אג"ח מיועדות ומנגנון הבטחת התשואה
אג"ח מיועדות היו אג"ח ממשלתיות לא סחירות שנשאו ריבית ריאלית קבועה של 4.86% על 30% מנכסי קרנות הפנסיה, ובאוקטובר 2022 הן הוחלפו במנגנון שמבטיח לאותו חלק תשואה ריאלית של 5.15% בהתחשבנות אחת לחמש שנים.
בקצרה
עד 2022 המדינה הנפיקה לקרנות הפנסיה איגרות חוב לא סחירות שנשאו ריבית ריאלית קבועה, וכיסו 30% מנכסי הקרן. הרפורמה הפסיקה את ההנפקה והחליפה אותה ברשת ביטחון: אותם 30% מושקעים מעכשיו בשוק ההון, ואחת ל-60 חודשים נערכת התחשבנות מול תשואת יעד ריאלית של 5.15%. חוסר מושלם על ידי המדינה, ועודף מועבר לקרן ייעודית שבניהולה.
מה היו אג"ח מיועדות, ולמה רק קרנות הפנסיה קיבלו אותן?
אג"ח מיועדות היו איגרות חוב ממשלתיות לא סחירות שהמדינה הנפיקה לקרנות הפנסיה החדשות המקיפות ולקרנות הוותיקות, בהיקף של 30% מנכסי כל קרן. הן הונפקו מכוח תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג "ערד"), נשאו ריבית שנתית אפקטיבית קבועה של 4.86% צמודה למדד, הונפקו לתקופה של 15 שנה ושילמו קופון חצי-שנתי. 3 אתם לא יכולתם לקנות אותן, ובנק לא יכול היה לקנות אותן. הן נועדו לגוף אחד בלבד: קרן פנסיה.
הרעיון היה פשוט. שליש מהחיסכון הפנסיוני יושב במכשיר שהתשואה שלו ידועה מראש בשקלים ריאליים, ולכן תנודות בשוק ההון משפיעות רק על שני השלישים האחרים. בעשור שקדם לרפורמה התשואה הזו הייתה גבוהה מהתשואה על אג"ח ממשלתית צמודה סחירה לאותה תקופה, ולכן ההפרש היה הטבה ממשית לחוסכים ועלות ממשית למדינה.
3למה המדינה החליפה אותן, וכמה זה עלה לה?
המדינה החליפה אותן מפני שהעלות התקציבית של ההפרש גדלה מדי שנה. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, התשואה העודפת של אג"ח מיועדות הוסיפה לתקציב הריבית של המדינה כ-7.4 מיליארד ₪ בשנת 2020 וכ-8.9 מיליארד ₪ בשנת 2021, ובתוך עשור הסכום היה צפוי להגיע לכ-20 מיליארד ₪ בשנה. 3 הסיבה לגידול היא מכנית: היקף ההנפקה נקבע כשיעור קבוע מנכסי הקרנות, והנכסים האלה גדלים.
לצד העלות עמד שיקול שני, של ניהול החוב. כל שקל שגויס באג"ח מיועדת הקטין את הצורך לגייס אג"ח סחירה בשוק המקומי, וכך צמצם את ההיצע הסחיר ואת גמישות המדינה בתכנון הגיוס. 3 ב-1 באוגוסט 2021 החליטה הממשלה (החלטה 247) להורות על תיקון התקנות כך שהנפקת אג"ח מסוג "ערד" לקרנות הפנסיה תיפסק במועד הקובע, 3 והתיקון עצמו נחקק בפרק ג' של חוק ההתייעלות הכלכלית שפורסם ברשומות ב-15 בנובמבר 2021.
1מה זה מנגנון הבטחת השלמת תשואה, ואיך הוא עובד בפועל?
זהו מנגנון שבו המדינה משלימה לקרן את הפער בין התשואה שהשיגה בשוק לבין תשואת יעד ריאלית של 5.15% לשנה, בהתחשבנות אחת ל-60 חודשים. המנגנון עוגן בסימן ה'1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), סעיפים 34א עד 34ז. 2 החוק קבע את המועד הקובע ל-1 ביולי 2022 והתיר לשר לדחות אותו בתקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים, 1 ובפועל המנגנון נכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 2022.
4הנכסים שבשלהם הקרן זכאית להבטחה מנוהלים באפיק השקעה נפרד, שמושקע לפי מדיניות ההשקעה של המסלול שבו מנוהל היקף הנכסים הגדול ביותר של הקרן. 4 כלומר החלק הזה חשוף לשוק כמו שאר הכסף, וההגנה מגיעה רק בסוף המחזור. בכל חודש נוצרת מנה חדשה של נכסים מובטחים, וכל מנה מתיישרת בנפרד: אחרי 60 חודשים הקרן מוסרת לממשלה הודעה על התשואה הכוללת שהשיגה, ואז מתבצעת ההתחשבנות. אם התשואה נמוכה מתשואת היעד המצטברת, המדינה מעבירה לקרן את ההפרש. אם היא גבוהה ממנה, הקרן מעבירה את ההפרש לקרן ייעודית שבניהול המדינה. ההעברה מתבצעת עד תום החודש שאחרי חודש ההתחשבנות, ואיחור נושא תשואה.
1שימו לב לניסוח: תשואת היעד המצטברת מחושבת בריבית דריבית על פני 60 חודשים, ואליה מתווסף שיעור עליית המדד באותה תקופה. 1 מכאן ש-5.15% הם שיעור ריאלי ולא נומינלי, ומכאן גם שהמנגנון אינו מבטיח 5.15% בכל שנה בנפרד אלא רק בסיכום החמש-שנתי.
| היבט | עד 30 בספטמבר 2022: אג"ח מיועדות | מ-1 באוקטובר 2022: הבטחת השלמת תשואה |
|---|---|---|
| שיעור הנכסים המכוסה | 30% מנכסי הקרן | 30% מנכסי הקרן, ו-70% בעד זכאים קיימים, כלומר מי שהיה זכאי לקצבה מקרן חדשה מקיפה לפני ינואר 2004 |
| מה עומד מאחורי ההבטחה | איגרת חוב ממשלתית לא סחירה שהקרן מחזיקה עד לפדיון | התחייבות של המדינה על נכסים שמושקעים בשוק ההון |
| שיעור התשואה | ריבית שנתית אפקטיבית קבועה של 4.86% צמודה למדד | תשואת יעד של 5.15% לשנה בתוספת הצמדה למדד |
| מתי התשואה נקבעת | מראש, לכל אורך חיי האיגרת, עם קופון חצי-שנתי | בדיעבד, בהתחשבנות אחת ל-60 חודשים לכל מנת נכסים |
| מי סופג את תנודות השוק בחלק הזה | אף אחד, כי הנכס אינו סחיר ואינו נסחר בשוק | החוסכים בדרך, והמדינה רק בנקודת ההתחשבנות |
| מה קורה לתשואה שמעל השיעור | לא רלוונטי, האיגרת משלמת שיעור קבוע | הקרן מעבירה את ההפרש לקרן הייעודית שבניהול המדינה |
כמה כסף זה בפועל?
הדרך הקצרה להבין את ההשפעה היא לקחת יתרה אחת ולעקוב אחרי החלק המובטח שלה לאורך מחזור התחשבנות שלם.
דוגמה: 400,000 ₪ בקרן פנסיה מקיפה, מחזור אחד של 60 חודשים
נקודת הפתיחה: יתרה של 400,000 ₪. שיעור הנכסים להבטחת השלמת תשואה הוא 30%, ולכן 120,000 ₪ נכנסים לאפיק המובטח תשואה ו-280,000 ₪ נשארים במסלול הרגיל.
תשואת היעד: 5.15% לשנה בריבית דריבית על פני 60 חודשים מביאים את 120,000 ₪ לכ-154,300 ₪ בערכים ריאליים, כלומר לפני התוספת של עליית המדד.
תרחיש א, שוק חלש: האפיק השיג 3% ריאלי לשנה, כלומר כ-139,100 ₪. המדינה משלימה את הפער, כ-15,200 ₪.
תרחיש ב, שוק חזק: האפיק השיג 7% ריאלי לשנה, כלומר כ-168,300 ₪. הקרן מעבירה לקרן הייעודית כ-14,100 ₪, והחלק הזה מסתיים באותם כ-154,300 ₪.
המסקנה: בשני התרחישים החלק המובטח מסתיים באותו מקום, ורק 280,000 ₪ הנותרים נשארו חשופים לפער בין השווקים. השיעורים בדוגמה נבחרו להמחשה בלבד ואינם תחזית.
מה ההבדל בין חוסך צעיר לחוסך סמוך לפרישה?
ההבדל הוא כמה מחזורי התחשבנות נשארו לכם, ולא גובה תשואת היעד. חוסך בן 30 יעבור עוד שורה ארוכה של מחזורים בני 60 חודשים, וכל מנת נכסים תתיישר בנפרד. חוסך שנה לפני פרישה עשוי למשוך כספים או להתחיל לקבל קצבה באמצע מחזור, ואז נכנסים לתמונה כללי הזקיפה. החוק מסמיך את השר לקבוע הוראות בדבר זקיפת התשואה לעמיתים ולמקבלי קצבה, לרבות במשיכה, בקבלת קצבה ובמעבר בין קרנות ובין מסלולים, וכן התחשבנות בשל נכסים שטרם חלפו לגביהם 60 חודשים.
1| שאלה | חוסך בן 30 | חוסך שנה לפני פרישה |
|---|---|---|
| כמה מחזורי התחשבנות צפויים עד הפרישה | שבעה ויותר, וכל מנה חודשית מתיישרת בנפרד | לרוב אחד, ולעיתים הכסף נוגע בפרישה באמצע מחזור |
| איך נראית הדרך | תנודתיות שוטפת באפיק, שמתיישרת בסוף כל מחזור | אותה תנודתיות, עם פחות זמן להמתין להתיישרות |
| מה קובע את מה שנזקף לחשבון | תשואת השוק בפועל, ובסוף המחזור השלמה או העברה | בנוסף לכך, כללי הזקיפה במשיכה, בקצבה ובמעבר בין קרנות ומסלולים |
| איזה שיעור נכסים מכוסה | 30% | 30% גם אחרי הפרישה. השיעור של 70% שמור לזכאים קיימים בלבד |
| מה נעול מראש | תנאי ההבטחה לכל מנה נשמרים ל-60 חודשים ולשתי תקופות נוספות של 60 חודשים | אותו כלל בדיוק, גם אם החוק יתוקן בינתיים |
איך הרפורמה משנה את פרופיל הסיכון של הקרן?
היא הופכת שליש מהחיסכון מנכס שלא זז כלל לנכס שזז עם השוק ומקבל רצפה בדיעבד. עד הרפורמה החלק המיועד היה איגרת חוב שהקרן החזיקה עד לפדיון, ולכן הוא לא הגיב לירידות ולא לעליות. מהמועד הקובע ואילך אותו חלק מושקע לפי מדיניות ההשקעה של המסלול הגדול בקרן, 4 ולכן הוא נראה בדוח כמו שאר הכסף לאורך כל התקופה, וההבדל בינו לבין השאר מתגלה רק בנקודת ההתחשבנות. סעיף המטרה של החוק מנסח זאת בצמצום: להפחית את ההשפעה על זכויות העמיתים הנובעת משינויים בתשואות על נכסי הקרן, ולא לבטל אותה.
1מה נשמר מהעולם הישן
- שיעור הנכסים המכוסה נשאר 30%, ולא ירד עם המעבר למנגנון החדש.
- ההגנה נשארה ריאלית, כלומר צמודה למדד ולא נומינלית.
- ההתחייבות היא של המדינה, והחוק קובע מקור תקציבי ייעודי מאחוריה.
מה קרה לאג"ח המיועדות שכבר הונפקו?
הן נשארו בקרנות וממשיכות לשלם קופון ולהיפדות לפי תנאיהן, וההנפקה החדשה היא זו שנפסקה. החוק מטפל בחפיפה בצורה ישירה: השווי המשוערך של האיגרות המיועדות שטרם נפדו מנוכה מבסיס הנכסים שבשלהם הקרן זכאית להבטחה, כדי שאותו שקל לא יקבל הגנה פעמיים. 1 מכיוון שהאיגרות הונפקו לתקופה של 15 שנה, 3 הזנב שלהן נמשך שנים רבות אחרי המועד הקובע, ובמקביל חלקן בנכסי הקרן הולך ומתכווץ עם כל פדיון.
זו גם הסיבה שהיקף הנכסים המכוסים במנגנון החדש גדל בהדרגה ולא בבת אחת. דוח החשב הכללי לשנת 2024 מראה שהנכסים שדווחו כזכאים להבטחה בשנים 2022 עד 2024 הצטברו לכ- 71.6 מיליארד ₪ בערך נקוב°, בעוד שמלאי האג"ח המיועדות ערב הרפורמה עמד על כ-230 מיליארד ₪°.
43מי זכאי להבטחה ומי לא?
ההבטחה ניתנת לקרן זכאית בלבד, והחוק מגדיר אותה כקרן ותיקה או כקרן חדשה מקיפה. 1 זו הנקודה שהכי הרבה חוסכים מפספסים, כי היא קובעת אילו מהמוצרים שלכם בכלל נוגעים למנגנון הזה.
קרן פנסיה מקיפה: זכאית. 30% מהנכסים נהנים מהבטחת השלמת התשואה.
קרן פנסיה כללית: אינה נכללת בהגדרת קרן זכאית, ולכן אין לה הבטחה כזו.
קופת גמל, קרן השתלמות וקופת גמל להשקעה: אינן קרן זכאית, וכל שקל בהן חשוף לשוק במלואו.
ביטוח מנהלים: מוצר ביטוחי ולא קרן פנסיה מקיפה, ולכן הוא מחוץ למנגנון.
מאיפה יגיע הכסף אם השוק יאכזב?
מקרן ייעודית שהחשב הכללי הקים לצורך הזה, ואם היא תתרוקן, מתקציב המדינה. 1 כספי הקרן הייעודית מופקדים בחשבון נפרד בבנק ישראל, ואינם ניתנים לעיקול, להמחאה או לשעבוד. החוק גם קובע רצפת תקצוב שנתית: סכום שמתקבל מהכפלת אומדן הנכסים המובטחים בשיעור יורד, בתוספת ממוצע שיעור השינוי במדד בחמש השנים שקדמו לאותה שנה. השיעור עומד על 3.15% בשנים 2022 עד 2025, 2.65% בשנים 2026 ו-2027, 2.15% בשנת 2028 ו-1.95% משנת 2029 ואילך.
1חשוב להבין מה כבר קרה ומה עוד לא. אף מחזור התחשבנות לא הושלם עד כה, מפני שהמנה הראשונה נוצרה במועד הקובע ומגיעה לגיל 60 חודשים רק כעבור חמש שנים, ולכן טרם הועבר כסף לאף כיוון. מה שמתפרסם בינתיים הוא צילום מצב שנתי, שמשווה את השווי שהנכסים היו מגיעים אליו לפי תשואת היעד לשווי שהשוק בפועל ייצר. לפי דוח החשב הכללי, בסוף 2024 עמד שווי הנכסים המבוטחים על כ- 77.1 מיליארד ₪° מול שווי בפועל של כ-82.0 מיליארד ₪, כלומר על הנייר נרשמה למדינה יתרת זכות של כ-4.9 מיליארד ₪, וההפרשה לקרן הייעודית באותה שנה הסתכמה בכ-1.66 מיליארד ₪. 4 באותה שנה התשואה החודשית המשוקללת באפיק המובטח נעה בין מינוס 2.04% לבין 3.03%, בממוצע חודשי של 1.29%, וזו בדיוק התנודתיות שלא הייתה קיימת בעולם של אג"ח מיועדות.
4איפה אפשר לעקוב אחרי המנגנון בעצמכם?
בדיווח השנתי שהחוק מחייב, ולא בפרסומי שיווק. סעיף 34ז קובע שעד 30 במאי בכל שנה שר האוצר מוסר לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת דיווח מפורט על יישום המנגנון, לרבות פרטים על הקרן הייעודית ועל הצורך בהתאמת שיעורי התקצוב, שוועדת הכספים מקיימת דיון בדיווח, ושהדיווח מתפרסם באתר האינטרנט של משרד האוצר. 1 הדיווח הזה הוא המקור לנתונים המספריים שמופיעים בערך הזה, והוא גם המסמך שממנו אפשר לראות בכל שנה אם המדינה נמצאת ביתרת זכות או ביתרת חובה מול הקרנות.
4מה שלא תמצאו שם הוא נתון אישי. ההתחשבנות נערכת ברמת הקרן ולא ברמת החוסך, ולכן בדוח האישי שלכם תראו תשואה שנזקפה לחשבון, בלי שורה נפרדת שמסמנת כמה ממנה הגיע מהשלמת המדינה. הפרדה כזו תלויה בכללי הזקיפה שהשר מוסמך לקבוע, ולא בבחירה של הגוף המנהל.
1שלוש טעויות נפוצות בקריאת המנגנון
לחשוב שכל הפנסיה מוגנת: ההבטחה נוגעת ל-30% מהנכסים. 70% הנותרים חשופים לשוק במלואם, בדיוק כמו לפני הרפורמה.
לקרוא את 5.15% כתשואה שנתית שנזקפת כל שנה: זהו יעד שנמדד על פני 60 חודשים. בתוך התקופה החלק הזה עולה ויורד עם השוק.
לצפות לרווח עודף בחלק המובטח: תשואה שמעל היעד מועברת לקרן הייעודית, ולכן החלק הזה נועד לספק את היעד, לא יותר ממנו.
3
מה כן אפשר לבדוק בדוח שלכם
המנגנון הוא מאפיין של סוג המוצר ולא של הגוף שמנהל אותו, ולכן השאלה הראשונה היא פשוט אם הכסף יושב בקרן פנסיה מקיפה או במוצר אחר. אחרי זה אפשר להסתכל על מה שכן בשליטתכם בחלק הלא מובטח, למשל מסלול ההשקעה ודמי הניהול. להסבר מלא על מבנה המוצר עצמו, ראו את הערך על קרן פנסיה.
מושגים קשורים
המוצר שבו כל המנגנון הזה חי. רק קרן מקיפה או קרן ותיקה נכנסות להגדרת קרן זכאית.
המכשיר שממנו נגזרו האיגרות המיועדות, בהבדל אחד מכריע: המיועדות לא נסחרו בשוק.
שאלות נפוצות
אג"ח מיועדות היו איגרות חוב ממשלתיות לא סחירות שהמדינה הנפיקה לקרנות הפנסיה המקיפות ולקרנות הוותיקות בהיקף של 30% מנכסיהן, בריבית שנתית אפקטיבית קבועה של 4.86% צמודה למדד ולתקופה של 15 שנה. חוק ההתייעלות הכלכלית שפורסם בנובמבר 2021 הפסיק את ההנפקה והחליף אותה במנגנון הבטחת השלמת תשואה, שנכנס לתוקף באוקטובר 2022. לפי המנגנון אותם 30% מושקעים בשוק ההון, ואחת ל-60 חודשים נערכת התחשבנות מול תשואת יעד של 5.15% לשנה בתוספת הצמדה למדד. אם התשואה בפועל נמוכה מהיעד המדינה משלימה את ההפרש, ואם היא גבוהה ממנו הקרן מעבירה את ההפרש לקרן ייעודית שבניהול המדינה.
הן לא בוטלו רטרואקטיבית. האיגרות שכבר הונפקו נשארו בקרן וממשיכות לשלם קופון ולהיפדות לפי תנאיהן, ורק ההנפקה החדשה נפסקה במועד הקובע. כדי שאותו כסף לא יקבל הגנה כפולה, החוק מנכה את השווי המשוערך של האיגרות שטרם נפדו מבסיס הנכסים שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה. מכיוון שהאיגרות הונפקו לתקופה של 15 שנה, המשקל שלהן בקרן מתכווץ בהדרגה עם כל פדיון.
השיעור אכן גבוה יותר, אבל הוא נמדד אחרת ולכן ההשוואה אינה חד-משמעית. 4.86% היו ריבית קבועה על נכס לא סחיר, ששולמה בקופון פעמיים בשנה ולא הייתה תלויה בשוק. 5.15% הם תשואת יעד שנבחנת בסיכום של 60 חודשים על נכסים שמושקעים בשוק ההון. בתוך התקופה הזו החלק הזה של החיסכון עולה ויורד, ואם השוק ישיג יותר מהיעד ההפרש מועבר לקרן הייעודית של המדינה.
המדינה מעבירה את השלמת התשואה לקרן הזכאית ולא לחשבון של עמית בודד. משם הסכום נזקף לחשבונות העמיתים ולמקבלי הקצבה לפי כללי זקיפה שהשר מוסמך לקבוע, לרבות כללים למקרה של משיכה, של תחילת קצבה או של מעבר בין קרנות ובין מסלולי השקעה. לכן מה שאתם רואים בדוח הוא תשואה שנזקפה לחשבון, ולא העברה נפרדת מהמדינה.
לא. החוק מגדיר קרן זכאית כקרן ותיקה או כקרן חדשה מקיפה בלבד, ולכן קרן השתלמות, קופת גמל, קופת גמל להשקעה, קרן פנסיה כללית וביטוח מנהלים נמצאים מחוץ למנגנון. בכל אלה מלוא הכסף מושקע לפי מדיניות ההשקעה של המסלול, בלי שכבת ההשלמה של המדינה על חלק מהנכסים.
ההתחשבנות מול המדינה נערכת ברמת הקרן ולא ברמת החוסך היחיד, ולכן יציאה באמצע מחזור אינה מבטלת את ההבטחה על אותם נכסים. החוק מסמיך במפורש את השר לקבוע הוראות התחשבנות לגבי נכסים שטרם חלפו לגביהם 60 חודשים, וכן כללי זקיפה במשיכה, בקבלת קצבה ובמעבר בין קופות. הכללים האלה, ולא מועד הפרישה עצמו, קובעים מה נזקף לחשבון באותה נקודה.
החוק קובע שאם לא נותרו כספים בקרן הייעודית, הממשלה משלמת את השלמת התשואה מתקציב המדינה. במקביל נקבעה רצפת תקצוב שנתית: אומדן הנכסים המובטחים מוכפל בשיעור יורד, 3.15% בשנים 2022 עד 2025, 2.65% בשנים 2026 ו-2027, 2.15% בשנת 2028 ו-1.95% משנת 2029 ואילך, ולסכום מתווסף ממוצע שיעור השינוי במדד בחמש השנים שקדמו לאותה שנה.
החוק יכול להשתנות, אבל הוא כולל סעיף יציבות שמגן על הבטחות שכבר ניתנו. הבטחה שניתנה לנכס מסוים ממשיכה לחול לפי נוסח הסעיף שהיה בתוקף במועד שבו ניתנה, עד תום 60 החודשים של אותה מנה, ובנוסף לשתי תקופות נוספות של 60 חודשים כל אחת. לצד זאת, השר מדווח לממשלה ולוועדת הכספים אחת לשנה על יישום המנגנון, והוועדה מקיימת דיון בדיווח.
- חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021, פרק ג: הבטחת היציבות בתשואות קרנות הפנסיה, סעיף 4 (תיקון 26 לחוק קופות גמל) - נוסח הפרסום בספר החוקים 2932 מיום 15.11.2021, עמוד 51 ואילך. ממנו נלקחו שיעור הנכסים 30% ו-70%, תשואת היעד 5.15%, המועד הקובע, ההתחשבנות אחת ל-60 חודשים, הקרן הייעודית ורצפת התקצוב fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, סימן ה1: הבטחת השלמת תשואה לקרנות הפנסיה, סעיפים 34א עד 34ז - מאגר החקיקה הלאומי main.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- דברי הסבר לפרק ה של הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, הצעות חוק הממשלה 1443, עמוד 1331. ממנו נלקחו הריבית של 4.86%, תקופת ההנפקה של 15 שנה, הקופון החצי-שנתי, מלאי של כ-230 מיליארד שקלים, העלות העודפת של 7.4 ו-8.9 מיליארד שקלים והחלטת הממשלה 247 מיום 1.8.2021 fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
- משרד האוצר, אגף החשב הכללי. דוח על יישום הוראות סעיף 34ז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) ליום 31.12.2024, נושא תאריך כ"ו באדר התשפ"ה (26.3.2025) ומוגש לוועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 34ז. ממנו נלקחו מועד הכניסה לתוקף 1.10.2022, אופן ההשקעה של האפיק המובטח, הנתונים לשנת 2024 והתשואות החודשיות fs.knesset.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 10/08/2026
מייסד
נכתב ונבדק על ידי מערכת מידע-הון
השקעתי שנים בהייטק ובשוק ההון. ניהלתי בעצמי את הפנסיה, הביטוחים וההשקעות שלי, של המשפחה ושל החברים, ובמקביל אני מוביל קהילת משקיעים פעילה כבר שנים. כל ערך במידע-הון מתורגם ישירות מהחוק והרגולציה לעברית קריאה, כדי שהמסמך הבא שיגיע אליך בדואר יהיה מובן. גם בעשר וחצי בלילה.
תחומי מומחיות