אסטרטגיות השקעה באג"ח: Laddering ו-Barbell

אג"חאסטרטגיות השקעה באג"ח: Laddering ו-Barbell

מדריך מתקדם לאסטרטגיות השקעה באג"ח: Laddering לפיזור לוח זמנים, Barbell לחשיפה קצרה וארוכה, Bullet לריכוז - השוואה מלאה עם יתרונות לכל מסלול למשקיע ישראלי.

אסטרטגיית אג"ח קובעת מתי כל שקל בתיק יחזור אליכם, ובאיזה סיכון תזרים ובאיזו רגישות ריבית התיק יחיה עד אז. בשוק הישראלי קיים גם רובד שאינו קיים בארה"ב: אג"ח מדינה צמודות מדד (גליל) לעומת שקליות (שחר), שמשנה את החישוב מהיסוד ². מי שבונה תיק אג"ח מבלי לבחור אסטרטגיה - בוחר ברירת מחדל אקראית, וזו לרוב לא ההתאמה האופטימלית.

שלוש האסטרטגיות הקלאסיות נבדלות בהקצאה לאורך עקומת הזמן: Laddering מפזר סכומים שווים על פני מועדי פדיון מדורגים; Barbell מרכז 50% בקצה הקצר ו-50% בקצה הארוך; ו-Bullet מרכז את כל ההשקעה סביב מועד פדיון יחיד שתואם יעד כספי ספציפי. ההבדל ביניהן ניכר במיוחד כאשר בנק ישראל משנה את הריבית: עליית ריבית פוגעת באג"ח ארוכה הרבה יותר מאשר באג"ח קצרה, וירידת ריבית עובדת בכיוון ההפוך ³.

איך עובדת אסטרטגיית Laddering (מדרג פדיונות)?

אסטרטגיית המדרג היא הפופולרית ביותר בקרב משקיעים פרטיים, ומשולבת לעיתים קרובות בקרנות סל מחקות מדדי אג"ח שמוכרזות בבורסה לניירות ערך בתל אביב ². הרעיון: במקום לרכוש אגרות חוב עם פדיון זהה, מחלקים את ההשקעה לפרוסות שוות בין פדיונות מדורגים, למשל 20% לשנה אחת, 20% לשנתיים, 20% לשלוש, 20% לחמש ו-20% לשבע שנים.

איך מתחדש המדרג בכל שנה?

בכל שנה שאחת המדרגות מגיעה לפדיון, מנצלים את הכסף שהתקבל כדי לרכוש אג"ח חדשה בקצה הארוך של המדרג. כך התיק מתחדש ללא הפסקה, ומשמר מח"מ ממוצע יציב לאורך זמן. בפועל, אם נבנה מדרג של חמש מדרגות 1, 2, 3, 5, 7 שנים, אחרי שנה האג"ח שהיתה לשנה נפדית, ומפעל ההשקעה מחדש קונה אג"ח חדשה שתגיע לפדיון בעוד שבע שנים. המבנה נשמר.

דוגמה מספרית: מדרג של 100,000 ₪

חוסך מקצה 100,000 ₪ למדרג של חמש מדרגות 20,000 ₪ כל אחת בפדיונות 1, 2, 3, 5 ו-7 שנים. אם עקומת התשואה השקלית של ממשלת ישראל מציעה, נניח, 4.0% לשנה אחת ועד 4.8% לשבע שנים ², התשואה הממוצעת של התיק היא בקירוב הממוצע המשוקלל של חמש הנקודות. הסכומים המוחזרים בכל שנה (כ-20,000 ₪ פלוס קופון) מאפשרים לרכוש אג"ח חדשה בקצה הארוך בריבית השוק העדכנית, ובכך התיק מתעדכן לאט אך בהתמדה לסביבת הריבית החדשה. זו דוגמת המחשה אריתמטית בלבד, ולא תחזית תשואה בפועל.

איך עובדת אסטרטגיית Barbell (מוט בקצוות)?

אסטרטגיית המוט היא ההיפוך המכוון של המדרג: במקום לפזר על פני עקומת הזמן, מרכזים 50% בפדיונות קצרים מאוד (עד שנה) ו-50% בפדיונות ארוכים מאוד (10 שנים ומעלה), ותוך כדי כך מדלגים על הטווח הבינוני לחלוטין. הצד הקצר מספק נזילות ושומר על העיקרון; הצד הארוך תופס תשואה גבוהה יותר ³.

הרציונל הכלכלי: בקצה הקצר הסיכון נמוך ביותר, אך גם התשואה. בקצה הארוך התשואה לפדיון לרוב גבוהה יותר, אך תנודתיות המחיר של איגרת שעוד עשור לפדיונה גבוהה הרבה יותר מזו של איגרת קצרה, בגלל המח"מ. שילוב שני הקצוות מייצר מבנה תנודתי בקצה הארוך אך עם רשת ביטחון בקצה הקצר. חישוב מח"מ ורגישות לריבית מוסבר במאמר נפרד על מח"מ וקמירות (duration & convexity) ³.

איך עובדת אסטרטגיית Bullet (ריכוז סביב פדיון יעד)?

אסטרטגיית הכדור מרכזת את כל ההשקעה סביב מועד פדיון אחד ספציפי. אם חוסך צופה שיצטרך סכום גדול בעוד עשור (למקדמה לדירה, לפרישה מוקדמת, לשכר לימוד של ילד), הוא רוכש אגרות חוב ממגוון מנפיקים, אך כולן עם פדיון בעוד עשר שנים בדיוק. זו האסטרטגיה הפשוטה ביותר לחישוב יעד כספי קבוע מראש: סכום הקופונים והקרן המוחזרת ידוע ומחושב מראש, פרט לסיכון אשראי אם נבחרו אג"ח קונצרניות.

מה ההבדל בין שלוש האסטרטגיות?

באילו כלים מיישמים את זה בשוק הישראלי?

שלוש האסטרטגיות ניתנות ליישום בישראל הן באמצעות אגרות חוב ישירות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, והן באמצעות קרנות סל מחקות מדדי אג"ח ². בחירת הכלי משפיעה על העלויות, על המיסוי, ועל גמישות ההחלפה השוטפת:

• אג"ח ממשלתיות שקליות (שחר): סדרות שונות עם מועדי פדיון מגוונים, שתנאיהן מפורסמים על ידי החשב הכללי במשרד האוצר וניתנים למסחר בבורסה לניירות ערך ⁴. מתאימות לבניית מדרג בעקומה השקלית.
• אג"ח ממשלתיות צמודות מדד (גליל): סדרות צמודות מדד המחירים לצרכן המתפרסם על ידי הלמ"ס ⁵. מתאימות לחוסך שצרכי ההוצאה שלו צפויים לעלות בקצב האינפלציה (פנסיה, רכישת דיור עתידית).
• מק"מ (מלווה קצר מועד): איגרת חוב לטווח של עד שנה שמנפיק בנק ישראל כחלק מניהול הנזילות במשק ¹. שווה ערך תפעולי לפיקדון בנקאי קצר ברמת סיכון נמוכה.
• קרנות סל אג"ח: מחקות מדדי תל בונד או מדדי אג"ח ממשלתי לפי טווח (קצר, בינוני, ארוך). מאפשרות לבנות מוט באמצעות שילוב 50% קרן אג"ח קצרה ו-50% קרן אג"ח ארוכה, מבלי לבחור אגרת בודדת ².

שחר מול גליל מול מק"מ: השוואת אבני הבניין

לפני שבוחרים אסטרטגיה, כדאי להבין במה נבדלות שלוש אבני הבניין של אג"ח המדינה בישראל. שחר הוא אפיק שקלי בריבית קבועה, גליל צמוד למדד המחירים לצרכן, ומק"מ הוא איגרת קצרה ללא קופון שמנפיק בנק ישראל. ההבדל המרכזי הוא כיצד כל אחד מגיב לאינפלציה ולשינוי ריבית ².

שאלות נפוצות

התשובה הקצרה: למשקיע ממוצע שבונה תיק לטווח ארוך, מדרג (Laddering) של 4-7 שנים באמצעות 2-3 קרנות סל אג״ח ממשלתי וקונצרני בטוח מספק את האיזון הטוב ביותר בין תזרים, תשואה ופשטות. מוט מתאים לאופק ארוך וסבילות תנודתיות גבוהה; כדור מתאים ליעד כספי ספציפי וקבוע מראש.

מושגי מפתח