הבנק לאותו שירות באמצעות פקיד, "למעט אם השירות באמצעות פקיד ניתן בלא עלות"⁴. הגדרת "בערוץ ישיר" בסעיף 1 היא "בלא ממשק ישיר עם פקיד", והגדרת "באמצעות פקיד" היא "לרבות באמצעות מוקד טלפוני מאויש", כך שמוקד מאויש נחשב לשירות באמצעות פקיד⁴.

בניירות ערך זה מקבל ביטוי מפורש בהערה (4) לפרט 4(א)(1): בעד פעולה המבוצעת ישירות באמצעות האינטרנט ייגבה שיעור מופחת לפעולה במניות ובאיגרות חוב, ושיעור מופחת נוסף ונפרד לפעולה במלווה קצר מועד⁴. בנוסף, נספח ה' לתעריפון, "הטבות בערוצי בנקאות בתקשורת", מוגדר בכללים כטבלה שיש בה שלוש עמודות: "שם השירות", "מחיר לפי סוגי ערוצים" ו"מחיר באמצעות פקיד" ⁴. אם אתם רואים שורה אחת בלבד, אתם מסתכלים על החלק הלא נכון של המסמך.

איפה התעריפון אוסר לגבות בכלל?

בשתי נקודות מפורשות בתוך שורת דמי ניהול פיקדון ניירות ערך. הערה (2) לפרט 4(א)(5) קובעת: "לא ניתן לגבות דמי ניהול פיקדון ניירות ערך בעבור מלווה קצר מועד או בעבור קרן כספית", כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994⁴. הערה (1) לאותו פרט אוסרת לגבות דמי ניהול פיקדון על ניירות ערך שאינם נסחרים לאחר שנמחקו מהרישום למסחר, למעט מקרה צר שבו הלקוח הוא בעל עניין בחברה שניירות הערך שלה נמחקו בעקבות הצעת רכש מלאה, כמשמעותה בסעיף 336 לחוק החברות, התשנ"ט-1999⁴.

בנק ישראל קובע לאיסור הראשון תאריך: ביום 1.1.2013 נכנס לתוקף תיקון לכללים, שבמסגרתו "בוטלו דמי ניהול ניירות ערך בגין מק"מ ובגין קרנות כספיות" והוטלו מגבלות על עמלות הבנקים בגין פעולות בניירות ערך³.

"דמי ניהול" בשורה הזאת, זה אותו דבר כמו בקרן או בפנסיה?

לא, ואלה שלושה מוצרים שונים לחלוטין שנושאים אותו שם. הראשון הוא דמי ניהול פיקדון ניירות ערך, השם התעריפוני של מה שהשוק קורא לו דמי משמרת, ועליו נסוב פרט 4(א)(5) והמונח דמי משמרת. השני הוא דמי הניהול שגובה קרן שאתם מחזיקים בתוך החשבון, ואלה נגבים בתוך הקרן ולא כשורה בתעריפון. אותם מסבירים המונח דמי ניהול קרן (TER) והמאמר עמלות קרנות. השלישי הוא דמי הניהול במוצר פנסיוני, נושא נפרד לגמרי שמוסבר במונח דמי ניהול.

יש גם הבדל מבני בין סוגי הגופים. לפי פרסום של רשות ניירות ערך מ-28 בנובמבר 2021, בבנק העמלה התלויה בגודל התיק מחושבת כשיעור מסך הנכסים, נגבית בדרך כלל מדי רבעון, ונקבעת "עד תקרה מסוימת שקבועה בכל בנק"; באותו פרסום היא נעה בין 0.13% ל-0.65% בממוצע. בבית השקעות, לפי אותו פרסום, נגבים בדרך כלל "דמי טיפול" חודשיים כסכום קבוע, שנעו בין 0 ל-20 ₪ בממוצע, והרשות מוסיפה שם ש"לעיתים תחויבו בנוסף גם בדמי ניהול כשיעור מהיקף תיק ההשקעות בדומה לבנקים"¹. שני הטווחים האלה נכונים למועד הפרסום בנובמבר 2021 ולא לימינו, ולכן ההשוואה העדכנית נמצאת בלוח המחוונים של בנק ישראל². הצירוף "אחוז ועד תקרה" הוא בדיוק מה שמבנה השורה בפרט 4(א)(5) מחייב: אחוז עם מכסימום, בלי רכיב מינימום.

המספר בתעריפון הוא המספר שמשלמים בפועל?

לא בהכרח, ולשני המספרים יש מקורות פרסום נפרדים. הבורסה לניירות ערך בתל אביב מפעילה מחשבון עמלות מסחר עם שני מצבי נתונים זה לצד זה, "עמלות תעריפון" ו"עמלות ממוצעות", לפי תשעה טווחי שווי תיק שמתחילים ב"עד 25" אלף ₪ ומסתיימים ב"מעל 1,000" אלף ₪⁵. ההגדרה שלה לשיעור בפועל מדויקת: "שיעור עמלה בפועל, סכום העמלה בפועל חלקי סכום הפעולה"⁵. הנתונים מתייחסים ליחידים ולעסקים קטנים, אינם כוללים נגזרים, ואינם כוללים "עמלות שנגבו, ככל שנגבו, בגין פעולות קניה או מכירה של ניירות ערך שלא בוצעו בפועל"⁵. הסייג האחרון מעניין דווקא כי התוספת הראשונה כן מתירה לתמחר קנייה או מכירה שלא בוצעה: המילים "כולל קניה או מכירה שלא בוצעה" מופיעות בגוף פרטים 4(א)(1), 4(א)(2), 4(א)(3) ו-4(א)(4)⁴.

בנק ישראל מפרסם לוח מחוונים משלו לעמלות ניירות ערך, המציג שיעורים כ"ממוצע משוקלל". לפי ההערות בדף עצמו, המידע מפורסם "על בסיס דיווחי הבנקים על עמלות בגין פעילות בניירות ערך שנגבו בפועל בחצי שנה של הנתונים המדווחים ובאחריותם", נתוני העמלות מעודכנים בו החל מ-06/2024, והדף עודכן לאחרונה ב-18/12/2025². הסמכות לפרסם השוואות כאלה היא אחת הסמכויות שבנק ישראל מונה לעצמו בנושא עמלות, לצד הסמכות "להתערב במחירי השירותים הבנקאיים (בהתקיים העילות הקבועות בחוק)"³.

הפער בין שני המספרים הוא גודל ההנחה שלקוחות אחרים כבר סיכמו. רשות ניירות ערך מוסיפה שתי נקודות מעשיות: היקף העמלות מושפע מהגוף, מגודל התיק ומיכולת המיקוח, ואם סוכמה הנחה "כדאי לבקש אסמכתא בכתב לכך ולוודא שאתם יודעים עד מתי ההנחה תהיה בתוקף"¹.

כמה עולה לסגור את החשבון ולהעביר את התיק?

זו הפינה שבה התעריפון מפסיק להיות ריק ונוקב במספרים בעצמו. כל המספרים שלהלן לקוחים מהנוסח המאוחד של הכללים כפי שפורסם באתר בנק ישראל, נושא תאריך עדכון 1.7.2025, שהתיקון האחרון ברשימת התיקונים שלו הוא ק"ת 11824 מיום 9.4.2025, ונבדק ב-25 באוגוסט 2026⁴.

נניח סגירת חשבון בבנק אחד ומעבר לתאגיד בנקאי אחר בארץ, עם תיק ניירות ערך, יתרת מטבע חוץ ושיקים דחויים בפיקדון. הערה (2) לפרט 4(א)(6) קובעת שהעברת ניירות ערך לחשבון אותו לקוח בעת סגירת חשבון "לא תעלה על 10 ש"ח להעברת התיק והוצאות צד ג'". ההערה שלצד פרט 5(10) קובעת אותו דבר להעברת מטבע חוץ לחשבון אותו לקוח בעת סגירת חשבון: לא יותר מ-10 ₪. ההערה שלצד פרט 1(ב)(3) קובעת שהחזרת שיקים דחויים למפקיד אגב סגירת חשבונו לא תעלה על 5 ₪⁴.

שלושת המספרים האלה הם תקרות, לא מחירון: בנק רשאי לגבות פחות, ולא יותר. גם אם הוא גובה את המקסימום בכל שלושת הפריטים, הסכום הוא 10 ועוד 10 ועוד 5, כלומר 25 ₪.

מעליהם יושבת הערה 3 לתוספת הראשונה, וזו השורה שכדאי לזכור: "סך כל העמלות שיגבה התאגיד הבנקאי בשל פעולות לסגירת חשבון המפורטות להלן לא יעלה על 40 ש"ח"⁴. הרשימה שאחריה מונה שמונה פריטים, ובהם גם העברת ניירות ערך זרים כפריט נפרד, העברה בנקאית לחשבון אותו לקוח בתאגיד בנקאי אחר בארץ, ביטול הרשאות לחיוב חשבון וביטול הוראות קבע. כלומר בתרחיש שלמעלה נותרו 15 ₪ לחמשת הפריטים הנותרים ברשימה יחד, ואחד מהם, אישור יתרה לפני פירעון מוקדם של הלוואה, ממילא פטור מעמלה לפי ההערה שלצד פרט 2(א)(4)⁴. ההערה גם מוציאה מהתקרה כמה חיובים, בלשונה: "לא כולל עמלות בעד שירות מסלול החזר הוצאות מסלקת הבורסה, קורספונדנט ועמלות פירעון מוקדם"⁴. מה שיוצא מהתקרה נגבה מעליה.

שימו לב להבדל בין שתי ההגבלות. הערה (2) לפרט 4(א)(6) מדברת על "חשבון אותו לקוח" בגוף פיננסי אחר, והערה (1) לאותו פרט מרחיבה את המונח גם לחשבון משותף של הלקוח עם בן או בת זוגו⁴. הערה 3, לעומת זאת, מונה פריטים שמנוסחים על העברה לתאגיד בנקאי אחר בארץ. וההעברה הבודדת, זו שאינה אגב סגירת חשבון, כפופה לתקרה המפוקחת של 5 ₪ בתוספת החזר ההוצאה לצד שלישי³.

ומה עם המס על הרווחים?

המס הוא נושא נפרד מהתעריפון, והדף הזה לא מכריע בו. עובדה אחת מהטפסים עצמם כן שייכת למפה: בדברי ההסבר לנספח ג' לדוח השנתי, טופס 1322 לשנת המס 2024, המנכה מוגדר כ"חבר בורסה כדוגמת תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981" ⁸. כלומר הגוף שמחזיק את התיק ומחייב אתכם בעמלות הוא גם הגוף שמנכה את המס במקור. אותו טופס מפנה להגדרת ניירות ערך שבסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, וקובע שהכנסה מניירות ערך תיכלל "בהתאם לשיעור המס החל לפי הוראות סעיף 91 לפקודה"⁸. את שיעורי המס עצמם ואת אופן הדיווח מסבירים המאמרים מיסוי שוק ההון ומיסוי רווחי הון.

מה עושים עם זה עכשיו?

קחו עשר דקות, פתחו את התעריפון המלא של הגוף שמנהל את התיק דרך הקישור מדף הבית שלו, וסמנו שישה פרטים בלבד: 4(א)(1) יחד עם השיעור המופחת שבהערה (4) שלו, 4(א)(4) אם אתם קונים בחוץ לארץ, 4(א)(5), 4(א)(6), 5(1), ו-2(א)(4)(א). שישה פרטים זה כל מה שהמסמך הזה הוא בשבילכם, וכל אחד מהם הוא שאלה אחת שאפשר לשאול עליה.

עמלות ניירות ערך בבנק יושבות בתעריפון המלא, שהוא התוספת הראשונה לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס״ח-2008. הכללים קובעים שם את רשימת השירותים ואת מבנה המחיר, וכל בנק ממלא את המספרים בעצמו. עיקר השורות בחלק 4, אך המרת מטבע יושבת בחלק 5 ופירוט תיק ואישור בעלות בחלק 2. תעריפון מצומצם לניירות ערך לא קיים.