ESG בשוק הישראלי

ESG והשקעות אחראיותESG בשוק הישראלי

סקירה מקיפה של נוף ה-ESG בישראל: מדד מעלה, החברות המובילות בדירוגים, קרנות סל זמינות בארץ, רגולציה של רשות ניירות ערך ואג"ח ירוקות ממשלתיות. לכל משקיע.

ישראל, כמעצמת טכנולוגיה עם אוכלוסיה צעירה ומודעת, נמצאת בנקודת מפנה בכל הנוגע להשקעות אחראיות. מצד אחד, חברות ישראליות מובילות עולמית בתחומים כמו טכנולוגיה נקייה ואנרגיה מתחדשת. מצד שני, הרגולציה ומודעות המשקיעים עדיין בפיגור משמעותי מאחורי אירופה. בשיעור הזה נסקור את המצב הנוכחי של ESG בשוק הישראלי - מה כבר קיים, מה חסר, ומה ההזדמנויות.

דירוג מעלה: עמוד השדרה של ESG בישראל

מעלה הוא הגוף המוביל בישראל לדירוג ולקידום אחריות תאגידית, ודירוג מעלה ESG פועל מאז 2003 ומתפרסם מדי שנה.¹ חשוב לדייק בהגדרה: מדובר בדירוג אחריות תאגידית של חברות, לא במדד מחירים נסחר. חברה שמדורגת גבוה אינה בהכרח השקעה טובה יותר, והדירוג אינו חיזוי תשואה.

משפחות הקריטריונים הנבדקות בדירוגי אחריות תאגידית כוללות אתיקה וממשל תאגידי, סביבה ושינויי אקלים, זכויות עובדים ויחסי עבודה, מעורבות קהילתית ושרשרת אספקה אחראית. לצד הדירוג הישראלי פועלות מתודולוגיות דירוג בינלאומיות, שמדרגות חברות לפי חשיפתן לסיכוני ESG מהותיים לענף שלהן ולפי איכות ניהול הסיכונים האלה, ומשמשות בסיס למדדי ESG גלובליים.⁹

מכשירי השקעה ESG זמינים בישראל

קרנות סל וקרנות נאמנות

בשוק המקומי נסחרות קרנות סל וקרנות נאמנות שנושאות תווית ESG בשלוש משפחות עיקריות: מעקב אחרי מדדי ESG של מניות ישראליות, מעקב אחרי מדדי ESG גלובליים, ומעקב אחרי סקטור טכנולוגיה נקייה. אנחנו לא מפרסמים כאן טווחי דמי ניהול, כי דמי הניהול נקבעים לכל קרן בנפרד ומשתנים לאורך זמן. הנתון המחייב מופיע בדף הקרן במאגר הקרנות של מאיה, אתר הדיווחים של הבורסה, ובתשקיף, ושם גם צריך לבדוק אותו לפני החלטה.¹¹

איך משווים בין גישות ESG שונות?

לא כל מוצר שנושא תווית ESG בנוי אותו דבר. שלוש הגישות הנפוצות נבדלות במה שהן בפועל עושות עם הכסף, וההבדל הזה משפיע גם על הפיזור וגם על רמת ה"ירוקוּת" בפועל. הטבלה מסכמת את ההבחנה ברמה המושגית כדי לעזור לכם לקרוא את מתודולוגיית הקרן לפני שבודקים אותה.

אף גישה אינה "נכונה" יותר מהאחרות. ההתאמה תלויה במה שחשוב לכם ובכמה פיזור אתם מוכנים לוותר. זהו תוכן חינוכי והשוואתי בלבד, לא ייעוץ השקעות.

אג"ח ירוקות קונצרניות

גם מנפיקות עסקיות בישראל, בעיקר בתחומי התשתיות, האנרגיה והנדל"ן המניב, מגייסות חוב שמוגדר ירוק. מידע-הון אינו נוקב בשמות מנפיקים, והבדיקה הרלוונטית היא ממילא מבנית ולא מותגית: התקן השוק המקובל לאג"ח ירוקה בנוי מארבעה רכיבים, שימוש בתמורה, תהליך הערכה ובחירה של פרויקטים, ניהול נפרד ועקיב של התמורה, ודיווח שוטף. אג"ח שמכנה את עצמה ירוקה בלי ארבעת הרכיבים האלה, בלי חוות דעת חיצונית ובלי דוח הקצאה, היא הצהרה שיווקית ולא מחויבות מדידה.⁸

רגולציה ישראלית בתחום ESG

זו הנקודה שבה הרבה תוכן שיווקי מטעה. הדיווח הסביבתי-חברתי של חברות ציבוריות בישראל אינו חובה מכוח דיני ניירות ערך, ולכן ההשוואה בין חברות היא לרוב השוואה בין מי שבחר לדווח לבין מי שבחר לא לדווח:

• רשות ניירות ערך: בעקבות המלצות הרשות מחודש אפריל 2021 בעניין גילוי של תאגידים מדווחים אודות אחריות תאגידית וסיכוני ESG, הרשות מעמידה באתרה במה לפרסום דוחות אחריות תאגידית. הרשות מגדירה במפורש שאלה פרסומים וולונטריים שאינם מכוח דיני ניירות ערך, שאין חובה להגישם או לעדכנם, ושהיא עצמה אינה בודקת את תוכנם ואינה מביעה עמדה לגביהם.² המשמעות למשקיע: דוח אחריות תאגידית אינו דוח מבוקר, ומעמדו שונה מהותית מהדוחות הכספיים המחייבים.
• התקינה הבינלאומית: ה-ISSB פרסם תקן ייעודי לגילוי בנושאי אקלים, שדורש מהתאגיד לגלות סיכונים והזדמנויות אקלימיים שעשויים להשפיע על תזרימי המזומנים, על הגישה למימון ועל עלות ההון שלו, והוא חל על תקופות דיווח שנתיות המתחילות ב-1 בינואר 2024 ואילך. אימוץ תקינה כזאת הוא המסלול שממנו צפוי לבוא שינוי גם כאן.⁴
• הפער מול אירופה: באיחוד האירופי הדיווח כבר עבר מווולונטרי למחייב במסגרת דירקטיבת דיווח הקיימות התאגידי, שמרחיבה את מעגל התאגידים החייבים בדיווח ומחייבת ביקורת על המידע. זהו בדיוק הפער שהופך השוואת ESG בין חברה ישראלית לחברה אירופית להשוואה בין תשתיות מידע שונות.⁵
• הזרוע הסביבתית: בממד ה-E קיימת בישראל חובת דיווח סטטוטורית נפרדת, מכוח חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע"ב-2012, שמקים מרשם פליטות פומבי ומחייב מפעלים מוגדרים לדווח על פליטות והעברות לסביבה. זהו מקור נתונים מחייב, להבדיל מדוח קיימות וולונטרי.¹⁰
• הבורסה לניירות ערך בתל אביב: מפרסמת את נתוני המדדים³ ואת נתוני איגרות החוב הקונצרניות הנסחרות, ושם אפשר לבדוק אילו סדרות אג"ח קיימות בפועל ומה מרכיב את המדדים.¹²

קרנות פנסיה ו-ESG בישראל

קרנות הפנסיה הישראליות, המנהלות מאות מיליארדי שקלים, הן שחקן מפתח בקידום ESG. מידע-הון אינו נוקב בשמות גופים מוסדיים בהקשר הזה, כי הפרקטיקה משתנה בין מסלול למסלול ובין שנה לשנה. מה שמופיע בפועל אצל חלק מהגופים הגדולים:

• פרסום מדיניות השקעות אחראיות ומדיניות הצבעה באסיפות כלליות.
• הדרת השקעות בתחומים ספציפיים (חלקם מדירים מוקשים נגד אדם, טבק).
• שילוב דירוגי ESG בניתוח ההשקעה לצד ניתוח פיננסי מסורתי.
• הקצאת אחוז מסוים מהתיק להשקעות אימפקט ואג"ח ירוקות.

אם יש לכם פנסיה או ביטוח מנהלים, כדאי לבדוק האם הגוף המנהל שלכם מפרסם מדיניות ESG - ואם לא, לדרוש שקיפות.

הזדמנויות ייחודיות למשקיע הישראלי

• טכנולוגיה נקייה ומים: תחבורה נקייה, ניהול בר-קיימא של משק המים וניהול משאבי טבע הם בדיוק שלושת התחומים שאליהם הוקצתה תמורת האג"ח הירוקה הריבונית, כלומר תחומים שהמדינה עצמה מזרימה אליהם תקציב מוגדר ומדווח.⁷
• יעדי אקלים לאומיים: מסגרת האג"ח הירוקה מתארת יעדים לאומיים מוצהרים, ובהם הפסקת השימוש בפחם, הפחתת פליטות גזי חממה ב-27% עד 2030 ביחס לשנת הבסיס 2015, ואפס פליטות נטו עד 2050. יעדים הם כיוון מדיניות, לא הבטחת תשואה לסקטור כלשהו.⁶
• ממד ה-S: הגנת פרטיות ואבטחת מידע הם חלק מרכזי מממד ה-S וה-G, ולישראל יש בהם עומק תעשייתי חריג. גם כאן הבדיקה היא ברמת החברה והמתודולוגיה, לא ברמת הכותרת.
• חשיפה סקטוריאלית דרך מדד: חשיפה לסקטור דרך מדד מפחיתה סיכון חברה בודדת אך אינה מפחיתה סיכון סקטור. מספר החברות במדד סקטוריאלי ישראלי קטן, ולכן הריכוזיות בפועל גבוהה. את הרכב המדד אפשר לבדוק בנתוני הבורסה.³

מבט קדימה: לאן הולך ESG בישראל?

הכיוון סביר, אבל כדאי לנסח אותו כתנאי ולא כהבטחה. אם וכאשר תקינת הגילוי הבינלאומית תאומץ כאן, הדיווח יעבור מוולונטרי למחייב ולמבוקר, וזה השינוי המשמעותי היחיד שיאפשר השוואה אמיתית בין חברות ישראליות.⁴ עד אז, ההבדל בין חברה שמדווחת לחברה שלא מדווחת אינו בהכרח הבדל בביצועים הסביבתיים שלהן, אלא הבדל בנכונות לפרסם. לכן הכלי המעשי היחיד שיש למשקיע היום הוא מקורות מחייבים: הדיווחים לרשות ניירות ערך, מרשם הפליטות הסטטוטורי, ודוחות ההקצאה של גיוסי חוב ירוקים.¹⁰

שוק ה-ESG בישראל צומח אך פועל על תשתית מידע חלשה יותר מזו האירופית. הנקודה החשובה ביותר: דוחות אחריות תאגידית של חברות ציבוריות בישראל הם פרסום וולונטרי שאינו מכוח דיני ניירות ערך, ורשות ניירות ערך מציינת במפורש שאינה בודקת את תוכנם ואינה מביעה עמדה לגביהם. דירוג מעלה ESG פועל מאז 2003 ומדרג אחריות תאגידית של חברות, אך הוא דירוג ולא מדד מחירים נסחר. בצד המכשירים קיימות קרנות סל וקרנות נאמנות על מדדי ESG ישראליים וגלובליים ועל סקטור טכנולוגיה נקייה, ואת דמי הניהול בפועל יש לבדוק בדף הקרן ובתשקיף. בצד החוב, משרד האוצר פרסם בנובמבר 2022 מסגרת אגח ירוקה, וההנפקה הריבונית הראשונה בוצעה בינואר 2023 בהיקף של 2 מיליארד דולר בשוק הבינלאומי, ולפי דוח ההקצאה מינואר 2024 מלוא התמורה הוקצתה לתחבורה נקייה, ניהול בר-קיימא של משק המים וניהול משאבי טבע ושימושי קרקע. אתגרים ייחודיים לישראל כוללים את משקל תעשיית הביטחון, ריכוזיות בעלות, ושוק קטן שמקשה על פיזור. זהו תוכן חינוכי והשוואתי, לא ייעוץ השקעות.

מושגי מפתח