מסחר בסחורות
איור: מסחר בסחורות, הזירה הגלובלית של אנרגיה, מתכות וחקלאות
כל מה שצריך לדעת על שוק הסחורות: מהשחקנים ועד דרכי החשיפה
מסחר בסחורות (Commodity Trading) הוא קנייה ומכירה של חומרי גלם פיזיים או מכשירים פיננסיים הנגזרים מהם. נגזרי הסחורות הם אחת מחמש הקטגוריות שהבנק להסדרים בינלאומיים (BIS) אוסף עליהן סטטיסטיקה חצי-שנתית על נגזרים חוץ-בורסאיים, לצד מטבע חוץ, ריבית, מניות ואשראי; הדיווח מגיע מהסוחרים העיקריים ב-12 מדינות ומתעדכן פעמיים בשנה1. הסחורות מתחלקות לארבע קטגוריות עיקריות: אנרגיה, מתכות יקרות, מתכות תעשייתיות וסחורות חקלאיות.
ה-EIA מחלק את המשתתפים בבורסות הסחורות לשתי קבוצות. משתתפים מסחריים (Commercial) הם מי שעוסקים בפועל בהפקה, בצריכה או במסחר בסחורה: חברות נפט, חברות תעופה וחברות הובלה. משתתפים לא-מסחריים הם גופים פיננסיים שסוחרים בחוזים ולא בסחורה עצמה: בנקי השקעות, קרנות גידור, יועצי מסחר בסחורות ומנהלי נכסים3. הדוגמה שממחישה את ההבדל: חברת תעופה קונה חוזה עתידי כדי להתגונן מפני התייקרות דלק, ויצרן נפט מוכר חוזה כדי לקבע מחיר לתפוקה עתידית. אותו חוזה עצמו, שני צדדים, שתי מטרות הפוכות3.
עבור המשקיע הישראלי, קיימות מספר דרכים להיחשף לשוק הסחורות: קרנות סל (ETFs) העוקבות אחר סחורות, מניות חברות הפועלות בסקטור (כרייה, אנרגיה, חקלאות), חוזים עתידיים (דורשים ניסיון וחשבון מסחר מתאים), או תעודות סל בבורסה בתל אביב.
דרכי חשיפה למשקיע הישראלי
- קרנות סל (ETFs): הדרך הנגישה ביותר. ה-EIA מציין שקרנות סל הפכו לאמצעי מקובל להיחשף לסחורות דווקא עבור משקיעים שאינם יכולים או אינם רוצים לסחור בחוזים עתידיים3. קרנות על זהב, נפט או סל סחורות רחב נסחרות בבורסות בחו"ל ונגישות דרך חבר בורסה ישראלי, ולצדן נסחרות בתל אביב קרנות סל בשקלים.
- מניות חברות סחורות: חברות כרייה, חברות אנרגיה וחברות מסחר בתוצרת חקלאית מספקות חשיפה עקיפה, שמושפעת גם ממבנה העלויות ומהמינוף של החברה ולא רק ממחיר הסחורה.
- חוזים עתידיים: חשיפה ישירה עם מינוף, אך דורשים חשבון מסחר מתאים, ניסיון ויכולת לעמוד בדרישות ביטחונות.
סיכוני מינוף
מסחר בחוזים עתידיים כרוך במינוף מובנה: הסוחר מפקיד ביטחונות (Margin) שהם חלק קטן מערך העסקה, וכך גם הרווח וגם ההפסד מוגדלים ביחס לסכום שהופקד. השיעור המדויק אינו קבוע, הוא נקבע על ידי המסלקה ומשתנה לפי הנכס והתנודתיות שלו. כדי להבין את הסדר הגודל של הרשת שנפרשת מאחורי המנגנון: מעבר לביטחונות של הפוזיציות עצמן, חברי מסלקת מעו"ף בבורסה בתל אביב מפקידים בטוחות בקרן סיכונים שמשמשת ככרית ביטחון נוספת. גודלה של הקרן לא יורד מ-250 מיליון ש"ח, חלקו של כל חבר לא יורד מ-5 מיליון ש"ח, לפחות מחציתה במזומן, ונכון לרבעון השלישי של 2026 היא עמדה על כ-1.36 מיליארד ש"ח2.
סיכום
למשקיע הישראלי, קרנות סל הן הדרך הנגישה ביותר להיחשף לשוק הסחורות, ובלבד שהעלויות והמאפיינים של האפיק ברורים מראש. שווה לזכור שהחשיפה קיימת גם בלי לקנות דבר: ישראל מייבאת את רוב חומרי הגלם שלה, וב-2022, שנת שיא במחירי הסחורות בעולם, עלה מדד המחירים לצרכן ב-5.3% ואילו המדד ללא אנרגיה עלה ב-5.0%6. במילים אחרות, שוק הסחורות כבר נמצא בתקציב הבית לפני שהוא נמצא בתיק ההשקעות.
קרנות סל מול חוזים עתידיים
שתי דרכי החשיפה העיקריות לסחורות נבדלות בעיקר במינוף, בנגישות ובמורכבות הניהול. הטבלה הבאה ממחישה את ההבדל באופן כללי, ואינה המלצה לאפיק כזה או אחר.
| מאפיין | קרנות סל (ETF) | חוזים עתידיים |
|---|---|---|
| נגישות למשקיע הישראלי | גבוהה, דרך כל בית השקעות | נמוכה, דורש חשבון מסחר ייעודי |
| מינוף | ללא מינוף מובנה | מינוף גבוה, ביטחונות חלקיים בלבד |
| מורכבות וניהול | פשוט, ללא גלגול חוזים | דורש ניהול פוזיציה וגלגול תקופתי |
| אופי ההחזקה | מתאים לחשיפה כחלק מתיק | סוחרים מנוסים, לרוב טווח קצר |
למה מחירי הסחורות זזים
מי שסוחר בסחורות מגלה מהר שאין "מחיר סחורות" אחד. באנרגיה, ה-EIA מפרק את מחיר הנפט הגולמי לשבעה גורמים נפרדים: מחירי ספוט, היצע ממדינות OPEC, היצע ממדינות שאינן OPEC, ביקוש ממדינות OECD, ביקוש מחוץ ל-OECD, מאזן המלאים ופעילות בשווקים הפיננסיים4. בחקלאות התמונה שונה לגמרי: דוח של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) על שוקי הקפה, הקקאו והתה מוצא שיותר מ-90% מתנודות המחיר קצרות הטווח מוסברות בשינויים בתנאי ההיצע והביקוש, ושיצרנים וצרכנים סופגים אותן באופן שונה זה מזה: היצרנים חשופים ישירות לזעזוע, וההשפעה על מחירי הצריכה מתונה יותר5. לכן חשיפה ל"סל סחורות" אינה חשיפה לכוח כלכלי אחד אלא לצירוף של שווקים שמתנהגים לפי היגיון נפרד.
להרחבה על מקומן של הסחורות בתיק ההשקעות ועל דרכי החשיפה השונות, ראו את המדריך מבוא להשקעה בסחורות, ואת הדיון בתפקיד הסחורות בפיזור התיק בכתבה תפקיד הסחורות בתיק ההשקעות. חשוב להכיר גם מדוע תשואת קרן סל על סחורה עשויה להיבדל ממחיר הסחורה עצמו בשל מבנה החוזים העתידיים ותהליך הגלגול, נושא שמוסבר במדריך קונטנגו ובקוורדיישן.
שאלות נפוצות
מסחר פיזי כולל קנייה ומכירה של סחורה ממשית: מטילי זהב, חביות נפט, שקי חיטה. דורש אחסון, ביטוח ולוגיסטיקה. מסחר נייר כולל חוזים עתידיים, אופציות וקרנות סל, ללא מגע בסחורה הפיזית. למשקיע הפרטי, מסחר נייר הוא הדרך המעשית היחידה. מסחר פיזי מוגבל בעיקר לזהב ולכסף (דרך בנקים או דילרים), ואפילו אז דמי האחסון, המרווחים והביטוח הופכים אותו ליקר משמעותית.
הנפח הגדול ביותר הוא בנפט גולמי (WTI ו-Brent), זהב, גז טבעי, נחושת, תירס וסויה. הנזילות הגבוהה של סחורות אלו מבטיחה מרווחי קנייה-מכירה צרים ויכולת להיכנס ולצאת בקלות. עבור המשקיע הישראלי, זהב ונפט הם הנגישים ביותר דרך קרנות סל. סחורות חקלאיות (קפה, חיטה, סוכר) מציעות פיזור אך דורשות הבנה של דינמיקת ההיצע הייחודית (מזג אוויר, עונות גידול).
שוקי הסחורות פעילים כמעט 24 שעות ביממה. CME (נפט, זהב, חקלאות) נסחר בימים א-ה, 18:00-17:00 בשעון ניו יורק עם הפסקה קצרה. LME (מתכות) פעיל בשעות מסחר אירופיות. ICE (נפט ברנט, קפה, סוכר) פעיל בשעות אירופיות ואמריקאיות. עבור המשקיע הישראלי, זה אומר שניתן לסחור בסחורות גם בשעות הערב (כשהבורסה בתל אביב סגורה). קרנות סל נסחרות בשעות הבורסה הרגילות.
מסחר ישיר בחוזים עתידיים אינו מתאים למתחילים בגלל המינוף הגבוה, הסליקה היומית, וסיכון ההפסד שעלול לעלות על ההשקעה הראשונית. לעומת זאת, חשיפה עקיפה דרך קרנות סל (ETFs) על סחורות מתאימה גם למתחילים כחלק מתיק מגוון. המבנים הפשוטים ביותר להבנה הם קרן מגובת זהב פיזי, שאין בה גלגול חוזים, וקרן על סל סחורות רחב. מוצרים ממונפים (2x, 3x) הם קטגוריה נפרדת לגמרי מבחינת סיכון, ומכפילים גם את ההפסד.
השפעה ישירה ומשמעותית. ישראל מייבאת רוב חומרי הגלם: נפט גולמי (דלק, חשמל), חיטה (לחם, פסטה), סויה (מזון לבעלי חיים ומוצרי חלב), ומתכות (בנייה ותעשייה). כשמחירי הסחורות הגלובליים עולים, המחירים מתגלגלים לצרכן הישראלי תוך שבועות עד חודשים. המספרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2022, שנת שיא במחירי הסחורות בעולם, ממחישים זאת: מדד המחירים לצרכן עלה ב-5.3%, המדד ללא אנרגיה ב-5.0% והמדד ללא דיור ב-4.9%. העובדה שגם המדד ללא אנרגיה עלה כמעט באותו שיעור מלמדת שהגלגול לא נעצר בסעיף הדלק אלא נפרש על פני המזון והתחבורה.
דוח Commitment of Traders (COT) מפורסם כל שישי על ידי ה-CFTC האמריקאי ומציג את הפוזיציות של שלוש קבוצות סוחרים: מסחריים (מגדרים, יצרנים וצרכנים), מנוהלים (קרנות גידור), וספקולנטים קטנים. סוחרים מנוסים עוקבים אחרי הפוזיציות של המגדרים כי הם בעלי הידע הטוב ביותר על השוק. כשהמגדרים עוברים לפוזיציית Long חריגה, זה רמז שהמחיר נמוך מדי לדעתם. הדוח זמין חינם באתר ה-CFTC.
- Bank for International Settlements (BIS), OTC derivatives statistics: הסטטיסטיקה מכסה יתרות פתוחות בנגזרי מטבע חוץ, ריבית, מניות, סחורות ואשראי, מדווחת חצי-שנתית על ידי סוחרים ב-12 מדינות ומדי שלוש שנים על ידי סוחרים בלמעלה מ-30 מדינות נוספות bis.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- הבורסה לניירות ערך בתל אביב, "קרן סיכונים, מסלקת מעו״ף": מעבר לביטחונות על הפוזיציות הפתוחות, חברי המסלקה מפקידים בטוחות בקרן סיכונים שגודלה לא יפחת מ-250 מיליון ש״ח וחלקו של חבר בה לא יפחת מ-5 מיליון ש״ח, לפחות 50% במזומן; ברבעון השלישי של 2026 עמדה הקרן על כ-1.36 מיליארד ש״ח tase.co.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- U.S. Energy Information Administration, "What Drives Crude Oil Prices: Financial Markets": ההבחנה בין משתתפים מסחריים (חברות נפט, חברות תעופה, חברות הובלה) לבין משתתפים לא-מסחריים (בנקי השקעות, קרנות גידור, יועצי מסחר בסחורות ומנהלי נכסים), ותפקידן של קרנות סל בהנגשת חשיפה למי שאינו סוחר בחוזים עתידיים eia.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- U.S. Energy Information Administration, "What Drives Crude Oil Prices?": שבעת הגורמים המשפיעים על מחיר הנפט הגולמי, ובהם מחירי ספוט, היצע OPEC ולא-OPEC, ביקוש OECD ומחוצה לו, מאזן המלאים והשווקים הפיננסיים eia.gov ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- FAO, "Price Dynamics in Global Beverage Markets: Trends, Drivers, and Consequences" (הודעת ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, 14 ביולי 2026): שינויי מחיר קצרי טווח בשוקי הקפה, הקקאו והתה מוסברים ביותר מ-90% בשינויים בתנאי ההיצע והביקוש; היצרנים חשופים ישירות לזעזועי המחיר הגלובליים בעוד ההשפעה על מחירי הצריכה מתונה יותר fao.org ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "מדדי המחירים לצרכן, דצמבר 2022 וסיכום שנת 2022" (הודעה 021/2023, 15 בינואר 2023): עלייה של 5.3% במדד המחירים לצרכן בשנת 2022, 5.0% במדד ללא אנרגיה ו-4.9% במדד ללא דיור cbs.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 11/08/2026
מושגי מפתח
CFTC (Commodity Futures Trading Commission)
הרגולטור האמריקאי המפקח על שוקי החוזים העתידיים והנגזרים. מפרסם דו"ח COT שבועי על פוזיציות הסוחרים בשוק.
COT Report
דו"ח Commitment of Traders, פרסום שבועי של CFTC המראה את הפוזיציות של סוחרים מסחריים, מוסדיים וספקולנטים. כלי ניתוח חשוב.
Physical vs. Paper Trading
מסחר פיזי = קנייה ומכירה של סחורה ממשית (מטילי זהב, חביות נפט). מסחר נייר = חוזים עתידיים, אופציות וקרנות סל, ללא מגע בסחורה הפיזית.
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות