עולם הסחורות: נפט, זהב ומחצבים

סחורותעולם הסחורות: נפט, זהב ומחצבים

מבוא לשוק הסחורות הגלובלי עבור המשקיע הישראלי: סוגי סחורות, כיצד להשקיע דרך קרנות סל, יתרונות וחסרונות כנכס בתיק ההשקעות ושיקולים ייחודיים לישראל.

נפט, זהב, חיטה, נחושת - אלו לא רק חומרי גלם שמניעים את הכלכלה הפיזית, אלא גם נכסי השקעה לגיטימיים שמיליוני משקיעים ברחבי העולם שוקלים לשלב בתיקיהם. הבנק העולמי עוקב אחרי מחירי הסחורות בפרסום חודשי ובתחזית תקופתית, וזו אינה סטטיסטיקה שולית: בתחזית ה-Commodity Markets Outlook מאפריל 2026 הוא צפה עלייה של 16% במחירי הסחורות בכללותם באותה שנה, ובראשם זינוק של 24% במחירי האנרגיה. ההיקף והתנודתיות האלה הם בדיוק מה שהופך את שוק הסחורות למדד חיוני לבריאות הכלכלה העולמית.¹

עבור המשקיע הישראלי, שוק הסחורות הופך רלוונטי במיוחד בתקופות של אינפלציה גבוהה - כמו זו שחוינו ב-2022 - כשמחירי הנפט והמזון מחלחלים לכל תחומי החיים. הבנת עולם הסחורות מאפשרת לא רק לגדר סיכונים, אלא גם לנצל הזדמנויות שוק ייחודיות.

מהם ארבעת ענפי הסחורות העיקריים?

1. אנרגיה

הענף הגדול ביותר בשוק הסחורות. כולל נפט גולמי (WTI ו-Brent), גז טבעי, סולר ובנזין. מחירי האנרגיה מושפעים ממדיניות אופ"ק, אירועים גיאופוליטיים, עונות השנה ורמת הצמיחה הגלובלית. עבור ישראל, מדינה שנהייתה מייצאת גז טבעי, שוק האנרגיה הוא גם עניין ביטחוני-כלכלי.

2. מתכות יקרות

זהב, כסף, פלטינה ופלדיום. המתכות היקרות משמשות הן לצורכי תעשייה (בייחוד כסף ופלטינה) והן כמאגר ערך (Store of Value) בזמני משבר. זהב נחשב ל"מקלט בטוח" הקלאסי - הוא נוטה לעלות כשמניות יורדות ואינפלציה מאיימת.

3. מתכות תעשייתיות

נחושת, אלומיניום, אבץ, ניקל וברזל. ביקוש למתכות אלו צמוד קשות לרמת הפעילות הכלכלית הגלובלית - במיוחד לבנייה ותשתיות. בשל הצמידות הזו נהוג בשוק לכנות את הנחושת "ד"ר נחושת" (Dr. Copper), כלומר לקרוא בה את מצב הכלכלה העולמית. זה כינוי ולא מדד מאומת, ושווה להתייחס אליו בזהירות. מה שכן מגובה בנתונים הוא צד הביקוש: הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה קבעה בדוח ייעודי (מאי 2021) שמינרלים כמו נחושת וליתיום הם רכיב חיוני בטכנולוגיות האנרגיה הנקייה הצומחות במהירות, מטורבינות רוח ורשתות חשמל ועד רכבים חשמליים, ושהביקוש להם צפוי לגדול במהירות ככל שמעבר האנרגיה יצבור תאוצה.²

4. סחורות חקלאיות

חיטה, תירס, סויה, קפה, סוכר וכותנה. הביקוש לסחורות אלו צומח בהתמדה עם גידול אוכלוסיית העולם, בעוד שההיצע מושפע מתנאי מזג אוויר, מחלות גידולים ומדיניות חקלאית של מדינות ייצוא מרכזיות כמו ארה"ב, ברזיל ואוקראינה.

איך התנהגו ענפי הסחורות בעבר?

שוק הנפט ואופ"ק: איך הם משפיעים על ישראל?

מבין כל ענפי הסחורות, שוק הנפט הוא זה שמרגישים בכיס הישראלי כמעט באופן יומיומי. מחיר הדלק בתחנה, יוקר המחיה, החלטות בנק ישראל על הריבית, הכל מושפע ממה שקורה בחביות נפט שמיוצרות אלפי קילומטרים מכאן. שווה להעמיק.

מה זה אופ"ק ואיך הוא שולט על מחיר הנפט

אופ"ק (OPEC) הוא ארגון מדינות יצואניות הנפט, שנוסד בבגדד בספטמבר 1960 בידי חמש מדינות מייסדות: איראן, עיראק, כווית, ערב הסעודית וונצואלה. ההרכב השתנה לא מעט מאז, ונכון להיום הארגון מונה שתים עשרה מדינות חברות, אחרי שאנגולה פרשה בתוקף מ-1 בינואר 2024. ב-2016 נוסף "אופ"ק+", הסכם רחב יותר שכלל גם את רוסיה ועוד מדינות יצרניות, כך שנתח ההיצע שהחלטות הארגון נוגעות בו גדול מזה של החברות הרשמיות בלבד.⁴

כקרטל יצרנים, אופ"ק לא קובע מחיר ישירות אלא קובע מכסות ייצור לכל חברה. כאשר אופ"ק מצמצם מכסות, ההיצע הגלובלי יורד והמחיר עולה. כאשר אופ"ק מגדיל מכסות (או כאשר חברה עוזבת ומשחררת עצמה ממכסות), ההיצע גדל והמחיר יורד. הדינמיקה הזו רגישה גם לחילוקי דעות פנימיים: מדינה שחושבת שהמכסה שלה נמוכה מדי עלולה להפר אותה או לעזוב את הארגון לחלוטין.

ישראל כמדינה מייבאת אנרגיה: השפעה על אינפלציה וריבית

למרות הגז הטבעי במאגרים שלנו, ישראל עדיין מייבאת את רוב הנפט הגולמי שלה. זה אומר שכל זינוק במחיר חבית נפט מתורגם תוך שבועות ספורים למחירי דלק, סולר, חשמל וייצור, ומשם למדד המחירים לצרכן. כאן נסגר המעגל אל הריבית: התפקיד העיקרי של בנק ישראל, כפי שהוא מגדיר אותו בעצמו, הוא לשמור על ערך הכסף, כלומר על יציבות המחירים, ותפקידים נוספים כמו תמיכה בצמיחה ובתעסוקה כפופים לתנאי שלא תיפגע יציבות המחירים. הוועדה המוניטרית היא שקובעת את הריבית לפי המסגרת הזו, ומפרסמת החלטה בכל אחד ממועדי ההחלטה הקבועים מראש.⁵

נפט זול לעומת נפט יקר: מה זה אומר לתיק ההשקעות

ההשפעה של מחיר נפט על תיק השקעות אינה אחידה. תחומים שונים בשוק זזים בכיוונים מנוגדים, ולכן חשוב להבין את המבנה של התיק לפני שמסיקים מסקנות.

כלל אצבע מעשי: לפני שמגיבים בתיק לכותרת על אופ"ק, כדאי לבדוק שלוש שאלות. מה החשיפה שלי לאנרגיה דרך קרנות סל רחבות? כמה מהתיק מייצג מניות צרכן ותעופה שיהנו מנפט זול? והאם הריבית בישראל ובארה"ב צפויה לזוז בעקבות התרחיש הזה? התשובה לשלוש השאלות מצביעה כמעט תמיד על תזוזה קטנה, לא על שינוי דרמטי בהקצאה.

כיצד משקיעים בסחורות בישראל?

הדרך המעשית ביותר עבור המשקיע הפרטי הישראלי היא דרך מכשירים סחירים בבורסות בארה"ב ובישראל, שרובם קרנות סל (ETFs). לפני שבוחרים סחורה כדאי להבין את המבנה של המכשיר, כי הוא שקובע לאילו סיכונים נחשפים:

• המבנה קובע את הסיכון, לא רק הסחורה. קרן מגובה בסחורה פיזית מחזיקה את המתכת עצמה ואין בה גלגול חוזים; קרן שמחזיקה חוזים עתידיים נושאת גם את עלות הגלגול, כלומר חשופה לקונטנגו; ושטר חוב מובנה (ETN) אינו קרן כלל אלא התחייבות לא מובטחת של מוסד פיננסי, שמוסיפה את סיכון האשראי של המנפיק על סיכון הסחורה. בזהב ובמתכות יקרות אפשר לבחור בין המבנים, ואילו בנפט, בגז ובסחורות חקלאיות החשיפה הסחירה היא כמעט תמיד דרך חוזים עתידיים.
• חשיפה לסל סחורות רחב: מכשיר אחד שנותן חשיפה לעשרות סחורות במכה אחת. חלק מהמכשירים עוקבים אחר מדד חוזים עתידיים משוקלל וחלקם מנוהלים אקטיבית ובוחרים בעצמם את מועדי הגלגול, ולכן שני מכשירים על סל סחורות רחב יכולים להניב תוצאות שונות זה מזה. חשיפה כזו משמשת לגיוון ולא כמנוע תשואה: תיק לונג-אונלי בשקלול שווה של חוזים עתידיים על סחורות הניב תשואה עודפת אפסית בקירוב לאורך 25 שנה.³
• חשיפה לסחורה אחת: מתאימה למי שיש לו דעה מסוימת על סחורה ספציפית. כאן הפער בין המבנים גדול במיוחד: בזהב, למשל, קרן שמחזיקה מתכת פיזית וקרן שמגלגלת חוזים עתידיים יכולות להתרחק זו מזו לאורך זמן, בגלל עלות הגלגול.
• מניות חברות כרייה ואנרגיה: קניית מניות של חברות הפקה, כרייה וזיקוק נותנת חשיפה עקיפה לסחורות, עם יתרון של דיבידנדים. זו אינה חשיפה טהורה לסחורה: מצטרפים אליה סיכון עסקי של החברה, מתאם לשוק המניות הכללי, ותמהיל מתכות או דלקים שאינו זהה לסחורה שרציתם.
• קרנות ישראליות: מספר קרנות נאמנות וקרנות סל ישראליות עוקבות אחר מדדי סחורות. כדאי לבדוק בתשקיף אם המעקב נעשה בהחזקה פיזית, בחוזים עתידיים או בחוזי החלף, ומה דמי הניהול.

מה היתרונות של סחורות בתיק?

מה החסרונות והסיכונים?

במה סחורות שונות ממניות ומאג"ח?

הדרך הפשוטה להבין למה סחורות מתנהגות אחרת בתיק היא להשוות אותן, שורה מול שורה, לשתי מחלקות הנכסים המוכרות יותר: מניות ואגרות חוב. ההבדל המהותי הוא מקור התשואה. מניה ואג"ח מייצרות תזרים שוטף (דיבידנד או קופון), בעוד שהרווח מסחורה מגיע כמעט כולו משינוי במחיר עצמו.

מהטבלה עולה למה שלוש מחלקות הנכסים משלימות זו את זו: כשאחת מדשדשת, אחרת עשויה להחזיק את התיק. זה בדיוק ההיגיון שמאחורי הקצאה מדודה לסחורות, ולא הימור מרוכז עליהן.

אילו שיקולים ייחודיים יש למשקיע הישראלי?

כלל האצבע המקובל בענף: סחורות לא יותר מ-5% עד 10% מתיק ההשקעות הכולל, מספיק כדי לתרום לגיוון אך לא כל כך הרבה שתנודתיותן תפגע בתיק כולו. חשוב לדעת שזהו מנהג ענף ולא ממצא מחקרי: מחקר של ארב והארווי מצא שהתשואה העודפת ההיסטורית של סל חוזים עתידיים על סחורות נשלטת במידה רבה בידי שיטת השקלול שנבחרה, ושתיק לונג-אונלי בשקלול שווה הניב תשואה עודפת אפסית בקירוב לאורך 25 שנה. במילים אחרות, ההקצאה האסטרטגית לסחורות היא הימור על מבנה עקום המחירים העתידי, לא מתנה חינם.³

מושגי מפתח

סחורות הן חומרי גלם כמו נפט, זהב, נחושת וחיטה, שמתחלקים לארבעה ענפים עיקריים: אנרגיה (הגדול ביותר), מתכות יקרות, מתכות תעשייתיות וסחורות חקלאיות. עבור המשקיע הישראלי הדרך המעשית להיחשף אליהן היא דרך קרנות סל (ETFs) הנסחרות בארה'ב ובישראל. היתרון המרכזי הוא גידור מפני אינפלציה וגיוון בעל קורלציה נמוכה למניות ואג'ח, כפי שנראה ב-2022 כשמניות ואג'ח נפלו יחד והסחורות זינקו. מנגד, סחורות אינן מייצרות תזרים מזומנים שוטף והן תנודתיות מאוד. כלל אצבע מקובל הוא שסחורות יהוו לא יותר מ-5% עד 10% מתיק ההשקעות הכולל.