מה חשוב לדעת
- הכסף בפרישה צריך להחזיק מעמד 20-30 שנה, ואינפלציה ממוצעת של 2.5% בשנה שוחקת את כוח הקנייה בחצי תוך 28 שנים, ולכן תיק שמרני מדי נשחק.
- אסטרטגיית שלושת הדליים מחלקת את הכסף לפי אופק זמן: דלי 1 כסף מיידי ונזיל ל-1-3 שנים, דלי 2 אג"ח להכנסה יציבה ל-3-10 שנים, ודלי 3 מניות לצמיחה לטווח 10 שנים ומעלה.
- מנגנון המילוי מחדש מאפשר לחיות מדלי המזומן והאג"ח בשנת ירידות בלי למכור מניות בהפסד, עד שדלי הצמיחה מתאושש.
- סיכון סדרת התשואות הוא הסיכון הגדול ביותר בפרישה: ירידה חדה בשוק בשנים הראשונות בזמן משיכת כסף עלולה למנוע מהתיק להתאושש, וגמישות בקצב המשיכה היא מפתח להישרדות התיק.
- הגנה מאינפלציה מושגת בין היתר באמצעות אג"ח צמוד מדד (גליל) שקרנו וקופוניו צמודים למדד, מניות שמניבות תשואה ריאלית בטווח ארוך, ונדל"ן מניב.
מדריך מלא לאסטרטגיית השקעות בגיל הפרישה בישראל: הקצאת נכסים לפי גיל, אסטרטגיית דליים, הגנה מאינפלציה וניהול סיכון אריכות ימים.
רבים חושבים שברגע הפרישה צריך להעביר הכל לפיקדון בבנק ולשכוח. זו טעות יקרה. הכסף צריך להחזיק מעמד 20-30 שנה אחרי הפרישה, ואינפלציה ממוצעת של 2.5% בשנה תשחוק את כוח הקנייה שלו בחצי תוך 28 שנים. התיק צריך להמשיך לעבוד – אבל בצורה מותאמת לשלב הזה בחיים.
העיקרון המרכזי: הגנה + צמיחה מתונה
בשלב הצבירה (שנות העבודה), המטרה הייתה צמיחה מקסימלית. בפרישה, המטרה משתנה: שימור ההון עם צמיחה מספקת כדי להתמודד עם אינפלציה. זה דורש שינוי בתפיסה ובתמהיל:
- פחות מניות, יותר אג"ח: אבל לא אפס מניות. כלל אצבע: גילכם באחוזים = אחוז האג"ח (גיל 67 = כ-67% אג"ח). אבל זה גמיש.
- דגש על הכנסה שוטפת: דיבידנדים, קופונים מאג"ח, הכנסה משכ"ד – כל מה שמייצר תזרים חודשי.
- הימנעות מתנודתיות קיצונית: ירידה של 30% בתיק כשמשקיעים – מציקה. ירידה של 30% כשמושכים – הרסנית.
אסטרטגיית שלושת הדליים
אחת הגישות הפופולריות ביותר לניהול כסף בפרישה היא חלוקה לשלושה "דליים" לפי אופק הזמן:
דלי 1: כסף מיידי (1-3 שנים)
- מה נכנס: מזומן, פיקדונות, מק"מ, קרנות כספיות.
- מטרה: כיסוי הוצאות שוטפות ל-12-36 חודשים הקרובים. אין סיכון שוק.
- תשואה: נמוכה, אבל צפויה יחסית ונזילה.
לפני שממלאים את הדלי הזה בפיקדונות, כדאי להכיר שתי נקודות שבנק ישראל מדגיש בעצמו. הראשונה היא שהמילה "פיקדון" מכסה שני מוצרים שונים: בפיקדון בריבית קבועה הריבית ידועה מראש לכל התקופה, ואילו בפיקדון בריבית משתנה היא נגזרת מריבית בנק ישראל ועשויה להשתנות במהלך התקופה. השנייה נוגעת לנזילות, שהיא כל תפקידו של דלי 1: משיכה מוקדמת שלא בתחנת יציאה מוגדרת כרוכה ברוב המקרים בקנס, ולכן פיקדון ארוך שנראה נזיל בטבלה עלול לא להיות נזיל בפועל בדיוק בחודש שבו תצטרכו את הכסף.7
נקודה נוספת שכדאי לדעת בדיוק כפי שהיא: בישראל אין מנגנון סטטוטורי של ביטוח פיקדונות. בנק ישראל כתב זאת במפורש בנייר שסקר את הסוגיה, וציין שמה שקיים הוא ערבות ממשלתית משתמעת ולא התחייבות מפורשת. במדינות גוש האירו, לשם השוואה, הכיסוי המפורש עומד על 100,000 אירו למפקיד, בבריטניה על 85,000 ליש"ט ובארה"ב על 250,000 דולר. אין בכך כדי לומר שפיקדון בנקאי הוא אפיק תנודתי, אלא רק שההגנה עליו בישראל אינה מנגנון ביטוחי כתוב שאפשר להצביע על תקרתו.8
דלי 2: הכנסה יציבה (3-10 שנים)
- מה נכנס: אג"ח ממשלתיות (שחר, גליל), אג"ח קונצרניות בדירוג גבוה, קרנות אג"ח.
- מטרה: תשואה שוטפת מקופונים + שמירה על ערך הקרן. כרית נגד ירידות בשוק המניות.
- תשואה: בינונית (3%-6%), עם תנודתיות נמוכה יחסית.
"שחר" ו"גליל" אינם כינויים שיווקיים אלא שמות של סדרות אג"ח שהמדינה מנפיקה בפועל. נוהל ההנפקה של יחידת ניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי מונה שישה סוגי סדרות סחירות: אג"ח ממשלתית, אג"ח ממשלתית צמודה, אג"ח בריבית משתנה, אג"ח ממשלתית קצרה, "שחר" ו"גליל". ההנפקה נעשית מכוח חוק מילווה המדינה, התשל"ט-1979, והאיגרות נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, כך שבמסגרת דלי 2 מדובר בסדרות סחירות שאפשר לקנות ולמכור בשוק ולא בהסכם מול גוף מסוים.4
דלי 3: צמיחה (10+ שנים)
- מה נכנס: מניות (קרנות מחקות מדד, תעודות סל), נדל"ן, קרנות ריט.
- מטרה: צמיחה ריאלית שמתגברת על אינפלציה ומאריכה את חיי התיק.
- תשואה: גבוהה יותר (6%-10% היסטורית), אבל עם תנודתיות.
| מאפיין | דלי 1: כסף מיידי | דלי 2: הכנסה יציבה | דלי 3: צמיחה |
|---|---|---|---|
| אופק זמן | 1-3 שנים | 3-10 שנים | 10+ שנים |
| מה נכנס | מזומן, פיקדונות, מק"מ, קרנות כספיות | אג"ח ממשלתיות וקונצרניות בדירוג גבוה | מניות, קרנות מחקות מדד, נדל"ן |
| מטרה | כיסוי הוצאות שוטפות ללא סיכון שוק | תשואה שוטפת מקופונים וכרית נגד ירידות | צמיחה ריאלית שמתגברת על אינפלציה |
| רמת סיכון | נמוכה מאוד | בינונית | גבוהה יותר |
| טווח תשואה שנתית (להמחשה) | כ-3%-4% | כ-3%-6% | כ-6%-10% היסטורית |
הגנה מאינפלציה
אינפלציה היא האויב השקט של הפנסיה. כמה כלים להתמודד:
- אג"ח צמוד מדד (גליל): הקרן והקופונים צמודים למדד המחירים לצרכן. הגנה ישירה מאינפלציה.1
- מניות: בטווח ארוך, מניות מניבות תשואה ריאלית שמתגברת על אינפלציה.
- נדל"ן: שכר דירה עולה עם האינפלציה. נכס מניב הוא הגנה טבעית.
- קצבת פנסיה: בקרנות פנסיה חדשות, הקצבה מתעדכנת בהתאם לתשואות – ולכן מתמודדת חלקית עם אינפלציה.2
להגנה האינפלציונית בקרן הפנסיה יש מקור קונקרטי שכדאי להכיר, כי הוא השתנה. עד אוקטובר 2022 הנפיקה המדינה לקרנות הפנסיה אגרות חוב מיועדות מסוג "ערד": אג"ח ממשלתיות צמודות מדד לטווח של 15 שנה, שמשלמות קופון חצי שנתי של 2.4%, כלומר כ-4.86% לשנה. באותו חודש הופסקה ההנפקה והוחלפה במנגנון הבטחת השלמת תשואה: הקרנות משקיעות את אותם כספים בשוק ההון, והמדינה מבטיחה עליהם תשואה שנתית של 5.15% צמודה למדד. ההצמדה היא העיקר כאן, משום שמדובר בהבטחה ריאלית ולא נומינלית, ולכן החלק הזה של החיסכון מוגן מאינפלציה מעצם מבנהו.5
כמה אינפלציה בכלל צריך להניח? יעד יציבות המחירים בישראל, שהממשלה קובעת בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, מוגדר כתחום של 1% עד 3% בשיעור העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן, ובנק ישראל מחויב בחוק לחתור להשגתו. זהו יעד ולא הבטחה, והאינפלציה בפועל חרגה ממנו בעבר לשני הכיוונים, אבל הוא נקודת ההנחה הסבירה יותר לתכנון ארוך טווח מאשר מספר שנשלף מהשנה האחרונה.6
"סדרת תשואות" – הסיכון הנסתר
סיכון סדרת התשואות (Sequence of Returns Risk) הוא הסיכון הגדול ביותר בפרישה. גם אם התשואה הממוצעת לאורך 20 שנה זהה, הסדר שבו מתקבלות התשואות קריטי:
- ירידות בתחילת הפרישה: אם השוק יורד 30% בשנתיים הראשונות בזמן שמושכים כסף – התיק לא יתאושש לעולם.
- עליות בתחילת הפרישה: אם השוק עולה בשנים הראשונות – התיק "מתרומם" ומחזיק מעמד גם אחרי ירידות מאוחרות.
מה לא לעשות
- לא 100% מזומן: אינפלציה תשחוק את הכסף. פיקדון של 2 מיליון בריבית 3% ואינפלציה 3% = תשואה ריאלית אפס.
- לא 100% מניות: ירידה חדה בתחילת הפרישה עלולה למחוק שנים של חיסכון.
- לא להשקיע בדברים שלא מבינים: קריפטו, פורקס, אופציות – לא בכסף הפנסיה. בפרישה אין זמן להתאושש מטעויות.3
- לא לרדוף אחרי תשואה: אג"ח עם תשואה "מפתה" של 12% מעיד על סיכון גבוה. בפרישה, שמירה על ההון חשובה יותר ממקסום תשואה.
על הפורקס יש מה לומר בדיוק, ורשות ניירות ערך כבר אמרה זאת במדריך שלה למשקיע. מסחר בזירת סוחר אינו מסחר בבורסה: הזירה היא תמיד הצד הנגדי לעסקה, כלומר כשהלקוח מפסיד הזירה מרוויחה את מלוא ההפסד וכשהוא מרוויח היא משלמת את מלוא הרווח. זהו ניגוד עניינים מהותי ומובנה, ובגללו התקנות אוסרות על הזירה או מי מטעמה לתת ללקוחות ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקים. הרשות גם מדגישה שהרישיון שהיא מעניקה אינו מהווה אישור לכך שהמסחר בזירה הוא אפיק השקעה מומלץ או בטוח. לגבי המינוף, המדריך מדגים בטוחה נדרשת של 1% מגודל העסקה, כלומר מינוף של 1 ל-100, ומסביר שמפעילי הזירות קובעים מראש את השיעור שבו הפוזיציה נסגרת בכפייה.9
איזון מחדש תקופתי
פעם בשנה (או אחרי תנועות שוק משמעותיות), בצעו איזון מחדש (Rebalancing):
- בדקו את החלוקה בין הדליים – האם היחסים עדיין תואמים את התוכנית?
- אם מניות עלו הרבה – מכרו חלק והעבירו לאג"ח/מזומן.
- אם מניות ירדו – אל תמכרו. השתמשו באג"ח ומזומן למחייה.
- התאימו את ההקצאה לגיל: ככל שמתבגרים, הנטייה לסולידיות צריכה לגדול.
בדיקת ידע
בשנה הראשונה לפרישה שוק המניות צונח ב-30%. לפי אסטרטגיית שלושת הדליים, מהי הפעולה הנכונה?
המטרה היא לא למכור מניות בהפסד ולתת לדלי הצמיחה זמן להתאושש.
ניהול השקעות בפרישה דורש גישה שונה מתקופת הצבירה: במקום צמיחה מקסימלית, המטרה היא שימור ההון עם צמיחה מספקת כדי להתמודד עם אינפלציה. הכסף צריך להחזיק מעמד 25-30 שנה, ואינפלציה ממוצעת של 2.5% בשנה שוחקת מחצית מכוח הקנייה תוך 28 שנים. גישה נפוצה היא חלוקה לשלושה דליים לפי אופק זמן: דלי 1 לכסף מיידי (מזומן, פיקדונות, קרנות כספיות, ל-1-3 שנים), דלי 2 להכנסה יציבה (אג"ח, ל-3-10 שנים), ודלי 3 לצמיחה (מניות ונדל"ן, ל-10+ שנים). כשדלי 1 מתרוקן ממלאים אותו מדלי 2, וכשדלי 2 יורד ממלאים אותו מדלי 3, כך שבשנת ירידות אין צורך למכור מניות בהפסד. הסיכון הגדול ביותר הוא סיכון סדרת התשואות: ירידות בתחילת הפרישה בזמן משיכת כסף עלולות לפגוע בתיק לצמיתות, ולכן חשוב לא למשוך ממניות בשנת ירידות ולשמור על גמישות בקצב המשיכות.
כי הכסף צריך להחזיק מעמד 20-30 שנה אחרי הפרישה, ואינפלציה ממוצעת של 2.5% בשנה שוחקת את מחצית כוח הקנייה תוך 28 שנים. למשל, פיקדון של 2 מיליון שקל בריבית 3% כשהאינפלציה גם היא 3% מניב תשואה ריאלית אפס. בפרישה המטרה אינה צמיחה מקסימלית אלא שימור ההון עם צמיחה מספקת כדי להתמודד עם אינפלציה, ולכן התיק צריך להמשיך לעבוד בצורה מותאמת לשלב הזה בחיים ולא לעבור כולו למזומן.
זוהי אחת הגישות הפופולריות לניהול כסף בפרישה, המחלקת את התיק לשלושה דליים לפי אופק הזמן. דלי 1 (כסף מיידי, 1-3 שנים) מכיל מזומן, פיקדונות, מק"מ וקרנות כספיות ומיועד לכיסוי הוצאות שוטפות ללא סיכון שוק. דלי 2 (הכנסה יציבה, 3-10 שנים) מכיל אג"ח ממשלתיות, אג"ח קונצרניות בדירוג גבוה וקרנות אג"ח, ומספק תשואה שוטפת מקופונים וכרית נגד ירידות. דלי 3 (צמיחה, 10+ שנים) מכיל מניות, נדל"ן וקרנות ריט, ומיועד לצמיחה ריאלית שמתגברת על אינפלציה ומאריכה את חיי התיק.
סיכון סדרת התשואות (Sequence of Returns Risk) הוא הסיכון הגדול ביותר בפרישה. גם אם התשואה הממוצעת לאורך 20 שנה זהה, הסדר שבו מתקבלות התשואות קריטי. אם השוק יורד 30% בשנתיים הראשונות של הפרישה בזמן שמושכים כסף, התיק עלול לא להתאושש לעולם. לעומת זאת, אם השוק עולה בשנים הראשונות, התיק מתרומם ומחזיק מעמד גם אחרי ירידות מאוחרות. לכן ירידה של 30% כשמושכים כסף הרסנית הרבה יותר מאותה ירידה בשלב הצבירה.
אינפלציה היא האויב השקט של הפנסיה, ויש כמה כלים להתמודד איתה. אג"ח צמוד מדד (גליל) מספק הגנה ישירה כי הקרן והקופונים צמודים למדד המחירים לצרכן; "גליל" ו"שחר" הם שמות של סדרות שהמדינה מנפיקה בפועל מכוח חוק מילווה המדינה, התשל"ט-1979, והן נסחרות בבורסה בתל אביב. מניות מניבות בטווח ארוך תשואה ריאלית שמתגברת על אינפלציה, ונדל"ן מניב מהווה הגנה טבעית כי שכר הדירה עולה עם האינפלציה. בקרנות פנסיה חדשות יש רכיב הגנה נוסף: מאוקטובר 2022 הופסקה הנפקת אגרות החוב המיועדות מסוג "ערד" (צמודות מדד ל-15 שנה, קופון חצי שנתי של 2.4%), ובמקומן המדינה מבטיחה על אותו חלק מהכספים תשואה שנתית של 5.15% צמודה למדד, כלומר הבטחה ריאלית ולא נומינלית. לצורך ההנחה בתכנון, יעד יציבות המחירים בישראל מוגדר כתחום של 1% עד 3% לשנה.
כדאי להימנע מארבע טעויות עיקריות. ראשית, לא 100% מזומן, כי אינפלציה תשחק את הכסף. שנית, לא 100% מניות, כי ירידה חדה בתחילת הפרישה עלולה למחוק שנים של חיסכון. שלישית, לא להשקיע בדברים שלא מבינים כמו קריפטו, פורקס או אופציות בכסף הפנסיה, כי בפרישה אין זמן להתאושש מטעויות. בפורקס הפער מהותי במיוחד: לפי המדריך למשקיע של רשות ניירות ערך, מסחר בזירת סוחר אינו מסחר בבורסה, הזירה היא תמיד הצד הנגדי לעסקה ומרוויחה את מלוא הפסד הלקוח, ולכן קיים ניגוד עניינים מהותי ומובנה שבגללו התקנות אוסרות על הזירה לתת ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקים; הרשות גם מדגישה שהרישיון אינו אישור לכך שהמסחר בזירה הוא אפיק מומלץ או בטוח, ומדגימה בטוחה נדרשת של 1% מגודל העסקה, כלומר מינוף של 1 ל-100. רביעית, לא לרדוף אחרי תשואה: אג"ח עם תשואה מפתה של 12% מעיד על סיכון גבוה, ובפרישה שמירה על ההון חשובה יותר ממקסום תשואה.
מומלץ לבצע איזון מחדש (Rebalancing) פעם בשנה, או אחרי תנועות שוק משמעותיות. באיזון בודקים האם החלוקה בין הדליים עדיין תואמת את התוכנית. אם מניות עלו הרבה, מוכרים חלק ומעבירים לאג"ח או מזומן. אם מניות ירדו, לא מוכרים אלא משתמשים באג"ח ומזומן למחייה. בנוסף, מתאימים את ההקצאה לגיל: ככל שמתבגרים, הנטייה לסולידיות צריכה לגדול. כלל אצבע נפוץ אומר שגילכם באחוזים שווה לאחוז האג"ח (גיל 67 שקול לכ-67% אג"ח), אך זהו כלל גמיש.
מושגי מפתח
כך מנותב החיסכון בין רכיבים סולידיים למנייתיים, בדיוק כמו החלוקה בין שלושת הדליים.
התשלום החודשי שמלווה אתכם בפרישה, ובקרנות חדשות מתעדכן בהתאם לתשואות.
המכשיר המרכזי לחיסכון הפנסיוני, שבו הקצבה מתמודדת חלקית עם אינפלציה.
האפשרות למשוך חלק מהחיסכון כסכום חד-פעמי במקום כקצבה חודשית, ולנהל אותו בעצמכם.
- משרד האוצר, אגף החשב הכללי, יחידת ניהול החוב הממשלתי - הדוח השנתי לשנת 2024: "אג"ח צמודות מדד - איגרת חוב שההחזרים בגינה (סכום הקרן ותשלומי הריבית) צמודים לאורך חיי האג"ח לשיעור השינוי במדד המחירים לצרכן", מדד המתפרסם מדי חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(2024) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 17/08/2026
- רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - מנגנון קצבאות בקרנות פנסיה חדשות gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 30/04/2026
- רשות ניירות ערך - אזהרה לציבור המשקיעים מפני השקעה בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים: כל סוגי ההשקעה בתחום נושאים סיכונים כבדי משקל עד כדי סכנה ממשית לאובדן מלוא סכום ההשקעה, ובהם סיכוני שוק (בועת מחירים, תנודתיות קיצונית ונזילות נמוכה), סיכונים תפעוליים, סיכוני אבטחת מידע וסיכונים רגולטוריים(פורסם ב-23/05/2022) new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 17/08/2026
- משרד האוצר, אגף החשב הכללי, יחידת ניהול החוב הממשלתי - נוהל הנפקת איגרות חוב ממשלתיות סחירות (דצמבר 2021): סוגי הסדרות המונפקות כוללות אג"ח ממשלתית, אג"ח ממשלתית צמודה, אג"ח בריבית משתנה, אג"ח ממשלתית קצרה, "שחר" ו"גליל"; ההנפקה נעשית לפי חוק מילווה המדינה, התשל"ט-1979, והאיגרות נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב(2021) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- משרד האוצר - הרפורמה להבטחת השלמת התשואה בקרנות הפנסיה נכנסה לתוקף (6.10.2022): הופסקה הנפקת אגרות החוב המיועדות מסוג "ערד" (צמודות מדד ל-15 שנה, קופון חצי שנתי של 2.4%, כ-4.86% לשנה) והוחלפה במנגנון שבו הקרנות משקיעות את אותם כספים בשוק ההון והמדינה מבטיחה עליהם תשואה שנתית של 5.15% צמודה למדד(פורסם ב-06/10/2022) gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- בנק ישראל - מסגרת המדיניות המוניטרית: יעד יציבות המחירים, שהממשלה קובעת בהתייעצות עם הנגיד, מוגדר כיום כתחום של 1 עד 3 אחוזים בשיעור העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן, והבנק מחויב על פי חוק לחתור להשגתו boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- בנק ישראל - פיקדון בנקאי (מידע ושירות לצרכן): בפיקדון בריבית קבועה הריבית ידועה מראש, ובפיקדון בריבית משתנה היא תלויה בריבית בנק ישראל ועשויה להשתנות במהלך התקופה; משיכה מוקדמת שלא בתחנת יציאה כרוכה ברוב המקרים בקנס boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- בנק ישראל - סוגיות שכרוכות בהחלת ביטוח פיקדונות (16.6.2015): "בישראל אין מנגנון של ביטוח פיקדונות אולם קיימת ערבות ממשלתית משתמעת"; לשם השוואה, במדינות גוש האירו הכיסוי הוא 100,000 אירו, בבריטניה 85,000 ליש"ט ובארה"ב 250,000 דולר(פורסם ב-16/06/2015) boi.org.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026
- רשות ניירות ערך - מדריך למשקיע: זירות סוחר לחשבונן העצמי: הזירה היא תמיד הצד הנגדי לעסקה ומרוויחה את מלוא הפסד הלקוח, ולכן קיים ניגוד עניינים מהותי ומובנה; התקנות אוסרות על הזירה לתת ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקים; הרישיון אינו מהווה אישור שהמסחר בזירה הוא אפיק השקעה מומלץ או בטוח; בטוחה נדרשת של 1% משקפת מינוף של 1 ל-100 new.isa.gov.il ↗ ↩נבדק לאחרונה: 12/08/2026